Toras Shmuel·631 Part 1·Maamarim·Vanity of Vanitiesתורת שמואל·תרל"א ח"א·מאמרים·הבל הבלים

אהבל הבלים
[רישומי דברים להמשך והחרים]
[לד"ה והחרים]

בהבל הבלי' בשלישי יקוו המים והחרים, והחרים ל' יובש ול' חרם, והיינו שנחרב מהנודר. לז' נחלים ת"י נחלין ורש"י גזרים, והמכלול מקום אשר נגרים המים יקרא נחל, וי"ל דפליגי בפי' הזהר וכהאריז"ל בענין קי"ס¹ או מלמטלמ"ע או מלמעלמ"ט, וזהו נחל מלמעלמ"ט שיתגלה העליון כמוצא הנחל, וגזרי' מלמטלמ"ע בכדי שיתעלה התחתון, וכמו פלוגתם בקרי"ס כן פליגי הת"י ורש"י בבקיעת הנהר דלע"ל.

גולהבין זה צ"ל ענין קרי"ס שהי' ביצ"מ למה הי' צריכים, והלא באותו צד עלו. וצל"ת שורש ענין יצ"מ, מצרי' ל' מיצר וגבול, וכמו שהי' בשעבוד בסבלות ודחקות והנוגשי' אצים, כן ברוחניות בנה"א מחמת דוחק והסתר הגוף והדוחק שצריך לכ"ד ובלא זה נדמה לו שלא יוכל לחיות, וכל התאוות הם מצד הפעולה הגשמי' ששופט במיצר שכלו והבנתו שטוב לו, או יקרא שתאוות לבו גדלה מהשגת שכלו, אמנם כל זה הוא ממיצר הגוף שהגם שמתבונן מ"מ אינו פועל כלל שיתגלה בנפשו במדות שבלב. וענין יצ"מ הוא לצאת ממיצר הגוף כמו שיצאו ממצרים בפו"מ משעבוד לגאולה, והוא ג"כ ענין עיבור ולידה שהגלות נק' בחי' עיבור והגאולה לידה כו', ולא די בזה שיצאו ממיצר זה שהרי עדיין המוחין אינם מאירים מחמת מיצר הגרון, ורק בגשמיות לבד נגאלו, לזה הי' צריך להיות קרי"ס לקרוע המסך כו' כי י"ם הוא בחי' סוכ"ד שבו מסתיים כל ההמשכות.

דשסה
וביאור הענין כתי' פלג אלקי'², אלקים מי אל"ה, ב' הפכי', וע"י גילוי מי בבחי' אלה עי"ז נעשה מלא מים, הפך ים ליבשה, עלדאתכ"ס וכל מה שיש ביבשה יש בים.

הוז"ע פקדת הארץ³ ותשוקקיה, ארץ נש"י ופקידת הארץ זהו ע'י מים שאז תוציא צמחה אהבה מוסתרת שתצא לגילוי. וזהו שורש ענין קרי"ס שיתגלה בחי' עלדאתכ"ס בעדאת"ג, ובזה פליגי, דלדעת כתהאריז"ל נתגלה האצי' בבריאה, ולפי' הזהר נתעלה בי"ע באצי'.

ווכך יובן לע"ל⁴ דכתי' והחרים את לשון ים מצרים, פי' לשון ים מצרים למה כינה הים למצרים להיות כי כל המצרים וגבולים שורש התהוותם הוא מהים, שמסיום האתכסיא נעשה אתגלי', ונמצא כי מצרים הם כל מה שנברא בשי"ב. ולכן מפרש המד"ר הבל דקהלת שז"ע והחרים, והיינו כי נהר נילוס הוא מד' נהרות דמשם יפרד, שהוא שורש הפירוד. ולע"ל (כשיהי' וחד חרוב) יתבטלו כל שורש ענין הפירוד. וזהו והחרים ל' חרם כענין קדש להוי', קדש מילה בגרמי', ראשית הע"ס, מקור דמקור לע"מ, ואז והניף כו' על הנהר הוא בחי' צמצום השכל דהבנה, והכהו לז' נחלים ז"ת דע"י, אך גם בזה יש ב"ד אם מלמטלמ"ע או מלמעלמ"ט, ולפי' רש"י יתעלו ז"ת דאצי' בז"ת דע"י, ולפי' הת"י יהי' ז' נחלין ז' נחלים פי' גילוי' מז"ת דע"י לז"ת דאצי', וכמו כל ענין דלע"ל שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה וזהו ביום ההוא יהי', ונמצא מובן מה שה"צ להחרי' תחלה לשון הים.

זוהניף כו' על הנהר. . צמצום השכל דהבנה: בצידי הגליון נרשם בגוכי"ק: קרי"ס בכדי להיות מ"ת, מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, צ"ל קרי"ס סודכ"ד, וכמו"כ לע"ל בכדי להיות גילוי טל תורה זהו ע"י הכאת הנהר בינה השגה דעכשיו, כענין ר"ז צם מאה תעניתא, כל רב מבבל, סמוכים הארת משה, וכענין הטבילה בנהר דינור.