Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·5638·And I was with Him as a confidant and how this contemplation will beתורת שמואל·תרל"ח·[ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]

א[ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
וכיצד*81 תהי' התבוננות זו מבואר בק"ש שמע לשון הבנה81, והבנה זו היא בתיבת שמע עצמה כי שמע שם ע' פי' כי עי"ן רבתי היא בחי' לך ה' הגדולה
ברכב
והגבו'83 כו' ז' מדות82 עליונות שהם בחי' לך דהיינו שהם בטלים אליו ונכללים במקורן שעדיין אינן בבחי' המשכה והתפשטות למטה להיות עולים בשם גדולה וגבורה וכו' ואזי נקרא בשם ע' רבתי (וע' בלק"ת בד"ה אם בחקתי תלכו השני פ"א, ע' רבתי היינו בחי' אור ז' הימים, וע' בביאור מאמר זה שלא נדפס84 מפרש עוד למעלה יותר, ועמ"ש במ"א שזהו ז"ת דעתיקא85, וי"ל שזהו ע"י בירור הנה"ב כמש"ש מתעלה בבחי' זו, וזהו דכתי' ימי שנותינו בהם86 שבעים שנה בהם בהמה87 בירור דנה"ב סתם זמן שנצרך לבירורו זהו ע' שנה, וע"י בירור זה דע' שנה מתעלה בז"ת דע"י שנק' ג"כ ע' רבתי, כי שרש האותיות הם בכתר כמ"ש לקמן בד"ה מזוזה מימין88 וע' באגה"ק סי' ה' בד"ה ויעש דוד שם, אלא שנק' רבתי כו', וכאן מפרש על ז"ת דאימא וכמשי"ת בביאור על מאמר זה89 ), והמשכה שנמשך ומתפשט למטה הוא רק בחי' שם לבד שהוא הארה בעלמא וכמא' ברוך שם כבוד מלכותו לע"ו90 שאין זו אלא מבחי' שם ומדת מלכותו ית' כי מלכותך מלכות כל עולמים91 כתיב [ועיין בפ' תרומה דק"ס ע"ב שמע שם ע' כו' ובמק"מ שם, ובפ' ויקהל דרי"ו* סע"א, ובפ' פנחס דרל"ו ב' שם דאתכלילן92 מן ע' רברבא כו' ובפ' ואתחנן דרס"ג א' ובמק"מ שם, ועמ"ש במ"א ע"פ בן פורת עלי עין93], וזהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר94, פי' תוך דבר נק' בחי' ממלא כל עלמין שהיא בחי' שם דהיינו בחי' זיו והארה הנמשך תוך עלמין, וצריך להבין מזה שאינו אלא זיו כנ"ל שהוא ית' הוא הסובב כל עלמין ולית מחשבה95 כו' ולאו מכל מדות אלין כלל.
ג(ונמצא מפרש דבר סוכ"ע מתוך דבר ממכ"ע, ולכאו' פי' הפשוט תוך היינו פנימיות ונמצא כי בערך סוכ"ע נגד ממכ"ע ה"צ96 לפרש תוך דבר סוכ"ע דבר ממכ"ע, וכמ"ש בפ' אמור בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י ססי' ה', פי' תוך היינו נקודה הפנימיות של הלב ובהג"ה הראה מקום לד"ה ה' לי בעוזרי בפי' קליטה שיהי' נקלט תוך תוכו ופנימיותו, ולמה פי' כאן תוך דבר ממכ"ע, אך הענין דכאן נת'
דרכג
ע"פ מ"ש רבינו נ"ע בד"ה ביום השמע"צ, שמאלו תחת לראשי, כי"ק אאזמו"ר נ"ע98, שלא נדפס97, שתוך דבר הוא התבוננות לבוא לבחי' ביטול היש לאין, ודבר הוא בחי' ביטול אמיתי להבין איך שלמעלה היש ולמטה אין, והיינו בחי' ד"ת וד"ע99.
הוביאור הענין הוא, דהנה בינה ליבא100 ובה הלב מבין דבר מתוך דבר, פי' ההתבוננות בגדולת ה' איך שנתהוו יש מאין הוא בא לידי השגה ותפיסא ממש בעין השכל במוח כו', וזהו חיצוניות בינה, אבל פנימיות בינה היינו לב שמבין דבר מתוך דבר דהיינו כשמשיג אמיתיות דש' הוי' כו' (וכמ"ש רש"י בפי' החומש ושמי הוי'101 לא נודעתי לא ניכרתי להם במדת אמיתות שלי) היינו איך שנהפוך הוא באמת דקמי' כלא וכאין חשיב הנברא כו', והבורא הוא היש האמיתי (וע' מענין יש ואין ואין ויש בד"ה תפול עליהם אימתה102 ) מצד שהוא מקורא דכולא103 כו', בינה זו היא בלב דוקא שהרי זהו הבנת ענין חדש מה שלא הבין בראשונה אלא שהבין דבר מתוך דבר עד"מ אדם שמשיג איזה שכל שמלמדי' אותו לא יהי' באדם המקבל התחדשות מצד שכל עצמו כלל כ"א שכל שקבל, אך כאשר יבין וישכיל דבר אחר שכל חדש מתוך השכל שקיבל, ה"ז יחשב שכל חדש שהמציא מדעת עצמו היינו שהולידו מן שכל שקיבל כו' וזה נק' נבון שמבין דבר מתוך דבר כידוע, וכמ"כ יובן למעלה בב' הפכי' הללו דיש מאין כו' נא' כי אל דעות הוי'104 שהמה ב' דעות עליונות שהמשיך ה' בסדר ההשתלשלו' שיהי' כך ב' הפכים מיש לאין אצל המשפיע ומאין ליש אצל המקבל ושניהם אמת כו'. והמבין שיבין דבר מתוך דבר היינו שישכיל מהשגת מאין ליש איך שאצל המשפיע הוא בהיפך יש לאין שזהו התחדשות שכל חדש הגם שהולידו מהשגתו הראשונה כו', וזהו דבר מתוך דבר שהם ב' דברים הפכים ועכ"ז שניהם אמת כו', וע"כ יוכל להוליד זא"ז כו', ולכן ביום השמיני דוקא שהוא פנימיות בינה106 שבלב שמבין דבר מתוך דבר באמיתות דש' הוי', והיינו להיות ואמת הוי' לעולם107 כו' עצרת תהי' לכם105, לכם דוקא, לפי שעיקר התהוות השמחה בהתבוננות כמ"ש ישמח ישראל בעושיו108, זהו כשמבין דבר מתוך דבר באמיתות דש' הוי', איך דקמי' כלא ממש חשיב כו', אז יגל וישמח בה' אמת שאין הדבר כמו שהבין בראשונה מאין ליש כו', ועד"ז הוא כוונת רבינו ז"ל כאן ג"כ בפי' דבר מתוך דבר, שמתוך ממכ"ע יוכל לבוא לבחי' סוכ"ע שאין הכוונה שממכ"ע הוא התוך היינו
ורכד
בחי' פנימיות, אלא שזהו כמו הקדמה שעי"ז יבוא לבחי' דבר סוכ"ע כו', משא"כ שם פי' תוך דנש"י לכן פי' כפשוטו תוך פנימיות הלב, וע' בפ' תצא בד"ה כי תצא השני פ"ג מענין עצמיות נקודת הלב, ומענין הארת נקודת הלב, ובהג"ה שם בשם הרמ"ז).
זועי"ז נמשך להיות ואהבת את הוי' אלקיך109 ממש לדבקה בו ית' בא"ס ב"ה ממש כמ"ש מי לי בשמים110 ועמך לא חפצתי וגו' שיהי' רק חפצו ורצונו שהוי' אור א"ס ב"ה עצמו יהי' אלקיך שורה בקרבך דהיינו שיהא גילוי אור א"ס ב"ה עצמו על נפשו [ועמ"ש בד"ה רני ושמחי השני111 גבי וזהו ענין בואו לפניו ברננה כו' דהיינו שלבבו יבין כו' שעי"ז יבוא כו'], והיינו ע"י בכל לבבך שהוא כמ"ש אם ישים אליו לבו112 רוחו ונשמתו אליו יאסוף כי רוח אייתי רוח113 ואמשיך רוח שע"י רוח האדם העולה למעלה [עמ"ש בזה בד"ה האזינו114 בפי' והרוח תשוב כו' ע"ש] שישים אליו דהיינו שלבבו יכסוף לדבקה בו ית' ולהמשיך בבחי'115 גילוי אלהותו ית' על נפשו ותוך נפשו אזי רוחו ונשמתו מבחי' סוכ"ע אליו יאסוף להיות מתאסף השראתו אצלו בקרב איש ולב עמוק [ועיין ר"פ צו ת"ח האי עולה כו' ואתנהיר כולא מרזא דקדש הקדשים כו' ושם עמוד ב' עד אין סוף כו', וע"ש בפי' הרמ"ז שכדי להיות עלייה זו צ"ל כח מלמעלה וזהו ענין שמע שם ע' כו' ע"ש. וכמ"כ תפלה במקום קרבנות116 וכמ"ש בד"ה לבבתיני117 הנה ע"י שמע שם ע' נמשך להיות העלאה דבכל לבבך אם ישים אליו לבו כו'] ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי מי שאנכי118 מצוך כו' שעי"ז נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה [וכמ"ש סד"ה רני ושמחי הראשון119 גבי ויקם עדות ביעקב כו' ובחי' זו נק' אמי כו' ע"ש] בבחי' שמים אש ומים, כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם120 פי' עולם נק' בחי' אש ומים [עמ"ש מענין עולם בד"ה וארא121 גבי וששה קצוות רוחניים כו' ובד"ה ויאמר משה122 אכלוהו היום גבי שעוסקי' בבנינו של עולם ועיין בפע"ח שער הברכות123 בפי' מלך העולם] והתורה גבהה מעלתה מאד בבחי' אלפים שנה שהם למעלה מבחי' עולם [ועמ"ש סד"ה ויהי מקץ מענין אלפים שנה כו' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה
חרכה
ידיעא כו' ובד"ה השני ויהי מקץ נת' שזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך וסד"ה ת"ר124 מצות נר חנוכה בש"א כו' גבי כי לאלפים היינו אאלפך חכמה כו' ועמ"ש סד"ה מראיהם ומעשיהם125 ועיין בפ' בלק דקצ"ג ב' ע"פ כי עשית פלא כו' אלף כו', וע' בלק"ת126 תלים ס"ח בפי' אלפים שאנן127, וי"ל שזהו ענין אלפים שנה דתורה שקדמה לעולם כו'] וכדי שתמשך לבחי' עולם דהיינו להיות מימינו אש כו' שהוא רמ"ח מ"ע שמימין ושס"ה מל"ת128 משמאל כו', הנה המשכה זו היא ע"י אתעדל"ת בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח [ועמ"ש בד"ה וכל בניך129 בפי' אל תקרי בניך אלא בוניך כו', ומזה יובן ענין על שלא ברכו בתורה תחלה130 שהמשכה זו נק' ברכו בתורה וכענין בריכה הנז' בדרוש ברכת המזון131]. ועי"ז ודברת בם132 ודברת לשון הנהגה והמשכה133 דהיינו להיות המשכת אור א"ס ב"ה בתורה [ועמ"ש ע"פ הזהר וישלח דקע"ה ב' ע"פ כי ישרים דרכי134 כו' שזהו ענין המשכת הקו מאור א"ס שיומשך ויתלבש בהתורה שהיא בו"ק הנק' אש ומים כנ"ל, ועמ"ש בד"ה יונתי135 כו']. וזהו ענין וידבר ה' אל משה136 שהמשכת הוי' להיות התורה צ"ל המשכה תחלה לבחי' משה שהוא מבחי' כי מן המים משיתיהו137 [כי מים יורדים מגבוה לנמוך138, ועמ"ש מענין משה בד"ה אלה מסעי139 גבי כי דלה דלה לנו כו'].
טוזהו השמים כסאי שהשמים היא התורה הרי היא כסא עד"מ שנעשה לשבת וישיבה זו היא השפלה לגבי עמידה שכשהאדם עומד הנה הוא בעל קומה וראשו ומוחו גבוהים מעל הארץ וע"י ישיבה נשפל קומתו, כך התורה נעשה כסא לאור א"ס ב"ה לבחי' ראשו שהיא בחי' רצונו וחכמתו ובינתו דאנת חכים140 ולא בחכ' ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא ובתורה יורדים ומשתלשלי' חכמתו ובינתו בדברים גשמיים כתפילין וציצית וצדקה ותרומות ומעשרות וקרבנות כו' [ועמ"ש מענין זה בד"ה ויושט המלך141 ובד"ה קול דודי142 גבי דומה דודי לצבי ועמ"ש בד"ה
ירכו
כי עמך מקו"ח143 גבי המשפילי לראות בשמים כו', ועיין בפ' יתרו דף פ"ה סע"ב ע"פ אענה את השמים144, שמים ממש דכתי' השמים כסאי כו', ובפ' פקודי דרמ"א א' השמים כסאי דא רקיעא דיעקב שריא בי' וע"ש במק"מ והיינו כמ"ש ויקם עדות ביעקב145 ועמ"ש סד"ה מי מנה עפר יעקב146, ועיין ברע"מ פ' שופטים דער"ה א' ע"פ העדותי בכם היום147 את השמים, ובפ' ויקרא די"ו* א' ע"פ כי גדול מעל שמים חסדך148, וס"פ ויקרא דך"ה סע"ב ע"פ הרעיפו שמים ממעל149, ועמ"ש בד"ה האזינו השמים150 ועיין בפ' תרומה קל"ו ב' ע"פ השמים מספרים151 ובמק"מ שם והוא ענין אחד עם מש"כ בפי' השמים כסאי, ובפ' בראשית דף ח' א' פי' פסוק השמים מספרים על חג השבועות שבו מתן תורה וע"ש בפי' הרמ"ז וא"כ כ"ש שעולה בקנה א' עם מש"כ, ועמ"ש בסידור152 ע"פ השמים מספרים].
יאועפ"ז153 יובן מ"ש כי מן השמים כו' לא תעשון אתי, פי' אם154 היות כי ראיתם שמן השמים דברתי עמכם א"כ התו' היא בחי' שמים, ואורייתא וקוב"ה כולא חד155 כו', עכ"ז לא תעשון אתי כמו אותי156 אלקי זהב ואלקי כסף, פי' כסף וזהב הם אהוי"ר157, ואם כי העבודה צ"ל ע"י אהוי"ר ורמ"ח מ"ע שרשן היא בחי' אהבה ויראה שרש שס"ה ל"ת158 כו' כמ"ש במ"א, הנה האהוי"ר הם רק גדפין159 לבד שכמו ע"י הכנפי' עוף הפורח בא למקום אשר יחפוץ כן אהוי"ר הם גדפין שבהם וע"י תבוא הנשמה לאשתאבא בגופא דמלכא160 שזהו עיקר העלי' ע"י ירידתה בגוף ונה"ב, וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי161 קדש שלמעלה גם מבחי' קדוש כו', ולכן לא תעשון אותי כבי' זהב וכסף אהוי"ר שזהו עדיין יש מי שאוהב162 כ"א ואנשי קדש, והגם כי
יברכז
קדושתי למעלה מקדושתכם163 עכ"ז ע"י תומ"צ יכול לבא לדבקה בו אוא"ס חיי החיים164 ע"ד רשב"י ע"י שהי' תורתו אומנתו165 הי' קשור ודבוק בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא166 כו' וזהו תכלית הכוונה רק שא"א כ"א ע"י קדימת אהוי"ר כו'.
יגומעתה יובן ג"כ ענין רכב אלקים רבותים, דהנה כדי להיות מ"ת בא בהשתלשלו' המדרגות עד שתוכל התו' להתלבש בגשמי', וזהו שדרשו בגמ' ח"י אלפי', כי רבותים זהו ב"פ עשר והיינו ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל בתלים ע"פ זה, רק ב' אלפים שאנן היינו שאינן שהם בבחי' אין, והיינו בחי' כתר דאו"י וכתר דאו"ח (ובלק"ת167 מהאריז"ל שם אמר כתר וחכ' לרוב העלמם אינם נגלי', א"כ צ"ל שלא ישאר רק ט"ז, אך י"ל שלא חשיב רק באו"י לבד, ובאו"ח מל' היא הכתר, או י"ל שכאשר הכתר נמנה אין הדעת נמנה168, וכשהדעת נמנה אזי אין הכתר נמנה ואז החכ' היא בחי' אין וכמ"ש רבינו ז"ל בכ"ד שהחכ' נק' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצא169, ונת' בכ"מ שזהו מחמת דכתי' תמצא, ע' בד"ה מים רבים170 ובד"ה וככה171, ובד"ה חייב אדם לברך172 מאה ברכות, וא"כ נשאר ח"י אלף, כי ב' אלפים אינם, וי"ל שזהו אלפי' שנה שקדמה תו' כנ"ל.
ידוהת"י מפרש ך"ב על ע"ס דאו"י ואו"ח, ומה שהכתר וחכ' לרוב מעלתם הם נעלמי' זהו אם הי' בדרך העלאה מלמטלמ"ע, אבל מלמעלה למטה אין מונע כמ"ש בד"ה ואתחנן173 ובחינוך174, וזהו דכתי' מי יעלה בהר ה'175 נקי כפים176 כו', אבל מלמעלמ"ט וירד ה'177 הגם כי לא נזדכך העולם עדיין מטעם הנ"ל, וכן הטעם ברבותים שהע"ס דאו"י הם מלמעלמ"ט, והאו"ח המל' היא הכתר, והב' אלפים הם בחי' אלפי' שנה שקדמו להורות מקום מעלת התו' הגם כי מן השמים אש ומים דברתי שנתגלו עשרת הדברות ע"כ בעצם גם היא מעל לרקיע כו', ולכן לא תעשון
טורכח
כנ"ל, ורש"י מפרש ד' ריבוי אלפי' דכתי' אז ראה ויספרה הכינה178 כו', ד"פ אמרה בינו לבין עצמו179, והיינו נגד ד' עולמות אבי"ע, ובכ"א הוא ריבוי אלפי' ע"ד שנת' בתו"א בד"ה משה ידבר180, ובד"ה מראיהם ומעשיהם181 (שנאמרו בשבועות א'182 ) בענין ועושה חסד ונוצר חסד בשניהם נא' לאלפי', אלף יוד בראש יוד בסוף, ועכ"ז גם בסוף הוא יו"ד דוקא, ולמ"ת הי' ד' רבוי אלפי' ע"ד בשלמה דכתי' שלשת אלפי' משל183 שנת' שזהו עד מדרגתו בחי' ח"ת184 וכאן ההמשכה מעל לרקיע דחיון עילאין185 כו' לכן צ"ל ד' רבוי אלפי' כו' והם שנונים מפני כי לימוד התו' צ"ל ושננתם שיהיו חדודי', אם ברור לך הדבר כאחותך186 כו' לכן הי' שאנן שנונים כו'.