Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אפתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך והחרים
ב"ה פתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך "והחרים — תרל"א" —
בספר זה באה שורת מאמרי דא"חא של כ"ק אדמו"ר מהר"ר שמואל — מהר"ש — נ"ע הידועה בשם והחרים — תרל"א, זאת אומרת: א) המאמר הראשון של המשך זה מתחיל בתיבת והחרים (ד' את לשון יד מצרים — ישעי' יא, טו). ב) מאמרים אלו נאמרו בשנת תרל"א.
ב"ה פתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך "והחרים — תרל"א" —
בספר זה באה שורת מאמרי דא"חא של כ"ק אדמו"ר מהר"ר שמואל — מהר"ש — נ"ע הידועה בשם והחרים — תרל"א, זאת אומרת: א) המאמר הראשון של המשך זה מתחיל בתיבת והחרים (ד' את לשון יד מצרים — ישעי' יא, טו). ב) מאמרים אלו נאמרו בשנת תרל"א.
בהדרושים אשר בהמשך זה — או בהמשך כיוצא בו — התחלתם היתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין ענין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים בתירוץ הקושיות — כולם או מקצתם — שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.
גכשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעתים תכופות השמיטו — ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר — התחלת וסיום כל מאמר — מלבד המאמר הראשון — למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.
דיתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים.
הלדוגמא הננו נותנים פה פוטוגרפיא — מגוף הכת"י — משני עמודים מהמשך "מצה זו — תר"ם" *.
ואין גוף הכתי"ק של ההמשך "והחרים — תרל"א" תח"י, ולכן אין ידוע אם נכתב באופן הא' או הב'**.
זשצ
כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל — בעל מאמרים אלו — הוא בן זקוניו של אדמו"ר בעל ה"צמח צדק".
כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל — בעל מאמרים אלו — הוא בן זקוניו של אדמו"ר בעל ה"צמח צדק".
חחייו היו עשירי מאורעות ביותר, אף, שמפני כמה סבות, לא נתפרסמו פרטי דברי ימי חייו עד עתה.
טתקותי אשר יבוא זמן וידפיסו, בהמשך לספרי מאמרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש, גם ספר תולדותיו, ובזה הנני רושם איזה פרטים מחייו, על פי יומנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ורשימותיוב.
יאדמו"ר מהר"ש נולד בליובאוויטש ביום ב' אייר שנת תקצ"ד, או, בלשון זקני החסידים: בספירת תפארת שבתפארת ובמלאות מאה שנה להתגלות הבעש"טג.
יאשצא
עודנו קטן נראו בו כשרונות נעלים, אשר הפליאו את מוריו וכל מכיריו.
עודנו קטן נראו בו כשרונות נעלים, אשר הפליאו את מוריו וכל מכיריו.
יבבשנת תר"ח* נשא את בת אחיו אדמו"ר מוה"ר חיים שניאור זלמןד, אבל אשתו מתה כעבור איזה חדשים.
יגבשנה ההיא נוסע לעיר וויטעבסק להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו משקלאוו, ווילנא ופטרבורג, ושוהה כשני שבועות. חוזר שם מאמרי דא"ח ברבים.
ידבשנת תר"ט — נשואיו עם הרבנית רבקהה.
טותרט"ו — ע"פ הוראת אביו, מתחיל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל בריןו.
טזתרי"ז — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג ע"ד עניני הכלל. עומד בקשור תמידי עם הרב ר' אהרן, הרב דעיר ביליניץז, שהוא הי' בא, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות מאדמו"ר הצ"צ בענינים צבוריים.
יזתרי"ח** — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליחח.
יחתרי"ט — נוסע לאשכנז להתראות עם עסקני הצבור שמחוץ למדינת רוסיא.
יטתר"ך — בבואו מאשכנז קורא אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרציא ע"ד פרטי ההתראות בחו"ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אח"ז — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר"א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב"קאנוואי" (בלוית שוטרים מזויינים וע"פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ"צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית.
כתרכ"ה — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענ„טט בחקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.
כאשצב
ראשית שנת תרכ"ו — ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצ"צ — מתחיל לאמר דא"ח ברבים.
ראשית שנת תרכ"ו — ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצ"צ — מתחיל לאמר דא"ח ברבים.
כבקיץ תרכ"ו — אחרי הסתלקות אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", מקבל הנשיאות ומקום מושבו — ליובאוויטש.
כגתרכ"ח — נוסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל.
כדתרכ"ט — מסדר ועד קבוע בפטרבורג להתענין בעניני הכלל ולעמוד על המשמר להגן על זכויות היהודים.
כהתר"ל—תר"מ — נוסע פעמים רבות, במדינה ולחו"ל, בעניני עסקנות הכללי.
כותר"ם — השתדלות, בחרף נפש, בהשקטת הפרעות (פאגראם) ביהודים.
כזבאור ליום השלישי י"ג לחדש תשרי שנת תרמ"ג — נסתלק. ומ"כ בליובאוויטש באוהל אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".
כחעודנו בחיים בעלמא דין נתפרסמו מאמרי דא"ח שלו במאות ואלפי העתקות.
כטאחרי הסתלקותו "הובא לביה"ד ע"י בניו הרבנים יחיוכ ספר "לקוטי תורה מספר בראשית" הכולל "ביאורים ודרושים והגהות" ממנו "על ג' פרשיות התורה" (בראשית, נח, לך) ונודע בשם: לקוטי תורה לג' פרשיות. — נדפס בוולנא — תרמ"ד.
לבזה נגשת מערכת "אוצר החסידים" להדפיס את המאמרים וה"המשכים":
לאא) והחרים תרל"א. [היכל ששייא, שער שנייב].
לבב) מים רבים — תרל"ו. [היכל ששי, שער שלישי].
לגג) וככה — תרל"ז. [היכל ששי, שער רביעי].
לדד) חייב אדם לברך — תרל"ח. [היכל ששי, שער חמישי].
להה) זאת חנוכת המזבח — תר"ם. [היכל ששי, שער ששי].
לוו) מצה זו — תר"ם. [היכל ששי, שער שביעי].
לזז) יונתי — תר"ם. [היכל ששי, שער שמיני].
לחשצג
ע"פ הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א — שם הכולל אשר נקבע לשורת ספרים אלו הוא: לקוטי תורה — תורת שמואל.
ע"פ הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א — שם הכולל אשר נקבע לשורת ספרים אלו הוא: לקוטי תורה — תורת שמואל.
לטספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות.
ממנחם שניאורסאהן
מאב' אייר, תש"ה, ברוקלין, נ. י.