Toras Shmuel·5638·He who does kindness saves his own soulתורת שמואל·תרל"ח·גומל נפשו איש חסד כו'

אגומל נפשו איש חסד כו'
בתפילה ב' פי' כו' כנגד תמידין, קטורת - (ט-יא)

בט) אך¹⁵⁴ עדיין צ"ל משנת"ל שעכשיו תפילה במקום קרבנות שהוא בחי' עמוד העבודה בחי' העלאה מלמטלמ"ע, הלא ארז"ל בשבת ר"פ מפנין דקך"ז סע"א וע"ב, ר' יוחנן דקחשיב התם עיון תפלה מן הששה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז, ופריך התם והתנן ריש פיאה אלו דברים כו' ולא חשיב אלא ג' דברים¹⁵⁵, ומשני הא^*156 דהני בהני שייכי ופי' רש"י עיון תפילה הוא בכלל גמ"ח דכתיב גומל נפשו איש חסד¹⁵⁶, ור"י לפרושי מתניתין כו' וא"כ לפ"ז ה"ה היפוך ממה שנת"ל דתפילה היא במקום הקרבנות כו'. אך הענין הוא דצ"ל פי' הפסוק גומל נפשו איש חסד, דהנה בפי' גומל יש ב' פי' הא' לשון ויגמול שקדים (במדבר י"ז ך"ז¹⁵⁷ ) ומלשון ויגדל הילד ויגמל (בראשית ך"א ח'), ובעבודה שצריך לגמול נפשו מבחי' מותרות שלא יומשך אחר תענוגי עוה"ז שהם מותרות, וכ"ש תאוות היתר שצריך להתרחק מהם מאד בתכלית הריחוק הרחק כמטחוי קשת¹⁵⁸, ולגמול נפשו מהם לגמרי, והפי' הב' הוא מלשון אשירה להוי' כי גמל עלי (תילים י"ג וא"ו) גמל עלייכי (קי"ו ז') שהוא לשון גמ"ח שז"ע המשכה לנפשו כמו מי שעושה גמ"ח לחבירו שמשפיע לחבירו, ועד"ז הוא פי' גומל נפשו כו' שמגמיל ומשפיע לנפשו כו'.

גוהנה ב' פירושים אלו ישנם בתפילה דהנה ארז"ל במשנה רפ"ה דברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופי' רש"י כובד הכנעה, שזהו כפי פי' הא' בתי' גומל לגמול נפשו מבחי' המותרות שזהו ע"י היותו נכנע ושפל בעיני עצמו, משא"כ מי שהוא בבחי' הגבהה ורוממות נצרך לו הכל ונדמה לו שמוכרח הוא שכ"ז הוא ע"י שט¹⁵⁹ נפשו ורוממות רוחו והגבהת לבו שפעל בעצמו, וההיפך מזה הוא ההכנעה ושפלות שעי"ז יגמול נפשו מבחי' המותרות, ולפי פי' הב' גומל מל' גמ"ח יובן עינינו בתפילה ע"פ מה שנודע שהתפילה נק' בשם שפיכות הנפש¹⁶⁰, כמ"ש בחנה ואשפוך את נפשי¹⁶¹ לפני הוי', פי' וענין נפשי הנה כתיב והר סיני עשן כולו¹⁶²,

דמג
עש"ן ר"ת עולם שנה נפש¹⁶³, עולם הוא בחי' מקום¹⁶⁴ ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא בחי' חיות העולם, והיינו החיות שמחי' את כל העולם כולו, וכמ"ש מזה בד"ה ויצוום באריכות¹⁶⁵, וז"ע מלכותך מ' כל עולמים¹⁶⁶ שהוא בחי' מקור חיות כל העולמות, אמנם מאחר שנק' בשם נפש ה"ה בחי' אחרונה כמו למשל בנפש האדם שיש ה' מדריגות נרנח"י¹⁶⁷, הנפש הוא בחי' אחרונה כי הדם הוא הנפש¹⁶⁸, והוא בחי' החיות המתלבש בדם להחיות את הגוף, אבל רוח הוא מדריגה היותר גבוה, כי רוח הוא בחי' רוח החיים שבחלל הימני שבלב כו', ונשמה היא במוח שהוא בחי' שכל וכמ"ש נשמת שדי תבינם¹⁶⁹, וכמ"ש בזהר זכה יתיר יהבין לי' מסטרא דנשמתא¹⁷⁰, וחי' יחידה הם בחי' מקיפים¹⁷¹, נמצא שהנפש הוא בחי' אחרונה, כמו"כ למעלה מה שנק' נפש היא בחי' אחרונה שהוא רק בחי' מל' כו', ונק' התפילה בשם שפיכות הנפש כי מל' נק' תפילה כמ"ש ואני תפילה¹⁷² ועמ"ש מזה בד"ה נפתלי אילה שלוחה¹⁷³, והיינו שהתפילה היא להמשיך תוס' אור מבחי' ומדריגה יותר בבחי' נפש וכמ"ש למען יזמרך כבוד¹⁷⁴ ולא ידום שפי' בזהר נהורא תתאה קארי תדיר¹⁷⁵ לנהורא עילאה ולא שכיך, והיינו שיומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וכמו שאנו אומרים יחיד חי העולמים מלך¹⁷⁶ שמבחי' יחיד נמשך ריבוי ותוס' אור בבחי' מלך, וע' בת"א בד"ה כי אתה נרי ובהביאור¹⁷⁷, ובהגהות לשם¹⁷⁸, ובד"ה ואולם חי אני¹⁷⁹, וזהו ע"י התפילה כי

המד
תפילה היא בחי' ח"י ברכאן דצלותא¹⁸⁰ שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בא"ה¹⁸¹ בבחי' מלך העולם, וז"ע מאה ברכות¹⁸² שהוא הכל להמשיך תוס' אור במל' בחי' נפש, וזהו יחיד חי העולמים מלך דהיינו שההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מלך הוא ע"י חי העולמים, היינו ח"י ברכאן דצלותא שהם נגד ח"י חוליות שבשדרה¹⁸³ שדרך בם נמשך ההמשכה מהמוח כידוע, וז"ע גומל נפשו איש חסד שע"י התפילה נמשך גמילות חסד בבחי' נפש שהוא בחי' מל' כו'.

וקיצור. למשנ"ת שתפילה במקום קרבנות, איך ארז"ל עיון תפילה בכלל גמ"ח, גומל ב' פי' מל' ויגמל לגמול מהמותרות ע"י הכנעה בכובד ראש ב' גמל עלי ל' השפעה, ובתפילה ז"ע שפיכות הנפש, נהורא תתאה קארי תדיר שעי"ז יומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וזהו גמ"ח עם נפשו בחי' מל' כו'.

זיו"ד) ועדיין צ"ל מה שנת"ל שהתפילה היא במקום קרבנות שהם בחי' העלאה ולא המשכה, אך הענין הוא דריב"ל סובר שהתפילות במקום תמידין תקנו¹⁸⁴ (ברכות דך"ו ע"ב), דהנה ע"י תמידין נקראו ישראל רעייתי, ופי' רז"ל במד"ר שה"ש בפסוק לסוסתי דף י"א ע"א¹⁸⁵ מהו רעייתי א"ר יונתן מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום הה"ד את הכבש האחד¹⁸⁶ תעשה בבקר כו', והיינו שעי"ז הם בחי' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים¹⁸⁷, והענין הוא שכמו למטה אנו רואים פעולת המאכל שהוא מחבר את הנפש עם הגוף, ובלתי המאכל הי' הנפש נפרד מן הגוף, ולא הי' לו אחיזה בגוף, כמו"כ ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שהם ממשיכים המשכות אור א"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, ואינו בערך המדות כלל שיומשך בע"ס, והיינו ע"י הקרבת התמידין נמשך התחברות אוא"ס עם ע"ס, וזהו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, שמים הוא בחי' אש ומים¹⁸⁸ שהם בחי' מדות דאצי', ואביהם שבשמים הוא בחי' חכ', ואמנם המשכה זו הוא ע"י העלאת הקרבן וכנ"ל באריכות שעולה לשרשו עד שעי"ז והחיות נושאות את הכסא עם כמראה אדם לבחי' אוא"ס כי לא אדם הוא בחי' לאו מכל אינון מידות איהו כלל, ועי"ז נמשך מבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות בבחי' ע"ס, וזהו ריח נחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאה נחוח הוא בחי' המשכה להוי' מקור האורות דע"ס

חמה
דאצי', וזהו ג"כ כענין אכלו רעים לעילא שהם בחי' או"א¹⁸⁹ שנק' רעים, והיינו שהוא בחי' המשכת אוא"ס בבחי' חו"ב, ותפילה כנגד תמידין תקנו שהיא ג"כ העלאה והמשכה, שע"י ההעלאה נעשה ההמשכה הוא בחי' המשכת אלקות מלמעלה למטה מבחי' יחיד¹⁹⁰ בבחי' ע"ס כנ"ל, ועש"ז נק' התפילה סולם¹⁹¹ ע' בלק"ת בד"ה כנשר יעיר, ובד"ה יונתי בשה"ש¹⁹², ובמ"א בד"ה ויחלום¹⁹³ והנה סולם, וכמ"ש והנה סולם מוצב ארצה¹⁹⁴ וראשו מגיע השמימה שמחבר שמים בחי' מקיפים עליונים עם בחי' ארץ, ומלאכי¹⁹⁵ אלקים עולים ויורדים בו ענין העלי' והירידה זהו בחי' ההעלאה וההמשכה, ק"ש הוא בחי' העלאה למסור נפשו באחד, ותפילה היא בחי' המשכה¹⁹⁶ כו', וזהו עולים ויורדים, וגם בתפילה עצמו גם לפי מה שנק' בשם שפיכות הנפש יש בה ג"כ העלאה כענין הקרבנות, שהוא מה שנהורא תתאה קארי תדיר ולא שכיך זהו העלאה אלא שעי"ז נמשך ההמשכה כנ"ל שזהו כמו זבח ונסכים. וגם יובן ענין מה שהתפילה היא העלאה דוגמת הקרבנות, ע"פ מה שנודע שלא כל הנשמה מלובשת בגוף¹⁹⁷, שמה שמלובשת בגוף זהו רק הארה מקצת הנשמה לבד, ובכדי שיתחבר הארת הנשמה המלובשת בגוף לשרש ומקור הנשמה זהו ע"י בחי' התפילה שע"י התפילה עולה הארת נפשו המלובש בגוף להתקשר בשרש שרשה כו'.

טקיצור. מה שתפילה היא במקום קרבנות זהו כריב"ל שתפילה כנגד תמידין, רעייתי מפרנסתי, שממשיכים מאוא"ס דלאו מכל אינון מידות בע"ס, ישראל מפרנסין ע"י העלאת הקרבן וכן בתפילה ע"י העלאה ק"ש, או גם בתפילה קארי תדיר עי"ז נמשך מבחי' יחיד בבחי' מלך, שזהו כענין זבח ונסכים, וגם לפי שע"י התפילה מתחבר הנשמה המלובש בגוף עם שרש הנשמה מלמעלמ"ט.

ייא) ואמנם יש עוד מעלה יתי'¹⁹⁸ בתפילה שהיא כנגד קטורת ג"כ, וכמ"ש תכון תפילתי קטרת לפניך¹⁹⁹, ונודע כי הקטרת היו מקריבים על מזבח הפנימי²⁰⁰, והקרבת התמידין הי' על מזבח החיצון²⁰¹, וכמו"כ בתפילה יש ג"כ שני

יאמו
בחי' מזבח הפנימי ומזבח החיצון, והוא בחי' חיצוני' הלב ופנימיות הלב²⁰², והיינו כי חיצוני' הוא בחי' הביטול של נה"ב, כמו שעל מזבח החיצון היו מקריבים פרים ואילים וכבשים כן הקרבת נה"ב ששרשו ג"כ מבחי' פני אדם שבפני שור הוא ג"כ ע"י בחי' חיצוני' הלב שזהו בחי' מזבח החיצון והוא ע"י ההתבוננות שבברכת יוצ"א, איך שהשרפים אומרים קדוש והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כו', ועי"ז מתפעל גם הנה"ב כנ"ל, ונכלל ובטל לנה"א עד שפועל להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, אבל מ"מ זהו רק חיצוני' הלב לבד, לפי שנמשך מהתבוננות שהיא ע"פ הטעם ודעת שכ"ז הוא מהארה בעלמא, אבל בעצמיות אוא"ס ב"ה לית מחשבה תפיסא בי' כלל, אבל נתפס הוא ברעד"ל²⁰³ היא בחי' עומק הלב שהוא ההתקשרות עצמיות של הנה"א, וז"ע קטרת כי קטרת היא לשון התקשרות²⁰⁴, וכמו שאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא, בי' אחידא בי' להיטא²⁰⁵, והוא בחי' רצון פשוט לאלקות עד שאינו רוצה בשום דבר זולתו ית', וכמ"ש מי לי בשמים²⁰⁶ ועמך לא חפצתי בארץ, שו"א הם געה"ת והעליון²⁰⁷, שלא יחפוץ בשו"ד לא בג"ע ולא בעוה"ב שכ"ז בכלל עמך, כי עמך מקו"ח²⁰⁸ כו' כ"א לעצמותו ומהותו כו', וע"ז כתיב שמן וקטרת ישמח לב²⁰⁹, שע"י הקטורת נמשך בחי' שמן כי שמן שייך לקטורת כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות²¹⁰ בה"ע יקטירנה, ובשמן כתיב שמן ימינו יקרא²¹¹ שהוא מלביש חסד דא"א ע' בלק"ת בד"ה בהעלותך דרוש הראשון²¹² ובד"ה ואברהם זקן²¹³ מענין חסד של אמת חסד דקשוט, והוא בחי'

יבמז
כשמן הטוב היורד על הראש²¹⁴ ועל הזקן שהוא בחי' רב חסד שנמשך על הראש בחי' מוחין, כי אבא מלביש חסד דא"א, וענין יורד על הזקן היינו בבחי' יגת"ד בבחי' פנימיות השערות ועמ"ש מזה במ"א בשם הרמ"ז בד"ה בהעלותך שלא נדפס²¹⁵, וזה ישנו גם בתפילה, ועפ"ז יובן מה שנק' התפילה בשם גומל נפשו שעיון תפילה היא בכלל גמ"ח שעיקר גמ"ח הוא המשכת בחי' חסד עליון הנ"ל ולכן אחר גמר התפילה יש בחי' נפ"א שהוא בחי' מס"נ²¹⁶ ממש כמ"ש בזהר במדבר דק"ך ע"ב ודקך"ג ע"א²¹⁷ שכ"ז הוא בחי' קטרת הנ"ל כו'.

יגקיצור. שיש עוד מעלה בתפילה דוגמת הקטרת שע"ג מזבח הפנימי, שני מזבחות בעבודה הם בחי' חיצוני' הלב ופנימיות, הקרבת נה"ב היא ע"י בחי' חיצוני' הלב, אבל קטרת התקשרות נה"א בחד קטירא כו' זהו ע"י בחי' פנימיות עומק נקודת הלב, שמן וקטרת, שמן ימינו יקרא המשכת רב חסד חסד דקשוט שזהו עיקר גמ"ח כו' ולכן תפילה גומל נפשו כו'.