Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א
ויאמר
And said
אלקים
God
יקוו
Let be gathered
המים
the waters
בס"ד.
With God's help.
ויאמר
And said
אלקים
God
יקוו
let be gathered
המים
the waters
אל
to
מקום
place
אחד.
one.
רבות
Midrash Rabbah
בראשית
Genesis
רפ"ה
85
משל
a parable
למלך
to a king
שבנה
who built
פלטרין
a palace
והושיב
and seated
בתוכה
inside it
אלמים,
mutes,
והיו
and they were
משכימים
rising early
ושואלין
and inquiring
בשלומו
after the welfare
של
of
מלך
the king
ברמיזה
with a gesture
ובאצבע
and with a finger
ובמנולין
and with instruments
(ע'
(see the commentary
הפי'
in the margin),
במ"כ),
said
אמר
the king
המלך
if these
אילו
were
היו
smart
פקחין
all the more so,
עאכו"כ,
an exclamation!,
אתמהא,
he seated
הושיב
inside it
בתוכה
inhabitants
דיורי
smart,
פקחין,
they arose
עמדו
and took possession
והחזיקו
of the palace
בפלטין
they said
אמרו
not
אין
this is
זה
the palace
פלטין
of
של
a king,
מלך,
ours
שלנו
it is,
היא,
said
אמר
the king
המלך
let return
תחזור
the palace
הפלטין
to how
לכמו
it was,
שהיתה,
so
כך
from the beginning
מתחלת
of the creation
ברייתו
of
של
the world
עולם
not
לא
was
הי'
the praise
קילוסו
of
של
the Holy One, blessed be He,
הקב"ה
ascending
עולה
except
אלא
from
מן
the waters
המים
this is that which is written
הה"ד
from the voices
מקולות
of waters
מים
many
רבים
mighty
אדירים
the breakers of
משברי
the sea,
ים,
and what
ומה
were they
היו
saying
אומרים
mighty
אדיר
on high
במרום
is Hashem,
ה',
said
אמר
the Holy One, blessed be He,
הקב"ה
what
מה
these
אלו
that do not
שאין
have
להם
neither
לא
a mouth
פה
nor
ולא
utterance
אמירה
and speech
ודבור
and they
והן
praise
מקלסין
Me,
אותי,
when I create
כשאברא
man
האדם
all the more so,
עאכו"כ,
arose
עמד
the generation
דור
of the flood
המבול
and rebelled
ומרדו
against Him,
בו,
arose
עמד
the generation
דור
of the dispersion
הפלגה
and rebelled
ומרדו
against Him,
בו,
said
אמר
the Holy One, blessed be He,
הקב"ה
let depart
יפנו
these
אלו
and let come
ויבואו
those
אותן
who dwelt
שישבו
in it
בו
previously
מקודם
this is that which is written
הה"ד
and was
ויהי
the rain
הגשם
upon
על
the earth
הארץ
forty
ארבעים
days.
יום.
End of quote.
עכ"ל.
And from this
ומזה
will be understood
יובן
somewhat
קצת
what is written
מ"ש
in Torah Ohr
בתו"א
parshas
פ'
Noach
נח
based on
ע"פ
waters
מים
many
רבים
that the flood
שהמבול
came
בא
to purify
לטהר
et
את
the earth,
הארץ,
and this is
והיינו
for
כי
I
אנכי
made
עשיתי
earth
ארץ
and man
ואדם
upon it
עליה
I created
בראתי
and they
והם
rebelled
מרדו
against Him
בו
therefore
ע"כ
will come
יבואו
those
אותן
who dwelt
שישבו
in it
בו
at first
תחלה
who are
שהם
the waters
המים
and will purify
ויטהרו
et
את הארץ.
the earth.
בב
ולהבין קצת דברי המד"ר ענין דיורים אלמים איך שייך זה על המים. יש להבין זה ע"פ מ"ש בתו"א פ' שמות בד"ה מי שם פה לאדם בענין משה שהי' כבד פה כו' והשיבו הקב"ה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם כו', והיינו כי לפי שמשה הי' מבחי' מן המים משיתיהו שנמשך מבחי' עגולים שלמעלה מבחי' יושר, כי כך המים היו סובבים ומקיפים את הארץ מכל צד כגלדי בצלים המקיפים זא"ז וכאשר יהי' האופן בתוך האופן, ע' בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם, ועיין ג"כ בת"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים בענין מה שמשה הי' מבחי' עיגולים וזהו"ע מן המים משיתיהו וע"כ הי' כבד פה לפי שבחי' עיגולים כל אחד מוקף מבחי' הגבוה ממנו המקיפו בחי' כאשר יהי' האופן בתוך האופן כנ"ל, ע"כ הוא בבחי' ביטול לגמרי לגבי העילה הגבוה ממנו המקיפו, ע"ד איידי דטריד למבלע לא פליט, ולכן הוא כבד פה שלא יוכל להביא אור שכלו בבחי' הדבור לזולתו, שזהו"ע ישות, וגם כי כלי הדבור קטן מהכיל רוב אור השכל שבבחי' עיגולים, ונק' בחי' זו במד"ר כאן [משל] למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה דיורים אלמים והיינו בחי' המים דעגולים שמשה שהי' מהם הי' כבד פה דוגמת אלם וכמ"ש או מי ישום אלם, ועיין מענין אלם בת"א פ' וישב בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים ג"כ לשון אלם, שהוא בחי' העלאת מ"נ בבחי' ביטול, ויש בחי' עיבור שני לאחר הלידה כו' יעו"ש. וכ"ז הוא בחי' ים שנמשך מבחי' עגולים, ולכן גם כל הנבראים שבים הם בבחי' ביטול בתוך הים ואינם יכולים להפרד מן הים וכמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר משה ובנ"י גבי וביאור הענין הנה ארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים, ים הוא עלמא דאתכסיא כו' ע"ש, וכן המלאכים הם נקראים נוני ימא כמו הדגים שהם מובלעים בתוך הים ואינן יכולים להפרד כלל ממקום חיותם והם בבחי' ביטול תמיד, וזהו"ע האלמים שהיו מקלסין אותו ברמיזה כי הם נקראים אלמים שהרי הם בחי' חי, משא"כ האדם הוא בחי' מדבר, ולכן נאמר בו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ועיין בת"א פ' בראשית בד"ה וייצר את האדם מבואר איך שהמלאכים הם בחי' חי והאדם בחי' מדבר.
ולהבין קצת דברי המד"ר ענין דיורים אלמים איך שייך זה על המים. יש להבין זה ע"פ מ"ש בתו"א פ' שמות בד"ה מי שם פה לאדם בענין משה שהי' כבד פה כו' והשיבו הקב"ה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם כו', והיינו כי לפי שמשה הי' מבחי' מן המים משיתיהו שנמשך מבחי' עגולים שלמעלה מבחי' יושר, כי כך המים היו סובבים ומקיפים את הארץ מכל צד כגלדי בצלים המקיפים זא"ז וכאשר יהי' האופן בתוך האופן, ע' בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם, ועיין ג"כ בת"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים בענין מה שמשה הי' מבחי' עיגולים וזהו"ע מן המים משיתיהו וע"כ הי' כבד פה לפי שבחי' עיגולים כל אחד מוקף מבחי' הגבוה ממנו המקיפו בחי' כאשר יהי' האופן בתוך האופן כנ"ל, ע"כ הוא בבחי' ביטול לגמרי לגבי העילה הגבוה ממנו המקיפו, ע"ד איידי דטריד למבלע לא פליט, ולכן הוא כבד פה שלא יוכל להביא אור שכלו בבחי' הדבור לזולתו, שזהו"ע ישות, וגם כי כלי הדבור קטן מהכיל רוב אור השכל שבבחי' עיגולים, ונק' בחי' זו במד"ר כאן [משל] למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה דיורים אלמים והיינו בחי' המים דעגולים שמשה שהי' מהם הי' כבד פה דוגמת אלם וכמ"ש או מי ישום אלם, ועיין מענין אלם בת"א פ' וישב בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים ג"כ לשון אלם, שהוא בחי' העלאת מ"נ בבחי' ביטול, ויש בחי' עיבור שני לאחר הלידה כו' יעו"ש. וכ"ז הוא בחי' ים שנמשך מבחי' עגולים, ולכן גם כל הנבראים שבים הם בבחי' ביטול בתוך הים ואינם יכולים להפרד מן הים וכמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר משה ובנ"י גבי וביאור הענין הנה ארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים, ים הוא עלמא דאתכסיא כו' ע"ש, וכן המלאכים הם נקראים נוני ימא כמו הדגים שהם מובלעים בתוך הים ואינן יכולים להפרד כלל ממקום חיותם והם בבחי' ביטול תמיד, וזהו"ע האלמים שהיו מקלסין אותו ברמיזה כי הם נקראים אלמים שהרי הם בחי' חי, משא"כ האדם הוא בחי' מדבר, ולכן נאמר בו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ועיין בת"א פ' בראשית בד"ה וייצר את האדם מבואר איך שהמלאכים הם בחי' חי והאדם בחי' מדבר.
גקיצור. ענין אלמים י"ל ע"ד משה הי' כבד פה, והיינו מפני מן המים משיתיהו בחי' עיגולים שהתחתון מוקף מן העליון, וע"כ הוא בבחי' ביטול, וזה"ע אלם, וכן ענין מאלמים אלומים, וכן ענין יונת אלם, ודרך כלל זה"ע המלאכים שנק' נוני ימא, וקילוסו הי' עולה מן המלאכים.
דג
ב) אבל בחי' יבשה הוא עלמא דאתגליא, ונמשך מבחי' יושר שאינו ע"ד התכללות העלול בתוך העילה ושמוקף ממנו, כמו הברואים שבים שהם מוקפים מהים, אלא נהפוך הוא שנעשה יש ונפרד בפ"ע רק שהעילה מתלבש בו. ועיין ג"כ מב' בחי' אלו בלק"ת פ' נצבים בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת שם פ"א נת' ענין שני בחי' אלו שזהו ג"כ ענין יחו"ע ויחו"ת. ועיין ג"כ בבה"ז פ' בשלח על מאמר הזהר שם דמ"ח בד"ה עוי"ל מאמר זה באופן אחר שזהו ע"ד כי אל דיעות ב' דיעות כו', ולכן בבחי' יבשה וארץ שייך בחי' דבור והשפעה, היפוך בחי' אלמים כי אין שם בחי' הביטול כ"כ ע"ד כבד פה כו' ובחי' אלם כו'.
ב) אבל בחי' יבשה הוא עלמא דאתגליא, ונמשך מבחי' יושר שאינו ע"ד התכללות העלול בתוך העילה ושמוקף ממנו, כמו הברואים שבים שהם מוקפים מהים, אלא נהפוך הוא שנעשה יש ונפרד בפ"ע רק שהעילה מתלבש בו. ועיין ג"כ מב' בחי' אלו בלק"ת פ' נצבים בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת שם פ"א נת' ענין שני בחי' אלו שזהו ג"כ ענין יחו"ע ויחו"ת. ועיין ג"כ בבה"ז פ' בשלח על מאמר הזהר שם דמ"ח בד"ה עוי"ל מאמר זה באופן אחר שזהו ע"ד כי אל דיעות ב' דיעות כו', ולכן בבחי' יבשה וארץ שייך בחי' דבור והשפעה, היפוך בחי' אלמים כי אין שם בחי' הביטול כ"כ ע"ד כבד פה כו' ובחי' אלם כו'.
האך אע"פ שבחי' הביטול הוא בבחי' עיגולים ביתר שאת וכענין מעלת עלמא דאתכסי' על עלמא דאתגליא ומעלת יחו"ע על יחו"ת, עכ"ז תכלית הבריאה הוא להיות יחו"ת בחי' יש ודבר נפרד אלא שיהי' ביטול היש, וזהו"ע צחוק עשה לי אלקי' כמבואר בת"א ר"פ ויצא בד"ה ושבתי בשלום ובהביאור, ובד"ה כי אברהם לא ידענו גבי והתגלות מדותיו ית' בבחי' אצי' לא הוצרך אלא לצורך נבראים כו'. ועוד זאת כי הרי בחי' מדבר שרשו גבוה מבחי' אלם וכבד פה, וכמבואר באריכות בד"ה מי שם פה לאדם הנ"ל, שז"ע הכלים דיושר דתיקון שנמשכו מבחי' עליונה יותר מהעיגולים דתהו ששם הכלים מועטים. וע' בת"א בביאור ע"פ וקבל היהודים שזה"ע הקדמת נעשה לנשמע ששרש הכלים הנק' נעשה, גבוה מהאור כו', ובד"ה יביאו לבוש מל' ששרש האורות הוא מהקו וחוט, ושרש הכלים מבחי' סוכ"ע שלמעלה מהקו המקיף לכל ארבע עולמות שמשם דוקא נמשך זה הבחי' בהכלי שיוכל להיות יש היפך הביטול של האור כו', וזהו מי שם פה כלי הדבור לאדם העליון בחי' מ"ה וביטול, הלא אנכי כו'. וגם כי בד' בחי' דצח"מ שהם נגד ארמ"ע הרי מדבר הוא בחי' גבוה שבכולן א"כ גבוה מבחי' מים שהם אלמים כו', וכן היושר שרשו גבוה מהעגולים שהעגולים הם בחי' נפש ויושר הוא מבחי' רוח שלמעלה מבחי' נפש.
ואך עוי"ל דיורים אלמים שלא היו בעלי בחירה, ודיורים פקחים הם בעלי בחירה, כמ"ש ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טו"ר, והכל א' כי המלאכים שהם נוני ימא יש בהם הביטול בטבעם ע"ד הביטול של העלול בעילתו ורק למטה ניתנה
זד
הבחירה כו', ובחירה זו הוא ממקום גבוה כמ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו שהוא בחי' רצון וממשלה ושליטה כמ"ש במ"א, ע"כ נק' דיורים פקחים כו'.
הבחירה כו', ובחירה זו הוא ממקום גבוה כמ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו שהוא בחי' רצון וממשלה ושליטה כמ"ש במ"א, ע"כ נק' דיורים פקחים כו'.
חקיצור. ובחי' יבשה הוא מבחי' יושר שהוא התלבשות, ומזה נמשך יחו"ת שיהי' בחי' יש ונפרד, ומ"מ בחי' זו נק' פקחים שיש להם פה בחי' מדבר גבוה מבחי' חי, והכלים דתיקון שרשו גבוה יותר, וכמ"ש גבי משה מי שם פה לאדם, ועיקר ענין אלמים היינו שאינן בעלי בחירה כי המלאכים יש להם הביטול בטבעם, כלום יצה"ר יש ביניכם, והאדם הוא בעל בחירה ונפקחו עיניכם ונק' פקחים.
טג) ובאוצ"ח בתחלתו יש הג"ה מהרמ"ז האדם הישר יצא מאוא"ס מבחי' שלא הגיע בה הצמצום ונק' רוח, וזה לו יתר שאת על בחי' העגולים שאינם אלא מן האור שנתצמצם, ולכן הוא בבחי' נפש כמבואר לקמן שאין צמצום אלא מכח דין כנודע, וגם הנפש הוא מבחי' דין מפי מהר"י זלה"ה עכ"ל, משמע שזהו מהאריז"ל ממש, והיינו ג"כ כנ"ל כי בחי' מדבר שרשו גבוה מבחי' אלם, וכמו שהמדבר שרשו גבוה מבחי' חי והחכ' תחי', ומדבר הוא בחי' כתר, ומה שבחי' זו מאיר ביבשה וארץ דוקא זהו ע"ד נעוץ תחב"ס דדוקא בסופן שהוא בחי' ארץ שהוא בחי' עפר ודומם שלמטה מבחי' מים שם מאיר מבחי' תחלתן בחי' מדבר, וע"ד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, וזהו אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, ולכן ג"כ ארץ קדמה ותכלית הבריאה היא הארץ, וכמ"ש הבחיי להוכיח כן מפסוק יקוו המים בשביל ותראה היבשה, ומפסוק ויקרא אלקים ליבשה ארץ ע"ד כי תהיו אתם ארץ חפץ, כלומר שזהו תכלית החפץ והרצון להיות יש וביטול היש שזהו בחי' מל', ועמ"ש סד"ה שובה ישראל עד.
יוזהו הושיב בה המלך דיורין פקחין מבחי' מדבר ויושר שלמעלה מבחי' אלמים ועגולים, אך הם עמדו והחזיקו בפלטין כלומר שנעשו נפרדים לגמרי בלי שום ביטול היש, וכענין דור המבול ודור הפלגה שמרדו בהקב"ה, והיינו כי בהשתל' מבחי' יחו"ת שלמטה היש כו' נמשך בהם שנעשו יש ונפרד לגמרי ובעטו מרוב טובה ושלוה, והיינו לפי שהפקחות שהי' בהם נמשך מבחי' עה"ד טו"ר שנא' ונפקחו עיניכם כו', ונמשכו בבחירתם עד הרע ומרדו בהקב"ה ע"כ גרועים הם הרבה מהאלמים אף שאינם בעלי בחירה וכמ"ש בסש"ב פכ"ד, משא"כ קודם חטא עה"ד הי' הפקחות באופן נעלה יותר, ועיין בהרמב"ם במ"נ בתחלתו מזה, עד שהי' נוטה
יאה
בבחירתו ורצונו אל הטוב והי' רחוק מלהתאוות אל הרע כו' וכמ"ש במ"א. ולכן טיהר אותם במי המבול, שהו"ע בחי' מים במים כמו שהי' תחלה רק בחי' עיגולים שיש בהם הביטול יותר לפי שהם מעלמא דאתכסיא כו', עד אח"כ ע"י האבות שקיימו התורה וע"י מתן תורה, ועז"נ הבן יקיר לי כו' כי מדי דברי בו שנתתי דיבורי בו בחי' ואשים דברי בפיך שהיא התורה כו'.
בבחירתו ורצונו אל הטוב והי' רחוק מלהתאוות אל הרע כו' וכמ"ש במ"א. ולכן טיהר אותם במי המבול, שהו"ע בחי' מים במים כמו שהי' תחלה רק בחי' עיגולים שיש בהם הביטול יותר לפי שהם מעלמא דאתכסיא כו', עד אח"כ ע"י האבות שקיימו התורה וע"י מתן תורה, ועז"נ הבן יקיר לי כו' כי מדי דברי בו שנתתי דיבורי בו בחי' ואשים דברי בפיך שהיא התורה כו'.
יבקיצור. מ"ש הרמ"ז שהיושר שרשו מהאור שלא הגיע בו הצמצום וכמ"כ האדם ישר גבוה מהמלאכים, ומה שנמשך האדם בארץ דייקא היינו ע"ד נתחב"ס, ולכן נק' דיורים פקחים, אך לפי שבהפקחות נמשך עה"ד טו"ר עי"ז מרדו בבחירתן, וכדי לטהר הארץ הי' ע"י מים שיש בהם מעלת הביטול בלי בחירה כנ"ל, וזהו ויהי הגשם כו'.
יגד) וזהו שאח"כ נאמר אלה תולדות נח, ופי' ברבות אלה פסל את הראשוני' דור המבול, כי הנה איתא בכהאריז"ל חטא עה"ד שלא המתין להזדווג עד שבת כ"א בו ביום ו' שימש, וכמ"ש ברבות בראשית ר"פ כ"ב ע"פ והאדם ידע בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות, ואפ"ל זהו בחי' חטא עה"ד בחי' והאדם ידע את חוה זה נק' עה"ד, והחטא שאילו המתין עד שבת הי' בבחי' עה"ד ג"כ חיבור עץ החיים שהו"ע אדם העליון כו' והאדם ידע כו', משא"כ כשלא המתין זהו עה"ד טו"ר, ולכן תולדות אלו לא נשלמו ומהם נמשך הדור שמרדו והחזיקו בפלטין ע"ד הנפילים היו כו', שמרדו בבחירתן ונפקחו עיניכם כו'. ונח הוא בחי' שבת כי שבת בחי' נייחא וינח ביום השביעי, ואז גילוי התענוג עליון בחי' ונהר יוצא מעדן כו', ע"כ אז זמן המשכת הנשמות עליונות מבחי' שער החצר הפנימית הפונה קדים אשר ביום השבת יפתח, והוא מבחי' עה"ח אשר על יובל ישלח שרשיו, התגלות עתיק שבבינה, ולכן ארז"ל אשר פריו יתן בעתו שמזדווג מליל שבת לליל שבת כו', ונשמות אלו זהו ענין אלה תולדות נח שפסל דור המבול שנמשכו מבחי' חול כו', כי הנה הנשמות אף שהן מזווג גופני ולכן נתלבשו בגוף גשמי שרשן ממקום עליון יותר מהמלאכים שמזווג רוחני דנשיקין כמ"ש בבה"ז פ' בלק דק"צ ע"פ ברכו ה' מלאכיו, ובבה"ז פ' בראשית [ד]כ"ז ע"פ אעשה לו עזר, והמלאכים נקראים נוני ימא שהם בבחי' הביטול בעצם עד שהמלאך יכול לומר על עצמו שם ה', משא"כ הנשמות שנמשכו להיות יש ונפרד לפי ששרשם מזווג גופני, ועמ"ש מזה באריכות בבה"ז בשלח [ד]מ"ח בד"ה עוי"ל המאמר הזה באופן אחר, שזהו ב' הבחי' דים וארץ. וזהו"ע שמתחלה הי' הקילוס מהמים ובכללן המלאכים נוני ימא וכנ"ל, ונק' אלמים לגבי הנשמות שהנשמות שרשן מבחי' גבוה יותר ע"כ נקראו פקחין, כי הטפה נמשכה מעצמיות החכ' בחי' מדבר לא כמו זווג נשיקין שהוא רק הארה, ועמ"ש מזה
ידו
בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה כו' אחת היא כו', אלא שהם נעשו דבר נפרד משום פקחות עה"ד טו"ר, אבל ע"י אלה תולדות נח וע"י היותם בתיבה בחי' עיבור י"ב חודש שנקלט הטפה ברחם הנוק' ע"ד חי ה' אשר עמדתי לפניו הפך הנפילים שלא נקלטו כו' נתקן החטא דעה"ד ונמשך שיוכל להיות הביטול גם במקום היש שזהו תכלית הרצון וגבוה יותר מבחי' ביטול דנוני ימא, וזהו וידגו לרוב בקרב הארץ שגם בארץ יומשך הביטול דנוני ימא, וזהו הבן יקיר כו' מדי דברי בו כו', ועד"ז שמע"צ קליטה כעין נח בתיבה והלידה בשש"פ בחי' ביבשה בתוך הים כו', שגם בבחי' יבשה וארץ נמשך הביטול דבחי' ים עד שראתה שפחה על הים, וזהו גבוה מבחי' ים לבד וכמ"ש מזה בבה"ז פ' בשלח שם סד"ה עוי"ל כו' הנ"ל, גם התיבה בחי' תיבות התפלה והתורה בחי' מי שם פה לאדם כו', וזהו והנה אנחנו מאלמים אלומים שעם היותם פקחים יהי' בהם הביטול כמו בחי' אלמים, וכענין ישפה יש פה ושותק כו', וזהו בחי' יונת אלם, ועד"ז איתא בילקוט סוף איוב דקנ"ו ע"ד לא אחריש בדיו לאברהם בלבד שתקתי למה שהוא שתק לי כו' ע"ש.
בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה כו' אחת היא כו', אלא שהם נעשו דבר נפרד משום פקחות עה"ד טו"ר, אבל ע"י אלה תולדות נח וע"י היותם בתיבה בחי' עיבור י"ב חודש שנקלט הטפה ברחם הנוק' ע"ד חי ה' אשר עמדתי לפניו הפך הנפילים שלא נקלטו כו' נתקן החטא דעה"ד ונמשך שיוכל להיות הביטול גם במקום היש שזהו תכלית הרצון וגבוה יותר מבחי' ביטול דנוני ימא, וזהו וידגו לרוב בקרב הארץ שגם בארץ יומשך הביטול דנוני ימא, וזהו הבן יקיר כו' מדי דברי בו כו', ועד"ז שמע"צ קליטה כעין נח בתיבה והלידה בשש"פ בחי' ביבשה בתוך הים כו', שגם בבחי' יבשה וארץ נמשך הביטול דבחי' ים עד שראתה שפחה על הים, וזהו גבוה מבחי' ים לבד וכמ"ש מזה בבה"ז פ' בשלח שם סד"ה עוי"ל כו' הנ"ל, גם התיבה בחי' תיבות התפלה והתורה בחי' מי שם פה לאדם כו', וזהו והנה אנחנו מאלמים אלומים שעם היותם פקחים יהי' בהם הביטול כמו בחי' אלמים, וכענין ישפה יש פה ושותק כו', וזהו בחי' יונת אלם, ועד"ז איתא בילקוט סוף איוב דקנ"ו ע"ד לא אחריש בדיו לאברהם בלבד שתקתי למה שהוא שתק לי כו' ע"ש.
טוקיצור. וזהו אלה תולדות נח שע"י שנח בהתיבה תיקן חטא עה"ד ונמשכו נשמות עליונות מבחי' ונהר יוצא מעדן שהם פקחים אלא לא כמו פקחות דעה"ד, לכן עי"ז נמשך הביטול גם במקום היש כמו בבחי' האלמים, והנה אנחנו מאלמים אלומים יונת אלם.
טזהג"ה. ובמ"א נתבאר שזהו ענין השופר דר"ה הבא מהכבש שהוא בעל חי ואינו בעל בחירה, והיינו כי האדם הוא בעל בחירה וזה נמשך ממקום עליון בחי' ממשלה ובחי' רצון, אך כשחטא ומרד הרי הוא גרוע ביותר, והתיקון לזה ע"י צעק לבם בבחי' בהמה שהוא בחי' אלם ולא בבחי' בחירה ויהי' האדם הבעל בחירה משים עצמו כבהמה ובחי' אלם, ובפרטות יש ביטול זה בהכבש כרחל לפני גוזזי' נאלמה ע"כ ע"י שמשים א"ע בבחי' אלם קול פשוט בלי דיבור כו' עי"ז ממשיך הרצון העליון כו', עמ"ש ע"פ מקולות מים רבים אדירים תלים סי' צ"ג ד', וע"פ לרוקע הארץ על המים תלים קל"ו ו'.
יזה) בחיי ע"פ יקוו המים, גזר על המים שהיו מלאים את כל העולם כולו שירדו למטה כטבעו של עפר, וגזר על העפר שיעלה למעלה כטבע המים, וז"ש לרוקע הארץ על המים כל"ח תלים קל"ו, כי זה חסד לעולם לקיום הישוב שירדו המים היפך מטבעם כו'.
יחז
ו) ואאזמו"ר נ"ע בד"ה המגיד מראשית אחרית שאמר בפ' בשלח תקס"ה אמר דהנה כתיב יקוו המים מתחת השמים כו' ותראה היבשה, פי' שתחלה היו המים מסבבים את הארץ והארץ היתה מכוסה במים הסובבים עליה כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, ואח"כ גזר ואמר יקוו המים שירדו המים להיות למטה מן הארץ כדי שתראה היבשה כמ"ש לרוקע הארץ על המים, על המים דוקא, וכמ"ש יורדי הים באניות נק' יורדי הים, שהים למטה מן הארץ הפך ממה שהי' תחלה קודם מאמר יקוו המים, ולבאר זה הקדים פי' וענין יש מאין מה שנקרא מאין אף כי ממך הכל ולמעלה היש האמיתי, אלא מפני שאין הבורא מושג והוא למעלה מההשגה, ולא כמו בדרך השתל' עילה ועלול שהעלול מערך העילה ויש לו השגה בו, ועמ"ש בד"ה ואתחנן בלק"ת, וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי דהיינו בחי' אין מה שאינו מושג, וכמו מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו ש"ע, והתהוות בי"ע יש מאין הוא מבחי' מל' דאצי' הנק' ארץ עילאה, וכמו"כ החכ' נק' והחכמה מאין תמצא מאוא"ס שלמעלה מעלה מבחי' חכ', עיין בת"א בד"ה פתח אליהו, וזהו"ע נעוץ תחב"ס שהכח לחדש יש מאין שהוא רק באוא"ס ממש, שהחכ' נתהווה ממנו יש מאין כנ"ל, מאיר בחי' כח זה בבחי' מל' לחדש יש מאין בבי"ע, וזהו נעוץ תחלתן מבחי' כתר בסופן בחי' מל', ועיין מזה באג"ה בד"ה איהו וחיוהי, וכח זה מאיר ג"כ בהארץ הגשמית שהוא סוף כל דרגין ממש, ולכן ארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון ב"ה, שמאיר בה הרצון עליון, ועי"ז מאיר בה הכח הזה לחדש יש מאין שהארץ תוציא צמחה עשבים רבבות מדי שנה, אלא שיש מהם ע"י העלאת מ"נ והם הזרועים והנטועים ואעפ"כ הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי כמ"ש כ"ז באג"ה ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, והיינו ע"י שנעוץ תחב"ס דוקא. וזהו ענין יקוו המים כו' ותראה היבשה, שאף שמצד סדר הבריאה המים גבוהים מהארץ, אך לפי שצ"ל נעוץ תחלתן בסופן ויאיר בהארץ בחי' שלמעלה מהמים לחדש יש מאין, ע"כ גזר אומר יקוו המים כו', והיינו לרוקע הארץ על המים ואזי אח"כ ויקרא אלקים ליבשה ארץ לשון רצון, שנמשך ומאיר כח הרצון עליון המחדש יש מאין, והוא שנאמר אח"כ תדשא הארץ דשא כו' שזהו הכח הניתן בה לחדש יש מאין.
ו) ואאזמו"ר נ"ע בד"ה המגיד מראשית אחרית שאמר בפ' בשלח תקס"ה אמר דהנה כתיב יקוו המים מתחת השמים כו' ותראה היבשה, פי' שתחלה היו המים מסבבים את הארץ והארץ היתה מכוסה במים הסובבים עליה כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, ואח"כ גזר ואמר יקוו המים שירדו המים להיות למטה מן הארץ כדי שתראה היבשה כמ"ש לרוקע הארץ על המים, על המים דוקא, וכמ"ש יורדי הים באניות נק' יורדי הים, שהים למטה מן הארץ הפך ממה שהי' תחלה קודם מאמר יקוו המים, ולבאר זה הקדים פי' וענין יש מאין מה שנקרא מאין אף כי ממך הכל ולמעלה היש האמיתי, אלא מפני שאין הבורא מושג והוא למעלה מההשגה, ולא כמו בדרך השתל' עילה ועלול שהעלול מערך העילה ויש לו השגה בו, ועמ"ש בד"ה ואתחנן בלק"ת, וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי דהיינו בחי' אין מה שאינו מושג, וכמו מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו ש"ע, והתהוות בי"ע יש מאין הוא מבחי' מל' דאצי' הנק' ארץ עילאה, וכמו"כ החכ' נק' והחכמה מאין תמצא מאוא"ס שלמעלה מעלה מבחי' חכ', עיין בת"א בד"ה פתח אליהו, וזהו"ע נעוץ תחב"ס שהכח לחדש יש מאין שהוא רק באוא"ס ממש, שהחכ' נתהווה ממנו יש מאין כנ"ל, מאיר בחי' כח זה בבחי' מל' לחדש יש מאין בבי"ע, וזהו נעוץ תחלתן מבחי' כתר בסופן בחי' מל', ועיין מזה באג"ה בד"ה איהו וחיוהי, וכח זה מאיר ג"כ בהארץ הגשמית שהוא סוף כל דרגין ממש, ולכן ארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון ב"ה, שמאיר בה הרצון עליון, ועי"ז מאיר בה הכח הזה לחדש יש מאין שהארץ תוציא צמחה עשבים רבבות מדי שנה, אלא שיש מהם ע"י העלאת מ"נ והם הזרועים והנטועים ואעפ"כ הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי כמ"ש כ"ז באג"ה ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, והיינו ע"י שנעוץ תחב"ס דוקא. וזהו ענין יקוו המים כו' ותראה היבשה, שאף שמצד סדר הבריאה המים גבוהים מהארץ, אך לפי שצ"ל נעוץ תחלתן בסופן ויאיר בהארץ בחי' שלמעלה מהמים לחדש יש מאין, ע"כ גזר אומר יקוו המים כו', והיינו לרוקע הארץ על המים ואזי אח"כ ויקרא אלקים ליבשה ארץ לשון רצון, שנמשך ומאיר כח הרצון עליון המחדש יש מאין, והוא שנאמר אח"כ תדשא הארץ דשא כו' שזהו הכח הניתן בה לחדש יש מאין.
יטקיצור. ענין מעלת ארץ יש להקדים ענין יש מאין שנמשך מהמל' כי נעוץ תחב"ס דוקא בחי' והחכ' מאין תמצא, ומשם ואילך עו"ע, ובמל' בחי' ארץ מאיר הכח לחדש יש מאין ולכן יקוו המים כו' ותראה היבשה כו' ארץ שרצתה.
כז) אך עכ"ז עכשיו הארץ צריכה ומקבלת מן המים, כי למטר השמים תשתה מים או ממי התהום שאין לך טפה יורדת מלמעלה שאין כו', ועי"ז דוקא יש בה
כאח
הכח להוציא צמחה, כי הנוק' הנק' ארץ צריכה לקבל מ"ד דדכורא, וכן מל' דאצי' אינה יכולה לחדש יש מאין בבי"ע עד שתקבל האור מז"א, אבל לע"ל נאמר ירמי' ל"א כ"א כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, שיהי' דבר חדש בבחי' ארץ שתוכל לחדש יש מאין מעצמה ובכחה מבלי שתצטרך לזה מ"ד דדכורא, וזהו נקבה תסובב גבר, והיינו ע"י עליית המל' בכתר אשת חיל עטרת בעלה, וכ"ז הוא ע"י הארץ בחי' רצוא שרצתה לעשות רצון קונה, וכמ"כ יובן בחי' זו בנש"י שנק' ארץ שיתעלו ע"י הרצוא להיות נקבה תסובב גבר, ובחי' גבר ומ"ד י"ל זהו התורה הנק' מטר וגשם כו'.
הכח להוציא צמחה, כי הנוק' הנק' ארץ צריכה לקבל מ"ד דדכורא, וכן מל' דאצי' אינה יכולה לחדש יש מאין בבי"ע עד שתקבל האור מז"א, אבל לע"ל נאמר ירמי' ל"א כ"א כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, שיהי' דבר חדש בבחי' ארץ שתוכל לחדש יש מאין מעצמה ובכחה מבלי שתצטרך לזה מ"ד דדכורא, וזהו נקבה תסובב גבר, והיינו ע"י עליית המל' בכתר אשת חיל עטרת בעלה, וכ"ז הוא ע"י הארץ בחי' רצוא שרצתה לעשות רצון קונה, וכמ"כ יובן בחי' זו בנש"י שנק' ארץ שיתעלו ע"י הרצוא להיות נקבה תסובב גבר, ובחי' גבר ומ"ד י"ל זהו התורה הנק' מטר וגשם כו'.
כבקיצור. ומ"מ עכשיו מקבלת הארץ מהמים יקוו המים, ולע"ל הנני בורא חדשה בארץ, והיינו ע"י ארץ שרצתה כו'.
כגח) עו"ש פי' כי המים הם עגולים והארץ היא יושר, ומתחלה היו העיגולים למעלה מבחי' יושר, מצד המעלה יתירה שנמצא בהעיגולים שהם מקיפי' שנכללים הכל כא' בלי התחלקות, וגם נמצא בהם הביטול ביותר, משא"כ בבחי' יושר, אך אח"כ ע"י יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל כו' שרוחניות המים והם רוחניות העיגולים נתעלו למעלה מהרקיע והפרסא, ומים התחתונים שהוא בחי' התחתונה שבמדריגת עיגולים ירדו למטה מהפרסא, ואזי נאמר יקוו המים כו' ונעשה לרוקע הארץ על המים, שבחי' ארץ דיושר היא הגבה למעלה מבחי' המים התחתונים אלו כו'. והנה ענין בחי' התחתונה שבמדריגת עיגולים י"ל שזהו בחי' האופנים כמ"ש במ"א שהאופנים והשרפים האופנים הם בחי' העגולים והשרפים בחי' יושר, שהשרפים בבריאה ע"ד חב"ד חג"ת נה"י והאופנים בעשי' בחי' הודאה כו', וכמו הגלגלים גשמיים שסובבים ומשתחוים כלפי מערב והגלגלים הם מבחי' עגולים כידוע, ועבודתם השתחוואה והודאה, וזהו בחי' הסיבוב שלהם כו' כמ"כ הוא ענין האופנים כו', והנה האופנים והשרפים הם בבי"ע למטה מהפרסא שהוא בחי' יהי רקיע ויהי מבדיל כו'.
כדקיצור. ענין בהמים שהם עיגולים יש ב' בחי' הא' מים עליונים שמעל לרקיע, הב' מים תחתונים שמתחת לרקיע, ובחי' ארץ היא הגבה למעלה ממים תחתונים כו'.