Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אכי תשא כו'
בס"ד
ענין המספר כו' ג' בחי' בכוכבים כו' שם ושמן (פרק א-ג)
בס"ד
ענין המספר כו' ג' בחי' בכוכבים כו' שם ושמן (פרק א-ג)
בכי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם, ונתנו איש כפר2 כו' זה יתנו3 כו'. ולכאורה צ"ל מהו ענין המספר שציוה לפקוד אותם, רק לא אותם ממש, כ"א שקליהם אשר יתנו, והא ארז"ל פ"ק דתענית ד"ח סע"ב ובפ"ג דב"מ דמ"ב ע"א שאין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר המדוד והמנוי, וכמ"ש בש"ע או"ח סי' ר"ל ס"ב4, והגם כי לא ספרו אותם בעצמם עכ"ז ידעו מספרם ע"י שקליהם כו'. אך הענין הוא דצ"ל שרש ענין המספר והמנין, דהנה ארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ שררך אגן הסהר5 בענין בטנך ערימת חיטים, מה החיטים הללו כשיוצאין6 לזרע אין יוצאין אלא במנין, וכשנכנסין מהגורן נכנסין במנין, כך כשירדו ישראל למצרים ירדו במנין שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה7, וכשעלו עלו במנין שנאמר כשש מאות
גנז
אלף רגלי8 כו', וי"ל שרש ענין בחי' המספר הוא כמ"ש גבי כוכבים שאו מרום עיניכם כו' המוציא במספר צבאם (ישעי' סי' מ"ם ך"ו), דהנה מצינו בדרז"ל9 ברבות ר"פ שמות10 שהשוון לכוכבים שאמרו שם שקולים הם ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר מונה מספר לכוכבים11 לכולם שמות יקרא כו' ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם הה"ד ואלה שמות בנ"י12 כו' וע' עוד מזה ברבות ר"פ ויקהל ע"פ לכולם בשם יקרא13 כו' ראו קרא ה' בשם בצלאל14 כו'. והענין דהנה מבואר בזהר תרומה דקע"א ב' בענין הכוכבים15 שמהם עיקר ההשפעה בעולם שאין לך עשב מלמטה שאין עליו כוכב ומזל כו', וכן ההארה באבנים טובות הוא מהכוכבים יעו"ש באריכות ודקע"ב ב'16, וא"כ יש בו ב' בחי' הא' מה שמשפיע למטה, הב' מה שמקבל תחילה מלמעלה, שא"א שישפיע למטה בלתי שיקבל תחילה מלמעלה, וכמ"ש במ"א שיש בכל עילה ג' בחי'17 הא' מה שמקבל מלמעלה, וזהו בחי' העליונה שבו כמו בחי' חב"ד, הב' בחי' עצמותו והוא בחי' האמצעית כמו חג"ת, הג' מה שמשפיע למטה והוא מבחי' נה"י שבו שהם כלי ההשפעה, וז"ע לכולם שמות יקרא, דהנה הרמ"ז ר"פ פקודי18 ע"פ לכולם בשם יקרא, פי' שהמלאכים דבי"ע הם מקבלים כח לפעול פעולתם והיינו ענין הקראם בשם שהוא קבלת כל אחד השפע לפי בחינתו ושרשו ובג"כ אלה פקודי עכ"ל, נמצא ענין לכולם שמות יקרא היינו ההשפעה ההשפעה19 הנמשך להם ע"י השם והאותיות אלו, וכפי בחי' ההשפעה כך הוא השם, וכמו שארז"ל ברבות וישלח פע"ח20 לא כשם שנקרא עכשיו הוא נקרא אחר זמן שנאמר למה זה תשאל לשמי והוא פלאי21, דהיינו שהמלאך שנתראה למנוח ולאשתו שהי' בענין נזירות שמשון לכך נקרא שמו פלאי ע"ש הנזירות שנאמר בו כי22 יפליא23 כו', והיינו כידוע ענין פלא, שהוא מה שמופלא ונעלם מהשכל שהוא בחי' א"א24 שמשם שרש הנזירות כמ"ש בזהר בפ' נשא25, לכן
אלף רגלי8 כו', וי"ל שרש ענין בחי' המספר הוא כמ"ש גבי כוכבים שאו מרום עיניכם כו' המוציא במספר צבאם (ישעי' סי' מ"ם ך"ו), דהנה מצינו בדרז"ל9 ברבות ר"פ שמות10 שהשוון לכוכבים שאמרו שם שקולים הם ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר מונה מספר לכוכבים11 לכולם שמות יקרא כו' ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם הה"ד ואלה שמות בנ"י12 כו' וע' עוד מזה ברבות ר"פ ויקהל ע"פ לכולם בשם יקרא13 כו' ראו קרא ה' בשם בצלאל14 כו'. והענין דהנה מבואר בזהר תרומה דקע"א ב' בענין הכוכבים15 שמהם עיקר ההשפעה בעולם שאין לך עשב מלמטה שאין עליו כוכב ומזל כו', וכן ההארה באבנים טובות הוא מהכוכבים יעו"ש באריכות ודקע"ב ב'16, וא"כ יש בו ב' בחי' הא' מה שמשפיע למטה, הב' מה שמקבל תחילה מלמעלה, שא"א שישפיע למטה בלתי שיקבל תחילה מלמעלה, וכמ"ש במ"א שיש בכל עילה ג' בחי'17 הא' מה שמקבל מלמעלה, וזהו בחי' העליונה שבו כמו בחי' חב"ד, הב' בחי' עצמותו והוא בחי' האמצעית כמו חג"ת, הג' מה שמשפיע למטה והוא מבחי' נה"י שבו שהם כלי ההשפעה, וז"ע לכולם שמות יקרא, דהנה הרמ"ז ר"פ פקודי18 ע"פ לכולם בשם יקרא, פי' שהמלאכים דבי"ע הם מקבלים כח לפעול פעולתם והיינו ענין הקראם בשם שהוא קבלת כל אחד השפע לפי בחינתו ושרשו ובג"כ אלה פקודי עכ"ל, נמצא ענין לכולם שמות יקרא היינו ההשפעה ההשפעה19 הנמשך להם ע"י השם והאותיות אלו, וכפי בחי' ההשפעה כך הוא השם, וכמו שארז"ל ברבות וישלח פע"ח20 לא כשם שנקרא עכשיו הוא נקרא אחר זמן שנאמר למה זה תשאל לשמי והוא פלאי21, דהיינו שהמלאך שנתראה למנוח ולאשתו שהי' בענין נזירות שמשון לכך נקרא שמו פלאי ע"ש הנזירות שנאמר בו כי22 יפליא23 כו', והיינו כידוע ענין פלא, שהוא מה שמופלא ונעלם מהשכל שהוא בחי' א"א24 שמשם שרש הנזירות כמ"ש בזהר בפ' נשא25, לכן
דנח
המלאך שהלך בשליחות זאת נמשך לו השם מבחי' פלאי כו', וכענין מ"ש ברבות פ' שמות פ"ג26 לפי מעשי אני נקרא כו', והנה ע"י שמות אלו מקבל, ונמשך ג"כ ההשפעה מהכוכב למטה, וזהו לכולם שמות יקרא לפי ההשפעה שמשפיע להם, וע"כ כוכבים יש להם שמות, שעי"ז מפורסם ענינים בעולם שמהם בא כל ההשפעות למטה כו'.
המלאך שהלך בשליחות זאת נמשך לו השם מבחי' פלאי כו', וכענין מ"ש ברבות פ' שמות פ"ג26 לפי מעשי אני נקרא כו', והנה ע"י שמות אלו מקבל, ונמשך ג"כ ההשפעה מהכוכב למטה, וזהו לכולם שמות יקרא לפי ההשפעה שמשפיע להם, וע"כ כוכבים יש להם שמות, שעי"ז מפורסם ענינים בעולם שמהם בא כל ההשפעות למטה כו'.
הקיצור. מה"ע המספר הלא אין הברכה מצוי' כו' י"ל ענין המספר כמ"ש בכוכבים שהשוון המד"ר לישראל, מונה מספר לכוכבים כו' שמות כו' כל ההשפעות הוא ע"י הכוכבים ויש בהם ג' בחי', והשם הוא לפי ערך קבלתם והשפעתן וכענין למה תשאל לשמי והוא פלאי, לפי מעשי אני נקרא, שמות הכוכבים שעי"ז מפורסם ענינם בעולם כו'.
וב) והנה בלקו"ת בד"ה ויקרא27 נת' שכוכבים הם למעלה מבחי' חמה29 והם בבחי' רקיע תמינאה28, וזהו שארז"ל במד"ר פ' דברים30 הכוכבים אינם מתביישים לע"ל, משא"כ חמה ולבנה כו' וחפרה הלבנה ובושה החמה31, וע"כ שמות בנ"י משלן לכוכבים שנאמר בהם שמות, וע' מענין כוכב במאו"א אות ך'32 דפי' כוכב היינו ךו ךב, פי' ך"ו הוא מספר ש' הוי', והוא נמשך ע"י ך"ב כמשרז"ל במד"ר ע"פ נגילה33 ונשמחה בך, בך"ב אותיות התורה, ועפ"ז יובן מה שבסוכה צ"ל כוכבים נראים מתוכה34, דהנה כתיב ואשים דברי בפיך36 ובצל ידי כסיתיך, צל היינו בחי' מקיף עליון, וכנודע מענין סוכות צלא דמהימנותא37 שהוא המשכת מקיפים עליונים וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה38, כי זהו כענין ההמשכה מבחי' ישת חשך
זנט
סתרו39 שאינו נמשך רק בבחי' צל ומקיף ולא בבחי' אור וגילוי, וזהו ענני הכבוד כענין כי שכן עליו הענן40, אלא שכוכבים נראים מתוכה שהארת המקיף נמשך בפנימיות, ועד"ז בעסק התורה נאמר ג"כ ובצל ידי כסיתיך כי היא מבחי' מקיף כמ"ש במ"א בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ41 שענין42 לפי שמהבל הדבור נעשה מקיף לנשמה43 כו' ע"ש ובד"ה וארשתיך לי44 שז"ע את ה' האמרת היום45, וע' מזה בד"ה וידבר דבמדבר סיני באוהל מועד46, אך ע"י השגת ועיון התורה שמשיג ג"כ וקולט ההלכה במוחו ותבונתו עז"נ מגלה עמוקות מיני חשך47, דהיינו שממשיך המקיף דישת חשך סתרו שהוא חשך והעלם להיות נמשך בבחי' גילוי אור ועז"נ ותורה אור48, להיות אור א"ס שורה למטה כמו למעלה35, ואפ"ל שזהו בחי' גבוה יותר מכוכבים נראים מתוכה דסוכה שהוא רק כוכבים ונצוצים לבד מהמקיף אבל בתורה נאמר ותורה אור ממש היינו שמעצמיות המקיף מאיר הארה גדולה ועצומה בבחי' פנימיות, וע"ד מ"ש במ"א גבי קרי"ס דכתיב ויהי הענן והחשך ויאר50 שהענין51 דישת חשך סתרו בעצמותו ומהותו ממש נמשך בבחי' אור וגילוי, ועד"ז י"ל בענין פי' מגלה עמוקות מני חשך, דגבי תורה, וכעין זה מצינו בשמע"צ שהוא שמחת תורה שהמקיפים דסוכות נמשכים בבחי' פנימיות, וכמ"ש במ"א ע"פ בצלו חמדתי52 וישבתי ופריו מתוק לחכי שז"ע סוכות ושמע"צ49, וכן גם בכוכבים נראים מתוכה שהארת המקיף נמשך בפנימיות י"ל ג"כ כוכב כ"ו הוא ש' הוי' מאיר ע"י ך"ב בחי' אותיות התורה שע"י מאיר בחי' המקיף כו', ועד"ז53 יובן בישראל שנמשלו לכוכבים נאמר בהם ואלה שמות בנ"י שכמו בכוכבים ענין השמות הוא מה שעי"ז נמשך להם השפע מלמעלה, וגם עי"ז הם משפיעים למטה, וז"ע שם שנודע שמו, וכענין הנזכר במשנה רפ"ז דפיאה כל זית שיש לו שם בשדה כו' בשמו שהי' שפכני54 היינו ששופך שמן הרבה55 כו' ע"ש, נמצא מה שנמשך ממנו שפע השמן או הזתים56 בשפע רב נקרא שיש לו שם ולכן אין לו שכחה, כך עד"ז ענין לכולם שמות יקרא, שיש להם שם ע"י
סתרו39 שאינו נמשך רק בבחי' צל ומקיף ולא בבחי' אור וגילוי, וזהו ענני הכבוד כענין כי שכן עליו הענן40, אלא שכוכבים נראים מתוכה שהארת המקיף נמשך בפנימיות, ועד"ז בעסק התורה נאמר ג"כ ובצל ידי כסיתיך כי היא מבחי' מקיף כמ"ש במ"א בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ41 שענין42 לפי שמהבל הדבור נעשה מקיף לנשמה43 כו' ע"ש ובד"ה וארשתיך לי44 שז"ע את ה' האמרת היום45, וע' מזה בד"ה וידבר דבמדבר סיני באוהל מועד46, אך ע"י השגת ועיון התורה שמשיג ג"כ וקולט ההלכה במוחו ותבונתו עז"נ מגלה עמוקות מיני חשך47, דהיינו שממשיך המקיף דישת חשך סתרו שהוא חשך והעלם להיות נמשך בבחי' גילוי אור ועז"נ ותורה אור48, להיות אור א"ס שורה למטה כמו למעלה35, ואפ"ל שזהו בחי' גבוה יותר מכוכבים נראים מתוכה דסוכה שהוא רק כוכבים ונצוצים לבד מהמקיף אבל בתורה נאמר ותורה אור ממש היינו שמעצמיות המקיף מאיר הארה גדולה ועצומה בבחי' פנימיות, וע"ד מ"ש במ"א גבי קרי"ס דכתיב ויהי הענן והחשך ויאר50 שהענין51 דישת חשך סתרו בעצמותו ומהותו ממש נמשך בבחי' אור וגילוי, ועד"ז י"ל בענין פי' מגלה עמוקות מני חשך, דגבי תורה, וכעין זה מצינו בשמע"צ שהוא שמחת תורה שהמקיפים דסוכות נמשכים בבחי' פנימיות, וכמ"ש במ"א ע"פ בצלו חמדתי52 וישבתי ופריו מתוק לחכי שז"ע סוכות ושמע"צ49, וכן גם בכוכבים נראים מתוכה שהארת המקיף נמשך בפנימיות י"ל ג"כ כוכב כ"ו הוא ש' הוי' מאיר ע"י ך"ב בחי' אותיות התורה שע"י מאיר בחי' המקיף כו', ועד"ז53 יובן בישראל שנמשלו לכוכבים נאמר בהם ואלה שמות בנ"י שכמו בכוכבים ענין השמות הוא מה שעי"ז נמשך להם השפע מלמעלה, וגם עי"ז הם משפיעים למטה, וז"ע שם שנודע שמו, וכענין הנזכר במשנה רפ"ז דפיאה כל זית שיש לו שם בשדה כו' בשמו שהי' שפכני54 היינו ששופך שמן הרבה55 כו' ע"ש, נמצא מה שנמשך ממנו שפע השמן או הזתים56 בשפע רב נקרא שיש לו שם ולכן אין לו שכחה, כך עד"ז ענין לכולם שמות יקרא, שיש להם שם ע"י
חס
השפע היוצא מהם, והיינו ג"כ ע"י השם שקוראו בו הקדב"ה שהוא השפע שנמשך לו ע"י שם זה כנ"ל בענין והוא פלאי, וע"י שם זה הוא ג"כ משפיע כמו שעי"ז נמשך ע"י מלאך הנ"ל ענין נזירות שמשון, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני57, גבי אכלתי יערי עם דבשי, שם נז' מענין מה שהמלאכים הם שלוחי השפע, ועד"ז הו"ע ואלה שמות בנ"י, ר"מ הוה דייק בשמא58, והיינו כמו ראובן נק' כן ע"ש ראו בן59 בחי' ראי'60 שהוא העבודה ע"ד לאסתכלא ביקרא דמלכא61 לעורר את האהבה, וע"ד שנק' החכמים עיני העדה62, ועי"ז מעורר ההשפעה ג"כ בבחי' ראיה כמ"ש כי ראה ה' בעניי63, וכמ"ש עיני ה' אל צדיקים64, כמ"ש מזה בת"א בד"ה יהודא אתה65 ובלק"ת בד"ה לבבתני66 באחד מעיניך, ובד"ה יונתי בחגוי שלא נדפס בלק"ת67, וכעד"ז ענין שמעון לוי ויהודה כמ"ש בד"ה יהודה אתה הנ"ל, נמצא השמות נקראו בהן ע"ש פעולתם כמו ראובן בחי' ראי' עיני תמיד אל ה'68, שעי"ז המשיך אור מלמעלה הנה עין ה' אל יראיו69, ובחי' זו נתגלה ומאיר בו, ועז"נ טוב שם70 כו', ודוגמא לזה מ"ש ראו קרא ה' בשם בצלאל, בצלאל על שם חכמתו נקרא כו' עד בצל אל היית וידעת71 כו'.
השפע היוצא מהם, והיינו ג"כ ע"י השם שקוראו בו הקדב"ה שהוא השפע שנמשך לו ע"י שם זה כנ"ל בענין והוא פלאי, וע"י שם זה הוא ג"כ משפיע כמו שעי"ז נמשך ע"י מלאך הנ"ל ענין נזירות שמשון, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני57, גבי אכלתי יערי עם דבשי, שם נז' מענין מה שהמלאכים הם שלוחי השפע, ועד"ז הו"ע ואלה שמות בנ"י, ר"מ הוה דייק בשמא58, והיינו כמו ראובן נק' כן ע"ש ראו בן59 בחי' ראי'60 שהוא העבודה ע"ד לאסתכלא ביקרא דמלכא61 לעורר את האהבה, וע"ד שנק' החכמים עיני העדה62, ועי"ז מעורר ההשפעה ג"כ בבחי' ראיה כמ"ש כי ראה ה' בעניי63, וכמ"ש עיני ה' אל צדיקים64, כמ"ש מזה בת"א בד"ה יהודא אתה65 ובלק"ת בד"ה לבבתני66 באחד מעיניך, ובד"ה יונתי בחגוי שלא נדפס בלק"ת67, וכעד"ז ענין שמעון לוי ויהודה כמ"ש בד"ה יהודה אתה הנ"ל, נמצא השמות נקראו בהן ע"ש פעולתם כמו ראובן בחי' ראי' עיני תמיד אל ה'68, שעי"ז המשיך אור מלמעלה הנה עין ה' אל יראיו69, ובחי' זו נתגלה ומאיר בו, ועז"נ טוב שם70 כו', ודוגמא לזה מ"ש ראו קרא ה' בשם בצלאל, בצלאל על שם חכמתו נקרא כו' עד בצל אל היית וידעת71 כו'.
טקיצור. כוכבים אינם מתביישים, כוכב ך"ו כ"ב, כוכבים נראים מתוכה בחי' הארת המקיף בפנימיות, ותורה גילוי אור ע"ד החשך שהאיר בקרי"ס מגלה עמוקות מני חשך, וכמו בכוכבים ע"י השם מקבלים ומשפיעים למטה כן שמות בנ"י ראובן ראי' עיני תמיד, ממשיך עין ה' אל יראיו כו'.
יג) וזהו72 דכתיב שמן תורק שמך73, ובמד"ר נשא74 בקרבן נחשון בן עמינדב גבי שניהם מלאים סולת בלולה בשמן75 דקאי על שלמה ועל מ'76 שיצא שמם
יאסא
בעולם, טוב שם משמן הטוב77, שמן תורק שמך ע"ש, ולכאורה אינו מובן דשני הפסוקים אינם שוין, דאומרו שמן תורק שמיך משמע מעלת השם שוה למעלת השמן, ואומרו טוב שם משמן משמע שהשם טוב יותר מהשמן, ואפ"ל ע"ד78 מ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו79 כו' כ"א בזאת יתהלל המתהלל80 כו', ומבמ"א הפי' דיש ב' מדריגות בחכ'81 הא' כמו שהיא למעלה באצי', הב' בחי' התפשטותה בבי"ע בתורה ומצות, והתפשטות זו באה מבחי' שלמעלה מהחכמה כמ"ש בת"א בד"ה לך לך82, וכענין חכמות בחוץ תרונה83, חכמות תרי, שההמשכה למטה באה ע"י ח"ס כו'84 וכמ"ש מזה בת"א בד"ה זכור85 את יום השבת לקדשו ע"ש, וזהו שמן תורק שמך פי' שמן תורק מה שמריקין השמן מכלי אל כלי ז"ע המשכת וגילוי החכמה למטה, ולכן נק' שמן תורק דוקא שהורק ונמשך מח"ע להיות נמשך ומתלבש למטה בתורה ומצות מעשיות, וא"כ ענין שמן תורק שמך דכמו"כ השם היינו מה שיוצא שמו בעולם למטה ע"ד כי אני ה' בקרב הארץ86, וזהו עצמו ענין טוב שם מה שנמשך ומתגלה למטה בחי' ותעש לך שם87, משמן הטוב בעוד88 למעלה, אלא כשהוא שמן תורק שהורק ונמשך למטה, וזהו כ"א בזאת יתהלל כו', וענין שמן תורק שעצמיות ח"ע והשמן הטוב הורק ונמשך למטה ולא שנמשך רק הארה ממנו, וזהו ע"ד והריקותי לכם ברכה (מלאכי ג'89 ) דהיינו מה שנמשך השפע בריבוי עצום מאד, וכן המריקים מעליהם הזהב (זכרי' ד'90 ), וכ"ה בילקוט ר"פ יתרו בשם תנחומא91 כאדם שמערה מפי חביות היית מערה לנו, שמן תורק שמך כו' וא"כ זה מורה על ההמשכה בגילוי ממש למטה ע"ד ותעש לך שם כו' ולא כמו החכ' שנמשך בעשרה מאמרות במע"ב שבאה בבחי' השתלשלות שהאור הולך ומתמעט עד כי ומשם יפרד92 שנעשה עלמא דפרודא כו', אבל שמן תורק כמערה מפי חביות, היינו שעי"ז יומשך הגילוי למטה כמו למעלה ממש וכמ"ש מזה סד"ה משה ידבר בת"א93 שזהו ההפרש בין מה
בעולם, טוב שם משמן הטוב77, שמן תורק שמך ע"ש, ולכאורה אינו מובן דשני הפסוקים אינם שוין, דאומרו שמן תורק שמיך משמע מעלת השם שוה למעלת השמן, ואומרו טוב שם משמן משמע שהשם טוב יותר מהשמן, ואפ"ל ע"ד78 מ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו79 כו' כ"א בזאת יתהלל המתהלל80 כו', ומבמ"א הפי' דיש ב' מדריגות בחכ'81 הא' כמו שהיא למעלה באצי', הב' בחי' התפשטותה בבי"ע בתורה ומצות, והתפשטות זו באה מבחי' שלמעלה מהחכמה כמ"ש בת"א בד"ה לך לך82, וכענין חכמות בחוץ תרונה83, חכמות תרי, שההמשכה למטה באה ע"י ח"ס כו'84 וכמ"ש מזה בת"א בד"ה זכור85 את יום השבת לקדשו ע"ש, וזהו שמן תורק שמך פי' שמן תורק מה שמריקין השמן מכלי אל כלי ז"ע המשכת וגילוי החכמה למטה, ולכן נק' שמן תורק דוקא שהורק ונמשך מח"ע להיות נמשך ומתלבש למטה בתורה ומצות מעשיות, וא"כ ענין שמן תורק שמך דכמו"כ השם היינו מה שיוצא שמו בעולם למטה ע"ד כי אני ה' בקרב הארץ86, וזהו עצמו ענין טוב שם מה שנמשך ומתגלה למטה בחי' ותעש לך שם87, משמן הטוב בעוד88 למעלה, אלא כשהוא שמן תורק שהורק ונמשך למטה, וזהו כ"א בזאת יתהלל כו', וענין שמן תורק שעצמיות ח"ע והשמן הטוב הורק ונמשך למטה ולא שנמשך רק הארה ממנו, וזהו ע"ד והריקותי לכם ברכה (מלאכי ג'89 ) דהיינו מה שנמשך השפע בריבוי עצום מאד, וכן המריקים מעליהם הזהב (זכרי' ד'90 ), וכ"ה בילקוט ר"פ יתרו בשם תנחומא91 כאדם שמערה מפי חביות היית מערה לנו, שמן תורק שמך כו' וא"כ זה מורה על ההמשכה בגילוי ממש למטה ע"ד ותעש לך שם כו' ולא כמו החכ' שנמשך בעשרה מאמרות במע"ב שבאה בבחי' השתלשלות שהאור הולך ומתמעט עד כי ומשם יפרד92 שנעשה עלמא דפרודא כו', אבל שמן תורק כמערה מפי חביות, היינו שעי"ז יומשך הגילוי למטה כמו למעלה ממש וכמ"ש מזה סד"ה משה ידבר בת"א93 שזהו ההפרש בין מה
יבסב
שקיים אברהם כל התורה94 כולה עד שלא ניתנה שעיקר ההמשכה הי' למעלה באצי', אבל למטה נמשך ההמשכה רק מעט לא בערך מההמשכה שלמעלה, אבל ע"י מ"ת נמשך ההמשכה למטה ממש כמו למעלה, וזהו ההפרש בין לריח שמניך שנמשך למטה רק הריח לבד ועיקר ההמשכה הוא למעלה, ובין שמן תורק שעיקר ההמשכה הוא למטה ונק' שמן תורק שמך שזהו בחי' טוב שם (והגם שגם עכשיו להוסיף אורות באצי'95 מ"מ זהו בכדי שלע"ל יתגלו למטה כו').
שקיים אברהם כל התורה94 כולה עד שלא ניתנה שעיקר ההמשכה הי' למעלה באצי', אבל למטה נמשך ההמשכה רק מעט לא בערך מההמשכה שלמעלה, אבל ע"י מ"ת נמשך ההמשכה למטה ממש כמו למעלה, וזהו ההפרש בין לריח שמניך שנמשך למטה רק הריח לבד ועיקר ההמשכה הוא למעלה, ובין שמן תורק שעיקר ההמשכה הוא למטה ונק' שמן תורק שמך שזהו בחי' טוב שם (והגם שגם עכשיו להוסיף אורות באצי'95 מ"מ זהו בכדי שלע"ל יתגלו למטה כו').
יגקיצור. ענין שמן תורק דשייך לענין טוב שם, ע"ד אל יתהלל כו' כ"א בזאת, חכמות בחוץ, תורק כמערה מפי חביות שהגילוי למטה כמו למעלה, וזהו שמן תורק שהוא כמו טוב שם כו'.