Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אפי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
ביאור שני לתו' דהשמי' כסאי
בס"ד ש"פ תבא ל"ח לפ"ק
ישיבה כסא
ביאור שני לתו' דהשמי' כסאי
בס"ד ש"פ תבא ל"ח לפ"ק
ישיבה כסא
בתבוא
פיה פתחה בחכ'1 ותו' חסד על לשונה2, וצ"ל אם התו' היא תורת חסד, ומה שפתחה בחכ'3, הלא מוחין ומדות רחוקי' במעלה מאד כו'. ויובן בהקדם מארז"ל במד"ר4 בא ר"פ י"ז, כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהם רצונו שנא' כל פעל ה' למענהו5, מה ברא ביום ראשון שמי' וארץ אף הם לא נבראו אלא לכבודו שנא' השמים כסאי6 כו' ואומר השמים מספרים7 כו'. נשמע שמה שהשמים כסאו זהו לכבודו כו' ושהוא ענין א' עם השמים מספרים, וצ"ל שייכותם זל"ז.
פיה פתחה בחכ'1 ותו' חסד על לשונה2, וצ"ל אם התו' היא תורת חסד, ומה שפתחה בחכ'3, הלא מוחין ומדות רחוקי' במעלה מאד כו'. ויובן בהקדם מארז"ל במד"ר4 בא ר"פ י"ז, כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהם רצונו שנא' כל פעל ה' למענהו5, מה ברא ביום ראשון שמי' וארץ אף הם לא נבראו אלא לכבודו שנא' השמים כסאי6 כו' ואומר השמים מספרים7 כו'. נשמע שמה שהשמים כסאו זהו לכבודו כו' ושהוא ענין א' עם השמים מספרים, וצ"ל שייכותם זל"ז.
גויובן בהקדם עוד ענין8 השמים כסאי שנת"ל9 שהוא תשב"כ [שהיא כסא לאור א"ס ב"ה לבחי' רצונו וחכמתו ובינתו כו']. (ולכאורה צ"ל ענין בחי' התו' ה"ה
דרפז
בחי' גילוי אור כמ"ש ותורה אור10, ושם כסא הוא לשון כיסוי כמ"ש במ"א בענין כסא כס אלף11, אך הענין הוא דהנה התו' נק' משל הקדמוני12, שהיא בחי'*13 משל להבין בה בחי' אוא"ס קדמונו ש"ע13 ). ויובן ע"פ הקדמה הידוע בכתבי האריז"ל בספר לק"ת בפי' כל פ' בהתחלתה וידבר14 ה' אל משה דבר אל בנ"י15 [שמשה הוא יסוד אבא16, וענין וידבר הוי' אל משה היינו ההמשכה מאור א"ס ב"ה ליסוד אבא, דבר אל בני ישראל הם נצח והוד17], דהנה ידוע דאורייתא מחכמה נפקת18 היינו שיצאת שרשה מחכמה (ולכאו' צ"ל הלא נת' בכ"ד פי' אורייתא מחכ' נפקת, נפקת דוקא אבל שרשה בבחי' הכתר19, ואיך אמר20 כאן שרשה מחכ', אמנם באמת דקדק לומר שיצאת שרשה מחכ', פי' הדברים ששרש יציאתה היינו תחילת גילויה לנו היא יצאת מחכ', אבל שרשה העצמי ע"ז נא' לא ידע אנוש ערכה21 רק אלקי' הבין דרכה22 ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', וא"כ פי' שיצאת שרשה, ה"ה כמו מחכ' נפקת שא' שם כו') ונתפשטה ונתלבשה למטה. והענין הוא דשרשה בבחי' אור אבא ומשם יציאתה למטה ונתלבשה בז"א.
בחי' גילוי אור כמ"ש ותורה אור10, ושם כסא הוא לשון כיסוי כמ"ש במ"א בענין כסא כס אלף11, אך הענין הוא דהנה התו' נק' משל הקדמוני12, שהיא בחי'*13 משל להבין בה בחי' אוא"ס קדמונו ש"ע13 ). ויובן ע"פ הקדמה הידוע בכתבי האריז"ל בספר לק"ת בפי' כל פ' בהתחלתה וידבר14 ה' אל משה דבר אל בנ"י15 [שמשה הוא יסוד אבא16, וענין וידבר הוי' אל משה היינו ההמשכה מאור א"ס ב"ה ליסוד אבא, דבר אל בני ישראל הם נצח והוד17], דהנה ידוע דאורייתא מחכמה נפקת18 היינו שיצאת שרשה מחכמה (ולכאו' צ"ל הלא נת' בכ"ד פי' אורייתא מחכ' נפקת, נפקת דוקא אבל שרשה בבחי' הכתר19, ואיך אמר20 כאן שרשה מחכ', אמנם באמת דקדק לומר שיצאת שרשה מחכ', פי' הדברים ששרש יציאתה היינו תחילת גילויה לנו היא יצאת מחכ', אבל שרשה העצמי ע"ז נא' לא ידע אנוש ערכה21 רק אלקי' הבין דרכה22 ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', וא"כ פי' שיצאת שרשה, ה"ה כמו מחכ' נפקת שא' שם כו') ונתפשטה ונתלבשה למטה. והענין הוא דשרשה בבחי' אור אבא ומשם יציאתה למטה ונתלבשה בז"א.
הוביאור הדברים, הנה ידוע דשרש רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א24 ושרש השס"ה ל"ת23 הן בחי' ה"ג25 ועד"מ באדם במדות26 שבלב הן שולטין במעשיהו
ורפח
אם לעשות כך ולא לעשות כך כו', כמ"כ למעלה שרשי המ"ע ול"ת נמשכים מבחי' המדות דאצי' מחו"ג, מבחי' החסדים נמשך שרש מעשה המ"ע27 דהיינו שכך וכך יוכשר לעשות ויהי' בו גילוי אלקות (וה"ז תכלית הטוב והחסד כו') ולא באופן אחר (ומה שלכאורה ע"פ החסד לא הי' צריך להיות בו דקדוקי' שכך דוקא ולא כך, כמו שהמוותר אינו מדקדק כלל ליתן למי שראוי דוקא, וכמו אברהם שא' לו ישמעאל יחי' לפניך28. אך הענין הוא דהנה בתיקון הוא בחי' התכללות, וא"כ גם החסד כלול מגבורה, וע' בפ' שלח29 בביאור ועתה יגדל נא בענין המדידה שבכל מצוה כמו סוכה ז"ט ומשהו30 שרשו מבחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס31 כו' ששם32 לית שמאלא33 כו' (ועמ"ש במ"א בענין גבורות גשמים34, שהם חיים לעולם, ומענין כי הדם הוא הנפש35 כו', ומענין איזהו גבור36 כו' שנא' טוב א"א מגבור37 כו'). ונמצא מובן ענין הדקדוק שכזה דוקא יוכשר ולא בא"א, ומה שאברהם אם38 היותו מרכבה לחסד דאצי'39 ועכ"ז א' לו ישמעאל כו' אפ"ל שדקדק לומר לפניך40 שלכאו' ה"ז מיותר, אלא שהכוונה שיחי' בחיים האמיתי' להיות דבוק בחיי החיים כמ"ש בנש"י ואתם הדבקים41 כו' חיים שנת' במ"א פי' פסוק זה להיות דבוק
אם לעשות כך ולא לעשות כך כו', כמ"כ למעלה שרשי המ"ע ול"ת נמשכים מבחי' המדות דאצי' מחו"ג, מבחי' החסדים נמשך שרש מעשה המ"ע27 דהיינו שכך וכך יוכשר לעשות ויהי' בו גילוי אלקות (וה"ז תכלית הטוב והחסד כו') ולא באופן אחר (ומה שלכאורה ע"פ החסד לא הי' צריך להיות בו דקדוקי' שכך דוקא ולא כך, כמו שהמוותר אינו מדקדק כלל ליתן למי שראוי דוקא, וכמו אברהם שא' לו ישמעאל יחי' לפניך28. אך הענין הוא דהנה בתיקון הוא בחי' התכללות, וא"כ גם החסד כלול מגבורה, וע' בפ' שלח29 בביאור ועתה יגדל נא בענין המדידה שבכל מצוה כמו סוכה ז"ט ומשהו30 שרשו מבחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס31 כו' ששם32 לית שמאלא33 כו' (ועמ"ש במ"א בענין גבורות גשמים34, שהם חיים לעולם, ומענין כי הדם הוא הנפש35 כו', ומענין איזהו גבור36 כו' שנא' טוב א"א מגבור37 כו'). ונמצא מובן ענין הדקדוק שכזה דוקא יוכשר ולא בא"א, ומה שאברהם אם38 היותו מרכבה לחסד דאצי'39 ועכ"ז א' לו ישמעאל כו' אפ"ל שדקדק לומר לפניך40 שלכאו' ה"ז מיותר, אלא שהכוונה שיחי' בחיים האמיתי' להיות דבוק בחיי החיים כמ"ש בנש"י ואתם הדבקים41 כו' חיים שנת' במ"א פי' פסוק זה להיות דבוק
זרפט
באוא"ס חיי החיים42 האמיתי' כו'. וזהו שא' לו ישמעאל יחי' בבחי' לפניך כו'. ונמצא כי מזה יובן עוד יותר בחי' ריבוי חסד דאברהם שאם היותו יודע טיב מהות ישמעאל, עכ"ז מצד ריבוי חסדו ביקש וא' לו פי' לואי שיחי' ישמעאל בבחי' לפניך כנ"ל), ובהיפך בל"ת שע"י מעשה זרה לא יהי' בו גילוי אלקות אדרבה יצמצם האור ויסתיר על אור האלקי ויפגום בנפש ובשרשה שבע"ס43 (ובבחי' גבורה זו ג"כ מלובש חסד, שה"ז הוא תכלית הטוב והחסד שלא יאיר אור האלקי בבחי' זו, בכדי שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כו') ולכן אסור44 לעשותו כמו לא תלבש שעטנז45 וכיוצא כ"ז נמשכו מבחי' המדות ושרשם למעלה בבחי' נה"י דאבא שמהם נעשו בחי' מוחין למדות46 כידוע.
באוא"ס חיי החיים42 האמיתי' כו'. וזהו שא' לו ישמעאל יחי' בבחי' לפניך כו'. ונמצא כי מזה יובן עוד יותר בחי' ריבוי חסד דאברהם שאם היותו יודע טיב מהות ישמעאל, עכ"ז מצד ריבוי חסדו ביקש וא' לו פי' לואי שיחי' ישמעאל בבחי' לפניך כנ"ל), ובהיפך בל"ת שע"י מעשה זרה לא יהי' בו גילוי אלקות אדרבה יצמצם האור ויסתיר על אור האלקי ויפגום בנפש ובשרשה שבע"ס43 (ובבחי' גבורה זו ג"כ מלובש חסד, שה"ז הוא תכלית הטוב והחסד שלא יאיר אור האלקי בבחי' זו, בכדי שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כו') ולכן אסור44 לעשותו כמו לא תלבש שעטנז45 וכיוצא כ"ז נמשכו מבחי' המדות ושרשם למעלה בבחי' נה"י דאבא שמהם נעשו בחי' מוחין למדות46 כידוע.
חוזהו וידבר ה' אל משה שהוא בחי' יסוד אבא, דבר אל בנ"י פי' שתתפשט מבחי' החכמה שבתורה להיות מסתעפים מזה המוחין למדות להיות התחלקות מ"ע ול"ת ולבא לבחי' המעשה ממש תפילין גשמיי' וכו', וזהו לבנ"י שהן בחי' נה"י דז"א כי ז"א נק' ישראל48 ונו"ה דז"א נק' בני47 ישראל [ועמ"ש בד"ה ואלה שמות בנ"י49 הבאים מצרימה כו'] לאמר פי' משם יתפשט עוד בכנ"י הנק' נוק' דז"א50 כידוע [וזהו שרש ענין ועשיתם אותם אתם כתיב51 שהאדם הוא העושה את התורה דהיינו שהוא הגורם המשכה זו שיומשך אור א"ס בחכמה דהיינו וידבר ה' אל משה כו' ושיומשך מהחכמה אל בנ"י נו"ה כו' אשר כל זה הוא ע"י ואהבת בכל לבבך52 כו' אם ישים אליו לבו53, רוח אמשיך רוח54 ואייתי רוח וכמ"ש מזה בד"ה בכ"ה בכסלו55 גבי דם התמיד קודם להטבת שתי נרות וסד"ה מזוזה מימין56 כו'].
טרצ
ועד"ז יובן ג"כ פי' ענין השמים כסאי פי' שמים היינו מאש ומים57 (והיינו כמארז"ל נטל אש ומים58 ופתכן59 זב"ז ומהם נעשו שמים) ועיקרו תיבת מים והשין מתיבת אש הוא טפל60 להיות כי עיקר התורה שנלבשה62 בז"א61 הוא63 מבחי' החסדים והן המ"ע והגבורות דל"ת מעורבים בחסדים הללו [(כי גם הן אינן אלא לתועלת גילוי אור החסדים64 שע"י מ"ע ולא שהן בבחי' גבורות ממש כו' וכמ"ש במ"א)], ופי' השמים כסאי היינו שתשב"כ דנקראת שמים מאש ומים היא נק' כסאי, והטעם לזה יובן תחלה עד"מ בישיבה של אדם התחתון על הכסא דאנו רואים בזה כמה מדרגות ירידה הא' מה שנכפף קומתו לישב על הכסא שהושפל בזה חב"ד שבראשו למטה כו', והב' גם כאשר כבר ישב הנה איננו יושב עליה ממש רק בבחי' נה"י שבו שהן תרין שוקין וכו' ולא בחג"ת שבו שהרי תרין דרועין ולבו מוגבהים ממעל לכסא [ועמ"ש מזה בד"ה ותחת רגליו65 כמעשה לבנת הספיר], וכמו"כ66 יובן הנמשל67 למעלה הנה אור אבא כלול מי"ס כידוע ובחי' נה"י שבו ירדו להתלבש בז"א כנ"ל, והרי בחי' ז"א [שהוא בחי' תורה כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא68 שהוא ז"א כמ"ש בד"ה משה ידבר69 ושאר דוכתי] הוא בחי'70 כסא [לבחי' חכמה עילאה] בהיות שמלובש בו בחי' נה"י דאבא כנ"ל, וזהו השמים כסאי כו', וגם שלא נתלבש בנה"י דאבא71 רק בחי' האחוריים דח"ע72 ולא בחי' פנימית [חכמה עילאה וכמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור כשלמה73 בענין וראית את אחורי ופני לא יראו], דהנה74 באמת על75 כ"ד ספרים דאורייתא עליהם נא' ותמלא כדה ותעל76 דהיינו עד"מ הכד
ועד"ז יובן ג"כ פי' ענין השמים כסאי פי' שמים היינו מאש ומים57 (והיינו כמארז"ל נטל אש ומים58 ופתכן59 זב"ז ומהם נעשו שמים) ועיקרו תיבת מים והשין מתיבת אש הוא טפל60 להיות כי עיקר התורה שנלבשה62 בז"א61 הוא63 מבחי' החסדים והן המ"ע והגבורות דל"ת מעורבים בחסדים הללו [(כי גם הן אינן אלא לתועלת גילוי אור החסדים64 שע"י מ"ע ולא שהן בבחי' גבורות ממש כו' וכמ"ש במ"א)], ופי' השמים כסאי היינו שתשב"כ דנקראת שמים מאש ומים היא נק' כסאי, והטעם לזה יובן תחלה עד"מ בישיבה של אדם התחתון על הכסא דאנו רואים בזה כמה מדרגות ירידה הא' מה שנכפף קומתו לישב על הכסא שהושפל בזה חב"ד שבראשו למטה כו', והב' גם כאשר כבר ישב הנה איננו יושב עליה ממש רק בבחי' נה"י שבו שהן תרין שוקין וכו' ולא בחג"ת שבו שהרי תרין דרועין ולבו מוגבהים ממעל לכסא [ועמ"ש מזה בד"ה ותחת רגליו65 כמעשה לבנת הספיר], וכמו"כ66 יובן הנמשל67 למעלה הנה אור אבא כלול מי"ס כידוע ובחי' נה"י שבו ירדו להתלבש בז"א כנ"ל, והרי בחי' ז"א [שהוא בחי' תורה כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא68 שהוא ז"א כמ"ש בד"ה משה ידבר69 ושאר דוכתי] הוא בחי'70 כסא [לבחי' חכמה עילאה] בהיות שמלובש בו בחי' נה"י דאבא כנ"ל, וזהו השמים כסאי כו', וגם שלא נתלבש בנה"י דאבא71 רק בחי' האחוריים דח"ע72 ולא בחי' פנימית [חכמה עילאה וכמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור כשלמה73 בענין וראית את אחורי ופני לא יראו], דהנה74 באמת על75 כ"ד ספרים דאורייתא עליהם נא' ותמלא כדה ותעל76 דהיינו עד"מ הכד
ירצא
הקטן ששואבין בו מים הגדול וידוע דים הגדול הוא בחי' אור אבא77 והכד שנשאב ממנו הוא בחי' נה"י78 שבו שיוצאים ומתלבשים בז"א וזהו אורייתא מחכ' נפקת כו', ומה שהתורה נק' שמים כסאי הוא למטה מבחי' הכד הזה כי המשכת המצות (היינו גשם דבר הציווים דכתי' בכל התורה כו'79 ) ממש הוא ע"י המדות דז"א כנ"ל והוא שנק' כסא לגבי כ"ד ספרים דאורייתא כו' שהן בחי' מוחין לז"א כו', ועל בחי' הכד הזה נאמר למשה וראית את אחורי80 כו' והפנימית לא השיג משה וכנראה בתוך כתבי האריז"ל בסיפור מעשה שהאריז"ל ראה והשיג רזין דאורייתא בפ' בלק ובלעם שלא הי' יכול לגלותם בס' שנים81 כו' כי אין ערך מה שלמעלה מן ההשגה למה שבא ונמשך לבחי' השגה ממש, ולפי ערך זה יובן גם אפילו במשה, ומשארז"ל נובלות חש"מ תורה82 יש לפרשו בב' אופנים א' כנ"ל דבחי' כ"ד ספרים דאורייתא הוא בחי' אחוריי' דנה"י דאבא והן מלובשי' במדות כו', והב' עוד למעלה גם מאור אבא כי חכ' שלמעלה הוא בחי' ח"ס דא"א כידוע ובחי' הנובלות והאחוריי' משם הוא בחי' הים הגדול דאור אבא הנ"ל וכמאמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעא83 דהים הרי נק' חכמה כידוע84 ונמשכת בבחי' נובלות מלמעלה מן החכמה והוא מבחי' חכ' דלא ידיעא כו' [(וע"ד85 ב' האופנים הללו ג"כ יובן במשל ענין כפיפת הקומה לישב שבחי' חב"ד יורדי' למטה, הא' מבחי' ח"ע באבא והב' מאבא לז"א כו')].
הקטן ששואבין בו מים הגדול וידוע דים הגדול הוא בחי' אור אבא77 והכד שנשאב ממנו הוא בחי' נה"י78 שבו שיוצאים ומתלבשים בז"א וזהו אורייתא מחכ' נפקת כו', ומה שהתורה נק' שמים כסאי הוא למטה מבחי' הכד הזה כי המשכת המצות (היינו גשם דבר הציווים דכתי' בכל התורה כו'79 ) ממש הוא ע"י המדות דז"א כנ"ל והוא שנק' כסא לגבי כ"ד ספרים דאורייתא כו' שהן בחי' מוחין לז"א כו', ועל בחי' הכד הזה נאמר למשה וראית את אחורי80 כו' והפנימית לא השיג משה וכנראה בתוך כתבי האריז"ל בסיפור מעשה שהאריז"ל ראה והשיג רזין דאורייתא בפ' בלק ובלעם שלא הי' יכול לגלותם בס' שנים81 כו' כי אין ערך מה שלמעלה מן ההשגה למה שבא ונמשך לבחי' השגה ממש, ולפי ערך זה יובן גם אפילו במשה, ומשארז"ל נובלות חש"מ תורה82 יש לפרשו בב' אופנים א' כנ"ל דבחי' כ"ד ספרים דאורייתא הוא בחי' אחוריי' דנה"י דאבא והן מלובשי' במדות כו', והב' עוד למעלה גם מאור אבא כי חכ' שלמעלה הוא בחי' ח"ס דא"א כידוע ובחי' הנובלות והאחוריי' משם הוא בחי' הים הגדול דאור אבא הנ"ל וכמאמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעא83 דהים הרי נק' חכמה כידוע84 ונמשכת בבחי' נובלות מלמעלה מן החכמה והוא מבחי' חכ' דלא ידיעא כו' [(וע"ד85 ב' האופנים הללו ג"כ יובן במשל ענין כפיפת הקומה לישב שבחי' חב"ד יורדי' למטה, הא' מבחי' ח"ע באבא והב' מאבא לז"א כו')].
יא(וע"פ86 כ"ז יובן ג"כ מה שנק' התורה בשם כסא כס לשון כיסוי, דהנה נת"ל שהתו' נק' משל הקדמוני שהיא בחי' משל להבין בחי' אוא"ס קדמונו של עולם, ונודע כי המשל תחלה ה"ה מכסה על הנמשל, שהרי המשל הוא מדבר זר, וכמו משלי שלמה שהמשיל ד"ת באמרו ראה חיים עם אשה87 אשר אהבת וכדומה, ועכ"ז אחרי שיבין כל דברי המשל היטב יובן הנמשל בטוב טעם ודעת מה שא"א להבין בלתי המשל, שהרי כל ענין המשל הוא בכדי שיובן גם שכל העמוק עמוק מאד
יברצב
ג"כ כמו שכל הגלוי כו'. ועד"ז יובן בבחי' התו' שאם היותה בחי' אור כמ"ש ותורה אור, עכ"ז הנה גשם דבר ההלכות וכל הדברים אשר נצטוינו בתו' נתלבשו בדברים גשמיי' וה"ז כמו המשל שהוא מדבר זר ובו מלובש שכל עמוק, רק שגשם דבר ההלכה שבתו' ה"ז עצמו ג"כ מכוון עמוק שהוא בירור דברים שבנוגה, או הפרדת הסכסוכי' והפירודי' שבין אדם לחבירו כו', משא"כ משלי' סתם ה"ה דברים פשוטי' לגמרי כו', ואמנם גם דברי' הגשמי' שבתו' ה"ה רק כמו המשל בדבר זה88 שהמשל מכסה על הנמשל עד שיבוא על אמתתן ואז יהי' מובנים הנמשל כו' ומה גם כי לא כל אדם זוכה לזה שיש כו"כ שלומדי' דברי תו' ואינם מביני' כ"א פשט דבר ההלכה ולא הנמשל הגנוז בה, וכ"ש בחי' אור הגנוז שבה שהוא בחי' אור תורה ויש בחי' טל תורה כמ"ש מזה במ"א בענין מארז"ל כל המשתמש באור תו'89, ובילקוט טל91 תורה90, וע' בסש"ב פל"ז92, ונמצא מובן מה שהתו' נק' כסא לשון מכסה כי פשט הדברים מכסים על הגנוז בה, ועוי"ל שנק' משל הקדמוני לפי שגם התו' כמו שהיא ברוחניות עד"מ כמו מה שלומדי' בג"ע93 כו' ה"ה רק בחי' משל להבין בחי' אור א"ס קדמונו של עולם כו', כמ"ש מזה במ"א ע' בד"ה אם כסף תלוה94, ונמצא שגם מזה יובן מה שנק' כסא שמכסה כו' עד שנק' רק בשם משל כו') [ועמ"ש מזה בביאור ע"פ תורה95 צוה96.
ג"כ כמו שכל הגלוי כו'. ועד"ז יובן בבחי' התו' שאם היותה בחי' אור כמ"ש ותורה אור, עכ"ז הנה גשם דבר ההלכות וכל הדברים אשר נצטוינו בתו' נתלבשו בדברים גשמיי' וה"ז כמו המשל שהוא מדבר זר ובו מלובש שכל עמוק, רק שגשם דבר ההלכה שבתו' ה"ז עצמו ג"כ מכוון עמוק שהוא בירור דברים שבנוגה, או הפרדת הסכסוכי' והפירודי' שבין אדם לחבירו כו', משא"כ משלי' סתם ה"ה דברים פשוטי' לגמרי כו', ואמנם גם דברי' הגשמי' שבתו' ה"ה רק כמו המשל בדבר זה88 שהמשל מכסה על הנמשל עד שיבוא על אמתתן ואז יהי' מובנים הנמשל כו' ומה גם כי לא כל אדם זוכה לזה שיש כו"כ שלומדי' דברי תו' ואינם מביני' כ"א פשט דבר ההלכה ולא הנמשל הגנוז בה, וכ"ש בחי' אור הגנוז שבה שהוא בחי' אור תורה ויש בחי' טל תורה כמ"ש מזה במ"א בענין מארז"ל כל המשתמש באור תו'89, ובילקוט טל91 תורה90, וע' בסש"ב פל"ז92, ונמצא מובן מה שהתו' נק' כסא לשון מכסה כי פשט הדברים מכסים על הגנוז בה, ועוי"ל שנק' משל הקדמוני לפי שגם התו' כמו שהיא ברוחניות עד"מ כמו מה שלומדי' בג"ע93 כו' ה"ה רק בחי' משל להבין בחי' אור א"ס קדמונו של עולם כו', כמ"ש מזה במ"א ע' בד"ה אם כסף תלוה94, ונמצא שגם מזה יובן מה שנק' כסא שמכסה כו' עד שנק' רק בשם משל כו') [ועמ"ש מזה בביאור ע"פ תורה95 צוה96.
יגקיצור. ענין וידבר ה' עצמות אור א"ס אל משה יסוד אבא דבר אל בנ"י נו"ה לאמר מ', וזהו השמים ז"א תורה כי מ"ע ה"ח ול"ת ה"ג הן כסא לחכמה שנה"י דאבא מתלבשים בז"א, וזהו כד ספרי דאורייתא כד מים החכמה.
ידועפ"ז יובן מ"ש97 ברבות בא ר"פ י"ז הה"ד כל פעל ה' למענהו כו' לכבודו ולעשות בהם רצונו כו' שנא' כה אמר ה' השמים כסאי ואומר השמים
טורצג
מספרים כבוד אל, ובזח"ב תרומה קלו"ב מאן שמים כו' ובמק"מ98 היינו ז"א שביום השבת מאירים בו מוחין דגדלות מאו"א משא"כ בחול מאיר רק מוחין דיניקה99, וזהו מספרים לשון בהירות100 כמראה אבן ספיר101, וגם מספרים שמאיר בו מבחי' סופר וספר וסיפור שהם חב"ד102 וכמשנ"ת בסדור ע"פ השמים מספרים103 כו', ועיין מענין מוחין דיניקה ומוחין דגדלות בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר104 כו' יעו"ש ובסדור ע"פ השמים מספרים105, ועפ"ז יובן שע"י עסק התורה הנק' ספר וע"י תשבע"פ שהיא נק' דברי סופרים בחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כמ"ש בד"ה ולא אבה106 בפ' תצא ובד"ה שחורה אני ונאוה107 עי"ז ממשיכים מוחין דגדלות לז"א מלמעלה מבחי' נה"י דאבא רק שעוברים דרך נה"י וזהו ג"כ ענין השמים כסאי כו' שנמשך על זה מבחי' ועתיק יומין יתיב108 כמ"ש בגמרא פ"ב דחגיגה דף י"ד ע"א, וזהו מספרים כבוד אל כבוד הוא ל"ב נתיבות החכמה109 כו', וזהו לכבודו ולעשות בהם רצונו כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השני110 בפירוש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ (וזהו111 פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה, פי' שאם היות שעיקר בבחי' החסד, שנק' שמים בחי' אש ומים כו' עכ"ז פי' פתחה בחכמה, פי' פיה היינו גילויה כי פה המדבר הוא המגלה העלם שבו לבוא לידי גילוי זולתו כו', ופיה היינו גילוי' פתיחתה היינו ראשיתה היא בחכ' כנ"ל שתחילת גילוי' הי' מחכ', או י"ל פי' המדבר ולומד ד"ת פתחה בחכ' עושה פתח ומבוא גילוי בחי' חכים ולא בחכ' ידיעה בחכ' ידיעה שהוא בחי' אבא דאצי' כו'112.
מספרים כבוד אל, ובזח"ב תרומה קלו"ב מאן שמים כו' ובמק"מ98 היינו ז"א שביום השבת מאירים בו מוחין דגדלות מאו"א משא"כ בחול מאיר רק מוחין דיניקה99, וזהו מספרים לשון בהירות100 כמראה אבן ספיר101, וגם מספרים שמאיר בו מבחי' סופר וספר וסיפור שהם חב"ד102 וכמשנ"ת בסדור ע"פ השמים מספרים103 כו', ועיין מענין מוחין דיניקה ומוחין דגדלות בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר104 כו' יעו"ש ובסדור ע"פ השמים מספרים105, ועפ"ז יובן שע"י עסק התורה הנק' ספר וע"י תשבע"פ שהיא נק' דברי סופרים בחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כמ"ש בד"ה ולא אבה106 בפ' תצא ובד"ה שחורה אני ונאוה107 עי"ז ממשיכים מוחין דגדלות לז"א מלמעלה מבחי' נה"י דאבא רק שעוברים דרך נה"י וזהו ג"כ ענין השמים כסאי כו' שנמשך על זה מבחי' ועתיק יומין יתיב108 כמ"ש בגמרא פ"ב דחגיגה דף י"ד ע"א, וזהו מספרים כבוד אל כבוד הוא ל"ב נתיבות החכמה109 כו', וזהו לכבודו ולעשות בהם רצונו כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השני110 בפירוש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ (וזהו111 פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה, פי' שאם היות שעיקר בבחי' החסד, שנק' שמים בחי' אש ומים כו' עכ"ז פי' פתחה בחכמה, פי' פיה היינו גילויה כי פה המדבר הוא המגלה העלם שבו לבוא לידי גילוי זולתו כו', ופיה היינו גילוי' פתיחתה היינו ראשיתה היא בחכ' כנ"ל שתחילת גילוי' הי' מחכ', או י"ל פי' המדבר ולומד ד"ת פתחה בחכ' עושה פתח ומבוא גילוי בחי' חכים ולא בחכ' ידיעה בחכ' ידיעה שהוא בחי' אבא דאצי' כו'112.
טזקיצור. וברבות דהשמים כסאי והשמים מספרים ענין א' והיינו שמאירים מבחי' סופר ספר וסיפור ע"י עסק התורה שנק' ספר וערבים עלי דברי סופרים113, והיינו המשכת מוחין דגדלות לז"א, וזהו וע"י יתיב, עכ"ה114.