Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·631 Part 1·Maamarim·Rejoice Shall Rejoiceתורת שמואל·תרל"א ח"א·מאמרים·שמח תשמח

אשמח תשמח
בס"ד.
שמח תשמח1 ריעים כו' כשמחך יצירך בג"ע. ולכאורה יפלא הלא הבריאה יש מאין הנה היא ירידה צורך עלי', ומה"ע כשמחך יצירך בג"ע2. [וגם צ"ל מה"ע שמח תשמח ריעים האהובים3, דהנה נודע ממ"ש במ"א בענין אכלו ריעים לעילא4 שקאי על חכ' ובינה, ונודע כי השמחה היא בבינה כמ"ש אם הבנים שמחה5, אבל אבא הוא למעלה מן השמחה, ולכן רק מועדים לשמחה, אבל שבת מוחין דאבא הוא מנוחה ועונג6 כמ"ש וקראת לשבת עונג, וא"כ צ"ל ענין אומרו שמח תשמח דמשמע שמח בעצמו, ותשמח שתפעול השמחה גם בריעים הוא חכ' ובינה, שנמצא מצד עוצם הגילוי גם החכ' תהי' שמחה כו' וצ"ל מהו].
באך הענין יובן ע"פ מה שנת' בד"ה אז ישיר דאגוסטוס7, וד"ה ועשו ארון8, שפעם נק' כנס"י חתן אל תקרי מורשה אלא מאורסה, ופעם אמרו ישראל מתקשראין באורייתא, [ביום חתונתו זו מתן תורה, נמצא כי כנס"י נק' כלה. והענין הוא דשניהם אמת, דהנה איתא בזהר תלת קשרין מתקשראן דא בדא9 ישראל ואורייתא
גקפח
וקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, דהגם שהנשמה היא חלק אלוק' ממעל10, מ"מ מצד]11 הנשמה כמו שמלובשת בגוף מתקשראין באורייתא סתים וגליא. אמנם ענין התורה שיומשך בה המשכת התורה ברוחניות, כמו מה שלומדין בג"ע12 וכדומה, זהו ע"י ישראל. וגם ע"ד דוד הי' מחבר תורה שלמעלה13 בהקב"ה, שזהו בחי' המשכת אוא"ס ע"י שורש ומקור נש"י שלא כל הנשמה מלובש בגוף כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה יונתי בחגוי כו'. ואי לזאת עדיין צ"ל דא"כ שורש הנשמה14 יכולה להמשיך יותר המשכת אלקות עד שע"י נק' נש"י חתן לגבי התורה, וא"כ למה ירדה הנשמה בגוף ומהו העלי', הלא גם כמו שנתלבשה יש יתרון להנשמה שאינה מלובשת.
דאך הענין דבכדי שתמשיך שורש הנשמה המשכת אוא"ס בתורה15 זהו ע"י הנשמה המלובשת בגוף, וזה"ע התפלה שנק' סולם מוצב ארצה, שכמו הסולם מחבר הגג עם הארץ כן סולם דתפילה מחברת נשמה המלובש בגוף עם שורש ומקור הנשמה, ולכן מתחלת התפילה מדברים תחתונים שלא עשני עבד עד שעולה בשליבות הסולם פסוד"ז וברכת ק"ש עד ק"ש למסור נפשו באחד ושמו"ע המשכת אוא"ס מפני כי מגיע לשורש נפשו, ואז תוכל הנשמה מצד שורש נפשה להמשיך המשכת אוא"ס ב"ה בתורה, וזהו"ע על שלא ברכו בתורה הוא בחי' המשכת אוא"ס בתורה.
הועפ"ז יובן ענין כשמחך יצירך שאין הכוונה היצירה לבדה כמו שהיא, רק המכוון מה שיוצא ע"י היצירה שע"י ירידה זו נעשה עלי', כי שורש הנשמה מפנימיות הכלים16 וע"י ירידתה והתקשרות נשמה שבגוף לשורש הנשמה ע"ד העבודה מלמטלמ"ע אז ע"י התורה מלמעלמ"ט ממשיכים אוא"ס בתורה כו', ועי"ז מתעלי' הנשמות לבחי' האור, ונמצא שהעלי' הוא מכלים לאורות17. וע"ז היתה השמחה שבשעת היצירה, להיות כי הוא צופה ומביט ומגיד מראשית אחרית, לכן אמר כשמחך יצירך בג"ע מקדם היינו מקדם עד שלא נעשה עדיין18, ומ"מ השמחה הוא ע"י העלי' שע"י הירידה.
וקפט
ואמר עוד שגם ריעים האהובים חו"ב הגם שהם אורות המלובשים בכלים, וחכמה ראשית ההשתלשלות, הנה גם בהם תהי' השמחה, פי' הגילוי, כמו ששמח הוא ית' על יצירת האדם בג"ע בבחי' קדם, שגם בסדרי ההשתלשלות יומשך גילוי אור כ"כ כמו בבחי' קדם19 שלפני ההשתלשלות כו'. וזהו שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בג"ע בחי' קדם כו'. [והענין הוא דהנה בנין התהו הי' בנין ע"מ לסתור וסתירת התהו הוא ע"מ לבנות20, וא"כ הרי שניהם מחודשים, אבל קדם הוא מה שהוא בחי' קדמון שאינו מחודש. וענין כשמחך יצירך בג"ע מקדם היינו שע"י לעשות לתקן עי"ז יומשך מבחי' קדם בחי' קדמון, וא"כ כשנמשך בחי' זו בחכ' ובינה פועל בהם השמחה, וזהו שמח מצד עצמו, תשמח ריעים ג"כ הם בחי' חכ' ובינה כו'].