Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אגדולה מילה
בס"ד.
גדולה מילה1 שנכרתו עלי' י"ג בריתות2, ולכאו' צ"ל הלא על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, ואיך על מצוה אחת מדברי תורה יכרתו עלי' י"ג בריתות. הנה כתי' מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי', שלכאו' יפלא איך מילה בר"ת והוי' בס"ת.
בס"ד.
גדולה מילה1 שנכרתו עלי' י"ג בריתות2, ולכאו' צ"ל הלא על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, ואיך על מצוה אחת מדברי תורה יכרתו עלי' י"ג בריתות. הנה כתי' מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי', שלכאו' יפלא איך מילה בר"ת והוי' בס"ת.
באך הענין דשם הוי' רומז על עשר ספירות יו"ד בחכ'3 ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ. והנה בע"ס יש מקיפי' ופנימי', ז"א מקיף למל' ע"ד השמי' שמקיפי' לארץ, וכמו באדם כשמאיר המדה בתוקף אינו יכול לדבר4, והיינו כי כל המדה אינה יכולה לבוא בגילוי בבחי' אור פנימי כ"א נשארת בבחי' מקיף5, שענין המקיף הוא מה שא"א לבוא בבחי' אור פנימי נשאר בבחי' אור מקיף, והגם כי הדבור מגלה העלם המדה, זהו כשמתצמצם המדה, אבל כמו שהיא היא רק מקפת, ואמנם ענין ההיקף מובן שכשמתצמצם המדה ומתגלה בדבור מ"מ במידה שבלב מוקף כל ענין הדיבור, ומתחכם בחכ' שבמידה איך להטעים הדבר לזולתו כו'.
גוזהו ענין שמים וארץ שהם אור מקיף ואור פנימי6 שהארץ היא בחי' אור פנימי והשמים ארז"ל למה נק' שמים שהם מאש ומים הם בחי' חו"ג מדות עליונות, שנגד הדבור הם נשארי' בבחי' מקיף, כ"א הארת המדה לבד מאיר בדיבור. אמנם הנה נודע כי ישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ, ומשה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ7 בה"א הידיעה, והיינו שיש ב' בחי' שמים וארץ, הא' הוא בחי' זו"נ כנ"ל, [והב' הוא בחי' חו"ב], וכשם שז"א מקיף למל' כן בחי' החכ' הוא בחי' מקיף על הבינה, שהבינה נק' ארץ בחי' אור פנימי נגד בחי' החכ' שנק'
דקמד
בשם אור מקיף8. אמנם חלוקי' הם בטעמם, שהחכ' היא בחי' מקיף להיותה בבחי' ברק המבריק עדיין, ומה שהמדות הם מקיפי' לדבור זהו מחמת תקפם כו', איך שיהי' שניהם הם מקיפי'. וענין שמשה אמר האזינו להשמי' בחי' חכ', וישעי' אמר האזיני ארץ בחי' מל' כי אבא יסד ברתא. והנה יש עוד בחי' מקיף והוא הנק' שמי השמים בחי' כתר, והיא בחי' החופה שעל כל כבוד, אפי' על בחי' כבוד נאצל דחכ'9. ומ"ש במילה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה כולל כל בחי' המקיפי' הנק' שמים אפי' בחי' שמי השמים כו', ולכן מילה בר"ת והוי' בס"ת, כי שם הוי' הוא יו"ד בחכ' ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ זהו בחי' אצי', אבל ע"י מילה מגיע לבחי' שמי השמים בחי' כתר, ולכן היא בר"ת. והגם כי קוצו של יו"ד רומז ג"כ לכתר, מ"מ זהו רק רמיזה ואינו בחי' אות מאותיות דשם הוי'.
בשם אור מקיף8. אמנם חלוקי' הם בטעמם, שהחכ' היא בחי' מקיף להיותה בבחי' ברק המבריק עדיין, ומה שהמדות הם מקיפי' לדבור זהו מחמת תקפם כו', איך שיהי' שניהם הם מקיפי'. וענין שמשה אמר האזינו להשמי' בחי' חכ', וישעי' אמר האזיני ארץ בחי' מל' כי אבא יסד ברתא. והנה יש עוד בחי' מקיף והוא הנק' שמי השמים בחי' כתר, והיא בחי' החופה שעל כל כבוד, אפי' על בחי' כבוד נאצל דחכ'9. ומ"ש במילה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה כולל כל בחי' המקיפי' הנק' שמים אפי' בחי' שמי השמים כו', ולכן מילה בר"ת והוי' בס"ת, כי שם הוי' הוא יו"ד בחכ' ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ זהו בחי' אצי', אבל ע"י מילה מגיע לבחי' שמי השמים בחי' כתר, ולכן היא בר"ת. והגם כי קוצו של יו"ד רומז ג"כ לכתר, מ"מ זהו רק רמיזה ואינו בחי' אות מאותיות דשם הוי'.
הועפ"ז יובן מה שעל המילה נכרתו י"ג בריתות משא"כ על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, דהנה בפרדס בסופו הביא ברייתא משמעון הצדיק10 בענין י"ג מדה"ר שהם ע"ס וג' עולמות בי"ע, ובשער י"א הוא שער הצחצחות הביא תשו' רב האי גאון ששאלו לו ע"ס ידענו י"ג לא ידענו, והשיב להם שהם ע"ס וג' ראשי ראשים שהם אור צח ואור מצוחצח ואור קדמון, ויש לחבר ב' הדיעות שג' עולמות בי"ע שרשם הוא מג' ראשי ראשים וכנז' בת"א בד"ה משה ידבר11. והענין הוא דהנה ארז"ל באיזהו זכות הי' נכנס אהרן לבית קדה"ק זכות המילה12 היתה נכנסת עמו, והיינו כי ענין המילה הוא העברת הערלה וקריעת עור הפריעה13 הוא בחי' הפרסא שבין קדש לחול ובין טמא לטהור שהיא המעלמת ומסתרת על אור האלקי לגמרי עד שיוכל להיות מציאות הרע, ועור הפריעה היא המבדלת בין הקדושה לק"נ שהוא בחי' ההבדל שבין קדש לחול, ולכן עור הערלה צריכי' להעבירה לגמרי, ועור הפריעה אין צריך לכורתה כ"א לקורעה ולכפותה על הצדדי' להורות שהק"נ באפשר להתברר ולהתכלל בקדושה, אמנם הערלה צריכה כריתה לגמרי כי כלי חרס שבירתם זהו תקנתם שאין להם תקנה כ"א להעבירם מן העולם, וכענין מצות לא תעשהא.