Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו'
ז) ואמנם124 יש עוד פי' בענין ולתבונתו אין מספר על בחי' בינה, דהנה מה שנת"ל זהו לפי' רבינו ז"ל באה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי חד שחיוהי הם האורות, וגרמוהי הם הכלים די"ס דאצי' שהם בבחי' גבול עכ"פ שזה חכ' וזה
ז) ואמנם124 יש עוד פי' בענין ולתבונתו אין מספר על בחי' בינה, דהנה מה שנת"ל זהו לפי' רבינו ז"ל באה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי חד שחיוהי הם האורות, וגרמוהי הם הכלים די"ס דאצי' שהם בבחי' גבול עכ"פ שזה חכ' וזה
ביד
חסד כו' ומ"מ א"ס להתפשטותם כנ"ל, אמנם בכתבי האריז"ל נת' חיוהי הוא בחי' חב"ד האורות והכלים, וגרמוהי הם בחי' זו"נ125 האורות והכלים שלפי פי' זה יתבאר היטיב ענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה מאחר שמפרש גרמוהי גם על אור המדות שזה חסד וזה גבורה, וביאור הענין הוא כנ"ל שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בבחי' חכ' שיכול לישב ולהשכיל השכלות, וכענין רשב"י שניתוסף לו חכ' הרבה כמארז"ל בענין רפב"י126 שמתחילה השיב לו רפב"י י"ב תירוצי' על קושייתו, ואח"כ כשהקשה רפב"י השיב רשב"י ך"ד תירוצי', הגם שלא הי' לו למי להשפיע שהרי הי' רק עם ר"א בנו127 לבד, וכן בענין הסנהדרין כשהי' נושאין ונותנים יש בזה ב' פי' רש"י והרמב"ם128 כ"א בפ"ע או עם בן זוגו, שנמצא כשצריכין לברר ההלכה ע"פ עומק החכ' זהו דוקא בפ"ע או עם בן זוגו שא"ז בדרך השפעה כ"א העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל מקור החכ' כו', שמכ"ז מובן שענין החכ' הוא למעלה מבחי' השפעה לזולתו, א"כ בחי' זו אינה שייך להתהוות העולמות, ולכן ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם129 להיותה למעלה ממדריגת התהוות העולמות שאלפי' שנה אלו ז"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה130 בחי' חיוהי, ועד"ז יובן שענין המדות שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה131, משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע, ונמצא כי פי' ולתבונתו אין מספר לפי שיטה זו יתפרש על בחי' בינה, משא"כ ז"א הם שרש ומקור הגבול, אך מה שיש להקשות על שיטה זו מאחר שז"א הוא שרש ומקור הגבול, וכ"ש כלים דז"א הם בבחי' גבול איך הם חד עם בחי' איהו כמאמר איהו
חסד כו' ומ"מ א"ס להתפשטותם כנ"ל, אמנם בכתבי האריז"ל נת' חיוהי הוא בחי' חב"ד האורות והכלים, וגרמוהי הם בחי' זו"נ125 האורות והכלים שלפי פי' זה יתבאר היטיב ענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה מאחר שמפרש גרמוהי גם על אור המדות שזה חסד וזה גבורה, וביאור הענין הוא כנ"ל שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בבחי' חכ' שיכול לישב ולהשכיל השכלות, וכענין רשב"י שניתוסף לו חכ' הרבה כמארז"ל בענין רפב"י126 שמתחילה השיב לו רפב"י י"ב תירוצי' על קושייתו, ואח"כ כשהקשה רפב"י השיב רשב"י ך"ד תירוצי', הגם שלא הי' לו למי להשפיע שהרי הי' רק עם ר"א בנו127 לבד, וכן בענין הסנהדרין כשהי' נושאין ונותנים יש בזה ב' פי' רש"י והרמב"ם128 כ"א בפ"ע או עם בן זוגו, שנמצא כשצריכין לברר ההלכה ע"פ עומק החכ' זהו דוקא בפ"ע או עם בן זוגו שא"ז בדרך השפעה כ"א העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל מקור החכ' כו', שמכ"ז מובן שענין החכ' הוא למעלה מבחי' השפעה לזולתו, א"כ בחי' זו אינה שייך להתהוות העולמות, ולכן ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם129 להיותה למעלה ממדריגת התהוות העולמות שאלפי' שנה אלו ז"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה130 בחי' חיוהי, ועד"ז יובן שענין המדות שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה131, משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע, ונמצא כי פי' ולתבונתו אין מספר לפי שיטה זו יתפרש על בחי' בינה, משא"כ ז"א הם שרש ומקור הגבול, אך מה שיש להקשות על שיטה זו מאחר שז"א הוא שרש ומקור הגבול, וכ"ש כלים דז"א הם בבחי' גבול איך הם חד עם בחי' איהו כמאמר איהו
גטו
וגרמוהי חד, ומה שעל שיטה זו יקשה יותר קושי' מעל שיטה הא' שנת"ל, דהנה לפי שיטה הא' האורות אינם בכלל גרמוהי כלל אפי' אורות דז"א וגם הכלים אם היותם כ"א בחי' בפ"ע זה חסד וזה גבורה עכ"ז א"ס להתפשטותם ע"כ גם הם בלתי גבול רק שנמצא בהם גם כח הגבול שזה חסד וזה גבורה וזהו בחי' הגבול שבהם לבד, אבל מ"מ גם חסד זה יכול להתפשט בלי גבול שהרי אצי' הוא אלקות רק שבזה הגבלתם שהחסד אינו גבורה, לכן לא יקשה כלל איך הם מתייחדי' עם בחי' איהו שהרי גם בהם יש כח הא"ס שהרי יכול להתפשט בלי גבול, אבל לפי שטה זו הב' שמפרש שגם באצי' בחי' גרמוהי הם המדות שהם בבחי' גבול האיך מתייחדי' עם בחי' איהו, וצ"ל שבחי' איהו מתייחד עמהם בבחי' פרט זה לבד היינו להוות עולמות בע"ג, בכדי שיהי' ברה"ע. אך הנה דרוש זה נאמר לפי שטה הא' שבי"ע הם בחי' גבול, וגם כח המהוה בי"ע כו' כנ"ל ובאצי' הוא בלי גבול כו'.
וגרמוהי חד, ומה שעל שיטה זו יקשה יותר קושי' מעל שיטה הא' שנת"ל, דהנה לפי שיטה הא' האורות אינם בכלל גרמוהי כלל אפי' אורות דז"א וגם הכלים אם היותם כ"א בחי' בפ"ע זה חסד וזה גבורה עכ"ז א"ס להתפשטותם ע"כ גם הם בלתי גבול רק שנמצא בהם גם כח הגבול שזה חסד וזה גבורה וזהו בחי' הגבול שבהם לבד, אבל מ"מ גם חסד זה יכול להתפשט בלי גבול שהרי אצי' הוא אלקות רק שבזה הגבלתם שהחסד אינו גבורה, לכן לא יקשה כלל איך הם מתייחדי' עם בחי' איהו שהרי גם בהם יש כח הא"ס שהרי יכול להתפשט בלי גבול, אבל לפי שטה זו הב' שמפרש שגם באצי' בחי' גרמוהי הם המדות שהם בבחי' גבול האיך מתייחדי' עם בחי' איהו, וצ"ל שבחי' איהו מתייחד עמהם בבחי' פרט זה לבד היינו להוות עולמות בע"ג, בכדי שיהי' ברה"ע. אך הנה דרוש זה נאמר לפי שטה הא' שבי"ע הם בחי' גבול, וגם כח המהוה בי"ע כו' כנ"ל ובאצי' הוא בלי גבול כו'.
דקיצור. לפי' האריז"ל שמפרש גרמוהי מדות צ"ל פי' ולתבונתו אין מספר על בחי' בינה דוקא, והגם שהם בבחי' גבול מ"מ מתייחד עמהם בחי' איהו בכדי שיהי' ברה"ע, אך דרוש זה הוא לשטה שאצי' הוא בלי מספר כו'.
הח) ולהבין שרש ענין ההפרש בין בחי' מספר לבחי' בלי מספר, הנה נודע כי יש ג' בחי' עש"נ132, ולבאר ענינם צריכים לבאר ענין מה שאנו רואים שכל מה שנברא ונתהוה למטה הוא רק משל לגבי מה שלמעלה כמו עד"מ יום ולילה שלמטה יום הוא אור ולילה הוא חשך כמ"ש ויקרא אלקי' לאור יום ולחשך קרא לילה133, וענין בחי' יום ולילה שלמעלה יובן ממה שארז"ל בילקוט ס"פ תשא* שבאותן מם יום שהי' משה בהר מאין הי' יודע עיתים דיום ולילה, כשאומרים קדוש הי' יודע שהוא יום, וכשאומרי' ברוך הי' יודע שהוא לילה, ונודע שענין ההפרש שבין קדוש לברוך זהו ההפרש שבין שרפי' לחיות134 ואופנים135 שהשרפי' עומדי' ממעל לו136 ע"ש שהם חפצים להתעלות ולכלל באוא"ס הקדוש ומובדל ולכן אומרים
וטז
קדוש137, והיינו מפני שמשיגים את בחי' אוא"ס הקדוש ומובדל ולכן רוצים לצאת מנרתיקם ליבטל ולכלל באוא"ס ב"ה, ונק' שרפים ע"ש שנשרפו138 ברשפי אש התשוקה כו', אבל החיות והאופנים הם ברעש גדול139, הנה שרש ענין הרעש שלהם הוא על בחי' העדר ההשגה, להיות כי הם משיגי' שיש איזה דבר שלמעלה מהשגתם שהם אינם משיגים כמו השרפים הנ"ל ולכן הם בבחי' רעש על בחי' העדר ההשגה ולזאת אומרים ברוך140 כו' פי' שיתברך ויומשך בחי' ש' הוי' ממקומו141 פי' ממקורו ושרשו כמשנ"ת ביאור ד"ז במ"א. אמנם מ"מ שניהם הם בבחי' הביטול רק שהשרפי' הם בבחי' העלאה, והחיות והאופנים הם בבחי' המשכה, ואינם בערך כלל מיום ולילה שלמטה, ומ"מ משה הבין מזה אימתי יום ואימתי לילה שנמצא מה שלמטה הוא יום ולילה למעלה הוא בחי' קדוש וברוך שאינו בערך כלל אלא שזהו משל לבד ליום ולילה שלמעלה וכמו שהמשל אינו בערך הנמשל כן גם יום ולילה שלמטה הוא ג"כ אינו בערך כלל ועכ"ז ה"ז משל. ועוד ארז"ל*142 שם שכשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמד עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, ויש לבאר זה ע"פ משארז"ל ע"פ במחשכים השבני זה תלמוד בבלי142 שנמשל לחשך ולילה שזהו עיקר בחי' תושבע"פ, והתורה נק' אור כמ"ש ותורה אור143, ונמצא כי תושב"כ ותושבע"פ נמשל ליום ולילה הגם שאינו בערך כלל לכלליות הבריאה, וכ"ש ליום ולילה הפרטי, וכמארז"ל אלפי' שנה קדמה תורה לעולם וכנ"ל שענין הקדימה הוא בחי' קדימה במעלה144 וכמו שנת' ביאור ד"ז במ"א באריכות, ועכ"ז מוכרח לומר שיום ולילה שהוא האור והחשך שלמטה ה"ה עכ"פ משל לזה שהרי משה הבין מזה על יום ולילה עד שמנה ואמר שהי' שם ארבעים יום וארבעים לילה145. וכן יובן ד"ז מכלליות
קדוש137, והיינו מפני שמשיגים את בחי' אוא"ס הקדוש ומובדל ולכן רוצים לצאת מנרתיקם ליבטל ולכלל באוא"ס ב"ה, ונק' שרפים ע"ש שנשרפו138 ברשפי אש התשוקה כו', אבל החיות והאופנים הם ברעש גדול139, הנה שרש ענין הרעש שלהם הוא על בחי' העדר ההשגה, להיות כי הם משיגי' שיש איזה דבר שלמעלה מהשגתם שהם אינם משיגים כמו השרפים הנ"ל ולכן הם בבחי' רעש על בחי' העדר ההשגה ולזאת אומרים ברוך140 כו' פי' שיתברך ויומשך בחי' ש' הוי' ממקומו141 פי' ממקורו ושרשו כמשנ"ת ביאור ד"ז במ"א. אמנם מ"מ שניהם הם בבחי' הביטול רק שהשרפי' הם בבחי' העלאה, והחיות והאופנים הם בבחי' המשכה, ואינם בערך כלל מיום ולילה שלמטה, ומ"מ משה הבין מזה אימתי יום ואימתי לילה שנמצא מה שלמטה הוא יום ולילה למעלה הוא בחי' קדוש וברוך שאינו בערך כלל אלא שזהו משל לבד ליום ולילה שלמעלה וכמו שהמשל אינו בערך הנמשל כן גם יום ולילה שלמטה הוא ג"כ אינו בערך כלל ועכ"ז ה"ז משל. ועוד ארז"ל*142 שם שכשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמד עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, ויש לבאר זה ע"פ משארז"ל ע"פ במחשכים השבני זה תלמוד בבלי142 שנמשל לחשך ולילה שזהו עיקר בחי' תושבע"פ, והתורה נק' אור כמ"ש ותורה אור143, ונמצא כי תושב"כ ותושבע"פ נמשל ליום ולילה הגם שאינו בערך כלל לכלליות הבריאה, וכ"ש ליום ולילה הפרטי, וכמארז"ל אלפי' שנה קדמה תורה לעולם וכנ"ל שענין הקדימה הוא בחי' קדימה במעלה144 וכמו שנת' ביאור ד"ז במ"א באריכות, ועכ"ז מוכרח לומר שיום ולילה שהוא האור והחשך שלמטה ה"ה עכ"פ משל לזה שהרי משה הבין מזה על יום ולילה עד שמנה ואמר שהי' שם ארבעים יום וארבעים לילה145. וכן יובן ד"ז מכלליות
זיז
דצח"ם שלמטה שאינם רק משל לגבי דצח"ם שלמעלה, שענין הצומח שלמטה הוא אילנות ודשאים, ולמעלה הוא בחי' מלאכי' שנק' בשם עצי היער146 כמ"ש אז ירננו כל עצי יער147 שקאי על המלאכים שנק' כן עד שברכת ק"ש שהוא בחי' הסיפור משבח וביטול המלאכים נק' בשם יערי148 כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי149 שפי' יערי יוצר אור שמספר ביטול המלאכים, ודבשי הוא בחי' מתיקות האהבה דק"ש, שעם היות שהמלאכים יש להם מוחין ג"כ ומתפעלים באהוי"ר ע"י השגתם, מ"מ ענין המדות יש בהם קטנות וגדלות שמתחילה המדות הם בקטנות ומתגדלת אח"כ מעט מעט הרי מצד א' הם דומים לבחי' המדות הגם שאין ערוך כלל בחי' הצמיחה דדשאי' ואילנות הגשמיים לגבי צמיחות בחי' המדות דמלאכים עכ"ז ה"ה משל לזה. ובזה יובן מארז"ל נשאו דשאים ק"ו בעצמם150 ומה אילנות שאין דרכם לצאת בערבובי' אמר הכתוב למינהו אנו שדרכינו לצאת בערבובי' עאכו"כ, ולכאו' איך ילמדו הדשאי' ק"ו כי אינם בני לימוד כלל וכלל, שהרי הם רק צומח לבד ואין בהם גם מעלות החי וכ"ש המדבר שלפי' א'151 מעלתו מצד השכל, אלא שקאי על בחי' הדשאים שלמעלה שהם המלאכים שהם בדעת ידברו ומבינים ומשיגים, ועכ"ז נק' דשאים152 כמ"ש בזהר בפי' דשא ועשב153, ע"ש שהעיקר בהם בחי' המדות דאהוי"ר מיכאל אהבה גבריאל יראה כו', ובמדות יש בחי' הצמיחה מקטנות המדה לגדלות המדה לכן נמשלו לצומח עד שיתכן ענין אמרם נשאו דשאי' ק"ו, ומ"מ הדשאי' שלמטה ה"ה רק בחי' משל לבד לבחי' המלאכי' שנק' דשא ועשב ועצי היער כו'.
דצח"ם שלמטה שאינם רק משל לגבי דצח"ם שלמעלה, שענין הצומח שלמטה הוא אילנות ודשאים, ולמעלה הוא בחי' מלאכי' שנק' בשם עצי היער146 כמ"ש אז ירננו כל עצי יער147 שקאי על המלאכים שנק' כן עד שברכת ק"ש שהוא בחי' הסיפור משבח וביטול המלאכים נק' בשם יערי148 כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי149 שפי' יערי יוצר אור שמספר ביטול המלאכים, ודבשי הוא בחי' מתיקות האהבה דק"ש, שעם היות שהמלאכים יש להם מוחין ג"כ ומתפעלים באהוי"ר ע"י השגתם, מ"מ ענין המדות יש בהם קטנות וגדלות שמתחילה המדות הם בקטנות ומתגדלת אח"כ מעט מעט הרי מצד א' הם דומים לבחי' המדות הגם שאין ערוך כלל בחי' הצמיחה דדשאי' ואילנות הגשמיים לגבי צמיחות בחי' המדות דמלאכים עכ"ז ה"ה משל לזה. ובזה יובן מארז"ל נשאו דשאים ק"ו בעצמם150 ומה אילנות שאין דרכם לצאת בערבובי' אמר הכתוב למינהו אנו שדרכינו לצאת בערבובי' עאכו"כ, ולכאו' איך ילמדו הדשאי' ק"ו כי אינם בני לימוד כלל וכלל, שהרי הם רק צומח לבד ואין בהם גם מעלות החי וכ"ש המדבר שלפי' א'151 מעלתו מצד השכל, אלא שקאי על בחי' הדשאים שלמעלה שהם המלאכים שהם בדעת ידברו ומבינים ומשיגים, ועכ"ז נק' דשאים152 כמ"ש בזהר בפי' דשא ועשב153, ע"ש שהעיקר בהם בחי' המדות דאהוי"ר מיכאל אהבה גבריאל יראה כו', ובמדות יש בחי' הצמיחה מקטנות המדה לגדלות המדה לכן נמשלו לצומח עד שיתכן ענין אמרם נשאו דשאי' ק"ו, ומ"מ הדשאי' שלמטה ה"ה רק בחי' משל לבד לבחי' המלאכי' שנק' דשא ועשב ועצי היער כו'.
חקיצור. בכדי להבין ענין עש"ן יקדים שכל מה שנברא למטה ה"ה רק משל לגבי מה שלמעלה, כמו יום ולילה לגבי קדוש וברוך או תושב"כ ותושבע"פ או דשא ועשב הגשמי לגבי המלאכים שנק' דשא ועשב ועצי היער כו'.
טט) ועד"ז יובן בכלליות מין החי יש כמה מיני נבראים בהמות חיות ועופות ששרש החיות הם מבחי' פני ארי'154 אל הימין155 שבמרכבה, ושרש
ייח
הבהמות הם מבחי' פני שור156 שבמרכבה, ושרש העופות הם מבחי' פני נשר157 שבמרכבה, וכאשר נערוך בחי' הארי' והשור שלמטה לגבי בחי' הארי' והשור שלמעלה שעומדים ביראה, ונושאים את הכסא158 עם בחי' אדם שעל הכסא159 לבחי' אוא"ס שכי לא אדם הוא160 דעת לנבון נקל שאין ערוך בניהם כלל, אך מאחר שמ"מ שרש שרשם הוא מהם לכן נוכל לומר שה"ה בחי' משל לבחי' ארי' ושור שלמעלה שהרי אותיות ארי' מחי' אותם וכן שור כו'. ובאמת גם בחי' ארי' ושור שלמעלה ה"ה ג"כ רק כמו בחי' משל לגבי שלמעלה מהם, דהנה נודע שכמו שיש בחי' ד' חיות המרכבה במרכבתא תתאה דבריאה, כן יש בחי' ד' חיות המרכבה במרכבתא עילאה161 דאצי', שנמצא בחי' חסד שבאצי' ה"ז כדוגמת בחי' הארי'162 בבריאה, שזאת מובן לכל ערך הריחוק מן הנבראים דבי"ע לבחי' הנאצלים שבאצי' שאינו בערך כלל אלא שהוא רק בחי' משל לבד, וכן בחי' הארי' דחסד עליון דאצי' ה"ה ג"כ רק בחי' משל לבחי' החכ' דאצי' שנק' ג"כ ארי'163, כי ארי' הוא אותיות ראי'164 וכתיב וירא ראשית לו165, ועש"ז נק' החכמים עיני העדה166 וכמ"ש במ"א ערך הריחוק שבין מוחין למדות167 באריכות הן מצד עצמם והן בפעולתם כו' אלא שמ"מ הרי בחי' הארי' דחסד דאצי' הוא משל לבחי' הארי' דחכמה, וכן בחי' הארי' דחכמה ה"ה ג"כ רק בחי' משל לבחי' הארי' שלמעלה הימנו, שהרי גם הכתר נק' ארי'168 כמ"ש ארי' שאג מי לא ירא ה' אלקים דבר מי לא ינבא, ואיתא שבחי' דבר זה
הבהמות הם מבחי' פני שור156 שבמרכבה, ושרש העופות הם מבחי' פני נשר157 שבמרכבה, וכאשר נערוך בחי' הארי' והשור שלמטה לגבי בחי' הארי' והשור שלמעלה שעומדים ביראה, ונושאים את הכסא158 עם בחי' אדם שעל הכסא159 לבחי' אוא"ס שכי לא אדם הוא160 דעת לנבון נקל שאין ערוך בניהם כלל, אך מאחר שמ"מ שרש שרשם הוא מהם לכן נוכל לומר שה"ה בחי' משל לבחי' ארי' ושור שלמעלה שהרי אותיות ארי' מחי' אותם וכן שור כו'. ובאמת גם בחי' ארי' ושור שלמעלה ה"ה ג"כ רק כמו בחי' משל לגבי שלמעלה מהם, דהנה נודע שכמו שיש בחי' ד' חיות המרכבה במרכבתא תתאה דבריאה, כן יש בחי' ד' חיות המרכבה במרכבתא עילאה161 דאצי', שנמצא בחי' חסד שבאצי' ה"ז כדוגמת בחי' הארי'162 בבריאה, שזאת מובן לכל ערך הריחוק מן הנבראים דבי"ע לבחי' הנאצלים שבאצי' שאינו בערך כלל אלא שהוא רק בחי' משל לבד, וכן בחי' הארי' דחסד עליון דאצי' ה"ה ג"כ רק בחי' משל לבחי' החכ' דאצי' שנק' ג"כ ארי'163, כי ארי' הוא אותיות ראי'164 וכתיב וירא ראשית לו165, ועש"ז נק' החכמים עיני העדה166 וכמ"ש במ"א ערך הריחוק שבין מוחין למדות167 באריכות הן מצד עצמם והן בפעולתם כו' אלא שמ"מ הרי בחי' הארי' דחסד דאצי' הוא משל לבחי' הארי' דחכמה, וכן בחי' הארי' דחכמה ה"ה ג"כ רק בחי' משל לבחי' הארי' שלמעלה הימנו, שהרי גם הכתר נק' ארי'168 כמ"ש ארי' שאג מי לא ירא ה' אלקים דבר מי לא ינבא, ואיתא שבחי' דבר זה
יאיט
שדבר ה' אלקים היינו בחי' דבור אנכי ה' אלקיך170 שהוא בחי' כתר171, שלגבי בחי' זו גם החכמה הוא רק בחי' משל לבד שהרי החכמה מאין תמצא172, וכולם בחכמה עשית173 שהחכמה נחשב כעשי'174 כו', ונמצא כי יש ריבוי בחי' והתחלקות המדריגות שכולם הם רק בחי' משל להגבוה ממנו כו' ועד"ז הוא בכל הפרטים, וכמו בעוה"ז הגשמי כשמציירים צורת אדם הגשמי ע"ג לוח עם היות שהוא דומה ממש להאדם הרי מ"מ הנה הוא בלתי חיות ואינו בערך אדם החי כלל הגם שהוא דומה לו ממש גם בציור החיות כמו שעושים האומנים הבקיאים עכ"ז אינו רק כמו משל לבד להאדם החי, וכן בציור דצ"ח כמשל המפה שמציירים בה ציור כל מה שעל כדור הארץ ימים ונהרות ודרכים וערים גדולים וקטנים וכפרים ומדבריות ודשאים וצמחים למניהן שמרומז בה הכל רק שהוא בקיצור נמרץ שאינו בערך כלל לגוף הדבר המרומז בה שתופסי' מקום ושטח, משא"כ על המפה נרמז רק בתמונה כמו קו זה רומז על נהר גדול באורך ורוחב, וקו בתמונה אחרת מורה על הדרך ועיגול זה רומז על עיר בנוי' עם כו"כ בתים שאינו בערך כלל וכלל, ועכ"ז נוכל לומר שהמפה ה"ה משל שע"י נוכל להבין קצת הדברים המרומזים בה, וכמו"כ יובן שכלליות העולם וד' רוחותי' ומעלה ומטה ה"ז רק בחי' משל לבד לגבי שרש שרשם בחי' ו"ק שלמעלה שהם בחי' המדות עליונות כו'.
שדבר ה' אלקים היינו בחי' דבור אנכי ה' אלקיך170 שהוא בחי' כתר171, שלגבי בחי' זו גם החכמה הוא רק בחי' משל לבד שהרי החכמה מאין תמצא172, וכולם בחכמה עשית173 שהחכמה נחשב כעשי'174 כו', ונמצא כי יש ריבוי בחי' והתחלקות המדריגות שכולם הם רק בחי' משל להגבוה ממנו כו' ועד"ז הוא בכל הפרטים, וכמו בעוה"ז הגשמי כשמציירים צורת אדם הגשמי ע"ג לוח עם היות שהוא דומה ממש להאדם הרי מ"מ הנה הוא בלתי חיות ואינו בערך אדם החי כלל הגם שהוא דומה לו ממש גם בציור החיות כמו שעושים האומנים הבקיאים עכ"ז אינו רק כמו משל לבד להאדם החי, וכן בציור דצ"ח כמשל המפה שמציירים בה ציור כל מה שעל כדור הארץ ימים ונהרות ודרכים וערים גדולים וקטנים וכפרים ומדבריות ודשאים וצמחים למניהן שמרומז בה הכל רק שהוא בקיצור נמרץ שאינו בערך כלל לגוף הדבר המרומז בה שתופסי' מקום ושטח, משא"כ על המפה נרמז רק בתמונה כמו קו זה רומז על נהר גדול באורך ורוחב, וקו בתמונה אחרת מורה על הדרך ועיגול זה רומז על עיר בנוי' עם כו"כ בתים שאינו בערך כלל וכלל, ועכ"ז נוכל לומר שהמפה ה"ה משל שע"י נוכל להבין קצת הדברים המרומזים בה, וכמו"כ יובן שכלליות העולם וד' רוחותי' ומעלה ומטה ה"ז רק בחי' משל לבד לגבי שרש שרשם בחי' ו"ק שלמעלה שהם בחי' המדות עליונות כו'.
יבועוד למעלה יותר יובן שגם התורה נק' משל הקדמוני175, ויתפרש זה בשני אופנים*176 הא' שהתורה שלמטה שנתלבשה בענינים גשמיים שהם רק בחי' משלים לבד לדברים עליונים שבבחי' התורה כמו שהיא ברוחניות למעלה, והב' שגם התורה כמו שהיא למעלה היא ג"כ רק בחי' משל רק שהיא משל הקדמוני פי' שהיא בחי' משל לבחי' אוא"ס קדמונו ש"ע, רק שבזאת יתרון בחי' המשל דתורה שע"י בחי' משל דתורה יכולים להבין בחי' הנמשל משא"כ שארי המשלים עד"מ מארי' שלמטה א"א להבין בחי' הארי' שבמרכבה וכדומה כו', ועכ"ז גם התורה היא בחי' משל רק שהיא משל הקדמוני כו'.
יגקיצור. שגם בחי ג"כ כ"א הוא רק משל לגבי שלמעלה הימנו עד"מ ארי' שלמטה לגבי בחי' ארי' דמרכבה, וכן למעלה יותר, וציור האדם והמפה ה"ה ג"כ משל, וכן כלליות ו"ק דעולם לגבי ו"ק שלמעלה עד שגם התורה נק' ג"כ משל רק שהיא משל הקדמוני כו'.
ידיו"ד) וכמו שהוא בכלליות הנבראים כן יובן ד"ז בכלליות בחי' עש"נ שבחי' עולם שנה נפש שלמטה ה"ה רק בחי' משל לבחי' עולם שנה נפש שלמעלה
טוכ
הימנו, ופי' עולם שנה נפש הנה השנה יש בה י"ב חדשים שרומזי' לי"ב גבולי אלכסון שאינם בחי' עצמיות המדות וכמשנ"ת באריכות בדרוש דמחר חדש176 רק שע"י האלכסונים יכולים להגיע לעצמיות המדה, ועולם הוא בחי' מדות בעצם, וכנ"ל בענין זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, ונפש הוא בחי' חיות העולם כן פי' רבנו ז"ל177, אמנם בס"י איתא עש"ן הוא בחי' נר"נ178, נמצא שנפש הוא בחי' מל' כו', אך רבינו ז"ל ברוב הדרושים אמר כנ"ל ומסתמא שמע כן מהמגיד ז"ל179.
הימנו, ופי' עולם שנה נפש הנה השנה יש בה י"ב חדשים שרומזי' לי"ב גבולי אלכסון שאינם בחי' עצמיות המדות וכמשנ"ת באריכות בדרוש דמחר חדש176 רק שע"י האלכסונים יכולים להגיע לעצמיות המדה, ועולם הוא בחי' מדות בעצם, וכנ"ל בענין זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, ונפש הוא בחי' חיות העולם כן פי' רבנו ז"ל177, אמנם בס"י איתא עש"ן הוא בחי' נר"נ178, נמצא שנפש הוא בחי' מל' כו', אך רבינו ז"ל ברוב הדרושים אמר כנ"ל ומסתמא שמע כן מהמגיד ז"ל179.
טזובכ"ז יובן שרש ההפרש בין ש' הוי' לש' שדי180, שכל בחי' המספר והמשלים הנ"ל נמשך מש' שדי כי ש' שדי הוא שאמר לעולמו די181 בבחי' גבול כו' ובחי' בלי מספר הוא מבחי' ש' הוי' שהוא בלי גבול כו', וזהו שרש ההפרש בין בחי' מספר ומשלים לבחי' בלי מספר.
יזואמנם182 מה שצ"ל הלא ש' שדי נאמר ונגלה לאברהם בציוי מצות מילה כמ"ש אני אל שדי183 התהלך לפני כו', ואתנה בריתי184, וא"כ איך נאמר כאן שברה"ע הי' ע"י ש' שדי, אך הענין הוא דהנה במדרש פי' עוד על ש' שדי שדי באלקותי לכל ברי'185, פי' ענין בחי' די זה שמבחי' ש' שדי יכול להיות נמשך גילוי אלקות כ"כ בשפע עד שיאמרו די, וכמו שאמר ע"פ והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו186 שפתותיכם מלומר די והגם ששם אמר בלי די וכאן די באלקותי ענינם אחד שפי' די לכל ברי' הוא ריבוי ההפלגה, וכמו בצדקה שהיא מצוה נא' בה די מחסורו, שאמרו אפי' סוס לרכוב עליו187 שכ"ז נכלל בכלל די, וע' בד"ה אני לדודי שלא נדפס188
יחכא
שמשם שדי נמשך ניסים נסתרים189 כו' וע' בד"ה ויכל אלקי' ביום השביעי, ך"א190, ונמצא כי יש ב' בחי' בש' שדי הא' כמשנת"ל שברה"ע הי' ע"י ש' שדי שזהו פי' שאמר לעולמו די בבחי' הגבלה, ומה שע"י המילה נתגלה בחי' ש' שדי ז"ע בחי' הב' שדי באלקותי לכל ברי' כו'.
שמשם שדי נמשך ניסים נסתרים189 כו' וע' בד"ה ויכל אלקי' ביום השביעי, ך"א190, ונמצא כי יש ב' בחי' בש' שדי הא' כמשנת"ל שברה"ע הי' ע"י ש' שדי שזהו פי' שאמר לעולמו די בבחי' הגבלה, ומה שע"י המילה נתגלה בחי' ש' שדי ז"ע בחי' הב' שדי באלקותי לכל ברי' כו'.
יטקיצור. שגם בעש"ן יש כו"כ בחי' שכל א' הוא משל לבד לגבי שלמעלה הימנו, ופי' עש"ן פי' רבינו ז"ל שנה יב"ח יבג"א עולם מדות בעצם נפש חיות העולם, ובס"י עש"ן נר"נ, ושרש ההפרש בין ש' שדי לש' הוי' זהו ההפרש שבין מספר לבלי מספר, רק ש' שדי שגבי מצות מילה זהו בחי' ב' שדי באלקותי לכל ברי' כו'.