Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel· Year 5641· Maamarim· Rabbi Elazar Says Torah Scholars Increaseתורת שמואל· תרמ"א· מאמרים· אר"א וכו' ת"ח מרבים
אאר"א וכו' ת"ח מרבים
בס"ד, למא' כי תבואו כו' ושבתה דתקס"ב
א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום1 בעולם2 שנא' וכל בניך כו' ורב שלום בניך3 א"ת בנייך אלא בוניך4, שהם ת"ח5 שעוסקים בבנינו ש"ע כמארז"ל בענין הבנאים מצד א'6 מאי בנאי' אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו ש"ע, ולכאורה א"מ הלא העולם כבר בנוי ומשוכלל כו', ויובן בהקדם מ"ש שובי שובי השולמית (שה"ש ז' )7 וארז"ל בשה"ש במקומו8, ובפ' תולדות פס"ו9 אומה שעושה10 שלום ביני ובין עולמי, וצ"ל מהו"ע השלום שעושין כו', שלכאו' אינו מובן איך יתכן ענין העדר השלום עמו ית', עד שיצטרכו לעשות שלום בינו ובין עולמו כו'. אך הענין דפי' שלום הוא לשון התחברות וא"כ פי' שעושין שלום ביני ובין עולמי היינו שמחברים וממשיכים אוא"ס בעולם ויתפרש זה גם מתחילת הבריאה, וכ"ש לפי מה שנעשה אח"כ חסרון הירח, וחטא עה"ד והדורות שסילקו השכינה למעלה מז' רקיעי'12 כנ"ל11, דהנה נת"ל13 בענין והלא במא' א' יכול להבראות, שהוא מא' כללי דבראשית14 נמי מא' הוא15, ואם הי' נברא ממאמר א' זה היו העולמות בתכלית הביטול ע"ד עלמא דאתכסיא16 ויותר כו', ולכן נפרטו בע"מ בבחי' הדבור בכדי שיהי' מציאות נבראים נפרדים, בכדי
בס"ד, למא' כי תבואו כו' ושבתה דתקס"ב
א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום1 בעולם2 שנא' וכל בניך כו' ורב שלום בניך3 א"ת בנייך אלא בוניך4, שהם ת"ח5 שעוסקים בבנינו ש"ע כמארז"ל בענין הבנאים מצד א'6 מאי בנאי' אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו ש"ע, ולכאורה א"מ הלא העולם כבר בנוי ומשוכלל כו', ויובן בהקדם מ"ש שובי שובי השולמית (שה"ש ז' )7 וארז"ל בשה"ש במקומו8, ובפ' תולדות פס"ו9 אומה שעושה10 שלום ביני ובין עולמי, וצ"ל מהו"ע השלום שעושין כו', שלכאו' אינו מובן איך יתכן ענין העדר השלום עמו ית', עד שיצטרכו לעשות שלום בינו ובין עולמו כו'. אך הענין דפי' שלום הוא לשון התחברות וא"כ פי' שעושין שלום ביני ובין עולמי היינו שמחברים וממשיכים אוא"ס בעולם ויתפרש זה גם מתחילת הבריאה, וכ"ש לפי מה שנעשה אח"כ חסרון הירח, וחטא עה"ד והדורות שסילקו השכינה למעלה מז' רקיעי'12 כנ"ל11, דהנה נת"ל13 בענין והלא במא' א' יכול להבראות, שהוא מא' כללי דבראשית14 נמי מא' הוא15, ואם הי' נברא ממאמר א' זה היו העולמות בתכלית הביטול ע"ד עלמא דאתכסיא16 ויותר כו', ולכן נפרטו בע"מ בבחי' הדבור בכדי שיהי' מציאות נבראים נפרדים, בכדי
בשא
שיושלם הרצון מה שעלה ברצונו בחי' הרצון דאנא אמלוך17 שענין המלוכה לא יתכן כ"א על נבראים נפרדים18 שז"ע עם מל' עוממות19 כמ"ש במ"א, וע"י שנפרט בבחי' הדבור דע"מ פרטי' עי"ז נמשך שיהיו נבראים נפרדים ליש ודבר נפרד כמשנת"ל. ואמנם צ"ל הלא אמרו ג"כ שנתאוה הקב"ה להיות לו ית'21 דירה בתחתונים20, וכמ"ש שוקיו עמודי שש22, וארז"ל במד"ר שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו23, ולמה נשתוקק ונתאוה24 זה אינו מובן, אך זה אנו יודעים שנשתוקק ונתאוה כו', ולמלאות תשוקה זו מוכרח להיות תחילה מציאות תחתונים, וזהו ע"י שנפרט בע"מ בבחי' הדבור כנ"ל שעי"ז נעשה בחי' מציאות תחתונים במעלה25 כו', אך עדיין אינו מובן איך יהי' לו ית' דירה בבחי' התחתונים במעלה, שזהו מה שנתהווה העולם ליש ודבר נפרד, הלא אין אני והוא יכולים לדור26 כו', ואיך יהי' שניהם יחד שיהי' בחי' תחתונים במעלה ועכ"ז יהי' דירה לו ית' במקום התחתונים כו'. אך הענין הוא שזהו מ"ש רז"ל בפ"ט דשבת תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב, ובא"ל יחזור את העולם לתהו27, וכתי' עשרה עשרה הכף28 וארז"ל במד"ר29 ובזהר שעה"ד מכוונים כנגד עש"מ30, והיינו שע"י עשרת הדברות מתקיימים ע"מ, וכמ"ש נמוגים ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה (תילי' סי'32 ע"ה31 ) וארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ שובי שובי השולמי' דל"ג נמוגי'
שיושלם הרצון מה שעלה ברצונו בחי' הרצון דאנא אמלוך17 שענין המלוכה לא יתכן כ"א על נבראים נפרדים18 שז"ע עם מל' עוממות19 כמ"ש במ"א, וע"י שנפרט בבחי' הדבור דע"מ פרטי' עי"ז נמשך שיהיו נבראים נפרדים ליש ודבר נפרד כמשנת"ל. ואמנם צ"ל הלא אמרו ג"כ שנתאוה הקב"ה להיות לו ית'21 דירה בתחתונים20, וכמ"ש שוקיו עמודי שש22, וארז"ל במד"ר שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו23, ולמה נשתוקק ונתאוה24 זה אינו מובן, אך זה אנו יודעים שנשתוקק ונתאוה כו', ולמלאות תשוקה זו מוכרח להיות תחילה מציאות תחתונים, וזהו ע"י שנפרט בע"מ בבחי' הדבור כנ"ל שעי"ז נעשה בחי' מציאות תחתונים במעלה25 כו', אך עדיין אינו מובן איך יהי' לו ית' דירה בבחי' התחתונים במעלה, שזהו מה שנתהווה העולם ליש ודבר נפרד, הלא אין אני והוא יכולים לדור26 כו', ואיך יהי' שניהם יחד שיהי' בחי' תחתונים במעלה ועכ"ז יהי' דירה לו ית' במקום התחתונים כו'. אך הענין הוא שזהו מ"ש רז"ל בפ"ט דשבת תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב, ובא"ל יחזור את העולם לתהו27, וכתי' עשרה עשרה הכף28 וארז"ל במד"ר29 ובזהר שעה"ד מכוונים כנגד עש"מ30, והיינו שע"י עשרת הדברות מתקיימים ע"מ, וכמ"ש נמוגים ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה (תילי' סי'32 ע"ה31 ) וארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ שובי שובי השולמי' דל"ג נמוגי'
גשב
ארץ וכל יושבי' אלולי שעמדו ישראל לפני ה"ס ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע33 כבר הי' העולם מתגמגם והולך, ומי ביסם העולם אנכי שנא' אנכי תכנתי עמודי' סלה בזכות אנכי ה' אלקיך34 תכנתי עמודי', וכ"ה בפ' תולדות פס"ו, וכמשי"ת שאחת דבר כו' שזהו כל הדברים35 כו' הכלל שכולל הכל כו', ונת' לעיל36 דכתי' ועמך כולם צדיקים37 שהוא ע"י קיום התומ"צ שכללותן נק' בשם צדקה38 כו', וז"ע וכדי ליתן שכ"ט לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ39, והיינו כי הצדיקים ממשיכים בחי' מאמר א' הוא מאמר הכללי, וכמ"ש גוי אחד בארץ40 שממשיכים בחי' אחד היינו מאמר אחד גם בארץ41 שהיא בחי' יבשה, שהנבראים שביבשה בחי' עלמא דאתגלי'42 הם נפרדים ועכ"ז יומשך בחי' אחד היינו שיהי' בבחי' ביטול היש לאין כו', וז"ע ת"ח מרבים שלום בעולם כי ע"י התורה נמשך קיום העולם כנ"ל והם מרבים שלום שעושים שלום ביני ובין עולמי, והיינו הגם שנעשה העולם ליש ודבר נפרד שהוא בחי' מציאת התחתונים, עכ"ז יהי' דירתו ית' בתחתונים ע"י בחי' ביטול היש שפועלים הצדיקים והת"ח שעוסקים בתורה שז"ע בנינו ש"ע פי' בנינו היינו קיומו וכנ"ל שתלוי בתומ"צ, ועי"ז ממשיך אחד בארץ היינו מא' א' שיהי' ביטול היש, ועי"ז יהי' שלום והתחברות אא"ס בעולם שז"ע בחי'
ארץ וכל יושבי' אלולי שעמדו ישראל לפני ה"ס ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע33 כבר הי' העולם מתגמגם והולך, ומי ביסם העולם אנכי שנא' אנכי תכנתי עמודי' סלה בזכות אנכי ה' אלקיך34 תכנתי עמודי', וכ"ה בפ' תולדות פס"ו, וכמשי"ת שאחת דבר כו' שזהו כל הדברים35 כו' הכלל שכולל הכל כו', ונת' לעיל36 דכתי' ועמך כולם צדיקים37 שהוא ע"י קיום התומ"צ שכללותן נק' בשם צדקה38 כו', וז"ע וכדי ליתן שכ"ט לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ39, והיינו כי הצדיקים ממשיכים בחי' מאמר א' הוא מאמר הכללי, וכמ"ש גוי אחד בארץ40 שממשיכים בחי' אחד היינו מאמר אחד גם בארץ41 שהיא בחי' יבשה, שהנבראים שביבשה בחי' עלמא דאתגלי'42 הם נפרדים ועכ"ז יומשך בחי' אחד היינו שיהי' בבחי' ביטול היש לאין כו', וז"ע ת"ח מרבים שלום בעולם כי ע"י התורה נמשך קיום העולם כנ"ל והם מרבים שלום שעושים שלום ביני ובין עולמי, והיינו הגם שנעשה העולם ליש ודבר נפרד שהוא בחי' מציאת התחתונים, עכ"ז יהי' דירתו ית' בתחתונים ע"י בחי' ביטול היש שפועלים הצדיקים והת"ח שעוסקים בתורה שז"ע בנינו ש"ע פי' בנינו היינו קיומו וכנ"ל שתלוי בתומ"צ, ועי"ז ממשיך אחד בארץ היינו מא' א' שיהי' ביטול היש, ועי"ז יהי' שלום והתחברות אא"ס בעולם שז"ע בחי'
דגדוליםא מע"צ ממעשה שו"אב, והיינו כי ע"י מע"צ נמשך להיות בחי' ביטול היש לאין, ולכן אשר הוצאתיך מאמ"צ ולא אשר בראתי שו"אג, לפי שיצ"מ בעבודה ז"ע לצאת מהמיצר שיתגלה כבוד ה'ד וראו כל בשרה כו'.
השג
דירה בתחתונים, שיושלם רצון דאנא אמלוך שזהו אינו שייך כ"א על נפרדים שזהו מציאות בחי' התחתונים במעלה, ועכ"ז יהי' לו ית' דירה בתחתונים, וז"ע מרבים שלום כו', בחי' שלום והתחברות ביני ובין עולמי כו'.
דירה בתחתונים, שיושלם רצון דאנא אמלוך שזהו אינו שייך כ"א על נפרדים שזהו מציאות בחי' התחתונים במעלה, ועכ"ז יהי' לו ית' דירה בתחתונים, וז"ע מרבים שלום כו', בחי' שלום והתחברות ביני ובין עולמי כו'.
וב) ולהבין איך ע"י התורה נמשך בנינו ש"ע, ושע"י יומשך בחי' מאמר א' בחי' מאמר כללי הנ"ל, הנה כתי' ואהי' אצלו אמון43, ופי' במד"ר אמון לשון אומן44 שהתורה היא בחי' כלי אומנתו של הקב"ה, והנה אנו רואים שכאשר המלך בונה פלטרין מתחלה עושה האומן הציור איך יבנה הפלטרין של המלך, כמ"ש משל זה במד"ר ובזהר45, והנה האומן כשמצייר הציור הנה תחלה מצייר כללות הבנין ארכו ורחבו לצד זה ולצד זה, ואח"כ מצייר פרטי החדרים, שיהי' כך וכך כו', וכך הנה יובן בבחי' התורה שהיא נק' אמון ל' אומן וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום46 וארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם47 כי יומו של הקב"ה אלף שנה48 והתורה היא בחי' האומן שבה נברא העולם וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא49, ומאחר שבעולם יש בחי' כלל ופרט כנ"ל בהכרח שיהי' בבחי' התורה שהיא בחי' האומן ג"כ בחי' כלל ופרט, והענין הוא דהנה כתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר50, ופי' כל הדברים האלה שדיבור אחד יצא מפי הקב"ה שהי' כולל כל עשה"ד51 וגם כל פרטי הדינים המבוארים בכל התורה כולה כו', וכמ"ש אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי52, פי' אחת דיבר אלקים שדבור א' יצא מפי הקב"ה שהוא בחי' כל הדברים שכולל כל העשה"ד, שתים זו שמעתי שהוא בחי' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו53, ולכן במ"ת כתי' וכל העם רואים את הקולות54 כו' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה55 שהוא מה שאין הפה יכול לדבר והאזן אינו יכול לשמוע56 כו' והיינו מפני שבמ"ת האיר בחי' הכלליות ולכן האיר בנפש ג"כ בחי' הכלליות, ולכן הי' ראי' ושמיעה הכל א' כי בבחי' הנפש עצמה
זדש
בחי' הראי' ובחי' השמיעה ביחד כו', ולמעלה הוא ג"כ כן, כי הנה למטה בעולם הבריאה ראי' ושמיעה המה כל א' בחי' בפ"ע, ראובן הוא בחי' ראי'57 כי ראה ה'58, שמעון הוא בחי' כי שמע ה'59, אך הנה השבטים הם בחי' מרכבתא תתאה שהוא בחי' מרכבתא דבריאה60, פני ארי'61 אותיות ראי'62, אבל למעלה הוא בחי' הכלל ששם ראי' ושמיעה בהדי הדדי כו', ולכן ת"ח שלומדים תורה הם ממשיכים מבחי' כללות הנמצא בתורה והתורה היא בחי' אומן שבה נברא העולם, ולכן כאשר ממשיכים מבחי' כלל שבתורה נמשך ג"כ בחי' הכלל שבעולם שהוא בחי' מאמר א' מאמר הכללי כו', וזהו ות"ת כנגד כולם63, כי ע"י בחי' ת"ת נמשך בחי' מאמר א' מאמר הכללי, וזהו שנק' הת"ח בשם בנאין שעוסקי' בבנינו של עולם, כי ע"י שלומדים בחי' התורה ממשיכים בחי' מאמר א' בעולם ולכן נק' עוסקי' בבנינו ש"ע כו'.
בחי' הראי' ובחי' השמיעה ביחד כו', ולמעלה הוא ג"כ כן, כי הנה למטה בעולם הבריאה ראי' ושמיעה המה כל א' בחי' בפ"ע, ראובן הוא בחי' ראי'57 כי ראה ה'58, שמעון הוא בחי' כי שמע ה'59, אך הנה השבטים הם בחי' מרכבתא תתאה שהוא בחי' מרכבתא דבריאה60, פני ארי'61 אותיות ראי'62, אבל למעלה הוא בחי' הכלל ששם ראי' ושמיעה בהדי הדדי כו', ולכן ת"ח שלומדים תורה הם ממשיכים מבחי' כללות הנמצא בתורה והתורה היא בחי' אומן שבה נברא העולם, ולכן כאשר ממשיכים מבחי' כלל שבתורה נמשך ג"כ בחי' הכלל שבעולם שהוא בחי' מאמר א' מאמר הכללי כו', וזהו ות"ת כנגד כולם63, כי ע"י בחי' ת"ת נמשך בחי' מאמר א' מאמר הכללי, וזהו שנק' הת"ח בשם בנאין שעוסקי' בבנינו של עולם, כי ע"י שלומדים בחי' התורה ממשיכים בחי' מאמר א' בעולם ולכן נק' עוסקי' בבנינו ש"ע כו'.
חג) ומעתה יובן משארז"ל והלואי שיתפלל אדם64 כל היום כולו, שמשמע שבחי' התפלה גדול מבחי' התורה כו', ויובן זה בהקדם מעלת התורה שנית, כי הנה כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה65, ופי' לעבדה ולשמרה להמשיך בחי' זיו ואור בג"ע כי ג"ע הוא בחי' עולם הבריאה66, והנה כתי' יוצר אור ובורא חשך67 שיצירה נק' בשם אור ובריאה נק' חשך, ולכאו' צ"ל איך שייך לומר שבריאה יהי' נק' בשם חשך ויצי' אור הלא עולם הבריאה גבוה מבחי' יצירה. אך הענין הוא דהנה ביצי' מאיר מבחי' מדות כמ"ש בכהאריז"ל ובתקונים68 שית ספירן מקננא ביצי'69, ולכן הוא בחי' אור שמאירים מדותיו ית' בחי' אהוי"ר כו', אבל בבריאה מאיר בחי' בינה וכמ"ש בתקוני' ובכהאריז"ל אימא מקננא בכורסייא70, ומחמת עוצם הגילוי שמאיר בבריאה א"א שיהי' השגה גמורה בבחי' זו, ולכן נק' בשם חשך, כי פי' החשך הוא שאינו מאיר וכמו"כ בעולם הבריאה שאינו מאיר בהשגה גמורה
טשה
האור שמאיר בה לכן נק' בשם חשך, וזהו שמשנה ביצי' ותלמוד בבריאה71, כי משנה היא בחי' פסק דין וטעם קצר הנה זה יכול להשיג אף מי שאינו בר דעת גדול שהרי גם הקטן יכול ג"כ להשיגה72, אבל בחי' התלמוד מחמת החריפות שבתלמוד לא יוכל הקטן להשיגה מחמת קוטן כלי המוח כו' ולכן נק' חשך כמ"ש במחשכים הושיבני וארז"ל זו תלמוד בבלי73 שנק' חשך מפני שאינו בגילוי כ"כ כמו המשנה שגם קטן יכול להבין המשנה, וכמו"כ הוא ענין בריאה שנק' בשם חשך היינו מפני עוצם הגילוי שמאיר שם אינו יכול לבוא בבחי' השגה גמורה לכן נק' בשם חשך, וזהו ויניחהו בג"ע בחי' עולם הבריאה לעבדה ולשמרה דהיינו להמשיך בחי' אור וזיו להאיר את החשך וכמו בבית אפל כאשר מביאים הנר לתוכה מאיר הנר את החשך, כך הנה בחי' עולם הבריאה שנק' בורא חשך ע"י המשכת האור והזיו של התומ"צ שזהו לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת74 ממשיכים בחי' אור וזיו בבריאה כו', והאור והזיו זה הוא כמו האבות שנק' זיו כמ"ש מלכים א' ו'75 בשנה הרביעית בחדש זיו וארז"ל בר"ה די"א ע"א בירח שבו נולדו זיותני עולם היינו האבות76, והיינו מפני כי האבות הן המרכבה77 וע"י הביטול שלהם המשיכו בחי' האור והזיו, וכמו"כ ע"י המצות ממשיכים אור וזיו בג"ע שהוא עולם הבריאה שנק' בורא חשך.
האור שמאיר בה לכן נק' בשם חשך, וזהו שמשנה ביצי' ותלמוד בבריאה71, כי משנה היא בחי' פסק דין וטעם קצר הנה זה יכול להשיג אף מי שאינו בר דעת גדול שהרי גם הקטן יכול ג"כ להשיגה72, אבל בחי' התלמוד מחמת החריפות שבתלמוד לא יוכל הקטן להשיגה מחמת קוטן כלי המוח כו' ולכן נק' חשך כמ"ש במחשכים הושיבני וארז"ל זו תלמוד בבלי73 שנק' חשך מפני שאינו בגילוי כ"כ כמו המשנה שגם קטן יכול להבין המשנה, וכמו"כ הוא ענין בריאה שנק' בשם חשך היינו מפני עוצם הגילוי שמאיר שם אינו יכול לבוא בבחי' השגה גמורה לכן נק' בשם חשך, וזהו ויניחהו בג"ע בחי' עולם הבריאה לעבדה ולשמרה דהיינו להמשיך בחי' אור וזיו להאיר את החשך וכמו בבית אפל כאשר מביאים הנר לתוכה מאיר הנר את החשך, כך הנה בחי' עולם הבריאה שנק' בורא חשך ע"י המשכת האור והזיו של התומ"צ שזהו לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת74 ממשיכים בחי' אור וזיו בבריאה כו', והאור והזיו זה הוא כמו האבות שנק' זיו כמ"ש מלכים א' ו'75 בשנה הרביעית בחדש זיו וארז"ל בר"ה די"א ע"א בירח שבו נולדו זיותני עולם היינו האבות76, והיינו מפני כי האבות הן המרכבה77 וע"י הביטול שלהם המשיכו בחי' האור והזיו, וכמו"כ ע"י המצות ממשיכים אור וזיו בג"ע שהוא עולם הבריאה שנק' בורא חשך.