Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אכי המצוה הזאת כו'
ש"פ נצו"י ל"ח לפ"ק
האדם בחי' כללית כו' האדם והמצות כו' פגם העבירות - ב"פ
ש"פ נצו"י ל"ח לפ"ק
האדם בחי' כללית כו' האדם והמצות כו' פגם העבירות - ב"פ
ב[נצו"י]
להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ כי המצוה1 הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת2 היא ממך כו', וצ"ל על איזה מצוה קאי, נא'4 שקאי על כל המצות למה אמר המצוה ל' יחיד3, ותחלה יש להקדים ב' עניני'5, דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו6 כו', וידוע הקושיא למה נאמר בו לשון רבים נעשה כו' ולא נאמר בו יהי אדם כמ"ש יהי אור8 יהי רקיע9 כו'. אך הענין הוא דהאדם אינו כשאר כל הנבראים
להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ כי המצוה1 הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת2 היא ממך כו', וצ"ל על איזה מצוה קאי, נא'4 שקאי על כל המצות למה אמר המצוה ל' יחיד3, ותחלה יש להקדים ב' עניני'5, דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו6 כו', וידוע הקושיא למה נאמר בו לשון רבים נעשה כו' ולא נאמר בו יהי אדם כמ"ש יהי אור8 יהי רקיע9 כו'. אך הענין הוא דהאדם אינו כשאר כל הנבראים
גשב
ונאצלים בהשתל' שהם כל או"א10 מדרגה ובחי' א' פרטיות בלבד אבל האדם הוא בחי' כוללת שכלול מכל ההשתל' ויש בו מכל הפרצופי' יחד וכולהו איתנהו בי' כו' ואינו מע"ס בבחי' פרטיות בלבד11 וע"כ כל העולמות כלולים בו וכמבואר בזהר12 (ונק' עולם קטן13 כו'), (וכ"ה14 במד"ר בראשית פי"ב15 אם אני בורא אותו מן העליוני' או מן התחתוני' הרי יש קנאה במע"ב, אלא אני בורא מן העליונים ומן התחתוני', שנמצא כולל עליוני' ותחתוני') וזהו שנא' בו נעשה לשון רבים לפי שמכולם נעשה דהיינו מכל הי"ס בכלל ולכך כלול הוא מכל המדרגות, משא"כ בשאר נברא זולתו שאין התהוותן אלא מבחי' ומדרגה פרטי' כמו האור מן החסד16 והרקיע מן הת"ת17 וכיוצא ולכך נאמר בהן לשון יחיד ויאמר אלקי' יהי אור18 יהי רקיע כו'. והמופת לזה שהאדם כלול מכולן כנ"ל הנה אנו רואים זה ממעשה המצות שנצטוה האדם, דידוע שכל עיקר המצות הן רק להמשיך אורות עליונים בכלים כו' וכמו ע"י הטלית נמשך אור מקיף לנוק'19 וציצית הטלית הן בשביל21 מוחין דנוק'20 כו' ואכילת מצה מוחי' דקטנות דנוק' כו'22, ובג' סעודות השבת אנו רואים דסעודה הראשונה בשביל חקל תפוחין שהוא בבחי' מל' והשלישית בבחי' עתיק23 כו', ויש מצות שהן בבחי'24 ז"א כמו הלולב (ומיניו שהם המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה25 ) דז"א ומצות ת"ת
ונאצלים בהשתל' שהם כל או"א10 מדרגה ובחי' א' פרטיות בלבד אבל האדם הוא בחי' כוללת שכלול מכל ההשתל' ויש בו מכל הפרצופי' יחד וכולהו איתנהו בי' כו' ואינו מע"ס בבחי' פרטיות בלבד11 וע"כ כל העולמות כלולים בו וכמבואר בזהר12 (ונק' עולם קטן13 כו'), (וכ"ה14 במד"ר בראשית פי"ב15 אם אני בורא אותו מן העליוני' או מן התחתוני' הרי יש קנאה במע"ב, אלא אני בורא מן העליונים ומן התחתוני', שנמצא כולל עליוני' ותחתוני') וזהו שנא' בו נעשה לשון רבים לפי שמכולם נעשה דהיינו מכל הי"ס בכלל ולכך כלול הוא מכל המדרגות, משא"כ בשאר נברא זולתו שאין התהוותן אלא מבחי' ומדרגה פרטי' כמו האור מן החסד16 והרקיע מן הת"ת17 וכיוצא ולכך נאמר בהן לשון יחיד ויאמר אלקי' יהי אור18 יהי רקיע כו'. והמופת לזה שהאדם כלול מכולן כנ"ל הנה אנו רואים זה ממעשה המצות שנצטוה האדם, דידוע שכל עיקר המצות הן רק להמשיך אורות עליונים בכלים כו' וכמו ע"י הטלית נמשך אור מקיף לנוק'19 וציצית הטלית הן בשביל21 מוחין דנוק'20 כו' ואכילת מצה מוחי' דקטנות דנוק' כו'22, ובג' סעודות השבת אנו רואים דסעודה הראשונה בשביל חקל תפוחין שהוא בבחי' מל' והשלישית בבחי' עתיק23 כו', ויש מצות שהן בבחי'24 ז"א כמו הלולב (ומיניו שהם המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה25 ) דז"א ומצות ת"ת
דשג
במוחי' דז"א26 וכן תפילין של ראש27 כו' ויש מצות שהם בבחי'28 אימא בא"פ וא"מ כמו הסכך דסוכה בבחי' מקיפים דאימא29 כידוע ויש מצות שהן בבחי' אור אבא30 ובחי' עתיק וא"ק31 כו' כמבואר בפרע"ח, והנה לכאורה יפלא מהיכן יהי' כח באדם להמשיך אור ע"י המצות בכל המדריגות בעתיק וא"א ואו"א וזו"נ ע"י הטלית בנוק' וע"י הלולב (בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א32 ) כו' וכיוצא אם לא שמוכרח לומר כנ"ל שהאדם הוא בחי' כוללת מכל ההשתל' בכלל ולא מע"ס פרטיות בלבד וא"כ יש בו גם מבחי' ע"י וא"א וגם מאו"א וזו"נ כו' ולכך ע"י המצות כולן שיקיים ימשיך מכולן לפעמים מזה ולפעמים מזה לפי אופן מעשה המצות להיכן שהן רמוזים ועל ידו יתקיימו כולן למעלה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם33 כו' והוא מאחר שכוללם יחד א"כ בהכרח שהוא למעלה מכולן כו', וזהו פי' אדם אדמה לעליון34 ממש שלפני כל ההשתלשלו' וכמ"ש במ"א (ולכאו'35 צ"ל למה הרכיב כאן ב' ענינים שהם ג' ביחד ענין המצות שפועלים בכל ע"ס, ב' האדם המקיים אותם גבוה מהם שהוא ג' שהאדם עושה המצות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו', אך הענין הוא דאם36 היות שע"י מעהמ"צ ממשיכי' מכל הע"ס הרי אין מזה שום ראי' שהאדם כלול מכולן כי י"ל שזהו מחמת המצוה לעשות אשר באמת למי שהי' מצוה לעשות הי' פועל כן, ולכן הוצרך לטעם שהאדם עושה המצוה והיינו כמארז"ל מעלה אני עליכם כאלו עשאוני37, כמ"ש מזה בשה"ש בד"ה צאינה וראינה38 באריכות ובכ"ד, וממילא האדם גדול מהם, והגם כי באמת זהו מכח המצוה לעשותן שזהו ההפרש בין מ"ת39 למה שקיים אברהם כל התורה כולה40 עכ"ז לפום גמלא שיחנא41 שלפ"ע מעלת כח פועל העבודה טוענים כובד המשא
במוחי' דז"א26 וכן תפילין של ראש27 כו' ויש מצות שהם בבחי'28 אימא בא"פ וא"מ כמו הסכך דסוכה בבחי' מקיפים דאימא29 כידוע ויש מצות שהן בבחי' אור אבא30 ובחי' עתיק וא"ק31 כו' כמבואר בפרע"ח, והנה לכאורה יפלא מהיכן יהי' כח באדם להמשיך אור ע"י המצות בכל המדריגות בעתיק וא"א ואו"א וזו"נ ע"י הטלית בנוק' וע"י הלולב (בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א32 ) כו' וכיוצא אם לא שמוכרח לומר כנ"ל שהאדם הוא בחי' כוללת מכל ההשתל' בכלל ולא מע"ס פרטיות בלבד וא"כ יש בו גם מבחי' ע"י וא"א וגם מאו"א וזו"נ כו' ולכך ע"י המצות כולן שיקיים ימשיך מכולן לפעמים מזה ולפעמים מזה לפי אופן מעשה המצות להיכן שהן רמוזים ועל ידו יתקיימו כולן למעלה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם33 כו' והוא מאחר שכוללם יחד א"כ בהכרח שהוא למעלה מכולן כו', וזהו פי' אדם אדמה לעליון34 ממש שלפני כל ההשתלשלו' וכמ"ש במ"א (ולכאו'35 צ"ל למה הרכיב כאן ב' ענינים שהם ג' ביחד ענין המצות שפועלים בכל ע"ס, ב' האדם המקיים אותם גבוה מהם שהוא ג' שהאדם עושה המצות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו', אך הענין הוא דאם36 היות שע"י מעהמ"צ ממשיכי' מכל הע"ס הרי אין מזה שום ראי' שהאדם כלול מכולן כי י"ל שזהו מחמת המצוה לעשות אשר באמת למי שהי' מצוה לעשות הי' פועל כן, ולכן הוצרך לטעם שהאדם עושה המצוה והיינו כמארז"ל מעלה אני עליכם כאלו עשאוני37, כמ"ש מזה בשה"ש בד"ה צאינה וראינה38 באריכות ובכ"ד, וממילא האדם גדול מהם, והגם כי באמת זהו מכח המצוה לעשותן שזהו ההפרש בין מ"ת39 למה שקיים אברהם כל התורה כולה40 עכ"ז לפום גמלא שיחנא41 שלפ"ע מעלת כח פועל העבודה טוענים כובד המשא
הדש
עליו כ"כ, ומאחר שציוה אותנו לעשות את כל המצוה הזאת הרי בהכרח לומר שיש בכח האדם לעשותם כולם, והיינו כי ברא אותו מן העליוני' והתחתוני' ויצר וברא בו מכל הע"ס כו'.
עליו כ"כ, ומאחר שציוה אותנו לעשות את כל המצוה הזאת הרי בהכרח לומר שיש בכח האדם לעשותם כולם, והיינו כי ברא אותו מן העליוני' והתחתוני' ויצר וברא בו מכל הע"ס כו'.
וועוי"ל42 שהמכוון ממ"ש נעשה לשון רבים בכדי שיוכלל בו גם כח המלאכים*43, בהיות ידוע שהמלאכי' שאמרו מה אנוש43 נענשו ע"ז כמארז"ל בזה בגמ' ומדרשי', וע' בלק"ת44 בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, והמלאכי' שהסכימו הנה עי"ז ניתוסף באדם כח המלאכי' ג"כ שהרי הסכם רצונם הי' ע"ז, רק שלפי מארז"ל במד"ר פ"ח45 עד שהיו מאה"ש46 מדיינים אלו עם אלו ומתעסקי' כו' בראו הקב"ה, א"ל מה אתם מדיינים כבר נעשה אדם, א"כ אין בו מכח המלאכי', אלא שי"ל שמה שנשא ונתן עמהם זהו בשביל שלא יקטרגו ושיטרדו בדיינם אע"א כו', וא"כ ה"ז עצמו קצת סיוע, היינו מה שהיו מדיינים אע"א כו', ויובן זה ע"פ משנ"ת בכ"ד בענין שרפים ואופנים47, שביאר רבינו אדמ"ו ז"ל שהנה"ב הוא משמרי האופנים48, והנה"א הוא כדוגמת השרפי'49, אלא שהוא חלק ה' ממש50 כו', ולכן אם לא הי' משתעי עם המלאכים בדבר יצירת האדם לא הי' האדם שליט ברוחו לכלוא את הרוח דנה"ב שיבוא לאהבת בכל לבבך בשני יצריך51 היינו שגם היצה"ר יבוא לבחי' ואהבת כו', ובאמת זהו תכלית ירידת הנשמה בגוף52 וגם ענין קיום המצות הוא בשביל זה כמארז"ל ע"פ אמרות ה' צרופה53 לא ניתנו המצות54 אלא לצרף בהם את הבריות כו', שנת' בד"ה מים רבים ובד"ה וככה56 תאכלו אותו באורך55 ע"ש, ועפ"ז יתיישב היטב דברי המד"ר אני בורא אותו מן העליוני' ומן כו' שנתן בו כח מן העליוני', והיינו ע"י שא'
זשה
נעשה לשון רבים, ויצירתו הי' מהקב"ה עצמו כמ"ש ויברא וייצר, ויפח57, וכמ"ש מי אתי58 וארז"ל מי הי' שותף אתי במע"ב59 כו').
נעשה לשון רבים, ויצירתו הי' מהקב"ה עצמו כמ"ש ויברא וייצר, ויפח57, וכמ"ש מי אתי58 וארז"ל מי הי' שותף אתי במע"ב59 כו').
ח(ב) והנה עוד ענין60 אחר61 יש להקדים והוא בפגם העבירות מה הן פוגמי' דהנה מבואר למעלה דעיקר המצות הן בחי' המשכות האורות בכלים כו', והנה ידוע דמחיצוניות ואחוריים של הכלים יש יניקה לחיצוני' ג"כ (וכמ"ש62 בפ' וישלח63 בד"ה ויאבק איש עמו שמאחורי העור בין נקב לנקב היינו בין צירוף לצירוף נמשך יניקה לסט"א כו' ע"ש). אך גם זאת הוא בא להם במדה וקצבה ושיעור מוגבל כפי המדה הקצובה מהמאציל העליון מבחי' קו המדה הנק' בוצינא דקרדוניתא64 כו' שמודד גם כמה יהי' יניקת החיצוני' מבחי' אחוריי' כו'. והנה במעשה העבירות שתים רעות יש, הא' והוא דבר קטן דהיינו מה שעי"ז ניתוסף להם שפע אלקי' יותר מכפי הצמצום המדה שלהם ושיעורם המוגבל מקו המדה כו' וזהו דבר קטן וכלא חשיב ממש, שהרי מבחי' קו המדה שבמאציל נמדד מדה לכל פרטי ההשתל' דאבי"ע דהיינו עד כמה יומשך אור האצי' ויהי' בחי' הגבול דאצי' ולהיות משם ואילך בחי' נפרד מאלקות וכמ"ש ומשם יפרד65 כו', והוא עולמות הנפרדים בי"ע כידוע וגם כמה יהי' העולמות הללו בבחי' א"פ ומקיפי' וכמה יהי' מהם גם בבחי' חיצוני' ואחוריי' כו' ולפ"ז שיעור זה שניתן ליניקת החיצוני' מבחי' אחוריי' וחיצוניות ובפרט כמו דרך צפרנים ושערות שהן רק בחי' אחוריי' דאחוריי'66 ה"ז דבר קטן ומועט בערך מאד לגבי עיקר הפנימי' שבבריאה ומכ"ש לגבי האצי' כו', וא"כ גם שניתוסף לחיצוני' קצת יניקה יותר מכפי המדה המצומצמת להם אינו תופס מקום כלל וכלל וכלא ממש חשיב כו' ע"כ נק' פגם זה פגם קטן. אבל פגם הגדול שע"י העבירות הוא ענין אחר, והוא מה67 שהאורות עליונים דאבי"ע מסתלקים מן הכלי בסיבת רבוי יניקת החיצוני' כי לא יגורך רע68 כתי' וטהור עינים מראות ברע69 כו', ובחי' הסתלקות האורות זהו גרעון גדול מאד לגבי המקבלים שהן העולמות וההיכלות עליונים כו' שהרי האורות הן בחי' אלקות ממש וע"י הסתלקות האור למעלה ממילא נפגם העולם מצד העדר האור, זאת הרעה הרבה יותר מרעה הראשונה בתוס' היניקה לחיצונים בכפלי כפלים כו'
טשו
(ולכאו'70 צ"ל למה יחשב ענין המשכת תוס' יניקה לסט"א לפגם קטן יותר מן מה שמסתלק האורות מהכלים דבי"ע הלא לכאו' כל ענין סילוק האורות הוא מפני שלא יגורך רע כו', וא"כ תוס' היניקה הוא לכאו' עוד יותר גרוע שה"ז המשכת קיום ברע כו'. אך הענין הוא דכתי' כי לא ידח71 ממנו נדח, וא"כ כל מה שניתוסף חיות יתר מכפי חוק הקצוב יתברר, כי גם מה שבחוק הקצוב יתברר ויוטל ג"כ וכ"ש מה שניתוסף כו', ומה גם כי התוס' אינו נחשב לדבר גדול להיותו ג"כ מן מה שמצומצם ע"פ קו המדה כנ"ל. אבל מה שנסתלקו האורות מחמת זה ה"ז גרם היזק שאין כמוהו, וזהו דכתי' כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור כו' לחצוב להם בורות72 כו' לא יכילו המים, פי' ע"י שפגמו המשיכו תוס' יניקה בבחי' בורות נשברי' הוא הסט"א אשר לא יכילו המים שאינם ע"ד כמו שבקדושה הוא אורות בכלים כ"א בהם הוא שנבלע השפע כמ"ש מזה בפ' תולדות73 בד"ה ראה ריח בני ע"ש, וזהו לא יכילו שאינם נעשי' כלי לבחי' המים הוא שפע הקדושה כ"א שנבלע בהם, אמנם מפני כי לא ידח ממנו נדח כנ"ל לכן חטא זה הוא דבר קטן כו', אבל מה שאותי עזבו שהקדושה מסתלק כמאמר קוב"ה בג' סליק לעילא ולעילא74 ה"ז גדול עוונו מאד שלא בערך נגד בחי' ההמשכה שהמשיכו בהפגם בסט"א כו', ועכ"ז מועיל תשו' ע"ז כמשי"ת).
(ולכאו'70 צ"ל למה יחשב ענין המשכת תוס' יניקה לסט"א לפגם קטן יותר מן מה שמסתלק האורות מהכלים דבי"ע הלא לכאו' כל ענין סילוק האורות הוא מפני שלא יגורך רע כו', וא"כ תוס' היניקה הוא לכאו' עוד יותר גרוע שה"ז המשכת קיום ברע כו'. אך הענין הוא דכתי' כי לא ידח71 ממנו נדח, וא"כ כל מה שניתוסף חיות יתר מכפי חוק הקצוב יתברר, כי גם מה שבחוק הקצוב יתברר ויוטל ג"כ וכ"ש מה שניתוסף כו', ומה גם כי התוס' אינו נחשב לדבר גדול להיותו ג"כ מן מה שמצומצם ע"פ קו המדה כנ"ל. אבל מה שנסתלקו האורות מחמת זה ה"ז גרם היזק שאין כמוהו, וזהו דכתי' כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור כו' לחצוב להם בורות72 כו' לא יכילו המים, פי' ע"י שפגמו המשיכו תוס' יניקה בבחי' בורות נשברי' הוא הסט"א אשר לא יכילו המים שאינם ע"ד כמו שבקדושה הוא אורות בכלים כ"א בהם הוא שנבלע השפע כמ"ש מזה בפ' תולדות73 בד"ה ראה ריח בני ע"ש, וזהו לא יכילו שאינם נעשי' כלי לבחי' המים הוא שפע הקדושה כ"א שנבלע בהם, אמנם מפני כי לא ידח ממנו נדח כנ"ל לכן חטא זה הוא דבר קטן כו', אבל מה שאותי עזבו שהקדושה מסתלק כמאמר קוב"ה בג' סליק לעילא ולעילא74 ה"ז גדול עוונו מאד שלא בערך נגד בחי' ההמשכה שהמשיכו בהפגם בסט"א כו', ועכ"ז מועיל תשו' ע"ז כמשי"ת).
יואחר הקדמה הנ"ל יובן שלצורך התיקון לפגם העבירות צריך ב' דברים לתקן, הא' להעביר תוס' היניקה של החיצוני' מאחוריי' של הכלים די"ס דאבי"ע כו' בכדי שיוכל אור העליון לשכון בה ואחר שהעבירו יניקת החיצוני' מכל וכל ולא נשאר להם רק כפי המדה בלבד מראשית ההשתל' הנה עוד עדיין חסר העיקר והוא להמשיך האורות בכלים וישכון75 בהם ולא יסתלקו עוד כמבראשונה והוא ענין החזרת האורות שנסתלקו וכו', וכ"ז ע"י המצות בכלל ע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת76 הל"ת הן להעביר התוס' יניקה שלא יומשך לחיצונים כמו לא תאכל חלב ודם77 כו' והמ"ע הן להמשיך האור כו' וכידוע (אך78 עדיין צ"ל מה מועיל עשיית המצות להמשיך האור החסר מהפגם הקדום, הן אמת שע"י עשיית המצות נמשך אורות בכלים אבל זהו האורות שנמשכי' ע"י המצות שעושה עכשיו, אבל ע"י מה ממשיכי' האורות שנסתלקו מקודם. אך הענין דכתי' סור מרע ועשה טוב79, פי' הפשוט סור מרע הוא הזהירות בשס"ה ל"ת ועשה טוב הם קיום רמ"ח מ"ע,
יאשז
וגם י"ל סור מרע שעברת קודם והיינו ע"י התשובה מעומקא דלבא שע"י החרטה ועקירת הרצון והצמצום שעושה בעצמו הן בתשובת המדה80 והמשקל81 והן בתשו' הגדר82, וע"י הסיגופי' שעושה עי"ז מצמצם לבלי יומשך שפע הקדושה מאחורי הכלים, וע"י בחי' חילא יתיר שיש בבע"ת כמ"ש בזהר זכאין אינון מארי דתיובתא83 דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר84, הנה ע"י בחי' חילא יתיר זו עי"ז ממשיך האורות שנסתלקו מקודם שיבואו לשכון בכלים מכלים שונים, ומ"ש כאן שזהו ע"י המצות כוונתו גם ע"י התשובה שקדם שזהו ג"כ בכלל מצות כו' שהתשובה היא ג"כ מצוה85 אלא שהיא מצוה רמה ונשאה שמעוררת בחי' בעל הרצון86 שיומשכו הצנורות הם בחי' פרטי הרצון דרה"ע שבמעשה המצות, כמ"ש מזה בד"ה והתהלכתי בתוככם דתרך"ב87, ע"ש). וזהו בדרך כלל בכללות המצות ובדרך פרט יש ב' תיקונים הללו בכל מצוה וכמו במצות מילה שהיא הראשונה88 שעיקר ענינה הוא לב' דברים הנ"ל, הא' להסיר תחלה בחי' הערלה החופפת על ברית הקדש כו' והוא להסיר התוס' מן החיצוני' להיות לכך נק' ערלים כו' וכמ"ש ומלתם ערלת לבבכם89 כו', וגם במילה עיקר הכוונה במצות המילה הוא כדי שיהי' התגלות י"ה כו' צריך שימול הערלה החופפת בבחי' תוס' לחיצוני' כו', וזהו אותיות מילה מל י"ה וכמ"ש בכוונת המילה בפע"ח באריכות90, לפי שבלתי הסרת הערלה לא יוכל
וגם י"ל סור מרע שעברת קודם והיינו ע"י התשובה מעומקא דלבא שע"י החרטה ועקירת הרצון והצמצום שעושה בעצמו הן בתשובת המדה80 והמשקל81 והן בתשו' הגדר82, וע"י הסיגופי' שעושה עי"ז מצמצם לבלי יומשך שפע הקדושה מאחורי הכלים, וע"י בחי' חילא יתיר שיש בבע"ת כמ"ש בזהר זכאין אינון מארי דתיובתא83 דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר84, הנה ע"י בחי' חילא יתיר זו עי"ז ממשיך האורות שנסתלקו מקודם שיבואו לשכון בכלים מכלים שונים, ומ"ש כאן שזהו ע"י המצות כוונתו גם ע"י התשובה שקדם שזהו ג"כ בכלל מצות כו' שהתשובה היא ג"כ מצוה85 אלא שהיא מצוה רמה ונשאה שמעוררת בחי' בעל הרצון86 שיומשכו הצנורות הם בחי' פרטי הרצון דרה"ע שבמעשה המצות, כמ"ש מזה בד"ה והתהלכתי בתוככם דתרך"ב87, ע"ש). וזהו בדרך כלל בכללות המצות ובדרך פרט יש ב' תיקונים הללו בכל מצוה וכמו במצות מילה שהיא הראשונה88 שעיקר ענינה הוא לב' דברים הנ"ל, הא' להסיר תחלה בחי' הערלה החופפת על ברית הקדש כו' והוא להסיר התוס' מן החיצוני' להיות לכך נק' ערלים כו' וכמ"ש ומלתם ערלת לבבכם89 כו', וגם במילה עיקר הכוונה במצות המילה הוא כדי שיהי' התגלות י"ה כו' צריך שימול הערלה החופפת בבחי' תוס' לחיצוני' כו', וזהו אותיות מילה מל י"ה וכמ"ש בכוונת המילה בפע"ח באריכות90, לפי שבלתי הסרת הערלה לא יוכל
יבשח
להאיר שם י"ה בנפש האדם וכמו שנא' באברהם שנק' אברהם בה"א אחר המילה דוקא כי אב המון גוים91 כו' וכמ"ש במ"א, ועד"ז יש כוונה זו בכלל בכל מצוה ומצוה בפרט (כמו92 בד' בתים דתפילין שיעור דקדוקן בד' בתים דוקא הוא להבדיל ולהסתיר האור דקדושה כו' וכמ"ש במ"א).
להאיר שם י"ה בנפש האדם וכמו שנא' באברהם שנק' אברהם בה"א אחר המילה דוקא כי אב המון גוים91 כו' וכמ"ש במ"א, ועד"ז יש כוונה זו בכלל בכל מצוה ומצוה בפרט (כמו92 בד' בתים דתפילין שיעור דקדוקן בד' בתים דוקא הוא להבדיל ולהסתיר האור דקדושה כו' וכמ"ש במ"א).
יגוזהו93 כי המצוה הזאת, שקאי על מצות התשובה94 שהיא ג"כ מצוה, לא נפלאת כו' ולא בשמי'95 כו' ולא מעבר לים96 כו' כי גם אם בעוונות נסתלק לעילא ולעילא בבחי' פלא שמעבר לים, או שמי' ע"ד דרך הנשר בשמים97 כמ"ש במ"א, עכ"ז ע"י תשובה בחילא יתיר ממשיכים גם בחי' האור הקדום שנסתלק כו' ולכן לא בשמים היא ולא מעבר לים כ"א בפיך הוא השופר98 צעקה בקול פשוט ובלבבך הוא ג' אהבות דק"ש, ושיבוא לידי פועל אח"כ בבחי' לעשותו שכ"ז קרוב אליך מאד, ולכן נא' המצוה סתם, וגם י"ל על כל המצות וכנ"ל שבכל מצוה יש תיקון על ב' הפגמי' שבעוונות, ונא' מצוה ל' יחיד להיות כי בכל מצוה יש בחי' זו כנ"ל השיעור והמדידה, ועצם המצוה כו'.