Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אלהבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
וא"ו) אך168 מה שיש להקשות על מש"א שבבית ראשון לא הי' מברכין, שהרי ארז"ל ע"פ ונאום הגבר הוקם על169 שדוד הע"ה תיקן מאה ברכות, כמבואר ברבות פ' קרח170, ואפ"ל כי הנה מבואר בלק"ת171 בד"ה למנצח על השמינית ענין שלע"ל דוקא יהי' כינור של שמונת נימין, אבל בבית ראשון הי' הכינור של שבעה נימין לבד, והובא במגדל עוז סוף ה' תשובה172 בשם הרמב"ן
וא"ו) אך168 מה שיש להקשות על מש"א שבבית ראשון לא הי' מברכין, שהרי ארז"ל ע"פ ונאום הגבר הוקם על169 שדוד הע"ה תיקן מאה ברכות, כמבואר ברבות פ' קרח170, ואפ"ל כי הנה מבואר בלק"ת171 בד"ה למנצח על השמינית ענין שלע"ל דוקא יהי' כינור של שמונת נימין, אבל בבית ראשון הי' הכינור של שבעה נימין לבד, והובא במגדל עוז סוף ה' תשובה172 בשם הרמב"ן
בק
ז"ל173 שהשבעה נימין הם ז' ספירות שהיו מקבלים מהם כו', ולע"ל בימוה"ש תושג הספי' השמינית והיא בינה נמצא עיקר גילוי הבינה לא הי' גם בבית ראשון, רק שהמל' היתה מגעת עד אימא שוה לז"א כנ"ל בשם המא"א174, והמק"מ פ' שמות ד"ט175, אבל לע"ל יהי' גילוי הבינה ממש וע"ד ביום ההוא יהי'176 כו'.
ז"ל173 שהשבעה נימין הם ז' ספירות שהיו מקבלים מהם כו', ולע"ל בימוה"ש תושג הספי' השמינית והיא בינה נמצא עיקר גילוי הבינה לא הי' גם בבית ראשון, רק שהמל' היתה מגעת עד אימא שוה לז"א כנ"ל בשם המא"א174, והמק"מ פ' שמות ד"ט175, אבל לע"ל יהי' גילוי הבינה ממש וע"ד ביום ההוא יהי'176 כו'.
גוהנה פי' שמונה נימין היינו ג"כ חיבור ב' הוויות177, וז"ע אז, וכמ"ש אז ימלא שחוק פינו178 כו', והיינו חיבור סוכ"ע שהוא א' פלא בז"ת, והא בהא תלי' כי סוכ"ע מאיר בבינה כנ"ל, וכיוון שכן גם בבית ראשון הי' צריכין לברך ולהמשיך מבחי' נימא השמינית בז' נימין כו', ולכן תיקן דוד מאה ברכות, ויובן זה יותר ע"פ מ"ש האלשיך המובא לעיל179 שעיקר הברכה זהו שיהי' הגילוי למטה ממש ע"ד מה שהוא למעלה וזה לא הי' כ"א180 בבית ראשון כ"א לע"ל דוקא יהי' גילוי בחי' זו, ולכן גם בבית ראשון הי' צריכים לברך שלכן דוד תיקן מאה ברכות כי עיקר בחי' הברכה שיהי' הגילוי בבחי' ראי' ממש וזה יהי' רק לע"ל שעז"נ כי עין בעין יראו182 כו' ונגלה כבוד הוי' וראו183 כו', והגילוי שהי' בבית ראשון עיקרו בבחי' דעת ולא מערך הגילוי דלע"ל181, ומ"מ רבינו אדמו"ר נ"ע נמשך אחר דעת המקובלים שבית ראשון הוא בחי' בינה ולכן לא הי' צריכין לברך, ואפי' לפי פי' זה הגיע המל' <ט>
דּ למקום הבינה, וא"כ מאי נפ"מ הלא האיר אור הבינה, והראי' שהי' החמשה דברי' שחסרו בב"ש שזהו בחי' ה' עילאה שלא האיר בב"ש, א"כ מובן שבבית ראשון האיר ה' עילאה, וכנ"ל בית לישראל סבא185, ואפ"ל לפי פי' רבינו אדמ"ו נ"ע שמה שדוד תיקון186 מאה זהו לפי שראה ברוה"ק שבב"ש לא יאיר אור הבינה לכן תיקון מאה ברכות, ודוחק184.
הקיצור. ברבות פ' קרח אמרו שדוד תיקון מאה ברכות, הענין שגם בבית ראשון הי' הכינור כ"ו נר188, כ"ו מספר ש' הוי' המאיר בנר בחי' כי
וקא
אתה נרי, בנר הוי' נשמת אדם, הי' של שבעה נימין, שהם בחי' ממכ"ע, ולע"ל יהי' של שמונת נימין גילוי סוכ"ע המאיר בבינה, ולכן גם בבית ראשון היו צריכים לברך המאה ברכות להמשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע187, ורבינו ז"ל נמשך אחר דעת המקובלים שבית ראשון בינה, או עכ"פ המל' הי' במקום בחי' הבינה כו'.
אתה נרי, בנר הוי' נשמת אדם, הי' של שבעה נימין, שהם בחי' ממכ"ע, ולע"ל יהי' של שמונת נימין גילוי סוכ"ע המאיר בבינה, ולכן גם בבית ראשון היו צריכים לברך המאה ברכות להמשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע187, ורבינו ז"ל נמשך אחר דעת המקובלים שבית ראשון בינה, או עכ"פ המל' הי' במקום בחי' הבינה כו'.
זז) והנה המשכת הברכה הוא ע"י ישראל שהם מאמינים בני מאמינים כמ"ש במד"ר פ' בשלח189 ע"פ תשורי מראש אמנה190 כו' בזכות אברהם שהאמין בהוי'191 כו' היא האמונה שישראל נוחלים. וביאור הענין דהנה192 מצה נק' בזהר בשם מיכלא דמהימנותא193, והיינו שהיא האכילה המחזקת את האמונה שיש בנש"י בטבע תולדותם, וע"ד ורעה אמונה194 שאין הפי' שרועה ומפרנס באמונה כ"א רועה ומפרנס את האמונה שכבר ישנה, וכמו אכילת האדם שרועה ומפרנס חיות נפשו המחי' את הגוף שהחיות קדם להפרנסה ורק בלתי האכילה הי' נחלש ע"י שמאבד כוחותיו ע"י עשיותיו, וע"י האכילה מתחזק כחו ומתמלא הנפסד בזמן ועשיותיו, כן הוא אכילת המצה לחזק את האמונה שלא יחלש בהאמונה ברבות הימים כו', ואמנם עצם ענין האמונה היא בירושה לנו מאבותינו195 אברהם הי' מאמין הראשון197 דכתיב בי' והאמין בהוי'198, והוריש לבניו אחריו ענין האמונה196 להאמין בהוי' אחד כו', וע"י אכילת המצה מתחזק כח אמונה זו, ושיתוסף אור וחיות באמונה זו להיות צדיק באמונתו יחי'199 כו', להיות בחי' חיות באמונה זו, וזה פועל אכילת המצה מיכלא דמהימנותא. ולהבין ענין בחי' האמונה, הנה מצות האמונה היא מפסוק אנכי200 הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים201, ולכאורה צ"ל למה אמר אשר הוצאתיך מאמ"צ, ולא אמר אשר בראתי202 יש מאין שמים וארץ וכל אשר בהם שלכאורה זהו יותר
חקב
פלא מיציאת מצרים, שכל האותות והמופתים שהי' במצרים היו יש מיש עד"מ מדם נעשה מים203 וכן כולם, ואפי' קרי"ס אם כי הוא יוצא מדרכי הטבע לגמרי עכ"ז ה"ה יש מיש שהמים קמו כמו נד ונתגלה היבשה, אבל בריאת שמים וארץ ה"ה יש מאין לגמרי דבר מלא דבר204 כו', אך הענין הוא דשרש התהוות כל העולמות הם מבחי' דבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו205 וברוח פיו כל צבאם, שכלליות הדבור עד"מ הוא רק הארת כח <י>
פלא מיציאת מצרים, שכל האותות והמופתים שהי' במצרים היו יש מיש עד"מ מדם נעשה מים203 וכן כולם, ואפי' קרי"ס אם כי הוא יוצא מדרכי הטבע לגמרי עכ"ז ה"ה יש מיש שהמים קמו כמו נד ונתגלה היבשה, אבל בריאת שמים וארץ ה"ה יש מאין לגמרי דבר מלא דבר204 כו', אך הענין הוא דשרש התהוות כל העולמות הם מבחי' דבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו205 וברוח פיו כל צבאם, שכלליות הדבור עד"מ הוא רק הארת כח <י>
טּ הנפש המדברת ולא עצמותו, ובאמת כלליות הבריאה היא רק מב' אותיות לבד כמ"ש כי בי"ה הוי' צור עולמים וארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב, ובה' נברא206 העוה"ז שרק בשני אותיות נבראו כלליות העוה"ב והעוה"ז שאינו תופס מקום כלל, אפי' לגבי דבור האדם וכ"ש לגבי' ית' כו', ולכן אני הוי' לא שניתי207 שלא יש שום שינוי כלל לפניו ית' ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר208 שנברא העולם בלי שום שינוי כלל כי כלליות ההשתלשלות היא מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל, ולכן לא שניתי כלל, וגם כי כלליות ענין הבריאה הוא בכדי שיהי' מלך על עם שזהו רק בחי' התפשטות לבד ולא עצמותו וכנודע כי מלך שמו נק' עליהם209 שרק התפשטות שמו ולא עצמותו כו', רק מפני שהוא ית' א"ס לכן גם התפשטות הארתו היא ג"כ התפשטות עד נון אלפים יובלות210 שהיא בחי' עליות המדריגות והכל בבחי' שמו היינו מדת מלכותו לבד, בחי' כח הפועל בנפעל211 כו', אשר בבחי' זו הכל מודים, ואין בזה שבח באמונת נש"י מאחר שהכל מודים גם חסידי212 כו', רק מפני שהנה"א נתלבשה בלבוש שק לכן צריכה להתבוננות בבחי' יש מאין שזהו רק כדי להסיר העורון לבד דעיני בשר שרואים את הטפל לעיקר, ואמנם עיקר בחי' האמונה הוא בבחי' אוא"ס הסוכ"ע באמרו ה' אלקינו213 ה' אחד בחי' אוא"ס עצמותו ולא מציאותו כמו כח הפועל בנפעל שהיא רק בחי' ידיעת מציאותו לבד כו', ויובן עד"מ הנשמה שמחי' את הגוף הגם שלא ראה את
יקג
הנשמה מימיו כלל עכ"ז האם צריך הוא לאמונה שיש בו חיות המחי' את הגוף, כי מאחר שרואה שגופו חי ה"ה יודע ברור שיש איזהו חיות אשר מחייה אותו, והרי בצאת הנפש מן הגוף ה"ה נשאר כאבן דומם שאין לו הופכים כלל, וא"כ כשרואה העולם ומלואה ה"ז כמו גוף גדול חי שבהכרח לומר שיש דבר המחי' אותו והוא הוא המהוה, כמאמר א"ת מחי' אלא מהוה214 וכמ"ש ובטובו מחדש215 בכי"ת מע"ב שבכל עת ובכל רגע נמשך התחדשות החיות להוות מע"ב מאין ליש, וזהו סיבת קיומם כו', וע"ז א"צ אמונה כלל שהרי נראה ונגלה לעין כל, רק שידיעה זו היא רק בחי' ידיעות המציאות לבד, ולא השגת המהות אבל בחי' יחוד דק"ש ה' אלקינו ה' אחד הוא בבחי' מהות האוא"ס הסוכ"ע שע"ז שייך אמונה, וז"ע אמונת נש"י שהם מאמינים בני מאמינים שמאמינים בבחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע כו', ולכן באברהם כתי' והאמין בהוי' ש' הוי' דסוכ"ע וכן ויאמינו בהוי' שבקרי"ס קאי ג"כ על בחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע שע"ז שייך ענין בחי' האמונה כו'.
הנשמה מימיו כלל עכ"ז האם צריך הוא לאמונה שיש בו חיות המחי' את הגוף, כי מאחר שרואה שגופו חי ה"ה יודע ברור שיש איזהו חיות אשר מחייה אותו, והרי בצאת הנפש מן הגוף ה"ה נשאר כאבן דומם שאין לו הופכים כלל, וא"כ כשרואה העולם ומלואה ה"ז כמו גוף גדול חי שבהכרח לומר שיש דבר המחי' אותו והוא הוא המהוה, כמאמר א"ת מחי' אלא מהוה214 וכמ"ש ובטובו מחדש215 בכי"ת מע"ב שבכל עת ובכל רגע נמשך התחדשות החיות להוות מע"ב מאין ליש, וזהו סיבת קיומם כו', וע"ז א"צ אמונה כלל שהרי נראה ונגלה לעין כל, רק שידיעה זו היא רק בחי' ידיעות המציאות לבד, ולא השגת המהות אבל בחי' יחוד דק"ש ה' אלקינו ה' אחד הוא בבחי' מהות האוא"ס הסוכ"ע שע"ז שייך אמונה, וז"ע אמונת נש"י שהם מאמינים בני מאמינים שמאמינים בבחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע כו', ולכן באברהם כתי' והאמין בהוי' ש' הוי' דסוכ"ע וכן ויאמינו בהוי' שבקרי"ס קאי ג"כ על בחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע שע"ז שייך ענין בחי' האמונה כו'.
יאקיצור. מאמינים בני מאמינים, והמצה מיכלא דמהמנותא לחזק האמונה להיות צדיק באמונתו יחי', ובבחי' ממכ"ע אינו שייך אמונה כשם שאינו שייך אמונה על חיות הנפש המחי' את הגוף, כ"א האמונה היא בבחי' אוא"ס הסוכ"ע כו'.
יב<יא>
יגּח) ועפ"ז יובן משנת"ל216 שהאמונה217 היא למעלה משרש נש"י שלכן אפי' בבחי' מזלייהו דחזי היא ג"כ בבחי' אמונה כו' דהנה בלק"ת סד"ה האזינו218 השמים דרוש הראשון נת' דשרש מזלייהו דנש"י נמשך מבחי' המזלות דונוצר ונקה, וידוע שהם נק' שערות219 יגת"ד, וענין משל השערות מבואר בתו"א פ' תצוה220 בד"ה ועשית בגדי קדש, שאין להם ערך ויחוס כלל עם המוחין שבראש, ואין עיקר וחיות221 המוחין מתלבש בהם כלל שהרי אם גוזזין שערותיו אינו מרגיש שום כאב כלל, ע"ש ולכן אפי' חכ' עילאה היונקת ממזל השמיני222 ונוצר היא כעשייה גופנית223 לגבי אור א"ס ב"ה, ולכן אפי' דעת עליון
ידקד
נק' בהמה רבה224, ואוא"ס ב"ה המאיר בכתר נק' רישא דלא אתיידע225 כו', שאינו מושג אפי' בחכ' וד"ע דאצי', וע"כ האמונה היא למעלה מהחכמה ודעת, וע' בסידור שער הל"ג בעומר226 בענין ברכה והודאה, וזהו ועטרותיהם היא האמונה שנק' עטרה228 היא בראשיהם227. וע' בלק"ת ר"פ צו229 בענין נשמות חדשות שכמו שהמלאכים נק' בשם בהמות לגבי הנשמות כן נשמות דעכשיו נק' בשם בהמות נגד הנשמות חדשות, והארה מהם יתלבש בלויתן ושור הבר והנשמות חדשות יעלו אותם ע"ד שהנשמות דעכשיו מעלים המאכלים שמשתלשלים מהמלאכים, ועכ"ז בב"ר שהיו הנשמות גבוהות הי' אצלם בחי' גילוי אמונה זו, ולכן לפי דעת רבינו ז"ל לא הי' מברכין כלל, אבל בב"ש שחסר ה' דברים, ונתמעטו הלבבות תקנו הברכות כו'.
נק' בהמה רבה224, ואוא"ס ב"ה המאיר בכתר נק' רישא דלא אתיידע225 כו', שאינו מושג אפי' בחכ' וד"ע דאצי', וע"כ האמונה היא למעלה מהחכמה ודעת, וע' בסידור שער הל"ג בעומר226 בענין ברכה והודאה, וזהו ועטרותיהם היא האמונה שנק' עטרה228 היא בראשיהם227. וע' בלק"ת ר"פ צו229 בענין נשמות חדשות שכמו שהמלאכים נק' בשם בהמות לגבי הנשמות כן נשמות דעכשיו נק' בשם בהמות נגד הנשמות חדשות, והארה מהם יתלבש בלויתן ושור הבר והנשמות חדשות יעלו אותם ע"ד שהנשמות דעכשיו מעלים המאכלים שמשתלשלים מהמלאכים, ועכ"ז בב"ר שהיו הנשמות גבוהות הי' אצלם בחי' גילוי אמונה זו, ולכן לפי דעת רבינו ז"ל לא הי' מברכין כלל, אבל בב"ש שחסר ה' דברים, ונתמעטו הלבבות תקנו הברכות כו'.
טווביאור הענין כי הנה נת"ל230 אשר בבית ראשון היתה המל' מקבלת מאימא עילאה כו', משא"כ בבית שני כו', והנה חו"ב הם תרדל"מ, והחכ' נק' ראי'231 כמארז"ל איזהו חכם232 הרואה את הנולד, והיינו כאילו רואה בעין ממש הולדת והתהוות היש מאין, וע"כ היו הנשמות במעלה עליונה להיות וצדיק באמונתו יחי'233 כאילו רואה ממש כיון שהי' מאיר בחי' חו"ב והחכ' נק' ראי' כנ"ל ולכן במ"ת הי' רואים את הנשמע234 שהחו"ב הם תרדל"מ, וכל זמן ב"ר הי' מאיר חו"ב שהוא ענין ראי' ושמיעה235 כו', משא"כ בבית שני שנתמעטה קומת נש"י ואינה מקבלת המוחין מחו"ב, כ"א מהמדות ולכן נפסקה ג"כ הנבואה236 ע"כ אין מאיר בחי' חו"ב בהנשמות להיות בחי' ראי' ממש, ולכן הגם שכ"י מאמינים בני מאמינים, עכ"ז אינה בבחי' כאילו רואה ממש.
טזקה
גם י"ל שהאמונה נק' עטרה כנ"ל והוא בחי' כתר שבמל' מקור הנשמות, והרי אז בבית ראשון שהיתה מקבלת מהבינה, א"כ הי' הכתר שלה מאיר באור גדול יותר, א"כ הי' אצלם גילוי האמונה כאילו רואה כו'.
גם י"ל שהאמונה נק' עטרה כנ"ל והוא בחי' כתר שבמל' מקור הנשמות, והרי אז בבית ראשון שהיתה מקבלת מהבינה, א"כ הי' הכתר שלה מאיר באור גדול יותר, א"כ הי' אצלם גילוי האמונה כאילו רואה כו'.
יזועוד יובן ענין זה עפמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים237, בפי' וזרעתי את בית238 ישראל239 זרע אדם וזרע בהמה, שיש ב' מדריגות בנש"י הא' הם הנשמות הגבוהות מאד שהם נשמות דאצי' ונקראו זרע אדם, שיש בהם דעת חזק באלקות, והדעת ממשיך בחי' ראי' בבחי' <יב>
יחּ שמיעה וממשיך מהמוחין בהמדות* אבל הבחי' הב' הן נשמות דבי"ע הנק' זרע בהמה שאין בהם דעת מבחי' אצילות כ"א מבחי' בי"ע כו', והנה בבית ראשון שהי' המל' במדריגת הבינה לכן היו נמשכים נשמות גבוהות, וכמו הנשמות שנק' אחים וריעים241 למקום, וכמ"ש למען אחיי וריעי242 כו' למען בית אלקינו243 כו', שאז בזמן שבית אלקינו הי' קיים הי' נמשכות נשמות הנק' אחים ורעים, וכן הנשמות הנק' בנים היו ג"כ נשמות גבוהות, אבל בזמן ב"ש שנתמעטה הקומה, וכתי' ונהר יחרב ויבש244 לא נמשכו נשמות עליונות כ"כ, כ"א נשמות דבי"ע, תיקנו אנשי כנסה"ג את הברכות דהנה הברכות הם המשכות חו"ב, איהו ברוך ואיהי ברכה כמ"ש בזח"ב תרומה דקס"ב א' ובזח"ג פ' ואתחנן דרס"ד ב', וחכמה היא בחי' ראי' כנ"ל, ולכן החכמים שהם עיני העדה245 תקנו הברכות ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואתחנן ובהביאור246, גם הנה מבואר בד"ה וידעת היום והשבות247 שבחי' ממכ"ע א"צ לאמונה וכנ"ל כי ע"ז נאמר ומבשרי אחזה אלקה,
יטקו
אחזה ממש, רק האמונה היא בבחי' סוכ"ע אני הוי' לא שניתי, וכן נת' בת"א פ' בשלח248 בד"ה וירא ישראל, פי' ויראו249 העם את הוי'250 ויאמינו בהוי' היינו ב' שמות הוי' הנז' למעלה, ויראו העם את הוי' היינו ש' הוי' דלתתא המהוה כל העולמות מאין ליש, ע"י ש' הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות251 כו', ונק' עלמא דאתגליא שהוא בחי' השגה ושייך בו לשון יראה יראה בושת כמשל הרואה את המלך כו', ויאמינו בהוי' הוא ש' הוי' דלעילא שהוא בחי' רצון מה שעלה במחשבה להיות הוי' דלתתא להוות העולמות, וע"ז ארז"ל עד שלא נברה"ע252 הי' הוא ושמו בלבד, וז"ע עלמא דאתכסיא שאינו נראה ומושג ולא שייך בו בחי' יראה כ"א אמונה יעו"ש, נמצא מובן שעיקר ענין האמונה מה שאין בו השגה רק שצ"ל אמונה זהו בבחי' סוכ"ע שנק' ש' הוי' דלעילא, והרי זהו ענין הברכות בא"י שממשיכים מבחי' עלמא דאתכסיא ש' הוי' דלעילא להאיר בעלמא דאתגלי', לכן ע"י הברכות נמשך בחי' האמונה, וזהו א"ת מ"ה אלא מאה שע"י מאה ברכות נמשך בחי' מ"ה וביטול היש שזהו ג"כ ענין בחי' אמונה לבטל שכלו והשגתו, והיינו להיות ומ"ה שם בנו253 כו' בחי' בני בכורי ישראל254.
אחזה ממש, רק האמונה היא בבחי' סוכ"ע אני הוי' לא שניתי, וכן נת' בת"א פ' בשלח248 בד"ה וירא ישראל, פי' ויראו249 העם את הוי'250 ויאמינו בהוי' היינו ב' שמות הוי' הנז' למעלה, ויראו העם את הוי' היינו ש' הוי' דלתתא המהוה כל העולמות מאין ליש, ע"י ש' הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות251 כו', ונק' עלמא דאתגליא שהוא בחי' השגה ושייך בו לשון יראה יראה בושת כמשל הרואה את המלך כו', ויאמינו בהוי' הוא ש' הוי' דלעילא שהוא בחי' רצון מה שעלה במחשבה להיות הוי' דלתתא להוות העולמות, וע"ז ארז"ל עד שלא נברה"ע252 הי' הוא ושמו בלבד, וז"ע עלמא דאתכסיא שאינו נראה ומושג ולא שייך בו בחי' יראה כ"א אמונה יעו"ש, נמצא מובן שעיקר ענין האמונה מה שאין בו השגה רק שצ"ל אמונה זהו בבחי' סוכ"ע שנק' ש' הוי' דלעילא, והרי זהו ענין הברכות בא"י שממשיכים מבחי' עלמא דאתכסיא ש' הוי' דלעילא להאיר בעלמא דאתגלי', לכן ע"י הברכות נמשך בחי' האמונה, וזהו א"ת מ"ה אלא מאה שע"י מאה ברכות נמשך בחי' מ"ה וביטול היש שזהו ג"כ ענין בחי' אמונה לבטל שכלו והשגתו, והיינו להיות ומ"ה שם בנו253 כו' בחי' בני בכורי ישראל254.
כקיצור. מאמינים, מראש אמנה, אמונה למעלה גם ממזלייהו חזי, מזל שערות, בב"ר נשמות עליונות הנק' אחים למקום שנמשכו מיחוד חו"ב, ראי' ושמיעה, גם זרע אדם, משא"כ בב"ש כענין נשמות דזרע בהמה בי"ע לכן צריך ברכה להמשיך ויאמינו בהוי' דע"ק שהוא בחי' סוכ"ע כו'.