Toras Shmuel·5638·Then sang Moshe and nowing what was said earlierתורת שמואל·תרל"ח·אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל

אאז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל
ד) ומעתה³⁰⁴ יובן מה שנת' לעיל³⁰⁵ שעל המלאכים נאמר ומשם יפרד, ד' נהרות ד' מחנות שכינה מחנה מיכאל כו', ע' בלק"ת גבי שבועות בד"ה וספרתם לכם³⁰⁶ בענין וכנפיהם פרודות³⁰⁷, כל אחד מדרגתו מובדלת מחבירו, שהוא לפי שמקבלים מבחי' הדבור, אשר ה' מוצאות הפה ג"כ כל אחד מובדל מחבירו, ובזח"ג ואתחנן דרס"ו סע"א ההוא³⁰⁸ נהרא דנגיד ונפיק אשקי לכל גינתא כו' ומתמן אתזנו עילאין ותתאין כמד"א ומשם יפרד, וע"ש במק"מ והרמ"ז, ובזח"א ויצא דקנ"ח ע"א גבי מכאן ולתתא אקרון הרי בתר דכתיב ומשם יפרד והיו³⁰⁹ לארבעה ראשים טורי דפרודא, וע' עוד מענין הרי בתר טורי דפרודא בזהר בראשית דך"ט ע"ב, ובמא"א אות ה' ס"ז הרי בתר נק' ההיכלות טורי דפרודא כי בבריאה לאו איהו וגרמוהי חד בהון עכ"ל.

בורבינו אדמו"ר ז"ל³¹⁰ בד"ה היושבת בגנים³¹¹ פי' הרי בתר טורי דפרודא הם בק"נ, והיינו שמבחי' ד' מחנות שכינה בהשתלשלות וירידות המדריגות מדריגה אחר מדריגה נמשך ג"כ בק"נ, וכמו שנה"ב נמשכת מפני שור³¹², וע' בזהר בשלח דמ"ט ע"א אעבר וסליק לההוא³¹³ אתר קדישא עילאה, והיינו משום ששרש יניקתם מש' ב"ן כו', אכן ע"י נשמות ששרשם מש' מ"ה דז"א, הנה בהם וע"י דוקא נמשך הביטול למטה לברר ק"נ, וכמ"ש מי כעמך כישראל³¹⁴ גוי אחד בארץ כי הם עושים וממשיכים בחי' אחד גם בארץ, כמ"ש בת"א פ' וישב³¹⁵ בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים, ויובן זה עוד ע"פ מ"ש בזהר פ' ויצא דקנ"ה ע"א ר' חזקי' אמר אי הכי הא אתמר כל מה דאוליד עלמא תתאה פרודא איהי³¹⁶

גקיא
דהכתיב³¹⁷ ומשם יפרד, מה תימא ביוסף ובנימין כו', אבל ת"ח רזא דמלה בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפק³¹⁸ ועייל בי' עייל ומניה נפיק עכ"ל, ואינו מובן עדיין התירוץ כיון שנמשכו מעלמא תתאה שהיא מל' אמאי אינן בכלל ומשם יפרד כמו ד' מחנות שכינה, ובספר זהרי חמה פי' כיון שע"י מ"ן דבנימין ומ"ד דיוסף מתייחדת עם³¹⁹ הת"ת, וכנודע בענין אלה תולדות יעקב יוסף³²⁰, ולכן יוסף ובנימין אינם בכלל ומשם יפרד, וכן מצאתי בסה"מ סי' י"ז³²¹ בשם הע"ח וז"ל והסוד כי הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזיווג בת"ת מן³²² בסוד אור חוזר בסוד יסוד אחד <טז>

דּ (ולכן המזבח הי' בחלקו של טורף³²³ שהוא בנימין, וכמ"ש בזח"א בהשמטות סי' ך"ה ד"ט סע"א³²⁴ וז"ל בגין כך תנינן היסוד הי' מהלך ע"פ כל הצפון וע"פ כל המערב ואוכל בדרום אמה אחת³²⁵, בגין דחולקא³²⁶ דבנימין הוה³²⁷ בג"כ אית לי' יסוד, דהא הוא שליט הוה לגבי ההוא צדיק יסוד עולם, אבל בחלקו³²⁸ דיהודה דאיהו מזרח לא ה"ל יסוד דהא איהו רחקיה מיניה כו', ור"ל שעיקר צדיק יסוד עולם הוא יוסף³²⁹ יסוד ז"א³³⁰ המשפיע מ"ד אלא שבנימין מכוין כנגדו דהיינו שהוא המעלה מ"ן בחי' יסוד דנוק'³³¹, וכמ"ש מענין פי' יסודות דזו"נ בדרוש הנותן לשכוי בינה³³² ששניהם בחי' ביטול עצמותו, ההתקשרות להשפיע, וכן ההתקשרות לקבל³³³, וזה הי' טענת יהודה עם יוסף בענין ויגש אליו יהודה³³⁴ כו' כי אחיו מת³³⁵ ויותר הוא לבדו³³⁶ שהוא בנימין

הקיב
משמש במקום היסוד כו' ולכן היסוד של המזבח הי' בחלקו של בנימין דוקא, ועמ"ש מענין העלאת מ"ן דנוק' שהוא מה שמבררת מעולם התהו בביאור ע"פ אז ישיר³³⁷ ישראל עלי באר כו'), וע"כ³³⁸ התחיל ואמר צדיק מעלמא תתאה נפיק בסוד אור חוזר, ואח"כ בי'³³⁹ עייל בסוד אור ישר מ"ד, הרי יוסף עם היותו בעלמא דנוק' עכ"ז עלמא דדכורא הוא ולא בעלמא דפרודא תחת המ' כו' עכ"ל, וכן בבנימין, ועיקר הטעם היינו מפני שע"י יוסף ובנימין נעשה היחוד עליון דמ"ה וב"ן שיומשך הביטול עליון דאצי' דמ"ה גם למטה בב"ן, וז"ע שהמ"ד מברר הב"ן כמ"ש סד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים³⁴⁰, א"כ ממילא זהו היפך בחי' ומשם יפרד כ"א אדרבה למהוי אחד באחד³⁴¹ כו', וכמ"ש מזה בד"ה בן פרת יוסף³⁴², אשר ענין יוסף הוא מ"ש יוסף ה' לי בן אחר³⁴³, דהיינו שמבחי' אחר שהוא מה שנפל בשה"כ מעולם התהו בק"נ, נכלל ע"י הבירור בבחי' בן היינו מה שם בנו³⁴⁴, שם מ"ה דאצי', והיינו ע"י מ"ן דבנימין ומ"ד דיוסף, הרי עי"ז נתקן עולם הפירוד ליכלל ביחוד העליון כו', ומכ"ז מובן ענין הנ"ל מה שבנוסח הברכה אומרים הוי' אלקינו שנמשך האור בנש"י, ועי"ז אח"כ נמשך בהעולמות, והוא שיתוקן עולם הפירוד כו', והיינו שנש"י ממשיכים בחי' מדריגה עליונה יותר שבבחי' ונהר יוצא מעדן³⁴⁵ ממה שנמשך ע"י המלאכים, כמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור ע"פ זכור ושמור בדבור אחד נאמרו³⁴⁶, שהמלאכים ממשיכים יחוד חיצוני' דאו"א, ונק' ג"כ ונהר יוצא מעדן ומ"מ ומשם יפרד, אבל נש"י ממשיכים בחי' יחוד פנימיות חו"ב, וב' בחי' אלו הם ה' של שם ויו"ד של שם, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ויצום³⁴⁷ אל בנ"י ואל פרעה כו', וגם כמ"ש בלק"ת פ' בחקתי³⁴⁸ בענין פי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם, ומ"ש ע"פ ששים המה מלכות³⁴⁹ כו' אחת היא יונתי ע"ש, וצ"ע בהרמ"ז ר"פ עקב בענין הברכות, גם ע"ד מ"ש בד"ה ואלה המשפטים³⁵⁰ בענין כי תקנה עבד עברי³⁵¹, שאף הנשמות דבי"ע שהם בחי' ומשם יפרד מ"מ שרשם למעלה כו' <יז>

וּ גם למעלה מבחי' נהר היוצא מעדן ולכן נק' עברי ע"ש בעבר הנהר כו' ע"ש, רק שצריך קנין והמשכה מהעלם לגילוי, ועוד דהא פי' בלק"ת בד"ה וספרתם לכם דגבי חה"ש דגם במלאכים רק וכנפיהם פרודות, משא"כ ופניהם הפנימיות

זקיג
שלהם אינם בבחי' פירוד, א"כ כ"ש נש"י שהם מבחי' פנימיות ממש, וע' בבה"ז פ' בלק³⁵² על המאמר שם דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו³⁵³, ע"כ הם מתקנים בחי' ומשם יפרד כו'.

חקיצור. טורי דפרודא הם ק"נ ושרש שרשם מש' ב"ן מ' ע"ד עה"ד חטה היתה³⁵⁴, ונש"י שרשם מש' מ"ה, ולכן בשבטים לא הי' אותיו' ח"ט³⁵⁵, ולכן יוסף ובנימין אף שנולדו מרחל שהיא מ' אינם בכלל ומשם יפרד, כי אדרבה בהם וע"י נעשה יחוד מ"ה וב"ן והם עצמם הכלי ליחוד זה, וא"כ הענין שהנשמות ממשיכות בחי' העליונה יותר בנהר היוצא מעדן ועמ"ש בענין ומעיין מבית ה' יצא³⁵⁶, וז"ע מה שבנוסח הברכה אומרים ה' אלקינו ואח"כ מלך העולם.

טיא) וזהו^*357 שארז"ל פ"ק דברכות דף ד' ע"ב מיכאל באחת, ולא אמרו איזה שיעור על נשמות ישראל לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך לגבי נשמות כלל שהעולם ומלואה אינם תופסים מקום כלל נגדם, משא"כ לגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום, אלא שמיכאל די לו בטיסה א' וגבריאל בשתים כו' ואלי' בארבע עם גופו שהי' תחלה גשמי ונהפך³⁵⁸ כו'³⁵⁷, וכה"ג נת' בלק"ת ס"פ הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש הראשון פ"א כי הנה מצינו שהמלאכים אומרים שירה כו', ובאמת גם הנשמות אומרים שירה³⁵⁹ כו' אלא שלא מצינו מפורש כן במקרא, והטעם מפני ששירת המלאכים נשמעת באזני הנביא³⁶⁰ כו', והיינו מפני³⁶² שיש להם גופים³⁶¹ כו' מיסוד הרוח הפשוט, ומיסוד האש הפשוט, ולכן המלאכים תופסים מקום שיש מלאך גדול מהלך ת"ק שנה³⁶³, ויש

יקיד
מלאך בשליש העולם³⁶⁴, והיינו שהגוף³⁶⁵ שלהם גדול כ"כ כו', משא"כ שירת הנשמות אינן נשמעות לפי שאינם בבחי' התלבשות הגוף³⁶⁶ כלל כו' עכ"ל יעו"ש. וכן נתבאר עוד בסידור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לשמו"ע³⁶⁷, כי כל מלאך יש לו חומר וצורה כמו נפש וגוף, וגם נת' ששרש התהוותן הוא מבחי' כלים דזו"נ דאצי' שנעשים נשמה לע"ס דבי"ע, יו"ד כלים הפנימי' נעשים נשמה לע"ס דבריאה והתיכונים לע"ס דיצירה, ויו"ד כלים החיצוני' נעשים נשמה לע"ס דעשייה, ונז' ג"כ באגה"ק סי' ה' בד"ה ויעש דוד שם בשם האריז"ל שבחי' חיצוני' הכלים דמ' דאצי' המרומזות בה' של ש' הוי' ירדו³⁶⁸ ונעשה³⁶⁹ נשמה לעולם העשייה כו' ע"ש. ולכן מלאכים דבריאה גבוהים ממלאכים דיצי' לפי ששרשם מכלים הפנימיים, ע"ש בסידור. ומצד שבהכלים דאצי' יש הארת האור ע"כ מזה נמשך שיש בהמלאך נשמה וגוף ששרשן מאורות וכלים, אמנם נראה לבאר הענין <יח>

יאּ עפמ"ש במ"א³⁷⁰ ע"פ מאה"ז ר"פ ויצא דקמ"ח ע"פ קומה ה' למנוחתיך³⁷¹, אפי' במאנין דילי לא אשתמש אלא במאני' דילך, פי' מאנין דילי הם כלים דאצי' שנק' מאנין דילי כי גם הכלים דאצי' הם אלקות דאיהו וגרמוהי חד, והם נעשים נשמה לע"ס דבי"ע, ומאנין דילך הם כלים דע"ס דבי"ע שאינן אלקות רק נבראים ממש, וכן אפי' האורות נפש רוח דבי"ע הם נבראים, רק הנשמה דע"ס דבי"ע שנמשכה מכלים דאצי' הוא³⁷² אלקות והנה המלאך נברא ע"י ע"ס דבי"ע, ונשמתו י"ל נמשך מהנשמה דע"ס דבי"ע שהוא³⁷³ אלקות וגופו נמשך מהכלים דבי"ע שהן נבראים, וע"כ הגוף שלו תופס איזהו מקום כו', אכן נש"י שנאמר בה טהורה היא³⁷⁴ שנמשכה מאצי', רק אח"כ אתה בראת שנמשכה דרך בי"ע כו' ע"כ הם הם למעלה ממדריגת גוף כו'.

יבוהנה שרש בחי' מקום וזמן נמשך מבחי' מלכותו ית' כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז שהוא שם אדנות, אבל ש' הוי' הוא למעלה מבחי' זמן ולמעלה מבחי' מקום כו' ע"ש. ומבואר באגה"ת פ"ד, בענין פי' כי חלק הוי' עמו³⁷⁵ שהמלאכים שרש התהוותן מבחי' הדבור עליון כנ"ל שהוא בחי' מל', ונק' ש' אלקים וש' אד'³⁷⁶,

יגקטו
אבל נשמות נמשכים מפנימיות החיות שהוא ש' הוי', וזהו כי חלק הוי' עמו כו' ועמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי, דרוש השני, ובהביאור³⁷⁷ גבי ולכן עבודת המלאכים ג"כ ברינה שהרי נמשכים ג"כ³⁷⁸ מבחי' מל', ומל' דבריאה הוא מקור וחיות המלאכים דבריאה ומל' דיצי' הוא מקור ושרש המלאכים דיצי'³⁷⁹ כו'³⁸⁰, אך המלאכים אין להם אלא בחי' רינה לפי שאין מקורם אלא מבחי' מל' בלבד, משא"כ נש"י הם כלולי' מכל הפרצופים, נעשה אדם בצלמינו³⁸¹ או"א וזו"נ³⁸², ולכן יש להם ג"כ בחי' שמחה, היא בחי' המשכה מלמעלה למטה בתומ"צ רמ"ח איברין דמלכא ט"ס דז"א כו' עכ"ל. ועיין במק"מ פ' בשלח דנ"ה³⁸³ מענין שרש האדם, ומזה מובן משנת"ל דלגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום, והיינו לפי ששרש המלאכים הוא מבחי' מל' בלבד אשר משם שרש הזמן ומקום כנ"ל, וכמ"ש בד"ה רני ושמחי הנ"ל³⁸⁴ בפי' מלכותך מל' כל עולמים³⁸⁵ וממשלתך בכל דור ודור, עולמים הם³⁸⁶ בחי' מקום ודור ודור הם בחי' זמן הכל נמשך מבחי' מלכותך שהרי הזמן והמקום הם נבראים ומחודשים מאין ליש שקודם בריאת העולם לא הי' בחי' זמן ומקום כלל ולא היו יכולים להיות נבראים שהם בעלי גבול בבחי' זמן ומקום, אלא ע"י בחי' מל' ית' שבה שייך בחי' זמן מלך מלך וימלוך³⁸⁷ כו', משא"כ באור א"ס ב"ה עצמו שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' עכ"ל. ולכן כיון ששרש הזמן ומקום אינו אלא מבחי' המל' לבד וגם המלאכים שרשם מבחי' המל', ע"כ העולם תופס איזה מקום לגבי המלאכים, משא"כ לגבי הנשמות ששרשם מש' הוי' ממש שלמעלה מבחי' המל' אשר הוא למעלה מעלה מבחי' מקום וזמן ע"כ העולם ומלואה אינו תופס מקום כלל <יט>

ידּ אצלם כו', כיון שאינו בגדר מקום כלל, וכ"כ הרמב"ן בשער הגמול³⁸⁸ הובא בהרמב"ם ה' תשובה פ"ח³⁸⁹ בהפירוש, וז"ל אלא כך הוא³⁹⁰ קבלת רבותינו ז"ל, הקב"ה ברא נפשות הצדיקים³⁹¹ והן בלי³⁹² ספק רוח זכה ודקה ביותר שאינה גוף נגבלת³⁹³ ונקשרת³⁹⁴ בשום מקום³⁹⁵ כו', והכתוב

טוקטז
מעיד בו³⁹⁶ ויפח באפיו נשמת חיים³⁹⁷ יאמר³⁹⁸ כי מנשמת³⁹⁹ אל ניתנה, לא מהשתלשלות הסיבות⁴⁰⁰ כו', וא"ת האיך נגבלת הנפש במקום הנק' גיהנם⁴⁰¹ י"ל כמו שאנו יודעים שנפש כל אדם שוכנת בו ומחוברת בגופו כו', ועד"ז צ"ל ענין הנשמות שבג"ע התחתון שהוא בגדר מקום קצת, זהו ע"י שהנשמה מתלבשת בלבוש רוחני מה שהוא בגדר מקום קצת כענין גופות המלאכים כו' ונק' חלוקא דרבנן⁴⁰² כו', אבל ג"ע העליון אינו בגדר מקום כלל כו'.

טזקיצור. ולכן אמרו מיכאל באחת כו', משא"כ לגבי הנשמות אין העולם תופס מקום כלל, ולכן ג"כ בשירת המלאכים נאמר כקול מים רבים⁴⁰³, משא"כ בנשמות, המלאכים יש להם גוף ונפש ושרשן מאורות וכלים דע"ס דבי"ע, גם המלאכים שרשם מש' אלקים והנשמות מש' הוי', ושרש המקום וזמן נמשך מבחי' מל' ש' אלקים ואד', משא"כ ש' הוי' ולכן לגבי הנשמות אין העולם תופס מקום כו'.