Toras Shmuel·5638·And all believe that He is a righteous judgeתורת שמואל·תרל"ח·וכל מאמינים שהוא שופט צדק כו'

אוכל מאמינים שהוא שופט צדק כו'
בס"ד מוצאי ר"ה ל"ט לפ"ק
מ"ה וב"ן

בר"ה
וכל מאמינים¹ שהוא שופט צדק², פי' שופט צדק עש"ה ישבת לכסא שופט צדק (תילי' ט' ה') וכתי' וה' צבאות שופט צדק בוחן כליות ולב (ירמי' י"א ך') וזהו שיסד השוה³ ומשוה כו' פי' השוה שהוא לא שניתי כמ"ש אני הוי' לא שניתי⁵, ומשוה קטן וגדול⁴ כמ"ש ולא נכר שוע לפני דל (איוב ל"ד⁶ ) ולהיותו משוה קטן וגדול כמ"ש אשר לא ישא פנים⁷ כו' לכן וכל מאמיני' שהוא שופט צדק, ובכדי להעלות לבחי' זו דשופט צדק שמשוה קטן וגדול צ"ל ההעלאה ג"כ עד"ז במה שכולם שוה, והיא התשובה שהיא שוה לכל נפש קטן וגדול, ויובן זה בשני דרכי' הא' שכשם שהקטן צריך לתשובה שפי' קטן הוא קטן המעלה כו' כן גם הגדול צריך לתשובה שהרי התשובה אינה על עבירות דוקא⁸ כ"א לשוב מבחי' שהוא עומד שם לבוא למדריגה היותר נעלה, ולכן מ'⁹ אתי לאתבא¹⁰ צדיקיי' בתיובתא שנמצא גם הצדיקים שלא חטאו כלל צריכים ג"כ לבחי' תשובה, ונמצא היא שוה לכל נפש מישראל, הב' שעיקר התשובה היא לבוא לבחי' בכל מאדך¹¹ וכמשי"ת שבבחי' זו שוה קטן וגדול, שהרי זהו למעלה מהגבלת הכלי, שבזה אינו שייך כלל קטן וגדול,

גשיט
שענין קטן וגדול זהו מצד הגבלת הכלים שזה משיג יותר ועובד יותר וזה פחות שכ"ז אינו שייך אלא בבחי' הגבלה אבל למעלה מהגבלת הכלי אינו שייך כלל חילוקי' אלו ונמצא כי קטן וגדול שוה בזה, ולכן ה"ז בחי' העלאות מ"ן לבחי' שופט צדק שמשוה קטן וגדול כו', וזהו דכתי' ממעמקי' קראתיך ה'¹², שבעשי"ת טוב לומר מזמור זה, כי עומק בגימ' רי"ו¹⁴, שבכ"י מעשי"ת מתעורר עומק א'¹⁵ מעשרה עומקים הנז' בס"י¹⁶, כמ"ש בסידור האריז"ל¹³, והיינו ע"י התשובה מעומקא דליבא שז"ע ממעמקי' קראתיך מתוך עומק פנימיות נקודת לבבי משם קראתיך כו'.

דולהבין¹⁷ שרש ענין התשובה במ"ש ממעמקים קראתיך הוי' כו' שהוא תשוב ה"י¹⁸ במלוי יו"ד כו', הנה הה"י במילוי יו"ד הן בחי' ב' יסודות דאו"א כו', וידוע דיסוד אבא שהוא היו"ד גנוז ומלובש ביסוד אימא ע"כ הוא²¹¹⁹ ה"י במלוי יו"ד כו' והן ב' עומקים דממעמקים²⁰ קראתיך כו' (שע"י בחי' ב' עומקים אלו מעוררי' ב"פ אנכי להיות הוא מוחה פשעיך, דפי' הוא י"ל שזהו עוד גבוה יותר מבחי' ב"פ אנכי, והיינו כמ"ש בשל"ה הוא ר"ת²² הוא ושמו אחד והיינו בחי' עד שנה"ע²³ הי' הוא ושמו בלבד, ובעה"ק עד שלא נאצל אצי' העליון²⁴ ופי' אצי' העליון י"ל שא"ק נק' אדם דבריאה²⁵ דכלליות ואצי' דכלליות²⁶ זהו כמ"ש בס' ק²⁸ זהר הרקיע מהאריז"ל פ' בראשית דט"ו²⁷ שיש כדוגמת עתיק לעילא מגלגלתא דא"ק וז"ע אצי' דכלליות, ועד שלא נאצל אצילות זו הי' הוא ושמו בלבד, והיינו ש'

השכ
הוי' במילוי אלפין²⁹ כמו שהוא בעצמותו לפני הצמצום וכמשי"ת, ולכן ע"י ב' עומקים שמעוררים ב"פ אנכי, מתעלי' ב"פ אנכי בבחי' הוא ר"ת הוא ושמו אחד היינו מ"ה שלפני הצמצום והקו שהוא בחי' ב"ן כמשי"ת וזהו הוא להיות מוחה פשעיך כו').

ווביאור הדברים וגם להבין איך שב' עומקים דאו"א הן שיקראו לשם הוי' כו', הנה תחלה יש להקדים כלל אחד והוא כלל גדול כולל³⁰ כל פרטי השתל' דכל הפרצופי' כו' והוא אשר בתחלת וראש לפני כל ההשתל' דא"ק עד רגלי העשי' לא³¹ הי' מעצמו' אור א"ס בבחי' התחלקות כלל כ"א³² ב' שמות מ"ה וב"ן³³ בלבד שיצאו מעצמיות אוא"ס והוא מה שלפני הצמצום דקו וחוט כו' נק' שם מ"ה כמאמר הי' הוא ושמו בלבד כו' (וגם זה הוא שאנו קוראי' כן זהו לפי מה שנמשך אח"כ לאחר הצמצום בחי' מ"ה כו' אנו מכנים בחי' מ"ה גם לפני בחי' הצמצום כו') וצמצום הקו וחוט כו' נק' בשם ב"ן בכלל, ועדיין אין מציאת בחי' השתלשלו' ממש בבחי' התחלקות ממש להיות בבחי' פרצופי' מחולקי' כו', עד שבחי' עתיק וא"א הוא שנתחלקו ב' שמות הנ"ל דמ"ה וב"ן להיות נקראי' בשם ב' פרצופי' והוא פרצוף עתיק בשם מ"ה בכלל וא"א בשם ב"ן בכלל וכנ"ל ועדיין אין זה בחי' התחלקות גמור שהרי ע"י וא"א בפרצוף א' נחשבים רק שזה מבחי' התחתונה שבמאציל וזה נעשה ראש לנאצלים כנ"ל³⁴, אבל כללות שניהם ענין א' והוא בבחי' כתר בכלל והוא בחי' ממוצע בין עולם הא"ס לעולם הנאצלי'³⁵ כידוע, אבל כשירד עוד האור מעצמות אוא"ס למטה יותר והוא בבחי' או"א שיונקי' ממזלות דא"א וכנ"ל³⁶ שם נתחלק האור להיות בבחי' ב' פרצופי' שלימים ונפרדים לגמרי כו' עד שנקראו בשם תרין ריעין³⁷ וכנ"ל³⁸ והגם שהן תרדל"מ וכחדא שריין³⁹ וכחדא נפקין כו' כידוע, מ"מ תרין ריעין הם בבחי' התחלקות ממש לשני פרצופי' וכו' רק שהן תמיד בתכלית היחוד כו' ואמנם מ"מ הרי הן ביחוד תמידי כאלו הן אחדות א' ממש כמאמר כחדא שריין כו'. אבל בירידת האור עוד⁴⁰ למטה יותר והוא בבחי' זו"נ דאצי' שם נעשו ב' שמות הנ"ל ב' פרצופים ונפרדים ממש ולא יש יחוד ביניהם כ"א לפרקים ועתים ידועים כידוע

זשכא
כמו בג' רגלים שיש יחוד זו"נ שהוא יחוד מ"ה וב"ן כידוע אבל ברוב העתים שם מ"ה דז"א פרצוף בפ"ע ושם ב"ן דנוק' פרצוף נפרד לעצמו כו' כידוע.

חוא"כ נמצא מובן שהגם שהתחלת אור הראשון הפשוט מעצמות אור הא"ס לא הי' רק בבחי' חילוק ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד מ"מ ע"י ירידת האור וריחוקו מעצמות אור הא"ס נעשה בו בחי' פירוד והתחלקות מעט מעט עד שנבדלו ונעשו בחי' מפורדים לגמרי בזו"נ כו'. ואמנם מ"מ מובן מתוך כ"ז דהיא הנותנת לומר שאין כל חדש בכל ריבוי ההשתל' דא"א וע"י ואו"א וזו"נ שהרי כולם בכלל ענין ודבר א' בלבד והוא ב' שמות מחולקים בלבד והיינו מ"ה וב"ן שבמאציל עצמו רק שבע"י וא"א התחלקותם באופן גבוה יותר ובאו"א נתחלקו יותר בירידות המדרגות ובזו"נ ירדו עוד יותר⁴¹ כנ"ל, אבל מ"מ עדיין אינם רק ב' שמות בלבד לפני עצמות המאציל דהגם שלפי סדר ההשתל' נתרחקו ונבדלו הרבה אבל לפני עצמות המאציל ששוה ומשוה קטן וגדול וכמ"ש קטן וגדול שם הוא⁴² (ונק'⁴³ אלוה⁴⁴ הראשוני' והאחרונים⁴⁵ וכמ"ש שאל נא לימים ראשונים⁴⁶ ) הרי גם עתה עדיין זו"נ הם רק בחי' ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד כמו שהיו במאציל עצמו לפני ההשתל' מאחר שאין שינוי לפני עצמות המאציל בין קודם כל ההשתלשלות לאחר כל ההשתל' כו'.

טובכ"ז יובן שכאשר בחי' ממעמקים שהוא ב' עומקים דאו"א הנ"ל מעלין מ"ן למעלה בא"א וע"י אז ממילא נמשך מן העצמות להיות בחי' ע"י וא"א מאירים אורם ושפעם בנאצלים כנ"ל מאחר ששרשם וכללותם של ענין א"א וע"י⁴⁷ עם או"א הכל ענין א' והוא רק בחי' ב' שמות מ"ה וב"ן בלבד כנ"ל רק שנתחלקו יותר באו"א להיות נקראים תרין ריעין כנ"ל. אבל מ"מ כשאו"א מעלים מ"ן חוזרים להיות ממש בבחי' ע"י וא"א עצמן והוא מפני ששרשן א' כנ"ל וא"כ ע"י העלאת מ"ן דיסוד אבא נמשך מ"ה דע"י וע"י מ"ן דאימא נמשך שם ב"ן דא"א כו' ועד"ז עד רום המעלות גם מע"י וא"א למעלה כו' (והיינו בבחי' הוא הנ"ל שזהו בחי' מ"ה שלפני הצמצום והקו שנק' ב"ן בכלל כו'). וזהו פי' תשובה תשוב ה"י במלוי יו"ד שהן מילוי דיסוד אבא ביסוד אימא שנק' שניהם מעמקים ב' עומקים שישובו לחזור למקור חוצבם בע"י וא"א להיות ממשיכים אנכי אנכי ב"פ כנ"ל. ולהבין זה בנה"א ידוע שבחי' דממעמקים זהו ב' האהבות דבכל נפשך⁴⁸ ובכל מאדך בכל נפשך מבחי' התבוננו' דבינה כו' ובכל מאדך בחי' ביטול במציאות לגמרי שהוא ע"י בחי' אור אבא כידוע, והנה מבואר למעלה⁴⁹ שנפש האדם כלולה היא מכל הפרצופי' העליוני'

ישכב
דע"י וא"א ואו"א וזו"נ כו' ע"כ יש ביכולתה באתעדל"ת בב' עומקי' הנ"ל דבכל נפשך ובכל מאדך לעורר למעלה שיהי' ג"כ העלא' מ"ן דאו"א למעלה בע"י וא"א ויהי' נמשך אח"כ מ"ה וב"ן דע"י שהן ב"פ אנכי כנ"ל.

יאוזהו⁵⁰ פי' הפסוק כי המצוה הזאת⁵¹ אשר אנכי מצוך היום כו' אשר אנכי מי⁵³ שאנכי⁵⁴ שהוא בחי' עתיק⁵⁵ כו' וזהו דוקא ע"י מצות התשובה⁵² תשוב ה"י כו' וכמבואר הטעם מכל הנ"ל שבתשובה דוקא תלוי המשכה אנכי מי שאנכי כו', ומ"ש עוד אשר אנכי מצוך היום דוקא ולא למחר כו' יובן עפ"י ענין הנ"ל⁵⁶ בפסוק נעשה אדם⁵⁷ כו' דנפש האדם הנה היא כלולה מכל ההשתל' העליונה ולכך נא' בו נעשה לשון רבים⁵⁸ כו' ולהיות כן הרי נעוץ על ידו תחב"ס וסוב"ת דמזה מוכרח לומר שיש בחי' הארה כוללת את הכל ולמעלה מכולם שעל ידה יהי' נעוץ תחב"ס וסוב"ת⁵⁹ דאל"כ הי' כ"א על מקומו יבא ולא הי' הראש מצטרך לסוף כו', ומה⁶⁰ שהראש מצטרך לסוף מזה הוראה שיש דבר שלמעלה מהראש והסוף כו' שלטעם זה יוכל להיות נעוץ תחב"ס כו' שהוא בחי' ההתכללו' מבלתי ימצא ראש וסוף⁶¹ כלל כו'. וכ"ז נמצא באדם, וי"ל שזה"ע אדם אדמה לעליון⁶³ שלמעלה מבחי' השתלשלות כו', ובחי' אדם זהו דוקא כשהנשמה מלובשת בגוף⁶⁴ כו' כמ"ש מזה במ"א⁶². ולזה הטעם אין התשובה אלא עכשיו⁶⁵ ולא למחר בעוה"ב שהרי גם עכשיו בגיהנם אין רשעים עושין תשובה וכמארז"ל ברשעים דאפי' על פתחו של גיהנם⁶⁶

יבשכג
אינן חוזרין כו' והוא מטעם שא"א לו לעשות תשובה שם ובכאן בהיות הנפש בגוף יכולה לשוב בתשובה שלימה וכמו ראב"ד שיצא נשמתו⁶⁷ כו' והרי הי' ביכולתו להתהפך ולעלות מקצה התחתון שהי' רועה זונו' ולהתקשר בקצה העליון במעלה ומדרגה גבוה כ"כ עד שגם ר' בכה עליו ואמר יש קונה עולמו בשעה א' כו' ואין זה הכח לנפש אלא כאן בזה העולם, והעיקר לכ"ז הו"ע הנ"ל לפי שע"י האדם בגופו הנה להיותו כולל כל ההשתל' כנ"ל יהי' ביכולת על ידו להיות נעוץ תחב"ס כו' כנ"ל וע"כ ביכולתו ג"כ להיות עולה מן הקצה לקצה ממש כי נעוץ סוב"ת כו' ולא נחלק ונבדל אצלו כל הדרגות עד שיהי' כ"א על מקומו דוקא ולא יתערב בשל זולתו אלא אדרבה יהי' במדריגת בחי' ההתכללות של זה בזה כו' מטעם נעוץ תחלתן כו' וא"כ גם יהפוך מרע לטוב בתשו' ובהיפך בבחירה שלו יהפוך מטוב לרע כו', אבל בעוה"ב שאינו אלא מדרגה פרטי' ולא כללית כמו האדם כאן לכך הנה שם כאו"א על מקומו דוקא ולא יוכל איש לשנות מדרגתו לא מטוב לרע ולא מרע לטוב כלל כו' וע"כ רשעים אפי' על פתחו של גיהנם אינן חוזרין כי בלתי אפשר להם לחזור מטעם זה, משא"כ האדם בזה העולם שהוא כלול מכללות כל ההשתל' כמ"ש נעשה אדם כו' ע"כ ביכולתו להפוך ממדרגה למדרגה כו'.

יגוזהו שאמר אשר אנכי מצוך היום, היום דוקא ולא למחר בעוה"ב כו' כי היום דוקא נעוץ תחב"ס כו' ולא למחר בעוה"ב מטעם הנ"ל. וע"י⁶⁸ בחי' זו דתשו' שהיא שוה לכנ"פ⁶⁹ כנ"ל עי"ז מעוררי' שמבחי' שהוא שוה, שאם⁷⁰ היותו משוה קטן וגדול, י"ל בחי' בנה הגדול ובנה הקטן⁷¹ עכ"ז יהי' נמשך בחי' משפט צדק, והיינו כמו שהי' בתחילת הבריאה שהי' שומר לפרי⁷² כו', כי מה שנעשה מנגד לפירי זהו ע"י העול דחטא עה"ד, אבל ע"י התשובה נמשך מבחי' שופט צדק להיות משפט צדק כמו קודם החטא שתהי' שומר לפרי כו'.