Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אועמדו רגליו כו' אותיות כו'
יא) ויובן191 עוד ענין בחי' מספר ובלי מספר ממ"ש במ"א ע"פ ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים192, פי' וענין רגליו הוא בחי' אותיות193, ויובן בהקדם ענין האותיות, דהנה שרש האותיות הם בנפש194 עצמה רק שקבען בפה195, אמנם שרשם ומקורם הם בעצם הנפש עצמה כו' ורק שהם יוצאים ע"י המוצאות אחה"ע196 מהגרון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת197 מהלשון כו', והמופת לזה הוא מן קטן או חרש הגם שיש להם המוצאות ומנענעי' המוצאות מ"מ א"א להם לדבר, והיינו מפני שאין האותיות בהמוצאות כו' כ"א בנפש, ולכן החרש מוליד שלם198 מפני כי בנפשו יש בחי' האותיות, וההולדה נמשך מעצם הנפש199 כמ"ש במ"א לכן מוליד שלם,
יא) ויובן191 עוד ענין בחי' מספר ובלי מספר ממ"ש במ"א ע"פ ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים192, פי' וענין רגליו הוא בחי' אותיות193, ויובן בהקדם ענין האותיות, דהנה שרש האותיות הם בנפש194 עצמה רק שקבען בפה195, אמנם שרשם ומקורם הם בעצם הנפש עצמה כו' ורק שהם יוצאים ע"י המוצאות אחה"ע196 מהגרון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת197 מהלשון כו', והמופת לזה הוא מן קטן או חרש הגם שיש להם המוצאות ומנענעי' המוצאות מ"מ א"א להם לדבר, והיינו מפני שאין האותיות בהמוצאות כו' כ"א בנפש, ולכן החרש מוליד שלם198 מפני כי בנפשו יש בחי' האותיות, וההולדה נמשך מעצם הנפש199 כמ"ש במ"א לכן מוליד שלם,
בכב
ומ"מ אינו יכול לדבר מפני כי אין האותיות נמשכי' מהנפש לכלי המבטא שלו שיוציאו האותיות אחה"ע הגשמי', ולכן לדבר אינו יכול, ומ"מ מוליד שלם שאינו תלוי בהתגלותם בכלי המבטא כו', ונודע כי באותיות יש ב' בחי' אותיות200, היינו אותיות המחשבה ואותיות הדבור, ואם כי בהתגלותם בחי' אותיות המחשבה דקים וגבוהים יותר מאותיות הדבור מ"מ בשרשם בנפש שרש אותיות הדבור קודמי' לאותיות המחשבה201 כמ"ש מזה במ"א באריכות וע' בד"ה אדם כי יהי'202 בעור בשרו בענין ואדם אין ומעלת המדבר כו'.
ומ"מ אינו יכול לדבר מפני כי אין האותיות נמשכי' מהנפש לכלי המבטא שלו שיוציאו האותיות אחה"ע הגשמי', ולכן לדבר אינו יכול, ומ"מ מוליד שלם שאינו תלוי בהתגלותם בכלי המבטא כו', ונודע כי באותיות יש ב' בחי' אותיות200, היינו אותיות המחשבה ואותיות הדבור, ואם כי בהתגלותם בחי' אותיות המחשבה דקים וגבוהים יותר מאותיות הדבור מ"מ בשרשם בנפש שרש אותיות הדבור קודמי' לאותיות המחשבה201 כמ"ש מזה במ"א באריכות וע' בד"ה אדם כי יהי'202 בעור בשרו בענין ואדם אין ומעלת המדבר כו'.
גוהנה שרש חיות כל העולמות הוא מבחי' אותיות כמו עד"מ מאמר יהי רקיע עומד תמיד ברקיע להחיותו כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים203 שדבר ה' עומד תמיד בשמים להחיותו כמ"ש בסש"ב ח"ב בשם הבעש"ט ז"ל204 וכ"מ ממדרש תלים ע"פ זה205, ואם הי' האותיות מסתלקים כרגע א' הי' חוזר לאין ואפס המוחלט ממש, כ"א ע"י שהאותיות עומדים תמיד בשמים עד"מ להוותם ולהחיותם עי"ז נמצאים תמיד מאין ליש, וכ"ה בכל הנבראים, ודעת לנבון נקל שהאותיות הנ"ל הם בטלים בתכלית לאוא"ס, שהרי מה שבכוחם להוות ולהחיות זהו לפי שהם דברי הקב"ה שנמצא בהם תמיד כח האלקה הפועל ואינם מהות בפ"ע כ"א דברי האל ית', וממילא גם כלליות העולם המתהווים ומקבלים חיות מהאותיות ג"כ בטלים בתכלית. ובזה יובן מ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג206 אלו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות207 שבכל נברא השופע בו, היינו בחי' האותיות שרש ומקור העולמות לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש.
דועפ"ז יובן היטיב ענין בחי' ביטול העולמות שהגם שנת' במ"א שמה שנראה העולם ליש ודבר זהו שקר גמור208, אם כי האמת כן הוא שגם היותו יש
הכג
מ"מ בטל הוא בתכלית, מ"מ לפי הנ"ל יוכל להקשות מ"ע ברה"ע דכתיב בראשית ברא209, משמע שנברא ליש, וכדמות ראי' לזה על פשוטו של מקרא ממארז"ל במשנה פ"ז דסנהדרין שנים לוקטים210 קשואים כו' העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור ואם נאמר שזהו רק לעינינו למה יתחייב העושה מעשה כו' ואם נאמר שגם הסקילה היא רק לעינינו א"כ אין שכר ועונש ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר, אלא כנ"ל יובן היטב שגם שנברא העולם ליש ודבר וכמ"ש הרס"ג דבר מלא דבר211, והתהוותו וחיותו וקיומו זהו מהאותיות וכנ"ל ואותיות בטלים בתכלית א"כ גם העולם בטל, וע' בד"ה אנכי212 באורך.
מ"מ בטל הוא בתכלית, מ"מ לפי הנ"ל יוכל להקשות מ"ע ברה"ע דכתיב בראשית ברא209, משמע שנברא ליש, וכדמות ראי' לזה על פשוטו של מקרא ממארז"ל במשנה פ"ז דסנהדרין שנים לוקטים210 קשואים כו' העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור ואם נאמר שזהו רק לעינינו למה יתחייב העושה מעשה כו' ואם נאמר שגם הסקילה היא רק לעינינו א"כ אין שכר ועונש ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר, אלא כנ"ל יובן היטב שגם שנברא העולם ליש ודבר וכמ"ש הרס"ג דבר מלא דבר211, והתהוותו וחיותו וקיומו זהו מהאותיות וכנ"ל ואותיות בטלים בתכלית א"כ גם העולם בטל, וע' בד"ה אנכי212 באורך.
וקיצור. יבאר ענין האותיות ששרשם בעצם הנפש, ואותיות הדבור קודמים, ומהם התהוות העולמות וקיומם והם בטלים בתכלית א"כ גם העולם בטל כו'.
זיב) והנה כאשר נמשכו האותיות להוות עולמות נמשכו אותיות שמהם נתהוו עולמות, ויש אותיות שנשארו למעלה שלא נתהוו מהם בחי' עולמות, ועפ"ז יובן מ"ש בזהר באד"ר קך"ח ב' בגולגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין213, ומספר אלף אלפין ריבוא ושבעת אלפי' ות"ק קוצי דשערי, שכוונתו אינו על עלמין ממש כ"א על בחי' האותיות הנ"ל שנשארו למעלה שלא נתהוו מהם עולמות, ונק' עולמות היינו שאם היו נמשכים למטה הי' מתהווה מהם עולמות. וז"ע ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים, כי הנה שמן הוא בחי' חכ'214, וזיתים הוא מקור החכמה215 והיינו בחי' מזלות ונוצר ונקה מקור החו"ב216, וז"ע שנים זיתים217 כו', והר הוא עוד בחי' היותר גבוה218 כו', ולע"ל ועמדו רגליו על הר הזיתים שיהי' הגילוי מבחי' רגליו על הר הזיתים, והיינו בחי' אותיות היותר עליונים.
חכד
וביאור הענין דהנה נודע כי האותיות נק' בשם סוסים219, ע"ש כמו שהסוס מוביל את האדם והאדם מנהיגו כרצונו לעלות בהר או לירד למטה, כן ע"י האותיות מתגלה רצון המנהיגם, וזהו דכתיב כי תרכב על סוסיך שקאי על מ"ת220 כמ"ש מזה במ"א באריכות באר היטיב, ועד"ז יובן ענין רגליו שהוא ג"כ ע"ד ואופן כזה שהרי הרגלי' מובילים את האדם עד"מ למקום אשר יחפץ ללכת ע"פ הנהגת הרצון בהם, ולכן מתאר אופן הגילוי דלע"ל בענין אומרו ועמדו רגליו הם אותיות היותר נעלים על בחי' הר מקור הזיתים הם מזלות דא"א, שע"י אותיות אלו היותר עליונים יהיה נמשך בחי' גילוי אלקותו ית' לע"ל.
וביאור הענין דהנה נודע כי האותיות נק' בשם סוסים219, ע"ש כמו שהסוס מוביל את האדם והאדם מנהיגו כרצונו לעלות בהר או לירד למטה, כן ע"י האותיות מתגלה רצון המנהיגם, וזהו דכתיב כי תרכב על סוסיך שקאי על מ"ת220 כמ"ש מזה במ"א באריכות באר היטיב, ועד"ז יובן ענין רגליו שהוא ג"כ ע"ד ואופן כזה שהרי הרגלי' מובילים את האדם עד"מ למקום אשר יחפץ ללכת ע"פ הנהגת הרצון בהם, ולכן מתאר אופן הגילוי דלע"ל בענין אומרו ועמדו רגליו הם אותיות היותר נעלים על בחי' הר מקור הזיתים הם מזלות דא"א, שע"י אותיות אלו היותר עליונים יהיה נמשך בחי' גילוי אלקותו ית' לע"ל.
טובכ"ז יובן שרש ההפרש בין ועלמות אין מספר, לבחי' המוציא במספר צבאם, שכל העולמות שנבראו מהאותיות הם בבחי' מספר וגבול, אבל בחי' האותיות שנשארו למעלה הם בלי מספר, ומ"ש221 בזהר תליסר אלפי ריבוא עלמין שהם בבחי' מספר, י"ל בשני דרכים הא' שבאמת אין הכוונה כלל על האותיות שהם בלי מספר רק הכוונה שכמו שיש אותיות שנק' עולמות ואינם בחי' עולמות מוגבלים כ"א רק אותיות שכשימשכו למטה יהי' מהם עולמות, כמו"כ עד"ז למעלה יותר יש בחי' אותיות שנק' ג"כ עד"ז עולמות והם בלי מספר ממש, וכמו בחי' אותיות דרגליו הנ"ל, והדרך הב' שגם באותיות אלו דגלגלתא הם בלי מספר, והיינו שכאשר יומשכו למטה יתהוה מאות אחד עולמות בלי מספר, וכמו ביו"ד נברא העוה"ב222, ובה' נברא העוה"ז שרק ע"י ב' אותיות אלו נבראו כלליות עוה"ב והעוה"ז הגם שיש בהם מספר עצום, כמו"כ י"ל שמאותיות דגלגלתא שהם אותיות היותר גבוהים אם הי' מתהוה מהם עולמות היו בלי מספר ממש, וע' בספר יהושע ישעי'223 ע"פ בטחו224 כו' כי ביה הוי' צור עולמים, ומכ"ש מבחי' האותיות דבחי' רגליו כו', וכ"ז נכלל בשרש ההפרש בין ש' שדי לש' הוי' שבחי' המוציא במספר נמשך מש' שדי, ובחי' אין מספר הוא מש' הוי' כו'.
יקיצור. שיש ב' בחי' באותיות יש מה שנמשכו להוות עולמות, ויש שנשארו למעלה, והם בלי מספר כמו אותיות דרגליו, או שגם מאותיות שבגלגלתא שכשהי' נמשך אות א' הי' מתהוה ממנו עולמות בלי מספר.
יאיג) ועפ"ז יובן225 ענין מ"ש וארא כו' באל שדי, דהנה האבות הן הן המרכבה226 שהיו בבחי' מרכבה תמיד ע"ד והחיות נושאות את
יבכה
הכסא227 שהם תמיד בבחי' הביטול וזעים מחיל כסא228 עד"ז הי' האבות בבחי' ביטול תמיד כו', אמנם עכ"ז היו נבראים ואהוי"ר של הנברא מצד עצמו א"י להגיע כ"א לשרש ומקור הנבראים229, וזהו בחי' ש' שדי שאמר לעולמו די ולכן וארא כו' באל שדי כו' ומה שלא נתגלה עליהם בבחי' היותר גבוה זהו מחסד ה' עליהם שלא יתבטלו230 ממהותם ע"ד הושיט הקב"ה אצבעו231 כו' שמצד עוצם הגילוי נתבטלו המלאכים לכן נגלה עליהם באל שדי, אבל ושמי הוי' לא נודעתי פי' הגם כי ידעו מש' הוי' כמ"ש אצלם כו"כ פעמים232 אבל זהו בדרך ידיעה בלבד אבל נודעתי הוא ל' יחוד233 שלא נודעתי להם בבחי' יחוד וחיבור בש' הוי' מטעם הנ"ל. ואמנם ע"י מ"ת נתגלה בחי' ש' הוי' כמ"ש לכן אמור לבנ"י234 אני הוי', והוא ע"י ולקחתי אתכם לי לעם235 פי' לי קאי אדלעיל מיני' דקאמר וידבר כו' אני הוי'236 והייתי לכם לאלקי'237 שבחי' הוי' יהי' לכם לאלקים.
הכסא227 שהם תמיד בבחי' הביטול וזעים מחיל כסא228 עד"ז הי' האבות בבחי' ביטול תמיד כו', אמנם עכ"ז היו נבראים ואהוי"ר של הנברא מצד עצמו א"י להגיע כ"א לשרש ומקור הנבראים229, וזהו בחי' ש' שדי שאמר לעולמו די ולכן וארא כו' באל שדי כו' ומה שלא נתגלה עליהם בבחי' היותר גבוה זהו מחסד ה' עליהם שלא יתבטלו230 ממהותם ע"ד הושיט הקב"ה אצבעו231 כו' שמצד עוצם הגילוי נתבטלו המלאכים לכן נגלה עליהם באל שדי, אבל ושמי הוי' לא נודעתי פי' הגם כי ידעו מש' הוי' כמ"ש אצלם כו"כ פעמים232 אבל זהו בדרך ידיעה בלבד אבל נודעתי הוא ל' יחוד233 שלא נודעתי להם בבחי' יחוד וחיבור בש' הוי' מטעם הנ"ל. ואמנם ע"י מ"ת נתגלה בחי' ש' הוי' כמ"ש לכן אמור לבנ"י234 אני הוי', והוא ע"י ולקחתי אתכם לי לעם235 פי' לי קאי אדלעיל מיני' דקאמר וידבר כו' אני הוי'236 והייתי לכם לאלקי'237 שבחי' הוי' יהי' לכם לאלקים.
יגוביאור הענין דהנה יש ג' בחי' הא' בחי' ש' אלקים בחי' עיר אלקינו238 בחי' אותיות הדבור, ויש בחי' גדול הוי' שמאיר בבחי' עיר אלקינו239 ע"ד שמש ומגן ה' אלקים240, ויש בחי' ש' הוי עצמו, דהיינו שיומשך הגילוי מש' הוי' ע"ד שנמשך מש' אלקי', וזה אינו כמ"ש במ"א בענין והי' הוי' לי לאלקים241 שהוי' לגבי ע"ק כאלקים יחשב, שאז ש' הוי' הוא במדריגת ש' אלקים רק שהוא בחי' היותר נעלה, רק הכוונה שיהי' הגילוי מבחי' ש' הוי' כמו מש' אלקים ועכ"ז יהי' בחי' ש' הוי'. אך עדיין צ"ל הלא נת' בלק"ת בסוף ביאור כי כארץ תוציא צמחה בענין ש' אלקים שאומרים אלקינו242 משא"כ בכל השמות ותירץ שם שפי' אלקינו אלקי' שלנו שזה א"א כ"א בש' אלקים שהיא מדת הצמצום, ואיך ית' על ש' הוי' שלא נאמר בו
ידכו
כמו בש' אלקים, אך הענין הוא ע"פ משארז"ל עתידים צדיקי' (ועמך כולם צדיקים244 ) שיקראו על שמו של הקב"ה פרש"י243 שיהי' שמם הוי', וע"ד דכתיב ושם העיר מיום הוי' שמה245 וכמארז"ל טבא למדינתא דשמא כשם מלכא246, והיינו מה שעכשיו היא עיר אלקינו תהי' לע"ל בחי' ש' הוי', וא"כ יובן אומרו על ש' הוי' להיות לכם לאלקים ע"י שתעלו לקרוא בשמו של הקב"ה כו', וכ"ז הוא ע"י ולקחתי אתכם לי לעם שכ"ז ע"י היותינו עמו ע"י קבלת תומ"צ שנתלבשו בדברים גשמים, וכמשל החותם שאינו ניכר על האבן טוב כ"א כשחותמים בשעוה דוקא, כן ע"י עשיית המצות בקעמ"ש נמשך להיות גילוי ש' הוי', ואם כי הגילוי הוא מש' הוי' דלתתא מ"מ הוא גבוה מאד נעלה דהנה עיקר ש' הוי' הוא בחי' היוד247, וארז"ל שההפרש בין כינור דבהמק"ד לימוה"ש הוא בנימא א' לבד, ושל תחה"מ יהי' של עשרה נימין248 בחי' ע"ס בחי' יו"ד כו'.
כמו בש' אלקים, אך הענין הוא ע"פ משארז"ל עתידים צדיקי' (ועמך כולם צדיקים244 ) שיקראו על שמו של הקב"ה פרש"י243 שיהי' שמם הוי', וע"ד דכתיב ושם העיר מיום הוי' שמה245 וכמארז"ל טבא למדינתא דשמא כשם מלכא246, והיינו מה שעכשיו היא עיר אלקינו תהי' לע"ל בחי' ש' הוי', וא"כ יובן אומרו על ש' הוי' להיות לכם לאלקים ע"י שתעלו לקרוא בשמו של הקב"ה כו', וכ"ז הוא ע"י ולקחתי אתכם לי לעם שכ"ז ע"י היותינו עמו ע"י קבלת תומ"צ שנתלבשו בדברים גשמים, וכמשל החותם שאינו ניכר על האבן טוב כ"א כשחותמים בשעוה דוקא, כן ע"י עשיית המצות בקעמ"ש נמשך להיות גילוי ש' הוי', ואם כי הגילוי הוא מש' הוי' דלתתא מ"מ הוא גבוה מאד נעלה דהנה עיקר ש' הוי' הוא בחי' היוד247, וארז"ל שההפרש בין כינור דבהמק"ד לימוה"ש הוא בנימא א' לבד, ושל תחה"מ יהי' של עשרה נימין248 בחי' ע"ס בחי' יו"ד כו'.
טוואמנם בכדי שיהי' מ"ת הי' צ"ל תחילה יצי"מ וזהו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים249, פי' מצרים שכמו שיש מצרים בלעו"ז כן יש בחי' מצרים בקדושה250 והיינו כל המצרים וגבולים שנמשכים מבחי' ש' שדי שאמר לעולמו די, וזהו להוציא את בנ"י מאמ"צ שיצאו מהמצרים וגבולים המגבילי' ומעלימי' ומסתירים, ואל פרעה מלך מצרים הוא בחי' הרצון הזר דנה"ב251 כו', ולזה הי' טענת משה הן בנ"י הוא בחי' הנה"א252 שיש בנש"י לא שמעו אלי מחמת הקוצר רוח והעבודה קשה שנש"י מושקעי' במצרים, ואיך ישמעני פרעה הוא בחי' הרצון הזר דנה"ב כו', ולזה השיבו הקב"ה במה שדבר אל משה ואל אהרן ויצוום מל' צותא וחיבור253 שחיבר את אהרן אתו, כי אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא254 המעלה
טזכז
נש"י וכמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות255 בחי' נר הוי' נשמת אדם256, ועי"ז יוכלו בנ"י לצאת מן המצרים וגבולי' כו'.
נש"י וכמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות255 בחי' נר הוי' נשמת אדם256, ועי"ז יוכלו בנ"י לצאת מן המצרים וגבולי' כו'.
יזאך הנה כדי שיתחברו משה ואהרן שהם רחוקים במדריגה שמשה הוא בחי' חכ', ואהרן בינה257 שבחי' בינה היא בריאה שבאצי'258, א"כ הם כערך הריחוק אצי' מבריאה, וכמשנ"ת במ"א שהגם שאימא עילאה מקננא בבריאה259, מ"מ הם רחוקים מאד מבחי' האצי' שאבא260 מקננא באצי'261 כו', ולכן אמר וידבר הוי' כו' שזהו בחי' ש' הוי' דלעילא, וי"ל גם על שם הוי' דלתתא וכמשנת' לעיל שש' הוי' מקור כל האורות262 דע"ס דאצי' לכן יכול לחברם כו' בכדי שעי"ז יצאו ישראל ממצרים שאהרן שושבינא דמטרוניתא שיוכלו לעלות עד שגם הרצון הזר דנה"ב יצא כו' ומשה הוא שושבינא דמלכא263 הממשיך גילוי אלקותו ית' כו' ונמצא מתורץ כל הדקדוקים הנ"ל.
יחקיצור. הגילוי להאבות רק בש' שדי בכדי שלא יתבטלו, אבל ש' הוי' לא נודע להם בבחי' יחוד וחיבור, ובמ"ת גילוי ש' הוי' ע"י ולקחתי אתכם לי לעם ע"י תומ"צ הגשמי' דוקא וצ"ל יצי"מ בחי' מצרים וגבולים ולזה264 טען משה מאחר שבנ"י בחי' נה"א לא שמעו כ"ש פרעה רצון הזר דנה"ב, ולזאת חיבר את אהרן אתו כי אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא המעלה אותם כו' ומשה שושבינא דמלכא הממשיך גילוי אלקות כו'.