Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·5638·You are children to Hashemתורת שמואל·תרל"ח·בנים אתם כו'

אבנים אתם כו'
בס"ד ש"פ ראה ל"ח
עלית נה"י כו' תחום שבת כו' צדקה תרומם גוי
בראה
בנים אתם1 לה' אלקיכם2 לא תתגדדו ולא כו' כי עם קדוש אתה ובך כו' לעם סגולה3 כו' ונת"ל שאם היות שברא כרעא6 כו' עכ"ז הוא לי ראש כי בתיקון הסוף הוא ג"כ ראש כמ"ש במא' הקודמי'4, ולכאו' צ"ל במה שמזהיר כאן על מל"ת והטעם כי בך בחר, ועם סגולה שלכאו' שזהו ע"י עשה ול"ת וכאן הזכיר רק ל"ת לבד. אך הענין יובן בהקדם ענין הנ"ל דאם5 היות שבתיקון גם הסוף הוא ראש מ"מ הנה הרגל נשפל למטה מאד ולכן צריכים להגביה אותם, וזהו דכתיב והארץ7 הדום רגלי8 היינו שצ"ל9 בחי' שרפרף שנק' הדום להרים ולהגביה בחי' הרגל הנ"ל וזהו ענין אחר והוא משום דגם שנעוץ תחלתן בסופן כו'10 אבל מ"מ בחי' הרגל ירד ונשתלשל מאד בירידות המדרגות למטה מטה כמשל מי שיושב על הכסא שרגליו יורדים ונשפלים למטה ביותר ויוכלו מחמת זה להתחלש כחם כו', וצריך שיגביהו אותם דהיינו לסעדם ולתמכם בשרפרף קטן כנ"ל. כך הנמשל למעלה דכמו שירדה כנס"י למטה בגופים גשמיים כו' (והיינו שכנס"י הוא בחי' מל'11, וכמ"ש במ"א שנק' כנס"י ע"ש שכונס אורות בחי' ישראל דלעילא בתוכה12, ולכן המשילם שכמו כנס"י שלמטה כ"ה בבחי' כנס"י דלעילא והיינו בבחי' המל'), כך בחי' מל' דאצי' למעלה יורדת למטה בבי"ע להחיות רוח שפלים13 כו' בירידת המדרגות מאד עד להחיות
גרסו
ג"כ שרים14 דנוגה דעשי' ויוכל להיות שם יניקת הקליפות ביותר וכמ"ש רגליה יורדות כו'15 [וע' מזה בזהר ויחי דרכ"א ע"ב ובפ' בשלח דמ"ח16 ועיין מזה בסדור בד"ה מזמור לתודה17 ועיין מזה בזח"ב פקודי דרמ"א ע"א18 שלכן צריך להרגלים העלאה והגבהה למעלה באיזה סעד בכדי שלא ירדו בחי' הרגלים למטה כ"כ, וזהו ענין השרפרף הנק' הדום רגלי כו' והוא בחי' המצות שנק' ארץ19 (שכללותה היא הצדקה כמ"ש וצדקה תהי'20 כו' כל המצוה, שעי"ז תתרומם כנס"י כמ"ש) וצדקה תרומם21 וכן ע"י תושבע"פ וזהו ע"ד] מ"ש22 בע"ח שבהיות תיקון23 הנוק' קיפל א"א את רגליו כו' [כמ"ש בע"ח שער ז"א פ"ב24 ושער הכללים פ"ב]. פי' כי הנה ידוע דבדרך כללות ההשתל' נק' בי"ע הדום רגליו דא"א לפי שבחי' נה"י דא"א ודע"י מתלבשים בבי"ע25 וכאשר נה"י מתעלים ונכללים בחג"ת וחג"ת מתעלים ונכללי' בחב"ד כו' זהו שרש בחי' ענין התיקון כו' והיינו מ"ש דא"א קיפל את רגליו כו' [וצ"ע דבסידור סד"ה למנצח על השמינית כתב26 והנה הגם שיש פרסא בין כל עולם ועולם כו' וא"א דאצי' מסתיים נה"י שבו בפרסא שבין אצי' לבריאה כו', אבל בחי' נה"י דא"ק מגיעים עד סוף העשי' וכ"כ בת"א פ' משפטים27 בהביאור ע"פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וז"ל והפרצופי' דעגולים ויושר מסתיימים לפני הפרסא שבין אצי' לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע את הפרסא ומתלבשים בבי"ע כי ענין א"ק הוא מחשבה אנא אמלוך28 כו', יעו"ש. וא"כ צ"ע מש"כ שנה"י דא"א מתלבשים
דרסז
בבי"ע, ואולי זה הי' קודם התיקון שקיפל א"א את רגליו. ואיך שיהי' מ"מ הענין נכון וכמ"ש בביאור שע"פ ותחת רגליו כי מ' דאצי' נעשה עתיק לבריאה29 כו', וא"כ מובן ממילא שבחי' בי"ע שנחלקים לג' מדרגות חב"ד חג"ת נה"י חב"ד מאירים בבריאה וחג"ת ביצי' כו' כולן אינן אלא בחי' נה"י דאצי' לפי שבחי' נה"י דז"א דאצי' כולל כל בחי' הע"ס דמל' חב"ד חג"ת נה"י המתלבשי' בבי"ע כו', וזהו ענין ותחת רגליו כמעשה כי עד"מ הרגלים יורדים למטה מבחי' כסא הכבוד כו', והיינו שנמשכים בבי"ע וכנ"ל, וא"כ א"ש מ"ש כאן שבחי' נה"י מתלבשים בבי"ע, וע' בלק"ת30 מהרח"ו ז"ל פ' בשלח במצות תחומין וז"ל והענין כי בשבת נכללים ג' תחתוני'31 נה"י ועולין במקום ג' אמצעים חג"ת32 כו' ע"ש. וזהו ענין אם תשיב משבת רגליך33 כדי להעלות בחי' נה"י וע' בזח"ב פ' בשלח דמ"ז ע"א ודס"ג סע"ב.
הקיצור. לבאר ענין הדום רגלי ע"ד שבשבת הוא עליות נה"י למקום חג"ת וזהו ענין תחום שבת תחום אותיות חותם34 עמ"ש בענין חותם בברוך בד"ה ענין הברכות35].
ווביאור הדברים. הנה עד"מ כשהאדם אוכל מאכל גשמי יתחזק כח ההילוך ברגלים והחי נושא את עצמו36 שיוכל לנשאות כל גופו ביתר שאת [משא"כ אם לא אכל ימים הרבה]37 וממילא יתחזק גם כח השכל שבמוח דהיינו שיוכל להתפלל בכוונה ולהגביה גם חומריות38 מדת גופו הבהמית ע"י ההתבוננות בשכלו וזהו מחמת כח האכילה שאכל א"כ ה"ז מסיבת הבירורים שנתברר המאכל ונהפך לחיות בלב ומוח כידוע [וכמ"ש באליהו וילך בכח האכילה ההיא במ"א סי' י"ט ט']. וכמו"כ למעלה מסיבת העלאת הבירורים דלבושי' דנוגה שמתבררים מהן הרפ"ח ניצוצים39 כו' נתחזק ונתעלה הכח האלקי שהוא בבחי' אצי' היותר אחרון והוא בחי' נה"י דאצי'40 שמתלבש בבי"ע ע"ד החי נושא את עצמו כנ"ל מבלתי יפול גם מהחיצוניות ללבושי' והיכלות דקליפה ולא יהי'41 רגלי' יורדות כו' [ועמ"ש במ"א בענין מה יפו פעמיך בנעלים42] מאחר שנתעלו בחי' נה"י דקדושה, והיינו ע"י ענין
זרסח
הדום רגליו שהוא כמשל השרפרף שמגביה את הרגלים כו' וזהו ע"י הבירורים דרפ"ח כו' שע"י המצות מעשיות כמשי"ת בסמוך. והיינו והארץ הדום רגלי וענין עליות הרגלים באמרו קיפל את רגליו43 היינו שמתעלים בחג"ת וחג"ת בחב"ד. והענין [מה44 שצ"ל הדום רגליו היינו כדי שלא יתפשטו יותר מדאי במקום החיצוני' כמובן ממ"ש בזח"ב פ' פקודי דרמ"א ע"א בפי' והארץ הדום רגלי, וע' מזה בכה"ג בבה"ז פ' קרח על המאמר שם דקע"ח ע"א בשעתא דבעי יומא לאתקדשא הוו נפקין45 רוחיהון דשדין כו' ואתקדש יומא ולא אתבריאו וזהו ע"ד הדום רגלי וע' מזה בזח"א פ' בראשית בסוף ההקדמה דף י"ד ע"א], ויובן זה עד"מ46 בהיות שאנו רואים שע"י המאכל או בעסקו במו"מ כל היום מפני שמתגשם הרבה עי"ז העסק או ע"י האכילה הגסה הנה יוכל להיות שאע"פ שבשעת התפלה הי' מתפלל בכוונה שלימה בנקודת הלב באהוי"ר מן רוחב ההתבוננו' כו' עכ"ז בעת העסק במו"מ נעשה נפרד לגמרי מיחודו ואחדותו ודביקותו ונשאר בהבלי עוה"ז כשאר אנשי העולם ממש ואין זה רק מפני שבשעת התפלה הי' גילוי השכל וההתבוננו' מאיר בתכלית והמדות אהוי"ר היו כלולים בהתכללות בתכלית ההתבוננו' והיו לאחדים ואחר התפלה הוא שנפרדו המדות מן השכל מפני שנסתלק מהם השכל ונשארו המדות בבחי' הפירוד למטה ואז ממילא מתלבשי' בענינים גשמיים ונעשה כשאר אנשי העולם, משא"כ בשעת התפלה שהי' עליות המדות בשכל כו' [ועמ"ש בסידור47 בפי' הללו יה להמשיך המוחין הנק' י"ה בהמדות ובלק"ת ד"ה ראה אנכי נותן פ"ג וע' בת"א פ' וישב48 בד"ה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ועמ"ש במ"א בענין יוסף שהי' פותר חלומות49 שלא להיות בבחי' היינו כחולמים כו'], וא"כ עיקר הסיבה בנפילה וירידה למטה הוא רק מפני בחי' הפירוד המדות מהשכל50, אבל בבחי' העלייה והוא התכללות לא הי' ירד לעולם למטה כו', ועד"מ זה יובן ג"כ למעלה דהלא ידוע דו' ימי המעשה בבחי' האצי' הוא רק בחי' נה"י בעיקרן ושרשן בלבד והוא בחי' שפע האלקי' שיורד להתלבש למטה בעשרה מאמרות להבראות יש מאין שהוא כמשל העשי' מיד האדם וכדומה כו' ובחי' חג"ת דאצי' מתלבשים ומתעלמים תוך נה"י הללו ובחי' חב"ד מתעלמי' בחג"ת כו' ולכך נק' בזהר תלת גו תלת51 כו' והוא ע"פ
חרסט
סדר הידוע דהנצח ענף החסד52 והחסד ענף החכמה53 בקו הימין54 ועד"ז בקו השמאל אבל עיקר הגילוי למטה אינו אלא בחי' נצח והוד כו', ולהיות כן גם את זה לעו"ז עשה האלקי'55 כו' והן היכלות נוגה דבי"ע כו' [כי מנה"י לפי שהם לבר מגופא ושם הביטול מועט יותר משם יוכל להיות יניקה כמ"ש כי לא יכול לו57 ויגע בכף יריכו כמ"ש מזה בד"ה ויאבק איש עמו58 ובלק"ת בד"ה אלה מסעי דרוש השני פ"ב] אבל לא כן59 כשבחי' נה"י הללו שנק' ו' ימי המעשה עולין ונכללין בבחי' חג"ת דאצי'60 הרי אז לא יש שום יניקה מבחי' נה"י61 כי גם62 אז לא ימצאו במדות חג"ת ג"כ שום בחי' פירוד כלל שמסיבתו ירד השפע למטה מטה כ"כ שהרי גם חג"ת מתעלים ונכללים עד"ז בבחי' חב"ד כו' [וזהו ע"ד שהשם שלם ע' בלק"ת63 ד"ה ראה אנכי נותן] וא"כ ה"ז כמשל המדות אהוי"ר בעת התפלה שמפני שנכללים ועולים בחב"ד לא ירדו ויפלו למטה בענין עשי' גשמי' כו' כנ"ל במשל.
ט[קיצור. אך צ"ל שרפרף לבחי' רגל שלא יהי' ח"ו בבחי' רגליה יורדות אלא כמ"ש רחצתי את רגלי64 ע' בתרגום שם ואנא קדשת65 ית רגלי ע"י וצדקה תרומם וע"י תושבע"פ, וע"ד המבואר במד"ר תצוה פל"ו66 ע"פ נר לרגלי דבריך וכ"ה בילקוט בתלים67 סי' קי"ט ע"פ נר לרגלי וע"פ הקבלה זהו ענין שכדי להיות עולם התיקון קיפל א"א את רגליו וע"ד ענין תחום שבת לפי שבשבת הוא עליות נה"י לחג"ת וחג"ת בחב"ד68 הפך ענין היינו כחולמים וזהו ענין שתכלה רגל מן השוק69 מבחי' טורי דפרודא70 ג"כ ע"י בחי' נר לרגלי כו'].
יער
וזהו ג"כ שרש ענין וצדקה תרומם גוי, פי' תיבת גוי הן אותיות גימל וא"ו יו"ד, הגימל71 הוא בחי' נה"י [ע"ד והנה שלשה עדרי צאן72 רובצים על הבאר, וגם הגימל משפיע לבחי' ד' ע"ד גמול דלים73 כי מבחי' נה"י נמשך השפע לבחי' דל, וע' זח"א ד"ג סע"א גבי עאלת אות ד' ואות ג' וע' בבה"ז פ' בלק74 מענין תמונת אות ג' ע"פ ומספר את רובע ישראל] והוא"ו75 הוא בחי' המדות עצמן [והוא בחי' ת"ת כולל ו"ק76] והיו"ד הוא77 חכמה, וא"כ פי' תרומם גוי שיהי' הגימל בחי' נה"י מקושר בהיו"ד חכמה עילאה ששם מקום הביטול ע"י הוא"ו המחברם ואז אין שום יניקה מבחי' נה"י78 [וזהו ע"ד רפאות תהי לשרך79 דהיינו גם מהטבור ולמטה ששם פרסא מפסקת כמ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל80 כו' גם משם לא יוכל להיות שום יניקה, וע' מענין וצדקה תרומם גוי בפ"ק דב"ב ד"י ע"ב, ובילקוט ר"פ כי תשא דק"ה ע"ד81 ועמ"ש מזה בתו"א פ' מקץ82 בד"ה המגביהי לשבת], וזהו והארץ הדום רגלי פי' הארץ דמצינו כתוב83 ג"פ ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' בירמי' סי' כ"ב כ"ט [ע' מזה בחולין פ' העור והרוטב דקכ"ז א', ובילקוט בתלים84 ע"פ השמים מספרים ובשל"ה בתשב"כ פ' ויחי ד' ש"ד ע"א ועמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח85 סד"ה טובה הארץ מאד מאד], פי' ג' פעמים ארץ86 קאי על ג' שרשים של המל'87 הנק' ארץ כי שרש המל' בג' מקומות בנה"י ובחג"ת ובחב"ד88 [וע' מזה בהרמ"ז ר"פ כי תשא גבי ג' דברים שנתקשה בהן משה מנורה שקלים החדש] כי89 בכל בחי' ובחי' מג' הללו חב"ד חג"ת נה"י90 יש בחי' המל' שהוא בחי' אותית וגילוי אותו הבחי' כמו גילוי אותיות השכל וגילוי אותיות הבינה כו', וכן עד"ז בחי' גילוי אותיות המדות חג"ת וגילוי אותיות
יארעא
נה"י כו' [ע' בזח"ג פ' בלק דקצ"ג ע"ב גבי תלת דוכתין דאקרין91 כל חד אתה וע' מזה בסדור ע"פ ברוך שאמר והי' העולם, ועד"ז י"ל ענין ג' שרשים של המל' כי אתה היינו ג"כ אותיות מא' עד תי"ו וה' מוצאות92 וגם י"ל ג' בחי' אלו הם בי"ע שבאצי' ע' בלק"ת פ' שלח93 בד"ה ביאור ע"פ ועתה יגדל נא, וג' שרשים אלו זהו ג"כ בשלשה אותיות גוי אשר הג' הוא נה"י והוא"ו חג"ת והיו"ד היינו או"א וזהו ענין גוי אחד בארץ94 כו']. ודרך כלל הוא בחי' חב"ד חג"ת נה"י בלבד שבכל פרצוף לפי ערכו ובכל א' מאלה נמצא בחי' המל' שבו והוא ענין ג' שרשי הנוק' שהיא המל' בדרך כלליות ההשתלשלו', ובדרך פרט הנה מאצי' לבי"ע מתלבשת בחי' נה"י דז"א ובחי' הגילוי שלו הוא בחי' מל' שמחי' יש מאין כידוע, והב' בבחי' האצי' עצמו לנגד חג"ת דאצי' שם הוא ג"כ בחי' הגילוי ואמנם שם הוא בבחי' האצי' ממש, משא"כ בחי' המל' שמסתתרת ומתעלמת בבי"ע שאינה שם בבחי' האצי' ממש רק בבחי' העלם גדול כידוע, והג' כמו שהמל' היא בשרשה עדיין ולא ירדה למטה באבי"ע כו', והוא כמו שהיא בשרשה באבא דאבא יסד ברתא95 וכמ"ש במ"א ע"פ המלאך הגואל96 כו', וע"פ ארוממך ה' כי דליתני97 כנ"ל [וע' בפרד"ס98 שער מיעוט הירח פ"ג]. והנה כמו שהיא בשורשה עדיין באו"א99 בהיותה שם בתכלית הביטול וההתכללו' כמבואר שם לא נק' עדיין בשם100 במהות דבר בפ"ע אלא נק' בחי' פסיעה לבר כמו צורת הרגל הקצר שבתוך הה"א דהיינו כרעי' דה"א101 שיש בסופו המשכה קטנה כמו פסיעה לבר [וע' מזה בלק"ת פ' מסעי בד"ה לבאר ענין המסעות ושם פ"ב], ואח"כ כשיורדת ונמשכת מאו"א102 באצי' למטה מתפשטת ביותר וכו'103, ואח"כ מאצי' לבי"ע נעשית בבחי' דלית104, וזהו שרש ענין ג"פ ארץ שאמר שמעי דבר ה' היינו שיהי' בחי' תיקון הנוק' ולפי שצ"ל ע"י בחי' הדיבור כמ"ש למעלה ויהיו כל אלה נאום ה'105 לכך אמר שמעי דבר ה' כו'. [והיינו ג' שנקראו ארץ כנס"י כמ"ש כי תהיו אתם
יבערב
ארץ חפץ106 ותושבע"פ107 ומצות וזהו ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה', היינו ארץ שהיא כנס"י ע"י קיום המצות וע"י תושבע"פ יבואו להיות שמעי דבר ה', וכמ"ש במד"ר פ' נשא פי"ד108 ע"פ דברי חכמים כדרבונות שדרים בינה ודיעה בבני אדם כו', ואמרו שם יותר מדברי תורה הזהר בדברי סופרים כו']. והנה לנגד ג' מדרגות הללו דבחי' ארץ אמר כאן והארץ הדום רגלי היינו לנגד ג' מקומות שרשי המל' הנ"ל, ולהיות כי נעוץ תחב"ס כנ"ל ע"כ בבחי' תיקון הנוק' בג' שרשים שלה הנ"ל יהי' עילוי לבחי' הראש והמוחין כו' כמבואר למעלה, ובדרך פרט הנה מבואר למעלה109 שבתורה עצמה יש ב' מדרגות תשב"כ ותושבע"פ, והנה תשב"כ נק' בחי' ראש במה שהיא בבחי' הקריאה וההמשכה מלמעלה למטה כנ"ל110 כי ענין קורא הוא מלמעלמ"ט כמ"ש קורא הדורות מראש111 כו', וכמ"ש במ"א, ולפי שהיא שמותיו של הקב"ה112 עי"ז113 יהי' אוא"ס נמשך מלמעלה למטה, וא"כ הרי הוא114 בחי' ראש לגבי תשבע"פ, אמנם באמת תשבע"פ היא ג"כ115 בחי' הראש כי בדרך העלי' מלמטלמ"ע למטה הראש כנ"ל וגם תושבע"פ הרי הוא116 בבחי' א"ח כנ"ל, ועוד והוא עיקר הטעם שהרי אמיתית רצוה"ע מתגלה בה והרי גילוי הרצון ותכלית האמיתי בתושבע"פ הוא [וכמ"ש במד"ר נשא שם דרנ"ז סע"ד מפני שהם פורשים את התורה ולכך נמשלו דברי חכמים כדרבונות כו' ע"ש, וזהו ענין ובכל נפשך117 לפי' הזהר וארא דך"ז ע"א דהיינו בבחי' מל' ור"ל ואהבת בכל כחות הנפש אפי' בבחי' רגל שגם הרגל תרום ותגביה [וע'118 בת"ז בתחלתו דף א' סע"א119 ע"פ ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ האי120 דאתמר בה והארץ הדום רגלי דא שכינתא121 דאיהי כלילא מעשר ספירן כו', ובכס"מ שם122 שזהו ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ וע' בזהר ויצא דקס"ב ע"ב, והנה בזח"א ר"פ נח דנ"ט ע"ב ע"פ ועמך כולם צדיקים מ"ט בגין דנטרין ברית כו', ובזה יש להבין המד"ר באיכה123 ע"פ ולא זכר הדום רגליו דמפרשו על מצות מילה יעו"ש. והיינו לפי שעי"ז נמשך האור
יגרעג
בבחי' והארץ הדום רגלי. וע' עוד בת"ז דף ה' ע"ג124 מענין והארץ הדום רגלי ובזח"ב תרומה דקנ"ח סע"א כגון סגול כו' ובפ' פנחס דרמ"ג סע"ב ודרמ"ח ע"א ובפ' שופטים דף ער"ה ע"א ובפרד"ס ערך הדום125 ובמאו"א אות ה' סעי' ג'.
ידקיצור. וזהו וצדקה תרומם גוי, רפאות תהי לשרך, ארץ ארץ ארץ היינו ג' שרשים של המל', ענין תלת דוכתין דאקרון אתה, בי"ע שבאצי', והיינו ארץ כנס"י ע"י המצות ותושבע"פ יבואו לבחי' שמעי דבר ה', וזהו ואהבת בכל נפשך ועי"ז והארץ הדום רגלי, ובבחי' זו נא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ המאיר לארץ ולדרים עליה126 ויתן אותם אלקי' ברקיע השמים להאיר על הארץ].
טווזהו בנים אתם, שברא כרעא, ואם היות שהסוף הוא ראש ג"כ מ"מ הנה הרגל נשפל למטה מאד, וצריכים לזהר שלא יטנפו, וזהו האזהרות לא תתגודדו כו' קרחה למת שהוא אבי אבות127 כו' והיינו שלא יומשך תוס' יניקה ח"ו, ולכן הגם כי המשכת אורות בכלים זהו ע"י מ"ע עכ"ז הזהיר בכאן על מל"ת שזהו כמשל דירת המלך שצריכין לנקותה128 תחילה מכל ליכלוך בכדי שתהי' ראוי' לדירת המלך, וכך בכדי להיות עם קדוש וסגולה כו' צ"ל הזהירות במל"ת וזהו לא תתגודדו ולא כו' למת, שעי"ז129 זהירות זו נפרד הרע כמו הגו סיגי' מכסף130 וזהב, שעי"ז מתברר131 הכסף והזהב כך עי"ז ע"י132 אשר קדשנו נעשה עם קדוש וסגולה, ולכן אם היות כי בנים אתם כו' מ"מ מפני שהרגל יורד כו' צ"ל הזהירה בל"ת עד שע"י קיום המ"ע נעשים עם קדוש וסגולה כו'.