Toras Shmuel·631 Part 1·Maamarim·Rabbi Akiva: How Did Esther Meritתורת שמואל·תרל"א ח"א·מאמרים·אר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה

אאר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה
בס"ד.
אמר ר' עקיבא מה זכתה אסתר¹ למלוך על קך"ז מדינה, אלא תבוא אסתר בת בתה של שרה שחייתה קך"ז שנים ותמלוך על קך"ז מדינה.

בויובן בהקדם ענין ההפרש בין ברכה להודאה², שלכאורה לפי מ"ש מודים אנחנו לך משמע שההודאה היא לך, והברכה רק לשמך כדכתיב ויברכו את שם כבודך כו'. והענין דבנוסח הברכה יש ל' נוכח ול' נסתר³, ברוך אתה נוכח, אשר קדשנו במצותיו וציונו נסתר, סוכ"ע וממכ"ע, והיינו כי אתה אותיות מאל"ף ועד תי"ו, ה' מוצאות, ויש באותיות ב' בחי', דבור ומח', דבור מקור עלמא דאתגלי', ומח' הוא מקור עלמין סתימין דלא כו' וכ"ז ממכ"ע, ויש כח המח', ע"ד שיש ב' לבושים, לבוש דשכל ומדות הוא לבוש עצמי ע"ד גופין, ומחדומ"ע לבושים, וכמו שבשכל יש שכל וכח השכל, כן בלבושים דמחדומ"ע יש מח' וכח המחשבה⁴, והנה גילוי המחשבה לגבי כח המחשבה הוא בטל בתכלית, במחשבה אחת כו' וז"ע הברכה להמשיך מכח המח', וסדר ההמשכה תחלה בנש"י ה' אלקינו ואח"כ ה' אחד ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, וזהו מלך העולם בחי' מלוכה, ולא ממשלה שבע"כ כ"א מלכותו ברצון⁵ כו', אך צ"ל כסדר המדריגות תחלה ממכ"ע ואח"כ סוכ"ע וז"ע נוכח ממכ"ע, ונסתר בחי' סוכ"ע שבברכה.

גועתה יובן מה שהברכה היא רק לשמך והודאה לעצמותו, דהנה ידוע שחכמה היא ראשית ההשתל'⁶, פי' השתלשלות שיש להם ערך כמו שלשלת האחוזי' זב"ז, ונמצא כי בי"ע יש להם ערך לאצי', כי באצי' יש ג"כ אבי"ע⁷ חו"ב זו"נ וכמו שהבינה יש לה ערך לחכמה כן בריאה יש לה ערך לאצי', וגם הדבור יש לו ערך לשכל שהרי מדברים השכל באותיות הדבור, אבל התהוות החכמה הוא בדרך

דר
מציאה, חד ולא בחושבן. וזהו ההפרש בין ברכה להודאה⁸, ברכה ברוך כו' מן העולם כו' היינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא⁹, ולכן אינה שייך כ"א מח' ראשית הגילוי ולכן תקנו הברכות חכמים עיני העדה, ראי' חכמה¹⁰, ובעבודה יש אמונה וברכה¹¹, אמונה מקיף גנבא אפום מחתרתא¹² כו', ולכן הגם שקורא רחמנא יכול לעשות היפך רצונו להיותו בבחי' מקיף, אבל הברכה להמשיך בגילוי וצדיק באמונתו יחי', צדי"ק אמנים, ד' קדושות, יו"ד קדישים, מאה ברכות, אבל בעצמותו אינו שייך כ"א הודאה כו' ולכן מודים אנחנו לך.

האך עדיין צ"ל הלא כתיב בכל יום אברכך, משמע לעצמותו כו', צ"ל מה שבריאת העולם הי' בבי"ת¹³ הלא האל"ף גבוה, וך"ו דור קרא תגר ופי' בזהר לפי שאל"ף הוא ר"ת ארור ובי"ת ברכה, ולכאורה הלא א' אני ראשון ואני אחרון כו' ומפני כי ר"ת ארור לא נבה"ע בו. והענין שכל תומ"צ הם צמצום כל מצותיך צדק ע"ד הנותן צדקה לעני שמצמצם א"ע בכדי ליתן להעני, כן כל המצות מצד אוא"ס אם חטאת כו' אם צדקת כו', ולכן אנכי ולא יהי' מפי הגבורה גבורות וצמצום להיות אנכי מקור מ"ע לא יהי' מקור מל"ת¹⁴. וזהו שמצד עצמותו אח עשו ליעקב ושיהי' ואוהב זהו ע"י צמצום, ולכן לא נבה"ע באל"ף כי אז היו הכל שוין, וזהו שגם ארור כנען יכול לקבל מאל"ף, ולכן נבה"ע בבי"ת סימן ברכה. אך איך הי' מ"ת ע"י אל"ף, זהו מפני שכאשר כבר נברא בבי"ת אז גם מהאל"ף אין יכולים לקבל, כי ע"י צמצום דחכמה נמשך רק לנש"י, ולכן נמשך ך"ו דור נגד ש' הוי' משם אורידך כו'.

וובכ"ז יובן מה שלמדו מאה ברכות מפסוק ועתה כו' מה ה' אלקיך שואל אל תקרי מ"ה אלא מאה, כי ההפרש בין מה למאה הוא באות אל"ף, אמנם ע"י ביטול מ"ה דחכמה ממשיכים האל"ף, ואעפ"כ לא יומשך כ"א למקום הראוי כו'. וזהו ג"כ בכל יום אברכך, כי סתם ברכה בחכמה ברוך יסו"א איהו ברוך ואיהי

זרא
ברכה¹⁵, אמנם ע"י מאה ברכות ממשיכים האל"ף ג"כ בבחי' ברכה. וזהו חיי שרה ל' שררה מל', מאה שנה כתר¹⁶ בחי' אל"ף, אמנם זהו ע"י ועשרים שנה חו"ב, יו"ד במילואו ו"ד, תרדל"מ, ושבע שנים בכדי שיומשך למל' ז' מדות מקור לבי"ע.

חועפ"ז יובן ענין קך"ז מדינות באסתר¹⁷, המולך מהודו ועד כוש, הודו ל' הוד והדר¹⁸, הגם שנברא בבי"ת מ"מ לבש גם לבוש הוד, וע"י חטא עה"ד נחסר יו"ד, ומ"מ יכולים גם עתה להמשיך, ובכדי שיומשך בעולם זהו ע"י עשרים ושבע, ולכן כמו חיי שרה מקור חיות העולמות שנמשך ממאה כתר זהו ע"י עשרים ושבע, כן מל' אסתר כדי שיומשך בעולמות זהו ההמשכה מבחי' מאה ע"י עשרים ושבע וזהו קך"ז מדינות כו'.