Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ
אלפי שנאן ג' פי' כו' השמים כסאי כו' דבר מתוך דבר
בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ
אלפי שנאן ג' פי' כו' השמים כסאי כו' דבר מתוך דבר
ב[חה"ש]
ואשא אתכם על כנפי נשרים1 ואביא אתכם אלי2, ות' לפולחני, וכ"פ רש"י. וצ"ל היכן מצינו שנשא אותם על כנפי נשרים, ומה שפי'3 כמו על כנפי נשרים, אינו על כנפי נשרים, וגם צ"ל לאיזה צורך הי' לשאת על כנפי נשרים בשביל לקבל
ואשא אתכם על כנפי נשרים1 ואביא אתכם אלי2, ות' לפולחני, וכ"פ רש"י. וצ"ל היכן מצינו שנשא אותם על כנפי נשרים, ומה שפי'3 כמו על כנפי נשרים, אינו על כנפי נשרים, וגם צ"ל לאיזה צורך הי' לשאת על כנפי נשרים בשביל לקבל
גרטו
התורהא. הנה כתיב רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן (תלים ס"ח4 ), ויש בפי' פסוק זה ג' פי', הא' כמארז"ל בפ"ק דע"ז5 בלילה מאי קעבד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנא' רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן, קדרש אלפי אינם מהרבותים א"כ נשאר ח"י אלף, ובת"י6 פי' ך"ב אלף והיינו רבותים הם כף אלף, אלפי ב' אלפי', וכ"מ מהמד"ר משפטי'7 ע"פ הנה אנכי שולח מלאך8 נותן לו חצי מחנהו, שנא' יפול מצדך אלף ורבבה9, א"כ כל מחנהו הוא ך"ב אלףב, ורש"י פי'10 רבותים פעמים אלפי, והיינו ד' רבוי אלפי' ובמספרינו זהו מ' רבוי (מיליאן), שנאן פי' מלשון שנונין חדים, ע"ד ושננתם11, שארז"ל קדושין דל"א שיהי' ד"ת חדודי' בפיך, וכמו זה שינון וזה שינון גבי אין מפסיקי' לק"ש12. ולהבין כ"ז צ"ל מ"ש אתם ראיתם13 כי מן השמים דברתי עמכם, לא תעשון אתי14 אלקי כסף ואלקי זהבג, שלכאו' אין להם קישור וחיבור כלל וכי מ"ע15 עשיית אלקי כסף וזהב למה שדיבר עמם מן השמים, שאם הי' אומר לא תעשון כדמות מלאכי' המשמשי' במרום או דמות שמש וירח הי' מתיישב הטעם מה שדיבר עמנו מן השמים כו', והגם כי בדרשות רז"ל16 וכן פי' רש"י לא
התורהא. הנה כתיב רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן (תלים ס"ח4 ), ויש בפי' פסוק זה ג' פי', הא' כמארז"ל בפ"ק דע"ז5 בלילה מאי קעבד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנא' רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן, קדרש אלפי אינם מהרבותים א"כ נשאר ח"י אלף, ובת"י6 פי' ך"ב אלף והיינו רבותים הם כף אלף, אלפי ב' אלפי', וכ"מ מהמד"ר משפטי'7 ע"פ הנה אנכי שולח מלאך8 נותן לו חצי מחנהו, שנא' יפול מצדך אלף ורבבה9, א"כ כל מחנהו הוא ך"ב אלףב, ורש"י פי'10 רבותים פעמים אלפי, והיינו ד' רבוי אלפי' ובמספרינו זהו מ' רבוי (מיליאן), שנאן פי' מלשון שנונין חדים, ע"ד ושננתם11, שארז"ל קדושין דל"א שיהי' ד"ת חדודי' בפיך, וכמו זה שינון וזה שינון גבי אין מפסיקי' לק"ש12. ולהבין כ"ז צ"ל מ"ש אתם ראיתם13 כי מן השמים דברתי עמכם, לא תעשון אתי14 אלקי כסף ואלקי זהבג, שלכאו' אין להם קישור וחיבור כלל וכי מ"ע15 עשיית אלקי כסף וזהב למה שדיבר עמם מן השמים, שאם הי' אומר לא תעשון כדמות מלאכי' המשמשי' במרום או דמות שמש וירח הי' מתיישב הטעם מה שדיבר עמנו מן השמים כו', והגם כי בדרשות רז"ל16 וכן פי' רש"י לא
דרטז
תעשון אתי זהו מלאכים חמה ולבנה, אלקי כסף כ"א כרובי זהב, אלקי זהב שלא יוסיפו על ב', לא תעשון לכם בבתי כנסיות כ"א בבית עולמים, מ"מ פשטא דקרא צ"ל מוסב דע"ז.
תעשון אתי זהו מלאכים חמה ולבנה, אלקי כסף כ"א כרובי זהב, אלקי זהב שלא יוסיפו על ב', לא תעשון לכם בבתי כנסיות כ"א בבית עולמים, מ"מ פשטא דקרא צ"ל מוסב דע"ז.
האך הענין הוא דרבינו נ"ע פי' פסוק כי מן השמים דברתי18, שהתו' היא בחי' שמים אש19 ומים17 וכמשי"ת, כי השמים כסאי פי' על התו'20 שהתו' שהיא בחי' שמים היא כסאו כבי'. וי"ל שהוא מגמ' פסחי' ד"ן ע"ב רבא רמי כתי' כי גדול עד שמים חסדך (תלים נ"ז ) וכתי' כי גדול מעל שמים חסדך (שם ק"ח21 ) הא כיצד כאן בעושי' לשמה וכאן בעושי' שלא לשמה (עושי' לשמה מעל שמים ושלא לשמה עד שמים דמצוה מיהו קעביד כדרב יהודה, רש"י), וא"כ משמע קצת שהיא בחי' שמים רק שמי שעוסק לשמה מעל שמים, וכ"מ ממארז"ל למה נק' שמם שמים22 ששמי' מעשיהם של בריות, והשומא ודאי היא ע"פ דרכי התו' כו'. וכ"מ בזהר כמשי"ת לקמן בהג"ה23 מ"ש ע"פ השמים מספרי' כבוד אלד.
וריז
וצריך להבין איך24 שייך עליו ית' לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוף25 ואינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי26 שהוא מקומו של עולם27 ואין העולם מקומו (כמארז"ל במד"ר ר"פ ויצא תוך פס"ח ע"פ ויפגע במקום28, וכ"ה בפ' תשא פמ"ה קרוב לס"פ ע"פ הנה מקום אתי, וכנוסח אין לו דמות הגוף ולא גוף, וידוע הקושיא ע"ז בשל"ה29 דכיון שאין לו דמות הגוף מכש"כ שאינו גוף, וכמ"ש מזה בכ"ד, וע' בד"ה אור אין סוף למעלה עד אין קץ ס"ס ד'30. אך הענין הוא כי האצי' נק' גופאה, ובי"ע הם בחי' דמות הגוף זה, וכנודע בעניןו כדמותנו31 ז, ולכן לא מיבעי שבי"ע אינם בערך כו' והיינו שאין לו בחי' דמות הגוף אלא גם אצי'ח כלא חשיב, והיינו ולא גוף, וכמא' אלי' בת"ז דלאו מכא"מ איהו32 כללט). אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמים33 כמ"ש כי
וצריך להבין איך24 שייך עליו ית' לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוף25 ואינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי26 שהוא מקומו של עולם27 ואין העולם מקומו (כמארז"ל במד"ר ר"פ ויצא תוך פס"ח ע"פ ויפגע במקום28, וכ"ה בפ' תשא פמ"ה קרוב לס"פ ע"פ הנה מקום אתי, וכנוסח אין לו דמות הגוף ולא גוף, וידוע הקושיא ע"ז בשל"ה29 דכיון שאין לו דמות הגוף מכש"כ שאינו גוף, וכמ"ש מזה בכ"ד, וע' בד"ה אור אין סוף למעלה עד אין קץ ס"ס ד'30. אך הענין הוא כי האצי' נק' גופאה, ובי"ע הם בחי' דמות הגוף זה, וכנודע בעניןו כדמותנו31 ז, ולכן לא מיבעי שבי"ע אינם בערך כו' והיינו שאין לו בחי' דמות הגוף אלא גם אצי'ח כלא חשיב, והיינו ולא גוף, וכמא' אלי' בת"ז דלאו מכא"מ איהו32 כללט). אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמים33 כמ"ש כי
זריח
מן השמים דברתי וגו' דהיינו שהוא בחי' שמים כי שמים אש ומים (וצ"ל הלא אורייתא מחכ' נפקת34 כמ"ש בזהר בכ"ד, וע' לקמן בד"ה כי עמך מקו"ח35 מפרש שמים בענין התו' שם מים שהכוונה על חכ', וכן לקמן במאמר זה36 פי' שמים תושב"כ שם מים, וכאן מפרש על חו"ג, ואו' שהתורה היא בחי' שמים, אך הענין דהלא נת' בכ"ד37 שאם*38 היות שאורייתא מחכ' נפקת זהו רק שיצאת מהחכ' אבל שרשה ומקורה היא בכתר (ומקור דברים אלו נא' מפי רבינו ז"ל שבועות תקנ"ה בד"ה ויהי קול מעל38 לרקיעי) וא"כ האיך מפרש על חכ' וחו"ג, אלא שבכ"מ שהתו' נמשכת, ומשם נמשכת למטה יותר נק' ע"ש בחי' ההוא עד"מ כי מן השמים דברתי עמכם שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה ה"ה בבחי' שמיםיא, ובפי' שמים ב' הפי' אמת הם, ופי' זה דאש ומים הוא מהמד"ר בראשית ספ"ד נטל אש ומים ופתכן זב"ז ומהם נעשו שמים39, ולכן מפרש כאן כן, ופי' שם מים כ"ה ברש"י בחומש ע"פ לרקיע שמים40, שמפרש מ"ש במד"ר שא מים41 שם מים שזהו כמו טעון מים שפירשו המפרשים42, ולפ"ז צ"ל שירידת התו' הוא דרך התלבשות ולא דרך מעבר, וכ"מ מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה43 וע' בלק"ת בפ' עקב בביאור ע"פ ואכלת ושבעת פ"ג בענין תורתך שלמדתנו תורתך כמ"ש באצי' שלמדתנו כמו שהיא תורת הבריאה כו', ואם רק דרך מעבר מאי נפ"מ בין תו'
מן השמים דברתי וגו' דהיינו שהוא בחי' שמים כי שמים אש ומים (וצ"ל הלא אורייתא מחכ' נפקת34 כמ"ש בזהר בכ"ד, וע' לקמן בד"ה כי עמך מקו"ח35 מפרש שמים בענין התו' שם מים שהכוונה על חכ', וכן לקמן במאמר זה36 פי' שמים תושב"כ שם מים, וכאן מפרש על חו"ג, ואו' שהתורה היא בחי' שמים, אך הענין דהלא נת' בכ"ד37 שאם*38 היות שאורייתא מחכ' נפקת זהו רק שיצאת מהחכ' אבל שרשה ומקורה היא בכתר (ומקור דברים אלו נא' מפי רבינו ז"ל שבועות תקנ"ה בד"ה ויהי קול מעל38 לרקיעי) וא"כ האיך מפרש על חכ' וחו"ג, אלא שבכ"מ שהתו' נמשכת, ומשם נמשכת למטה יותר נק' ע"ש בחי' ההוא עד"מ כי מן השמים דברתי עמכם שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה ה"ה בבחי' שמיםיא, ובפי' שמים ב' הפי' אמת הם, ופי' זה דאש ומים הוא מהמד"ר בראשית ספ"ד נטל אש ומים ופתכן זב"ז ומהם נעשו שמים39, ולכן מפרש כאן כן, ופי' שם מים כ"ה ברש"י בחומש ע"פ לרקיע שמים40, שמפרש מ"ש במד"ר שא מים41 שם מים שזהו כמו טעון מים שפירשו המפרשים42, ולפ"ז צ"ל שירידת התו' הוא דרך התלבשות ולא דרך מעבר, וכ"מ מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה43 וע' בלק"ת בפ' עקב בביאור ע"פ ואכלת ושבעת פ"ג בענין תורתך שלמדתנו תורתך כמ"ש באצי' שלמדתנו כמו שהיא תורת הבריאה כו', ואם רק דרך מעבר מאי נפ"מ בין תו'
חריט
שבאצי' לתורת הבריאהיב. אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא44, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה45 כו'יג, אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק46 לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקאיד ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים47 ג"ע התחתון והעליון48 חבירי' מלאכי'49 מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך50 מאה ברכותטו, וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע51 כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'טז, אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי'52 כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט53 כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו'). וכך גבי התו' כתי' מימינו אש דת למו54 [וע' בפ' ויחי דרי"ט ב' רמ"ג א' ובפ' וארא דכ"ז רע"א, ל"ב סע"א, יתרו פ"א א', פ"ב סע"א, פ"ד רע"א, תרומה קס"ו ב', ויקהל ר"ו סע"ב, קרח קע"ו א', חקת קפ"ב רע"א, וע' עוד מענין מן השמים דברתי ביתרו דפ"ה סע"א].
שבאצי' לתורת הבריאהיב. אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא44, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה45 כו'יג, אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק46 לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקאיד ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים47 ג"ע התחתון והעליון48 חבירי' מלאכי'49 מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך50 מאה ברכותטו, וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע51 כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'טז, אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי'52 כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט53 כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו'). וכך גבי התו' כתי' מימינו אש דת למו54 [וע' בפ' ויחי דרי"ט ב' רמ"ג א' ובפ' וארא דכ"ז רע"א, ל"ב סע"א, יתרו פ"א א', פ"ב סע"א, פ"ד רע"א, תרומה קס"ו ב', ויקהל ר"ו סע"ב, קרח קע"ו א', חקת קפ"ב רע"א, וע' עוד מענין מן השמים דברתי ביתרו דפ"ה סע"א].
טרכ
והנה כתיב ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם55 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה [עמ"ש בפ' מקץ56 סד"ה רני ושמחי בת הראשון] (ועמ"ש57 בשה"ש בד"ה צאינה וראינה ס"ב וס"ג בפי' שאו ידיכם קדש58 וברכו את הוי'יז וז"ל סס"ב וזהו לא זז59 מחבבהיח עד שקראה אמייט, שכמו שהאם מברכת את בנהכ עד"מ כך ישראל מברכין לאביהם שבשמים כבי' שהם הם הממשיכים בחי' קדוש להיות ה' צבאותכא מקדש העליון ע"י נשיאות ידיהם ביחו"ע ויחו"תכב, ובפ"ג ביאר ענין כאלו עשאוני בכלל בפ' ק"ש והיו הדברים האלה60 שבד"ת הכתוב מדבר, ובד"פ באריכות ענין כאלו עשאוני כו' בבחי' תורה ומצות ולכן קראה אמי) וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם אהבתנו כו' לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה שמבחי' רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה [ועיין בתניא פמ"ה (שם נת' שדרך ישר לעסוק בתומ"צ לשמן ע"י מדה"ר מדתו של יעקב61 לעורר ר"ר על ירידת ניצוץ נפשו ממקורו חיי החיים במשכא דחויא62 ובפרט ע"י מחדו"מ שלו הנה מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא63, ושז"ע גלות השכינה, וזשאה"כ וישק כו' וישא את קולו ויבך64 שיעקב מדה"ר דאצי' מעורר ר"ר וישא את קולו (ע' בסידור בהקדמה בד"ה הקל קול יעקב) למקור הרחמים העליונים בחי' אב הרחמים (וע' בלק"ת בד"ה שיר המעלות
והנה כתיב ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם55 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה [עמ"ש בפ' מקץ56 סד"ה רני ושמחי בת הראשון] (ועמ"ש57 בשה"ש בד"ה צאינה וראינה ס"ב וס"ג בפי' שאו ידיכם קדש58 וברכו את הוי'יז וז"ל סס"ב וזהו לא זז59 מחבבהיח עד שקראה אמייט, שכמו שהאם מברכת את בנהכ עד"מ כך ישראל מברכין לאביהם שבשמים כבי' שהם הם הממשיכים בחי' קדוש להיות ה' צבאותכא מקדש העליון ע"י נשיאות ידיהם ביחו"ע ויחו"תכב, ובפ"ג ביאר ענין כאלו עשאוני בכלל בפ' ק"ש והיו הדברים האלה60 שבד"ת הכתוב מדבר, ובד"פ באריכות ענין כאלו עשאוני כו' בבחי' תורה ומצות ולכן קראה אמי) וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם אהבתנו כו' לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה שמבחי' רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה [ועיין בתניא פמ"ה (שם נת' שדרך ישר לעסוק בתומ"צ לשמן ע"י מדה"ר מדתו של יעקב61 לעורר ר"ר על ירידת ניצוץ נפשו ממקורו חיי החיים במשכא דחויא62 ובפרט ע"י מחדו"מ שלו הנה מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא63, ושז"ע גלות השכינה, וזשאה"כ וישק כו' וישא את קולו ויבך64 שיעקב מדה"ר דאצי' מעורר ר"ר וישא את קולו (ע' בסידור בהקדמה בד"ה הקל קול יעקב) למקור הרחמים העליונים בחי' אב הרחמים (וע' בלק"ת בד"ה שיר המעלות
ירכא
ממעמקי' פ"ב מענין ב' בחי' רחמים אלו) ומקורם ויבך לעורר משם ר"ר על כנס"י ונש"י להעלותם ולייחדם באוא"ס ב"ה בבחי' יחוד עליון בבחי' נשיקין65 אתדבקות רוחא ברוחא66 כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו67 דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה68 כו' ומח' במח' ומעשה במעהמ"צ, ועסק התו' בדבור ומחשבת העיון הם בחי' נשיקין ממש, (ע' בפירש"י ע"פ זה בשה"ש משמע דקאי על בחי' פנימיות התורה שנק' במד"ר שמיני פי"ג70 תורה חדשה כמשנ"ת מזה בלק"ת69 שה"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה פ"ג ע"ש, ולכן כתי' לע"ל בבכי יבואו71 שזהו ההמשכה מבחי' רחמים גדולים שיהי' לע"ל, משא"כ נשיאת הקול על התעוררות זהו עכשיו בהיום לעשותם72 היום אם בקולו תשמעו73, וע' בד"ה ראה אנכי נותן שלא נדפס74 ), וגם כמו יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה75 (שנק' שבת76 שבתון*77 ) הרי זהו ע"י שמעוררי' רחמים וע'77 בפ' ויקרא דט"ו ע"ב, והיינו לפי שבחי' רחמים זהו קו האמצעי בריח התיכון כו'], (ויש לחבר זה עם משנ"ת בסש"ב שהרי לוחות האחרונות שנתקיימו ניתנו ביוהכ"פ78, וא"כ ענינם וסדרן אחד הוא כו', וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי לפולחני שבכדי לבוא לפולחני לעשות התורה צ"ל בחי' התעוררות רחמים שזהו כנפי נשרים שהנשר הוא רחמני79 כמ"ש בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף80 ).
ממעמקי' פ"ב מענין ב' בחי' רחמים אלו) ומקורם ויבך לעורר משם ר"ר על כנס"י ונש"י להעלותם ולייחדם באוא"ס ב"ה בבחי' יחוד עליון בבחי' נשיקין65 אתדבקות רוחא ברוחא66 כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו67 דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה68 כו' ומח' במח' ומעשה במעהמ"צ, ועסק התו' בדבור ומחשבת העיון הם בחי' נשיקין ממש, (ע' בפירש"י ע"פ זה בשה"ש משמע דקאי על בחי' פנימיות התורה שנק' במד"ר שמיני פי"ג70 תורה חדשה כמשנ"ת מזה בלק"ת69 שה"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה פ"ג ע"ש, ולכן כתי' לע"ל בבכי יבואו71 שזהו ההמשכה מבחי' רחמים גדולים שיהי' לע"ל, משא"כ נשיאת הקול על התעוררות זהו עכשיו בהיום לעשותם72 היום אם בקולו תשמעו73, וע' בד"ה ראה אנכי נותן שלא נדפס74 ), וגם כמו יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה75 (שנק' שבת76 שבתון*77 ) הרי זהו ע"י שמעוררי' רחמים וע'77 בפ' ויקרא דט"ו ע"ב, והיינו לפי שבחי' רחמים זהו קו האמצעי בריח התיכון כו'], (ויש לחבר זה עם משנ"ת בסש"ב שהרי לוחות האחרונות שנתקיימו ניתנו ביוהכ"פ78, וא"כ ענינם וסדרן אחד הוא כו', וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי לפולחני שבכדי לבוא לפולחני לעשות התורה צ"ל בחי' התעוררות רחמים שזהו כנפי נשרים שהנשר הוא רחמני79 כמ"ש בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף80 ).