Toras Shmuel·5640 Part 2·Maamarim·Do Charity and Justiceתורת שמואל·תר"ם ח"ב·מאמרים·עשה צדקה ומשפט כו'

אעשה צדקה ומשפט כו'
בס"ד פ' חיי
צדקה תרומם כו' כובע ישועה שריון כו' משפט - ב' קיצורים

בחיי שרה
עשה צדקה ומשפט¹ נבחר לה' מזבח (משלי ך"א ג'), וארז"ל (סוכה דמ"ט² ) אמר ר"א גדול צדקה ומשפט יותר מקרבנות³, שנא' עשה כו' מזבח, ופרש"י מזבח, חטאת ואשם ועולה ושלמים, ולכאורה אינו מובן איך יהי' הצדקה ומשפט

גתרלב
גדול יותר מקרבנות, ויובן זה בהקדם עוד שייכות ענין מעהמ"צ לקטרת, שעכשיו בעבודה ענין הקטרת היא מעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא, ע"פ המד"ר בפ' נשא, קטרת הוא תרי"ג⁴ מצות כי הקוף באתב"ש הוא ד', ונמצא כי ד' עם אותיות טרת מתיבת קטרת הוא תרי"ג, א"כ גם המד"ר מפרש שענין בחי' הקטרת הוא תרי"ג מצות שנתלבשו בעשיי' דוקא, וכללותם הוא הצדקה כנ"ל⁵. והענין הוא כמ"ש בילקוט ר"פ תשא שע"י הצדקה בנדבת המשכן, עי"ז נא' כי תשא את ראש בנ"י⁶, ושזהו ענין צדקה תרומם גוי⁷, והיינו כי לא כל הנשמה מלובשת בגוף רק ניצוץ והארה ממנה בלבד ועיקרה ושרשה נשאר למעלה בבחי' מקיף, והניצוץ המתפשט למטה נק' רגל לגבי בחי' עליונה שלמעלה שנק' בחי' ראש⁸, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי⁹ ששם היא רואה ושומעת הכרוזי' שלמעלה כו', ומזה נופלים הרהורי תשובה¹⁰ לאדם כי שרש הנשמה היא רואה ג"כ, והיינו גילוי אלקות שבבחי' ראי' אלא שחזי הוא ל' תרגום בחי' אחוריי' דלה"ק¹¹ כמ"ש מזה במ"א, וב' בחי' אלו ז"ע יעקב וישראל¹², כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב¹³, שבחי' יו"ד נמשך בבחי' עקב כו', וז"ע בחי' הנשמה שבגוף, ובחי' ישראל הוא לי ראש¹⁴ שזהו בחי' מקור הנשמה כמ"ש בלק"ת גבי עשי"ת בד"ה ממעמקי' קראתיך¹⁵, ולכן ענין כי תשא את ראש ז"ע הגבהת הנשמה שבגוף להתקשר ולהתחבר לשרשה ומקורה, וע' מזה בד"ה יונתי שבלק"ת¹⁶ בפי' קומי לך, ובד"ה במדבר סיני¹⁷ כו' שאו את <62>

דּ ראש כו' לבחי' לגלגלותם בחי' גלגלתא שלמעלה מהשכל, ובד"ה כי תצא¹⁸ בענין אשת יפ"ת כו', ועלייה זה נמשך ע"י הצדקה וזהו וצדקה תרומם גוי¹⁹ כו', ולכן פי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך²⁰ שע"י בחי' הצדקה תתרומם הנפש לבוא לבחי' האהבה דבכל

התרלג
מאדך בלי גבול²¹. וז"ע ריח בגדיו שהם המצות²² שנק' בגדיו שמעוררי' וממשיכים בחי' זו, וכענין אמשיך רוח ואייתי רוח²³, כי רוח וריח ענין אחד הוא, והיינו שממשיך גילוי הנשמה במוחו²⁴, וע"ד שא' עד יערה עלינו²⁵ רוח ממרום כו', וכ"ה עכשיו כשמאיר גילוי בחי' שרש הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' יחידה שבנפש, בבחי' הנשמה המלובשת בגוף, ע"י בחי' ההעלאה דריח בגדיו דמעהמ"צ, וזהו ג"כ ענין בשמים ראש²⁶, שהוא גילוי בחי' ראש של הנשמה שז"ע בחי' בשמים וריח כו', ויתפרש ג"כ ע"פ משנ"ת לעיל שלכן נמשלו מעהמ"צ בקטרת²⁷ שכשם שהקטרת הם מסממנים דוממים²⁸ כן המצות נתלבשו בעשיית דברים הגשמיים דוקא, ונת' במ"א שענין הקטרת הוא בחי' העלאת האותיות²⁹ שהם דוממים³⁰ ועד"ז הוא ג"כ במעשה המצות, וע' בת"א בד"ה מזוזה מימין וביאורו³¹ איך³² ע"י העלאת האותיות שע"י קיום המצות נמשך אור החכ' כו'.

וקיצור. שלבוא לבחי' בכל מאדך בלי גבול זהו ע"י בכל ממונך כי צדקה תרומם גוי, תשא את ראש שיאיר בחי' מקור הנשמה בנשמה המלובשת בגוף, וז"ע בשמים ראש כו'.

זוזהו³³ שאה"כ וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו (ישעי' סי' נ"ט י"ז), דהנה פי' כובע ישועה היינו בחי' תוספת הארה והמשכה³⁵ מבחי' אור א"ס המאציל העליון ב"ה, ביתר שאת על ההארה וההשפעה³⁶ שבתחילת האצי'

חתרלד
וההשתלשלות כו'³⁷, וראשית תוס' ההארה³⁸ וההשפעה היא לראשית הע"ס³⁴ דהיינו לבחי' ג"ר כח"ב שהן גלגלתא ומו"ס, או מוחין בכלל, וז"ע וכובע ישועה בראשו כמ"ש באגה"ק ססי' ג', ולכן זהו נמשך ע"י הצדקה והיינו כנ"ל³⁹ שהצדקה היא כמו קטרת וריח, אשר פעולת הריח להמשיך האור מההעלם אל הגילוי וראשית הגילוי הוא במוחין, והרמ"ז פ' בראשית ד"ד⁴⁰ פי' אשר ש"ע נהורין⁴¹ נמשכין מחוטמא כמ"ש באד"ר נשא דק"ל⁴², י"ל לפ"ז כי חוטמא הוא בחי' ריח שעי"ז ממשיך כובע ישועה שהוא שרש ומקור ש"ע נהורין כו', ובפרד"ס⁴³ ערך כובע ישועה⁴⁴ כ' יש שפירשו בא"ס ויש שפירשו בתפארת כו', ובמאו"א אות ך' סעי' י"א⁴⁵ משמע שהוא ת"ת דאימא⁴⁶ שנעשה כתר על ראש ז"א.

טוהנה ברבות ס"פ תצוה⁴⁷ משמע⁴⁸ דהמצנפת של כה"ג זהו כענין וכובע ישועה, ובמאו"א⁴⁹ אות מ'⁵⁰ סעי' קך"ח מצנפת נק' הכתר, א"כ כמו"כ וכובע ישועה זהו בבחי' הכתר והיינו כמש"כ שהוא ההארה הנמשך מהמאציל העליון לראשית הע"ס כו', שכ"ז נמשך מכח הצדקה, שלבש צדקה כשריון, פי' וענין השריון הוא מקשקשי' רבים <63>

יּ וארז"ל פ"ק דב"ב ד"ט ע"ב מה שריון⁵¹ זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לחשבון גדול⁵³ אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול⁵⁴, פי' שהשריון עשוי קשקשים על נקבים והם מגינים שלא יכנס החץ בנקבים⁵² ולכן הוא מגן, כך מבחי' הצדקה נמשך להיות בחי' שריון שהוא מגן לכל החוסים בו⁵⁵, היינו שנעשה בחי' מגן ומחסה שלא יהי' יניקת החיצוני' וסט"א, ואפ"ל כי הנה ברבות

יאתרלה
ויחי פצ"ח⁵⁶ ע"פ וישטמהו בעלי חצים⁵⁷ פי' דלה"ר נק' חצים, וכמ"ש (בתלים ס"ד) אשר שננו⁵⁸ כחרב לשונם דרכו חצם כו', ועד"ז פי' בספר כלי פז⁵⁹ בישעי' סי' נ"ט ע"פ וילבש צדקה כשריון וז"ל ולעד"נ⁶⁰ וילבש צדקה, המשיל הדין⁶¹ והקטרוג שעל ישראל לחיצים וחניתות⁶² כמ"ש איוב כי חצי שדי⁶³ עמדי⁶⁴ כו', ולפי שבכל צרתם לו צר⁶⁵ לזה אומר ג"כ וילבש צדקה כשריון בכדי שחצי הדין וקטרוגו לא יעשו רושם ברחמי השי"ת כו' עכ"ל, וגם צ"ח קללות שבמ"ת⁶⁶ הם כענין⁶⁷ חץ כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל פ' כי תבא שעז"נ חץ היו מכותם⁶⁸ והוא נמשך מחמת עון פגם הברית כו', ועמ"ש במ"א ע"פ ואני שלשת החצים⁶⁹ צדה אורה⁷⁰, ובלק"ת בד"ה ה' יחתו מריביו בפ' נשא⁷¹, ובפ' תצא ע"פ ולא אבה⁷², וסד"ה וכל בניך⁷³ בענין בצדקה תכונני, המשכת אור מקיף, ומזה יובן ענין וילבש צדקה כשריון⁷⁴, דהנה⁷⁵ במעלים עיניו מן הצדקה וגמ"ח נא' וקרא עליך אל הוי' והי' בך חטא (ראה ט"ו ט') ולכאו' אין לזה שייכות למעלים עיניו מן הצדקה וגמ"ח דוקא, וע' פ"ו דכתובות סח"א שהחמירו מאד בעון זה, ובמד"ר רות⁷⁶ ע"פ ותאמר לה חמותה⁷⁷, אך הענין כמשנת"ל⁷⁸ במ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' ך') והוא ע"ד מארז"ל ב"ב קסד"ב שלש עבירות אין אדם ניצול מהם⁷⁹ בכ"י הרהור⁸⁰

יבתרלו
עבירה כו', אך הצדקה תעביר הכתם מן החטא ההוא כי עז"נ וחטאך בצדקה פרוק⁸¹, ע' בסוטה ך' ע"ב ב"ב ד"ד⁸², מד"ר משפטים ספ"ל ור"פ אחרי, כי מלבד מה שנת"ל⁸³ שע"י הצדקה מעלה הרבה מן הנפש יותר על כל המצות כנ"ל, הנה פעולתה להחיות רוח שפלים⁸⁴, ובאתעדל"ת אתעדל"ע⁸⁵ נמשך מחיי החיים⁸⁶ אוא"ס ב"ה להחיות רוח שפלים, וגם שפל החוטא כמוהו לנקותו מן החטא ע"י יגמה"ר, ולכן במעלים עיניו מן הצדקה נא' והי' בך חטא שישאר החטא שישנו כבר אפי' בכל אדם כנ"ל, מאחר שלא נמשך ר"ר העליונים המנקים כו' מן הרהורי עבירה כו' ולכן הזהירו ע"ז מאד כו'.

יגקיצור. כובע ישועה תוס' הארה מא"ס המאציל על ראשית האצי', וזהו ע"י הקטרת וצדקה ריח שממשיך תוספ' בגלגלתא ומוחין, ש"ע נהורין הם מחוטמא, ולכן ע"י <64> ּ הריח נמשכים והשריון הוא המגין מהחצים ע"ד ולא אבה כו' אל בלעם שהם הנק' חצים, כ"א בצדקה תכונני.

ידוהנה ענין השריון הוא שהוא מלא נקבים ועליו חופים ומגינים הקשקשים בכדי שלא יכנס החצים כנ"ל, ועד"ז יובן למעלה שז"ע מגן הוא לכל החוסים בו (ש"ב ך"ב ל"א, תלים י"ח ל"א), ופי' מגן פי' בזח"ב פקודי דרכ"ד ב'⁸⁷ שז"ע שמש ומגן ה' אלקי'⁸⁸ ופי' בפרד"ס ערך מגן⁸⁹ שז"ע יחוד הוי' ואלקי', וע"י יחוד זה נמשך האור והשפע והגילוי במקום הביטול ומונע השפע מהקליפה והיש, ולכן כמ"כ השריון הזה שהוא בחי' מגן יש בו ב' בחי'⁹⁰ היינו שיש בו נקבים כדי להשפיע בהן ועל ידן החסד והאור והחיות לעושי רצונו, ויש בו קשקשים לסתום הנקבי' שלא ינקו ממנו החיצוני', וזה נמשך ע"י יחוד הוי' אלקים, וכמ"ש בת"א משפטים⁹¹ בד"ה אשירה להוי' בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות

טותרלז
צדקה ומשפט⁹², שעיקר ההמשכה הוא ע"י הצדקה, אך צדק⁹³ הזו משפט כתי' בה להיות כי ע"י משפט וצדקה דוקא נמשך שיהי' בחי' אתה⁹⁴ היינו שיומשך הגילוי רק למקום הראוי דהא מצ"ע הרי אם צדקת⁹⁵, וכתי' שממית בידים תתפש⁹⁶ כו' ולכן צ"ל משפט בצדקה זו להגן שלא יומשך רק במקום הראוי וז"ע הקשקשים שעל הנקבים הנ"ל שדרך בם עובר השפע, והקשקשי' מגינים שלא יומשך כ"א למקום הראוי דוקא ושלא יומשך לכל באין מונע לכל.

טזוהנה בעה"מ⁹⁷ שער עולם הבריאה⁹⁹ ספ"ו⁹⁸ כ' דשריון הוא מבחי' בינה שהוא¹⁰⁰ המסך שבין אצי' לבריאה וממנה נמשך בבריאה ש' אלקי' ונש"ב המרומזי' בתי'¹⁰¹ שריון כדי להגן על עולם הבריאה וה"ס¹⁰² וילבש צדקה כשריון כו', להלחם עם הקלי' ועמלק¹⁰³ כו', וע' מענין מסך זה שבין האצי' לבריאה בת"א פ' לך בד"ה והבדילה הפרוכת¹⁰⁴ שהו"ע החשמל שמגין מיניקת החיצוני', וע' מענין מסך ג"כ בביאור שע"פ כי כאשר השמים החדשים שבלק"ת סוף שה"ש¹⁰⁵, ומבואר במאו"א ח' סי"ב חשמל מצד בינה כו', סוד ש"ע נהורין כו' עכ"ל. לפ"ז אתי שפיר שהשריון הוא החשמל שייך לבחי' כובע ישועה שהוא שרש בחי' ש"ע נהורין^*106 כו', ולכן גבי מגן כתי' ותתן לי מגן ישעך¹⁰⁶ שז"ע שנא' וילבש צדקה כשריון שאזי נעשה בחי' כובע ישועה בראשו^*.

יזתרלח
ובפי' כובע כ' במאו"א¹⁰⁷ עוד כובע גימ' שם ך"ו ושם ע"ב, ור"ל שם ך"ו היינו ש' הוי'¹⁰⁸, ואפשר לפרשו ע"פ הידוע ששם ע"ב¹⁰⁹ גימ' חסד¹¹⁰ וכשכלול עם שם ך"ו הוא בחי' חסד הוי'¹¹¹ שהוא חסד מלגאו¹¹² חסד עילאה¹¹³ דאקרי ורב¹¹⁵ חסד¹¹⁴, שמאיר ומתפשט מאוא"ס בלי גבול ומדה¹¹⁶, ובכדי לעורר בחי' חסד זהו ע"י ריבוי בחי' צדקה שז"ע בכל מאדך שנת"ל¹¹⁷ בפי' המשנה, דהנה צ"ל מ"ש עשה צדקה ומשפט¹¹⁸ נבחר לה' מזבח, <65>

יחּ שלכאו' א"מ¹¹⁹ איך יהי' עשיית הצדקה נבחר יותר לה' מזבח הקרבנות שהי' ריחם עולה לשמים, וכמ"ש במ"א בענין לנטוע שמים וליסוד ארץ¹²⁰, שזהו עמוד הקרבנות, והוא בחי' הסולם שמוצב ארצה¹²¹ וראשו מגיע השמימה, שהם מג' עמודים שהעולם עומד עליהם¹²², ולמה יהי' הצדקה נבחר יותר כו', אך הענין הוא שגם בצדקה יש חילוקי מדריגות שיש בחי' צדקה שהיא במדה וגבול, וע"ז הוא שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש¹²³, כי שיעור החומש הוא למצוה מן המובחר, ומעשר זהו מדת בינוני¹²⁴, שכ"ז הוא בחי' המצומצם בגבול ומדה כמו כל המצות שנתלבשו בגבול ומדה דוקא, ל"ב חוטין בציצית¹²⁵ ושיעור

יטתרלט
ארכן לא פחות מי"ב גודלין¹²⁶, וכן תפילין ד' בתים בש"ר¹²⁷ ואצבעי'¹²⁸ ומרובעות¹²⁹, וסוכה ז"ט ומשהו¹³⁰, ושופר טפח¹³¹, ולולב ד' טפחים¹³², והדסים ג'¹³³, ושיעור מקוה מ"ם סאה¹³⁴ וכדומה, ועד"ז הוא הגבול ומדה בצדקה, שהרי כל ענין בחי' המצות הוא שיומשך חסד ה' דוקא מעולם ועד עולם¹³⁵, וכן התו' נק' תורת¹³⁶ חסד¹³⁷, אלא בכדי שיוכלו העולמות לקבל מדת חסדו ית' שהיא בעצם בלי גבולי, לזאת גם באנכי ולא יהי' לך ארז"ל לשון מפי הגבורה שמענו¹³⁸, וכן אמרו תרי"ג מצות נאמרין¹⁴⁰¹⁴¹ למשה¹³⁹ מפי הגבורה¹⁴² וכתי' מימינו אש דת, שיש בחי' חו"ג¹⁴³ בכדי לצמצם

כתרמ
שיוכלו העולמות לקבל כו', ולכן גם קודם עשה"ד אמר וידבר אלקי'¹⁴⁴ שהוא מדת הצמצום¹⁴⁵, אך הנה צמצום זה הוא בכדי שיוכל להיות הגילוי¹⁴⁶, וע"ד צמצם שכינתו¹⁴⁷ כו' שהצמצום הוא בכדי שיהי' יכול להיות הגילוי בין שני בדי ארון כו', ועד"ז יובן בכל המצות שעם היות בשרשן הן בחי' תר"ך עמודי אור¹⁴⁸, מ"מ נתצמצמו בבחי' גבול ומדה בבחי' השיעורי' הנ"ל, בכדי שיוכלו העולמות לסבול ושיומשך חסד ה' מעולם ועד עולם¹⁴⁹ ברוחניות העולמות, וכן בגשמיות, ושיתלבשו בדברים גשמי' חומרי' כנ"ל, אבל מ"ש וחטאך בצדקה פרוק, וכן מ"ש וצדקה תציל ממות¹⁵⁰, ומאן דנפיל מדרגי' אקרי מית¹⁵¹, שזהו ע"י גסות הגוף ונה"ב שמורידי' את נפשו ח"ו לרדת באר שחת ע"י היותה מלובשת בהם כנ"ל ובכגון¹⁵² דא לא נתנו חכמים שיעור¹⁵³ כלל כי מעות זה שנתן מגרעת בקדש העליון במה שהי' יכול להמשיך ע"י בחי' עשיית המצות שלא עשה כו', וכ"ש בעשותו א' כו' אשר לא תעשינה ואשם¹⁵⁴, הרי מגרעת זו לא יוכל לתקן ע"י בחי' עשיית המצות לבד שיעשה אח"כ, כ"א צריך להמשיך מבחי' חסד עילאה דאקרי ורב חסד שאינו מתלבש כלל בעולמות כ"א בבחי' מקיף לבד שמקיף כל העולמות מריש כ"ד עד סוף כ"ד, ואינו בבחי' גבול ומדה מאחר שאינו מתלבש ומצומצם תוך העולמות, וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתעדל"ת, אזי בחי' אור העליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעת שגרע בקדש העליון <66>

כאּ ומחדש אורו וטובו¹⁵⁵ ביתר שאת ויתר עז¹⁵⁶ בבחי' אור חדש ממש, ולכן אמרו במקום שבע"ת עומדין¹⁵⁷ צ"ג כו', ועם היות שעיקר התשובה בלב¹⁵⁸ הוא ע"י החרטה מעומקא דלבא שעי"ז מעורר עומק ואור העליון הזה, אמנם כדי להמשיכו להאיר בעליונים ותחתונים צריך אתעדל"ת ממש בבחי' מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה כו', ומחסד ה' עלינו מקבל בלתי הגבלה זו, שעי"ז יומשך בחי' בלתי מוגבל שלמעלה,

כבתרמא
כמו שע"י בחי' מאדך של האדם¹⁵⁹ מעורר מאד העליון כו', ובאתעדל"ת אתעדל"ע¹⁶⁰ שע"י בחי' חסד הזה, פי' תי' חסד הוא ח"ס דלי"ת¹⁶¹ מל' דל¹⁶² ואביון שכאשר מעורר רחמנותו וטובו להשפיע חסד לדלי' להחיות את נפשם והיא בלתי הגבלה מוגבלת כענין השיעורים הנ"ל שאמרו, עי"ז מעורר חסדו ית' שהיא באמת בלי גבול והוא בחי' חסד דלגאו בחי' חסד עילאה שנק' ורב חסד או גם בחי' חסד דקשוט¹⁶³, שהרי עי"ז נמשך גם להיות מחי' מתים ברחמים רבים¹⁶⁴, ולא כמו הזאת מי חטאת לבד, שיומשך תוך בחי' עולמות עליונים ותחתוני' שהכל נק' דלים ושפלים נגדו ית', ולית להון מגרמייהו כלום, וכולא קמי' כלא חשיב¹⁶⁵, ועי"ז מתתקנים כל הפגמים שפגם ע"י בחי' מגרעת בקדש העליון שנעשה ע"י בעולמות עליונים ותחתונים כו'.

כגוזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, שעם היות שע"י הזבח שהיו מקריבין בזמן שהי' בהמ"ק קיים הי' מתכפר¹⁶⁶ על השוגג כו' וכמ"ש מזה במ"א, מ"מ הרי זבח הקרבן זה הוא רק פרט מצוה א', משא"כ בצדקה הרי יוכל לתקן בלי גבול לתיקון עוונותיו ולכן אמרו במשנה בכל מאדך בכל ממונך כו'.

כדוענין בחי' משפט שנא' בפסוק זה י"ל שגם ביגמדה"ר¹⁶⁷ נא' ג"כ לשארית נחלתו¹⁶⁸ שארז"ל ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים¹⁶⁹ דוקא, שגם בהם יש קצת דקדוק כמ"ש הטעם מזה במ"א, וגם נק' מכילין דרחמי¹⁷⁰, לכן ע"י בחי' המשפט שאדם עושה בצדקה זו נמחק גם זה, או שזוכה לבא למדריגה בחי' שיריי' שנת' במ"א שזהו ענין שיורים מה שא"א לבוא באו"פ¹⁷¹ כו', ולכן ארז"ל שגדול צדקה כו'.