Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוידבר כו' זאת חקת כו'
בס"ד. (ש"פ תשא פ' פרה, ט"ל).
חקת ג' פי'
בס"ד. (ש"פ תשא פ' פרה, ט"ל).
חקת ג' פי'
בתשא, פ' פרה
וידבר ה' אל משה לאמר, זאת חקת התורה1 אשר צוה ה' ויקחו אליך פרה אדומה כו'. הנה מה שיש לדקדק בפסוק זה למה נאמר ב' פעמים הוי', וידבר הוי', ציוה הוי'2, והל"ל וידבר ה' אל משה לאמר זאת חקת התורה ויקחו אליך כו'. הנה פי' חוקת יש בו ג' פירושי'3, הא' ל' חוק ומשפט ע"ד שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, שיש מצות שהם בבחי' חוקי' ויש מצות שהם משפטי', כמו דיני ממונות הרי הם ע"פ הטעם והשכל, אבל יש כמה מצות שהם שלא ע"פ הטעם כלל, וזהו הנק' חוקה שהם חוק לבד שלמעלה מן הטעם, ומכללם גם פרה אדומה שהיא ג"כ למעלה מן הטעם. הב' ל' חקיקה כמשרז"ל במד"ר חוקה חקקתי גזירה גזרתי, חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. הג' ל' הטריפני לחם חוקי, שהוא בחי' חוק שלא ישנה את תפקידו וכמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חוקם כו'. וכל הג' פירושי' יש בבחי' פרה אדומה.
וידבר ה' אל משה לאמר, זאת חקת התורה1 אשר צוה ה' ויקחו אליך פרה אדומה כו'. הנה מה שיש לדקדק בפסוק זה למה נאמר ב' פעמים הוי', וידבר הוי', ציוה הוי'2, והל"ל וידבר ה' אל משה לאמר זאת חקת התורה ויקחו אליך כו'. הנה פי' חוקת יש בו ג' פירושי'3, הא' ל' חוק ומשפט ע"ד שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, שיש מצות שהם בבחי' חוקי' ויש מצות שהם משפטי', כמו דיני ממונות הרי הם ע"פ הטעם והשכל, אבל יש כמה מצות שהם שלא ע"פ הטעם כלל, וזהו הנק' חוקה שהם חוק לבד שלמעלה מן הטעם, ומכללם גם פרה אדומה שהיא ג"כ למעלה מן הטעם. הב' ל' חקיקה כמשרז"ל במד"ר חוקה חקקתי גזירה גזרתי, חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. הג' ל' הטריפני לחם חוקי, שהוא בחי' חוק שלא ישנה את תפקידו וכמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חוקם כו'. וכל הג' פירושי' יש בבחי' פרה אדומה.
גצז
ולהבין כ"ז הנה כל התורה4 היא בחי' תושב"כ, פי' תורה שבכתב כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה שהוא כדמיון הכתב בדיו על גבי הקלף שהם משני דברים נפרדים ומחברי' אותם יחד בתמונת האותיות כו', אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי'5 שאינם מדבר נפרד כלל כ"א מיני' ובי'. והנה באברהם ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ולכאו' יפלא איך קיים כל התורה הלא יש כמה מצות התלויות בארץ, והרבה מצות שתלוים ביצ"מ כמו תפילין, ואיך קיים אותם. אך הענין הוא בהיות ידוע כי בד"כ התורה היא בחי' רצוא ושוב, ואברהם קיים כל התורה ברצוא ושוב6, שזהו שנא' בו הלוך ונסוע הנגבה, שזהו כמו והחיות רצוא ושוב, שהי' תמיד בבחי' מרכבה וביטול ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמו רצוא ושוב דתורה שנא' מימינו אש דת, אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שוב7, ואברהם קיים זאת ברצוא ושוב עצמו, לכן קיים אברהם כו'.
ולהבין כ"ז הנה כל התורה4 היא בחי' תושב"כ, פי' תורה שבכתב כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה שהוא כדמיון הכתב בדיו על גבי הקלף שהם משני דברים נפרדים ומחברי' אותם יחד בתמונת האותיות כו', אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי'5 שאינם מדבר נפרד כלל כ"א מיני' ובי'. והנה באברהם ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ולכאו' יפלא איך קיים כל התורה הלא יש כמה מצות התלויות בארץ, והרבה מצות שתלוים ביצ"מ כמו תפילין, ואיך קיים אותם. אך הענין הוא בהיות ידוע כי בד"כ התורה היא בחי' רצוא ושוב, ואברהם קיים כל התורה ברצוא ושוב6, שזהו שנא' בו הלוך ונסוע הנגבה, שזהו כמו והחיות רצוא ושוב, שהי' תמיד בבחי' מרכבה וביטול ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמו רצוא ושוב דתורה שנא' מימינו אש דת, אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שוב7, ואברהם קיים זאת ברצוא ושוב עצמו, לכן קיים אברהם כו'.
דוביאור ענין רצוא ושוב8, הנה הרצוא הוא ברשפי אש ליכלל וליבטל אליו ית' שלא ירצה בשום דבר זולתו ית', שזהו מ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים, פי' מות ורע הוא בחי' תענוגי עוה"ז השפל והגשמי, וחיים וטוב9 הנה טוב הוא בחי' ההשפעה שבג"ע, וחיים הוא מקור השפעת תענוגי' רוחני' שבג"ע10, לכן ובחרת בחיים היינו בבחי' כי עמך מקור חיים כו', וזהו בחי' הרצוא. ובחי' השוב הוא בחי' עול מצות, וזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך דהיינו בחי' אהבה שבלב שהיא בחי' רצוא שתהי' בכל לבבך דהיינו בחי' רצוא שלם, ואח"כ אם רץ לבך שוב לאחד11 דהיינו בחי' בכל נפשך כפשוטו, היינו לקשר ג' לבושי הנפש בחי' מחדו"מ, שהמחשבה שלו יהי' מקושר במחשבת התורה, ודבורו בדבור התורה, והמעשה במעשה המצות כו', שזהו בבחי' השוב כו'. והנה אברהם שקיים כל
הצח
התורה כולה היינו שלפי עוצם עבודתו בא לבחי' רצו"ש, אבל אנו א"א לנו להגיע לבחי' רצו"ש מצד עבודתינו, וזהו"ע התורה ומצות שניתן לנו, שלפי שהם בחי' רצו"ש כנ"ל בפי' מימינו אש דת וכמו"כ מ"ע ומל"ת הם בבחי' רצו"ש, לכן הם הנותנים כח ועוז לבוא לבחי' הרצו"ש כו'.
התורה כולה היינו שלפי עוצם עבודתו בא לבחי' רצו"ש, אבל אנו א"א לנו להגיע לבחי' רצו"ש מצד עבודתינו, וזהו"ע התורה ומצות שניתן לנו, שלפי שהם בחי' רצו"ש כנ"ל בפי' מימינו אש דת וכמו"כ מ"ע ומל"ת הם בבחי' רצו"ש, לכן הם הנותנים כח ועוז לבוא לבחי' הרצו"ש כו'.
ווזהו בד"כ כל התורה, וענין פרה אדומה היא ג"כ בחי' רצו"ש, שאפר הפרה הוא בחי' רצוא והמים חיים הם בחי' השוב, רק שהרצו"ש דפרה הוא למעלה מבחי' רצו"ש דכל התורה12, שזהו כמו ההפרש בין בכל לבבך לבכל מאדך, שבכל לבבך הגם שהוא בחי' רצוא ליכלל וליבטל אליו ית' אך הוא לא יותר ממה שהלב מכיל רק בכלי הלב ולא יותר, אבל בחי' בכל מאדך הוא בבחי' בלי גבול ומדה ושיעור, וזהו בחי' הרצוא דפרה שהיא בלי גבול, והיינו שעי"ז ממשיכי' בחי' והחיות רצוא ושוב פי' והחיות היינו חיות האלקי13 שמאיר מאתו ית' להחיות כל הנבראי' והנאצלי' כו', וההתבוננות לבוא לבחי' רצוא זו דפרה הוא ג"כ גבוה יותר, כי ההתבוננו' הנ"ל דרצוא שבכל התורה הוא מצד ובחרת בחיים והיינו כמ"ש לאהבה את הוי' כי הוא חייך, אבל בחי' רצוא זו דפרה היינו להיות ועמך לא חפצתי פי' עמך היינו בחי' כי עמך מקור חיים מאחר שהוא רק עמך לא חפצתי, כ"א שירצה ליכלל וליבטל בעצמותו ית' כו', ולכן לפי ערך הרצוא דפרה השוב הוא בחי' מים חיים שהם גבוהי' במעלה יותר מבחי' השוב שלאחר הרצוא דכל התורה כו'.
זולהבין ענין הפרה, הנה אמרו בזהר פרה דקבילת משמאלא14, ומאן איהי לשמאלא פני שור כמד"א ופני שור מהשמאל. ולכאו' צ"ל ההפרש שבין פרה לשאר כל הקרבנות, שכל הקרבנות היו בשמאל דוקא להעלות ולתקן קו השמאל, כי שרש יניקת החיצוני' הוא מקו השמאל ולכן רישא דעשו בעטפוי דיצחק להיות כי יצחק הי' מבחי' הגבו' לכן מצד ריבוי הגבורות יכול להיות יניקה לחיצוני' כנודע, וזה הי' ענין הקרבנות בשמאל לתקן קו השמאל15, ולכן ארז"ל העולה קדש קדשים שחיטתה
חצט
בצפון דייקא, משא"כ שלמים שהם קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה, אבל קדשי קדשי' שחיטתן בצפון דוקא מטעם הנ"ל16.
בצפון דייקא, משא"כ שלמים שהם קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה, אבל קדשי קדשי' שחיטתן בצפון דוקא מטעם הנ"ל16.
טוזהו שארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, שתורה הוא בחי' קו האמצעי וגמ"ח בחי' קו הימין ועבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות הוא בחי' תיקון קו השמאל כו'. ולהבין ענין העבודה, צ"ל תחלה [ענין] התורה שהיא קו האמצעי, בהיות ידוע שהתורה נק' בשם מצוה, ובמצוה יש ב' פירושי', הא' ל' ציווי, הב' ל' צוותא וחיבור17. ולהבין מהו ענין צוותא וחיבור, כי הנה כתי' רבות עשית אתה ה' אלקי18 נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, פי' רבות עשית קאי על ריבוי התהוות הנבראי' שזה נמשך מצד בחי' נפלאותיך היינו בחי' ל"ב נתיבות חכמה כמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכ' חקק וברא י"ה ה' צבאות, פי' פליאות שהיא בחי' חכ' נפלאה, ומצד כי שרש התהוותם הוא מל"ב נתיבות חכמה לכן יש בהנפעל חכ' נפלאה ועמוקה, שענין הילוך הגלגלי' יש בו חכ' נפלאה כו', וענין ל"ב נתיבות חכמה דוקא נודע כי הם כנגד ך"ב אותיות ועשרה מאמרות. והנה מה שהם נקראי' נפלאות זהו רק אלינו פי' לגבי השגת הנבראי', אבל לגבי' ית' אין ערוך אליך שאין ערוך כלל בחי' הנפלאות19, ולכן כדי שיהי' גילוי אלקותו ית' בעולם זהו ענין התומ"צ כי בהם וע"י נמשך גילוי אלקותו ית' בעולם. וזהו משארז"ל תנאי הי' לו להקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזור את העולם לתהו, והיינו כנ"ל שע"י התורה שישראל מקיימין עי"ז ממשיכי' גילוי אלקותו ית' בעולם כו'. וזהו כמ"ש בזהר ובמד"ר ע"פ עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד עשרה מאמרות20 כו', לפי שע"י עשה"ד שהם כללות תרי"ג מצות כו' ע"י ממשיכי' בחי' עשרה מאמרות כו' כמ"ש במ"א בד"ה וירא ישראל את
יק
היד21 הגדולה כו'. וזהו ענין התורה בחי' קו האמצעי שע"י נמשך גילוי אלקות בעולמות הנבראי' שהם בחי' קדושה.
היד21 הגדולה כו'. וזהו ענין התורה בחי' קו האמצעי שע"י נמשך גילוי אלקות בעולמות הנבראי' שהם בחי' קדושה.
יאוענין עליית קו השמאל שנפל זהו ענין העבודה הוא בחי' קו השמאל, ויובן בהקדם ענין הקרבת הבהמה על המזבח על חטא האדם, הלא האדם חטא הבהמה לא חטא, ומהו ענין הקרבתה ע"ג המזבח, וגם איך מתתקן חטא האדם ע"י הקרבת הבהמה. הנה ידוע כי שרש הבהמה גבוה מאד מבחי' בהמה רבה ואח"כ נפלה בבחי' בהמה דאכלה אלף טורין22 (ע' בזהר בראשית די"ח ע"ב ובמק"מ שם בד"ה על אלף טורין), ואח"כ נפלה עוד עד שנתהוה בהמה הגשמיות שלנו, וע"י הקרבתה מתעלית לשרשה, ולכן הוא מתקן את נפש האדם כמ"ש במ"א23. והנה עכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו, שע"י התפלה הוא בירור הנה"ב ששרשו ג"כ כנ"ל, כי זהו שאמר הכתוב הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, וכתי' כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, ופי' הגו סיגים מכסף כמו שכדי שיוכל הצורף לעשות כלי נאה צריך לברר תחלה הסיגים מהכסף ואז אח"כ יעשנה כלי, כי קודם הבירור הכסף אינו בתכלית העילוי וכמו"כ הפסולת אינם פסולת גמור עדיין, כך כדי שיהי' האדם כלי לקבל בחי' הקדושה היינו גילוי אלקותו ית', צ"ל תחלה בירור הפסולת, וזהו כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, לפ"ע ההילול והשבח שלו בתפלה בעבודת בוראו כן הוא ערך בירור הפסולת שלו. ובזה יובן מה שאומרים סלח לנו כי חטאנו אחר העבודה24 בהתבוננו' בק"ש, שלכאו' הי' צ"ל סלח לנו קודם התפלה, אך הענין הוא דהנה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו ואם אינו עושה עבירות ומקיים מצות ולומד תורה הרי הוא בעיניו כזכאי, אבל כשמתבונן בגדולת הבורא ית' בק"ש באחד איך דכולא קמי' כלא חשיב, אזי הוא מבין שנמצא בו פסולת ג"כ, ואז מבקש סליחה ומחילה. וזהו בד"כ ענין הבירור דתפלה שמברר את הנה"ב ומעלה אותה.
יבועוד זאת הי' העבודה בקרבנות שלאחר גמר הקרבנות הנה האפר שהי' נשאר היו תורמין תרומת הדשן25, ולכאו' צ"ל מ"ש בתרומת הדשן ולבש הכהן בגדי בד
יגקא
ומכנסי בד שהם לבושי' גבוהי'26 למה היו צריכי' לתרומת הדשן ללבושי' גבוהי' כאלו דוקא. אך הענין הוא כי האפר שהי' נשאר הנה בעבודה הו"ע המרירות שנעשה מחמת התבוננות הנ"ל בק"ש ותפלה, והנה במרירות יש ב' בחי', הא' הוא שפלות, והב' הוא בחי' עצבות27, והנה השפלות הוא כלי לגילוי אוא"ס ב"ה כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח דוקא, וכמשארז"ל גדולה ענוה יותר מכולם, אבל בחי' העצבות הנה היא אסקופה הנדרסת לכל העוונות מקור כל העוונות, לזה הו"ע תרומת הדשן לברר הפסולת לגמרי. וזהו שבתרומת הדשן ארז"ל שהטוב שבהאפר הי' נבלע במקומו והפסולת היו שופכין אל שפך הדשן, וכמו"כ בעבודה ללקוט השפלות מתוך העצבות, והעצבות יודחה לגמרי כו'. וזהו בד"כ ענין עבודה בירור קו השמאל בשלימות. וזהו על ג' דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח, שג' קוין אלו הם נגד ג' קוין דבחי' אדם כו', וע"י התורה נמשך גילוי אלקותו ית' כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו', וגמ"ח הוא מלמעלמ"ט, ועבודה היא מלמטלמ"ע.
ומכנסי בד שהם לבושי' גבוהי'26 למה היו צריכי' לתרומת הדשן ללבושי' גבוהי' כאלו דוקא. אך הענין הוא כי האפר שהי' נשאר הנה בעבודה הו"ע המרירות שנעשה מחמת התבוננות הנ"ל בק"ש ותפלה, והנה במרירות יש ב' בחי', הא' הוא שפלות, והב' הוא בחי' עצבות27, והנה השפלות הוא כלי לגילוי אוא"ס ב"ה כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח דוקא, וכמשארז"ל גדולה ענוה יותר מכולם, אבל בחי' העצבות הנה היא אסקופה הנדרסת לכל העוונות מקור כל העוונות, לזה הו"ע תרומת הדשן לברר הפסולת לגמרי. וזהו שבתרומת הדשן ארז"ל שהטוב שבהאפר הי' נבלע במקומו והפסולת היו שופכין אל שפך הדשן, וכמו"כ בעבודה ללקוט השפלות מתוך העצבות, והעצבות יודחה לגמרי כו'. וזהו בד"כ ענין עבודה בירור קו השמאל בשלימות. וזהו על ג' דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח, שג' קוין אלו הם נגד ג' קוין דבחי' אדם כו', וע"י התורה נמשך גילוי אלקותו ית' כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו', וגמ"ח הוא מלמעלמ"ט, ועבודה היא מלמטלמ"ע.
ידומעתה יובן ענין פרה אדומה28 שהי' בה ג"כ העבודה באפר הפרה, רק שבקרבנות הי' העיקר בחי' עשן המערכה, וגם בתרומת הדשן הי' ג"כ עבודה, אבל בפרה נהפוך הוא שהעיקר הוא בחי' האפר.
טוולהבין זה צ"ל ענין עשן המערכה הנה כתי' והר סיני עשן כולו פי' עש"ן ר"ת עולם שנה נפש29, עולם הוא בחי' מקום, ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא
טזקב
בחי' החיות המחי' מקום וזמן30 כו', וע"ז נא' ויעל עשנו שבחי' עשן זה נתעלה בבחי' רצוא כו'. אך הנה נא' והרשעה כולה בעשן תכלה, וכתי' כי רשעים יאבדו כו' כלו בעשן כלו, שלכאו' צ"ל איך שייך לומר על רשעי' שיתעלו בעשן הוא בחי' עולם שנה נפש כנ"ל. אך הענין הוא, דהנה באמת בחי' עשן המערכה מתעלה כנ"ל, אבל עשן דפרה הוא ע"ד והרשעה בעשן תכלה, כי הנה נודע שבחטא ועון יש גוף החטא במח' או בדבור או במעשה, ויש בחי' הדקות והכחות רוחני' שיש בהחטא ועון דהיינו ההרהור והדבור בעניני החטא כו', הנה נודע כי הדקות והכחות רוחני' א"א להם להתעלות כ"א רק החטא והעון גופא יוכל להתעלות31, ואדרבה יוכל לבא לבחי' בכל מאדך כמשארז"ל טוב מאד זה יצה"ר. וזהו ענין העשן דפרה שע"י העשן יוצא דקות החטא והאפר הנשאר הוא בירור החטא עצמו, והרי הוא כמו החטא לאחר הבירור שיתעלה יותר כו'. וביאור ענין זה, כי הנה נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"ר32 בבחי' העשן והנשאר הוא יסוד העפר ולכן העיקר נשאר דוקא, כי הכל הי' מן העפר, כמו"כ יובן כאן שע"י העשן דפרה הרשעה תכלה שהוא הדקות שבהחטא ועון, והאפר הנשאר הוא בחי' בירור החטא עצמו כנ"ל.
בחי' החיות המחי' מקום וזמן30 כו', וע"ז נא' ויעל עשנו שבחי' עשן זה נתעלה בבחי' רצוא כו'. אך הנה נא' והרשעה כולה בעשן תכלה, וכתי' כי רשעים יאבדו כו' כלו בעשן כלו, שלכאו' צ"ל איך שייך לומר על רשעי' שיתעלו בעשן הוא בחי' עולם שנה נפש כנ"ל. אך הענין הוא, דהנה באמת בחי' עשן המערכה מתעלה כנ"ל, אבל עשן דפרה הוא ע"ד והרשעה בעשן תכלה, כי הנה נודע שבחטא ועון יש גוף החטא במח' או בדבור או במעשה, ויש בחי' הדקות והכחות רוחני' שיש בהחטא ועון דהיינו ההרהור והדבור בעניני החטא כו', הנה נודע כי הדקות והכחות רוחני' א"א להם להתעלות כ"א רק החטא והעון גופא יוכל להתעלות31, ואדרבה יוכל לבא לבחי' בכל מאדך כמשארז"ל טוב מאד זה יצה"ר. וזהו ענין העשן דפרה שע"י העשן יוצא דקות החטא והאפר הנשאר הוא בירור החטא עצמו, והרי הוא כמו החטא לאחר הבירור שיתעלה יותר כו'. וביאור ענין זה, כי הנה נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"ר32 בבחי' העשן והנשאר הוא יסוד העפר ולכן העיקר נשאר דוקא, כי הכל הי' מן העפר, כמו"כ יובן כאן שע"י העשן דפרה הרשעה תכלה שהוא הדקות שבהחטא ועון, והאפר הנשאר הוא בחי' בירור החטא עצמו כנ"ל.
יזובזה יובן משארז"ל במד"ר33 כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנא' ויקחו אליך פרה אדומה, וכשהוא רוצה הוא קוראה לשון זכר שנא' לקח פר אחד בן בקר, כן הוא בפ' תצוה פל"ח. ולכאו' צ"ל הלא פר דאהרן הי' דוקא פר ופרה אדומה הי' דוקא פרה, כמו שמצינו בשארי קרבנות שמהם היו פרים ומהם היו נקבות. אך הענין הוא דהנה פר הוא בחי' קליפת נוגה אבל פרה היא בחי' ג' קליפות. ויובן זה הוא כמו ענין הנה"ב שקודם ירידתה בגוף אינו רע כלל, אבל לאחר שירד בגוף יכול להיות נאחז ברע גמור. וזהו כמו ההפרש בין פר לפרה, שפר הוא בחי' ק"נ ופרה בחי' ג' קליפות34, וזהו כשהוא רוצה קוראה פר שהו"ע בירור ק"נ אבל כשהוא רוצה הוא קוראה פרה דהיינו הבירור מג"ק, וזהו ע"ד כמו יעקב העלה אבק עד כסא הכבוד שאפי' בחי' אבק העלה ג"כ35. וז"ע הפרה ג"כ
יחקג
שמטהר טמא מת היינו בחי' מה שהרשעי' קרוי' מתים, משא"כ שאר הקרבנות אין באי' כ"א על שגגות דוקא36 כנודע.
שמטהר טמא מת היינו בחי' מה שהרשעי' קרוי' מתים, משא"כ שאר הקרבנות אין באי' כ"א על שגגות דוקא36 כנודע.
יטוהנה לפ"ע העלי' דבחי' רצוא דפרה כן הוא המשכת השוב הוא בחי' ונתן עליו מים חיים37 אל כלי, דהנה מים חיים הוא כמו שהם נובעי' מהמקור. ויובן זה ממה שאנו רואי' שכאשר בא לאדם איזה השכלה הנה הוא מתמלא תענוג משא"כ לאחר שמתיישן השכל אינו מקבל תענוג ממנו כלל, והיינו מפני שכאשר השכל הוא קרוב למקורו אז מאיר בו התגלות התענוג אבל לאחר שמתיישן הלא הוא מתרחק ממקורו לכן לא נמצא בו בחי' התענוג כו'. ועד"ז יובן ההפרש בין השוב דתומ"צ לבחי' השוב דפרה שהוא בחי' מים חיים, דבכל התו' השוב הוא בחי' מים סתם, אבל השוב דפרה הוא בחי' מים חיים שנובעי' מהמקור כו'. וההמשכה הוא אל כלי היינו בחי' המצות הנק' כלים להמשכת אוא"ס ב"ה. וזהו בד"כ ענין ק"ש שמתחלה ואהבת בכל לבבך הוא בחי' רצוא דכל התורה, ובכל נפשך הוא בחי' השוב כו', ואח"כ בכל מאדך ה"ע רצוא דפרה, והיו הדברים האלה אשר אנכי כו'38 הוא בחי' מים חיים שוב דפרה, וקשרתם הוא בחי' המצות כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין הם בחי' הכלים להמשכת אוא"ס ב"ה. והנה עוד הי' בפרה תולעת שני ואזוב ועץ ארז, כי התולעת מכה ארזים בפי'39, כן הוא בחי' נש"י שע"י הדבור בתורה ותפלה שהתורה היא בחי' ודברי אשר שמתי בפיך40 וכמו"כ בחי' התפלה, ע' בדרוש אד' שפתי תפתח41, וע"י הם מכים ארזי', כי כמו שיש ארזי' בקדושה בחי' צדיק כתמר כן יש בלעו"ז כו'42.
כומעתה יובן סדר הפסוק43 וידבר ה' ולמה נאמר ב"פ הוי', דהנה כתי' וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ופי' אשר עשה הוי' במצרים44,
כאקד
שבמצרים עשו ישראל שיהי' התגלות ש' הוי', דקודם יצי"מ נא' וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם שהי' הגילוי אל האבות רק בש' שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי45 להם, אבל במצרים נתגלה ש' הוי', וזהו אשר עשה הוי' במצרים היינו שש' הוי' עשו במצרים, פי' גילוי ש' הוי', והיינו ע"י השעבוד כו' וכמאמר רב מתיבתא בזהר פ' שלח אעא דלא סליק בה נורא46 מבטשין לי', גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וגם ע"י בירור הניצוצות שביררו במצרים כו'. ולכן בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות47 כמשארז"ל פרה זו מצרים שנא' עגלה יפיפי' מצרים, אדומה זו בבל שנא' אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי כי מלכי מדי תמימי' היו כו', אשר לא עלה כו'48, נאמר [בה] ב' פעמים הוי' והיינו כי ע"י בירור ד' מלכיות עי"ז יתגלה ש' הוי' דלעילא כו'. וזהו פי' הפסוק וידבר הוי' הוא ש' הוי' דז"א, אל משה הוא יסוד ז"א49, לאמר שיהי' הגילוי במל', זאת חקת התורה אשר צוה הוי' היינו ש' הוי' דלעילא בחי' עתיקא שיתגלה ע"י בחי' פרה בירור ד' מלכיות כו', לאמר הוא בחי' חכ' היינו כי הגילוי הוא בחכ'.
שבמצרים עשו ישראל שיהי' התגלות ש' הוי', דקודם יצי"מ נא' וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם שהי' הגילוי אל האבות רק בש' שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי45 להם, אבל במצרים נתגלה ש' הוי', וזהו אשר עשה הוי' במצרים היינו שש' הוי' עשו במצרים, פי' גילוי ש' הוי', והיינו ע"י השעבוד כו' וכמאמר רב מתיבתא בזהר פ' שלח אעא דלא סליק בה נורא46 מבטשין לי', גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וגם ע"י בירור הניצוצות שביררו במצרים כו'. ולכן בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות47 כמשארז"ל פרה זו מצרים שנא' עגלה יפיפי' מצרים, אדומה זו בבל שנא' אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי כי מלכי מדי תמימי' היו כו', אשר לא עלה כו'48, נאמר [בה] ב' פעמים הוי' והיינו כי ע"י בירור ד' מלכיות עי"ז יתגלה ש' הוי' דלעילא כו'. וזהו פי' הפסוק וידבר הוי' הוא ש' הוי' דז"א, אל משה הוא יסוד ז"א49, לאמר שיהי' הגילוי במל', זאת חקת התורה אשר צוה הוי' היינו ש' הוי' דלעילא בחי' עתיקא שיתגלה ע"י בחי' פרה בירור ד' מלכיות כו', לאמר הוא בחי' חכ' היינו כי הגילוי הוא בחכ'.
כבוענין זאת חקת התורה ית' בו ענין הג' פירושי'50, הא' לשון אותיות החקיקה, דהנה אותיות הכתיבה הוא שכותבין בדיו על הקלף, והרי הדיו מסתיר על מקום הלבן שבקלף, אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי' שאין שום דבר המסתיר ומעלים כו', ואותיות אלו גבוהי' מאד. ומזה נמשך פי' חוק ל' חוק ומשפט שלמעלה מן השכל כי לעוצם גדלות בחי' אותיות החקיקה אינם יכולים להיות נמשכי' בבחי' הטו"ד, כ"א הם בבחי' שלמעלה מן הטו"ד. ומזה נמשך ג"כ ל' חוקה דהיינו ל' קביעות כי חוק נק' המל'51 והנה במל' יש עליות וירידות וזהו ענין חוקה ל' קביעות שיומשך הקביעות במל', וזהו מבחי' אני ה' לא שניתי כו', והיינו כי כתי' אכלו ריעים
כגקה
שתו ושכרו דודים ואיתא בזהר52 אכלו ריעי' לעילא שתו ושכרו דודי' לתתא, והיינו כי יחוד זו"נ אינו תדיר אבל או"א זיווגייהו תדיר, וזהו ענין הקביעות שגם בזו"נ יהי' זיווגייהו תדיר, וזהו ע"ד שביקש יעקב בשכמל"ו שיומשך כבוד מל' ית' ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד הוי', וע"ד ברוך כבוד הוי' ממקומו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני53 יעו"ש. [וזהו"ע זאת חקת שיומשך החוק והקביעות בזאת היא בחי' מל'].
שתו ושכרו דודים ואיתא בזהר52 אכלו ריעי' לעילא שתו ושכרו דודי' לתתא, והיינו כי יחוד זו"נ אינו תדיר אבל או"א זיווגייהו תדיר, וזהו ענין הקביעות שגם בזו"נ יהי' זיווגייהו תדיר, וזהו ע"ד שביקש יעקב בשכמל"ו שיומשך כבוד מל' ית' ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד הוי', וע"ד ברוך כבוד הוי' ממקומו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני53 יעו"ש. [וזהו"ע זאת חקת שיומשך החוק והקביעות בזאת היא בחי' מל'].