Toras Shmuel·Year 5641·Maamarim·Three Festivals You Shall Celebrate to Meתורת שמואל·תרמ"א·מאמרים·שלש רגלים תחוג לי

אשלש רגלים תחוג לי
ליל ב' חה"פ מ"א
שלש רגלים תחוג לי¹ בשנה², את חג המצות תשמור כו' למועד חדש האביב³ כו' וחג הקציר בכורי מעשיך כו' וחג האסיף בצאת השנה באספך מן⁵ השדה⁴ כו', וי"ל למה נק' המועדים שהם מועדי הוי'⁶ ע"ש התבואה חדש האביב וחג הקציר כו', וסוכות הוא חג האסיף⁷, שלכך אם הזמן מגיע לאביב והשעורה אינה אביב עדיין צריך לעבר את השנה כדי שיהי' פסח דוקא בחדש האביב⁸, פי' אביב היינו שהתבואה נגמרת ועומדת מחוברת עדיין⁹, וכמשארז"ל קישות שהתליע באביה¹⁰ שפירשו¹¹ במחובר, ולכאו' אין זה מובן מה שייכות הרגלים שנא' בהם שלש רגלים תחוג לי, דהיינו לעצמותו, לתבואת הארץ דוקא, ועוד שלפ"ז הי' צריך שיהיו הרגלים נוהגין בארץ דוקא שתבואות שייכה להארץ וא"כ גם הרגלים הי' צריך שיהי' בארץ דוקא, ובאמת הרגלים הם נוהגין בארץ ובחו"ל¹² אף שאין אז זמן בכורי התבואות אצלינו וגם אין לנו תבואות כו'. אך הענין הוא דהנה מתחלה צ"ל מה שנקראו המועדים בשם רגלים שמזה משמע שהמועדים שייך לרגל¹³, וזהו שלמדו

ברט
רז"ל במשנה חגיגה פ"א שקטן¹⁴ שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור, וכן החיגר¹⁵ כו' לפי שנא' שלש רגלים שמשמע מזה שהמועדים שייכים לרגל כו', וצ"ל מה שייכות המועדים לרגל דוקא, וגם צ"ל מהו שלש רגלים שהרי רגליים הם שתים.

גאך הענין הוא, דהנה כתי' כה אמר ה'¹⁶ אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכים¹⁷ בין העומדים האלה שהמלאכים נק' עומדים וכמ"ש כולם עומדים¹⁸ כו' שרפים עומדים¹⁹ כו', והנה בעמידה יש מעלה וחסרון שהמעלה הוא שאין להם ירידה ועומדים תמיד במדרגה אחת, והחסרון הוא שאין להם ג"כ עלי' גדולה כו', אך הנה אעפ"כ ע"י עמידה שלהם שעומדים תמיד במדרגה אחת באוי"ר ברשפי אש עי"ז הם ממשיכים המשכת גילוי אלקות, וכמ"ש ורגליהם רגל ישרה²⁰, ואיתא בתוס' חגיגה די"ג ע"א שישרה בגימ' תקט"ו²¹, וכן ואתחנן הוא בגי' תקט"ו שתקט"ו תפלות²² התפלל משה כמנין ואתחנן.

דולהבין מהו ענין החשבון של תקט"ו, הענין הוא דהנה אנו רואים שלמעלה הוא הכל על חשבון ת"ק שנה כמשארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"ק²³ כו', בין רקיע לרקיע כו', ובמד"ר בראשית פט"ו²⁴ עה"ח מהלך ת"ק שנה כו', ולהבין מהו ת"ק דוקא. אך הענין הוא דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה²⁵ כו' וארז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבורה זו מכת בכורות והת"ת זו מ"ת והנצח זו בנין ירושלים²⁷ וההוד זו בנין²⁶ בהמ"ק²⁸, שהם חמשה מדות כו' שהעיקר המדות הם חמשה²⁹ שהם מקור

הרי
להשתל' העולמות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה³⁰ (וכתי'³²* זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה³¹ וע' בזח"ג שמיני דל"ח ע"א ובפי' המק"מ שם, שבחי' רחמים וחסדי' שהם שייכים לעולם, לפי שבתחלה עלה במח'³³ לברוא את העולם במדה"ד, ולפי' הרמ"ז קאי על עולם התהו³⁴, ראה שאין העולם מתקיים נטל מדת החסד שע"י בחי' המשכת החסד יתקיים העולם, וכמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם³⁵ וארז"ל א"ת בהבראם אלא באברהם³⁶, שהי' מרכבה³⁷ למדת החסד³⁸ שבו נברא

ו*)וכתי'^א זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה. ופי' בזח"ג שמיני דל"ח ע"א מהו כי מעולם המה, כד ברא קוב"ה עלמא נטל^ב יצחק וברא בי' עלמא, חמא דלא יכול למקים^ג בלחודוי, נטל אברהם וקיים בי' עלמא הה"ד אלה תולדות כו' בהבראם א"ת בהבראם אלא באברהם, חמא דבעינן קיומא יתיר נטל ליעקב ושתף לי' ביצחק וקיים עלמא כו' וע"ד^ד באברהם ויעקב אתקיים עלמא ובגין כך כי מעולם המה, והיינו כמארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר וזהו אברהם ויעקב וכמ"ש במק"מ, יצחק ב"ן, אברהם מ"ה, יעקב הוא חיבר מ"ה וב"ן בכל פרצוף ופרצוף^ה, כי מעולם המה שע"י נעשה תיקון העולמות, וכן נצח והוד הם ענפי המדות, נצח ענף החסד הוד ענף הגבורה, והיינו שהם בחי' כליות יועצות^ו איך להשפיע כו', שנמצא ה' מדות חג"ת נו"ה הם מקור להשתלשלות העולמות כו'

זריא
העולם, וכאשר ראה שנצרך קיום יותר, שיתף עמו מדה"ר היינו מדתו של יעקב³⁹, והיינו ע"ד שמצינו ברקיע שארז"ל בזהר פ' לך דע"ז ע"א, כד⁴⁰ ברא קוב"ה עלמא עבד שמיא מאש וממיא⁴¹ מתערבין כחדא, והיינו חו"ג, וכ"ה במד"ר בראשית פ"ד⁴² נטל אש ומים ופתכן זה בזה, ולא הוי⁴³ גלדי, ולבתר אתגלידו⁴⁴ וקיימו ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, שז"ע שיתף מדה"ר למדה"ד דיצחק⁴⁵ שעי"ז דוקא אתקיים עלמא, והיינו כי חו"ג הם שני הפכים לגמרי, משא"כ מדת הרחמי' נותן מקום למדת הגבורה, שאם⁴⁶ היות שע"פ הדין אינו מגיע לו מ"מ צריכים לרחם עליו ועי"ז מתקיים העולם, וזהו זכור רחמיך דיעקב וחסדיך דאברהם שכאשר שיתף אותם למדה"ד דיצחק עי"ז נתקיים העולם וזהו כי מעולם המה, וכן נצח והוד הם ג"כ שייך לעולם שהם ענפי המדות נצח הוא ענף החסד⁴⁷ והוד ענף הגבורה⁴⁸ שההשפעה נשפע ע"י הענפים דוקא, וכמו שאנו רואים באילן הנה גידול הפירות הוא ע"י הענפים מהאילן ולא על עצם גוף האילן כו', וכך עיקר ההשפעה הוא ע"י הענפים דחו"ג שהם נצח והוד, ונמצא שחמשה מדות אלו שייכים לעולם כו'), ומה שנא' כי כל בשמים ובארץ⁴⁹ שהוא בחי' יסוד מדה ששית זהו רק בחי' מדה שמחבר

חלהעיר^ז מענין ישמחו השמים^ח חו"ג^ט ת"ת ונו"ה עיקר הז"א, יסוד השפעה שמלבר מגופא הולדה השפעה לזולתו בסידור בד"ה אתה הצבת^י, וע' בפע"ח גבי סוכות^יא.

טריב
שמים וארץ⁵⁰, וזשארז"ל (כמדומה שזהו במד"ר פ' תרומה פל"ג⁵¹) כל מה שיש בשמים יש בארץ, והיינו שבחי' כי כל ממשיך מבחי' שמים בארץ, אבל לא שהיא מדה חדשה רק שהיא מחבר כו', וזהו שבשמים הוא הכל על חשבון ת"ק והיינו לפי ששם מאיר החמשה מדות וכל א' כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד הוא חשבון ת"ק, נמצא שבשמים מאיר רק בחי' מדות שהוא בחי' ו"ה, אך הנה ע"י עבודת המלאכי' שאומרים קדוש באוי"ר ברשפי אש עי"ז ממשיכים בחי' ט"ו שהוא בחי' י"ה בבחי' ת"ק שהיא בחי' מדות, כי המדות הם שייכים רק לעולמות⁵² וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שכדי שיהי' עולם צריך לבנות את החסד⁵³ שעד שלא נבה"ע אינו שייך בחי' חסד כלל כי על מי יתחסד כו' (וכן⁵⁴ כתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שרחמים וחסדים שייך לאחר שנברא העולם, אבל קודם שנבה"ע אינו שייך כלל רחמים וחסדים כי על מי ירחם ויתחסד כו'). משא"כ בחי' י"ה שהוא אנת חכים ולא בחכ' ידיעא⁵⁵ כו' אינם שייכים לעולמות כלל כי אף גם אם לא נבה"ע שייך ג"כ בחי' חכ' כו' (וכענין שארז"ל אלפים שנה קדמה⁵⁷ תורה לעולם שנא' אאלפך⁵⁹ חכ' אאלפך בינה⁶⁰ שבחי' חו"ב קדמו למעלת העולם⁵⁸ כמ"ש מזה בכ"ד⁵⁶). וזהו שהמלאכים ע"י

ימלאכים^יב שרשם מבינה בה"ז בלק^יג דק"ץ ב' ברכו כו' גבורי כח^יד בינה עד הוד^טו ת"ק י"ה לפי ששרשן מבינה תו"א ביאור זכור^טז.

יאריג
עבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה שהיא בחי' מדות, והיינו שממשיכים שיהי' השם שלם כו', כי פעם כתיב כי יד על כס י"ה⁶¹ אין השם שלם⁶² שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה⁶³, אך המלאכים ממשיכים בחי' י"ה בו"ה שיהי' השם שלם*, וזהו ורגליהם רגל ישרה תקט"ו שממשיכים בחי' י"ה בו"ה** שהוא בחי' מדות כו'.

יבאך הנה בנשמות כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, דהיינו שלנש"י יש ב' המעלות דהיינו שהם בחי' עומדים גם בהתלבשות הנפש בגוף וגם מהלכים וכמ"ש רגלי עמדה במישור (תהילים ססי' ך"ו⁶⁴), פי' מישור היינו כמו במלאכים רגל ישרה, ועמידת הרגל בנש"י המלובשי' בגוף היינו שתעמוד במישור שיהיו עומדים תמיד על מדרגתם שלא יפלו ח"ו וכמ"ש (דניאל א' ד') ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, שהיא מעלה ומדרגה גבוה, וזהו שארז"ל באשה קראו מושב⁶⁵, אבל עמידה היא בבחי' עלמא דדכורא, כמ"ש בזח"ב תצוה דקפ"ג ע"א לקיימא על רגלוהי⁶⁶ ירכין וגופא כחדא תמן, ירכין וגופא לקיימא כדכורא דקיימא בחיליה ולא כנוקבא

יגוכן^יז בע"ח שהוא מהלך ת"ק שנה^יח שיומשך בו מבחי' י"ה היינו מבחי' ועל יובל ישלח שרשיו^יט בחי' בינה^כ מה שמו דההוא נהר יובל שמו^כא כו' *)(וצ"ל^כב שזהו מיחוד חיצוני דחו"ב כמשי"ת^כג). **)(וי"ל^כד רגל ישרה שלהיות שזהו ע"י העמידה שזהו ברגל) *)ענין^כה הכפיפה שכאשר נמשך אחר דברי' הגשמיים ה"ה כופה ומשתחוה ראשו כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו פ"ה^כו, ונופל י"ל שגרוע יותר שהרי הכפוף הוא עומד על מדריגתו רק שנכפף משא"כ הנופל כמ"ש בסידור ע"פ זה^כז, ועד"ז יובן בלעו"ז דהיינו ביצה"ר שי"ל ז"ע תאוות היתר ותאוות איסור ח"ו.

ידריד
דארחהא למיתב, והיינו שהעמידה הוא שלא יהי' במדרגת נופלי' וכפופים* וכמ"ש סומך ה' לכל הנופלים⁶⁷ שנפלו ממדרגתם, משא"כ עומדים הוא שעומדים תמיד על מדרגתם בלי נטי' ח"ו לימין ושמאל וזהו רגלי עמדה במישור כו', וע' בלק"ת פ' נשא⁶⁸ בד"ה נשא את ראש בני גרשון דרוש הראשון ססעי' ב' שענין העמידה הוא ביטול הרצון של הרצונות שבעניני עוה"ז ולהיות בבחי' משלחי רגל השור והחמור⁶⁹, דהיינו למנוע את ההילוך של היצה"ר, שיש בו ג"כ הילוך ע"ד מ"ש (בש"ב י"ב ד') ויבא הלך לאיש העשיר כו' שהוא ההילוך שבלעו"ז⁷⁰ שהולך ומתחזק וכמו שפי' רש"י שם שמתחלה מדמה את יצה"ר להלך שעובר לדרכו ואח"כ לאורח שנעשה אכסנאי ואח"כ לאיש שהוא בעל הבית, ולכן מה שמונע א"ע מהילוך זה זהו נק' עמידה בחי' ביטול רצון דיצה"ר, וכמארז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, ומוקמי לה בגמ' קדושין פ"ק דל"ט ע"ב כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה שזהו כענין העמידה שעומד בכח לכבוש את תאוות היצה"ר לבלי יניח לו להתפשט בבחי' הילוך שלו ח"ו, וע' שם בלק"ת שזהו בחי' קרשים, שארז"ל במד"ר ר"פ תרומה למעלן שרפים עומדים ולמטן עצי שטים עומדים שזהו בחי' קרשי המשכן, שבחי' זו נק' בעבודה בחי' עומדים, וע"י העמידה עי"ז ממשיכים ג"כ מבחי' י"ה בו"ה, וזהו שאנו אומרים הללויה⁷¹ היינו שאנו ממשיכים את בחי' י"ה כו', וז"ע ט"ו שבחים שבישתבח⁷³ שהוא כנגד ט"ו תיבות שבפסוק את ה' האמרת

טורטו
היום⁷⁴, וכן ט"ו ווי"ן⁷² שבאמת ויציב⁷⁵ שהוא הכל המשכת בחי' י"ה בו"ה, שזהו ע"י שהם בחי' עומדים וכמו המלאכים כו'.

טזב) אך בנשמות יש עוד מעלה שהם נק' מהלכים וכמ"ש אם בחקתי תלכו⁷⁶, וכן באברהם כתי' התהלך לפני⁷⁷, והיינו כי הילוך הוא בחי' התבוננות מעצמות אוא"ס שהוא בחי' בכל מאדך בלי גבול⁷⁸, כי בכל לבבך ובכל נפשך⁷⁹ הוא בחי' לפי שכלו יהולל איש⁸⁰, דהיינו השגה שע"פ שכל וטו"ד שהתבוננות זו היא רק מבחי' ממכ"ע, משא"כ בכל מאדך הוא בחי' התבוננות מעצמות אוא"ס איך שהוא למעלה עד אין קץ⁸¹ ולמטה עד אין תכלית וכולא קמי' כלא⁸² ולגדולתו אין חקר⁸³ כו' שזהו בחי' תשובה שהוא בחילא יתיר⁸⁴, וזהו ענין רגל השלישי שהוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה⁸⁵ כו', כי במלאכים אין להם רק שתי רגלים וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה אחת וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם, אך בנש"י שיש להם שלשה רגלים עי"ז הם נעשים מהלכים בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור.

יזוהנה ע"י הילוך שמלמטה למעלה עי"ז נעשה מלמעלה ג"כ בחי' הילוך וכמ"ש והתהלכתי בתוככם⁸⁶, היינו שנמשך גילוי תוס' אורות מלמעלה מהשתלשלות ועי"ז נעשה למטה ג"כ בחי' גילוי, כי ע"פ השתלשלות נעשה למטה בחי' העלם והסתר, פי' השתלשלות⁸⁷ הוא מה שנמשך בבחי' עו"ע⁸⁸ ולכן ע"פ השתלשלו' כל מה שנמשך למטה יותר מתמעט האור יותר, שהרי העלול אינו מלביש רק בחי' מחצה התחתון של העילה שהוא מן החזה ולמטה⁸⁹, וא"כ משכל למדות וממדות לדבור עד"מ מתמעט כל מה שלמטה במיעוט אחר מיעוט עד שנעשה למטה העלם והסתר,

יחרטז
וז"ע ויעמידם כו' חק נתן⁹⁰ כמה יהי' הגילוי בסדר השתלשלו' ולא יעבור שיומשך יותר מהחק שע"פ סדר השתלשלו', וז"ע עמידה שעומדים במדריגה אחת, והיינו שגם מה שממשיכים תוס' אור ע"י העבודה מבחי' י"ה כנ"ל ג"כ בכלל עמידה יחשב שהרי המשכה זו היא מהחכמה שהחכ' היא בחי' ראשית מסדר ההשתלשלו'⁹¹, ולפ"ז צ"ל פי' ויעמידם שהעמיד המלאכים⁹² שע"י עבודתם באהוי"ר ואמירת קדוש ימשיכו תוס' אור במדות שרש העולם היינו מבחי' ט"ו י"ה ועכ"ז גם ע"ז חק נתן בסדר השתלשלו' ולא יעבור חוק זה כו', ומאחר שנמשך ע"פ סדר השתלשלו' הרי למטה הוא העלם והסתר כנ"ל שבסדר השתלשלות מתמעט למטה מטה כו', משא"כ ע"י הילוך שנמשך מלמעלה מסדר השתל' היינו שלא ע"י בחי' עילה ועלול כ"א בבחי' דילוג נמשך שיהי' למטה ג"כ גילוי אלקות כמו למעלה. וזהו שביצ"מ נא' קול דודי הנה זה בא מדלג⁹³ שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתלשלות, וכמשארז"ל עד שנגלה עליהם ממה"מ⁹⁴ הקב"ה שהי' הגילוי מבחי' שלמעלה מהשתלשלות היינו מלמעלה מהחכ', כי מלכי' זו"נ מלכי חו"ב מלך מלכי היינו בחי' הכתר⁹⁵ ולכן הי' הגילוי למטה כמו למעלה, ודילוג הוא ע"י הרגלים כנודע מענין דילוג ברגל אחת⁹⁶ שז"ע בחי' ההילוך שנמשך מלמעלה, שהוא בחי' הדילוג שלא בהדרגה כו'.

יטוזהו מ"ש (תלים ס"ו וא"ו) בנהר יעברו ברגל, נהר הוא בחי' נהר היוצא⁹⁸ מעדן⁹⁷ להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים, שמבחי' נהר נמשך אח"כ ומשם יפרד כו' בחי' עלמא דפרודא⁹⁹, והיינו לפי שהמשכה זו של בחי' נהר נמשך בכל עולם לפי ערכו, ולכך למטה נעשה העלם והסתר גמור ומשם יפרד כו', אך בנהר יעברו ברגל, והיינו שע"י הרגל השלישי ממשיכים למעלה מבחי' הנהר וכמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם¹⁰⁰*, עד יעבור עמך הוי'¹⁰¹ למעלה מש' הוי', והיינו שנמשך המשכה

כחג"ת^כח דא"א וכענין או"א הלבישו לזרועות דא"א^כט שעי"ז הי' יצי"מ כמ"ש בסידור ד"ה עבדי' היינו^ל בענין ויוציאנו ה' אלקינו ע"ש)

כאריז
מבחי' ש' הוי' דלעילא וכמ"ש ויקרא הוי' הוי'¹⁰², ועי"ז נמשך המשכה זו למטה ג"כ שיהי' ג"כ בבחי' גילוי כמו למעלה ממש והיינו שיהי' בחי' וכל קומה לפניך תשתחוה¹⁰³, שיהי' למטה ג"כ בחי' השתחוואה כמו למעלה שנא' וצבא השמים לך משתחוים¹⁰⁴, שזהו ע"י בחי' ואתה מחי' את כולם¹⁰⁶, כן ע"י בחי' כי עין בעין יראו¹⁰⁷ יהי' בחי' וכל קומה לפניך תשתחוה¹⁰⁵, וזהו שנא' שם נשמחה בו¹⁰⁸ דהיינו בעצמותו ומהותו ממש. וזהו שלש רגלים תחוג לי שע"י שלש רגלים נמשך מבחי' לי עצמותו ומהותו ממש כו'. אך מתחלה צריך שיהי' בחי' עומדי' שהוא בחי' בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו התבוננות מבחי' ממכ"ע, ואז אח"כ נעשה בחי' מהלכים, וזהו מהלכים בין העומדים שע"י שהוא בבחי' עומדים שלא יפול למטה אז נעשה מהלכים כו'.

כבג) (ושרש בחי'¹⁰⁹ ההפרש בין מלאכים לנש"י הוא כמ"ש במ"א שיש שני מיני זיווגים באו"א¹¹⁰, זיווג חיצונית¹¹¹ הוא מה שזיווגייהו תדיר¹¹² שהוא מה שחו"ב הם תרדל"מ¹¹³ שזהו לצורך קיום העולמות שיומשך תמיד מאין ליש, שהחכ' נק' אין¹¹⁴ כמ"ש והחכ' מאין תמצא¹¹⁵, והבינה נק' יש¹¹⁶ כמ"ש להנחיל אוהבי יש¹¹⁷

כגריח
(ולכאו' צ"ל מהו הראי' שהחכ' נק' אין הלא כתי' מאין תמצא אבל החכ' עצמו¹¹⁸ י"ל שאינה אין, אך זהו מפני שאומר תמצא, לשון מציאה אינו שייך כ"א שהיא היא הדבר עצמה שנאבד שאל"כ אינה מציאה ואינו חייב להחזיר, וכשאומר והחכ' מאין תמצא שלשון מציאה היא על החכ' א"כ מוכרח לומר שהחכ' היא ג"כ אין כמו האין דכתר שממציא אותה כמ"ש מזה בד"ה וככה באריכות¹¹⁹, ואכמל"ב), והמשכה זו באה מחכמה עצמה היינו מבחי' הארת א"ס מה שמלובש בחכמה¹²⁰, שיש בכח הארה זו להחיות כל העולמות וזהו הנמשך ע"י מלאכי' (והיינו שמתחילת הבריאה נמשך זה מצד כי חפץ חסד¹²¹ הוא¹²², ואח"כ באתעדל"ת תליא מילתא¹²³ וזהו עבודת המלאכים ונשמות קודם התלבשותם בגוף להמשיך ע"י עבודתם באהוי"ר שיומשך מחו"ב שרש בחי' אין ויש לבחי' המדות דז"א, ולכן נק' בשם עומדים שעומדים תמיד על בחי' מדריגה א' היינו שיש בזה מעלה שאינם יורדי' ממדריגתם, כמו הנשמה המלובשת בגוף שיורדת להתלבש בגוף ונה"ב שזהו ירידה עצומה כנודע ומובן, מ"מ אין להם עליה גדולה ג"כ שהרי ממשיכים רק מזיווג חיצוני דחו"ב שרש אין ויש להחיות העולמות כו'). אך הנה בחי' זיווג פנימי דחו"ב¹²⁴ שהוא להמשיך בחי' אור חדש ממש, שרשו נמשך מא"א ועת"י עד א"ס¹²⁵ ממש ונק' יחוד פנימי דאו"א לחדש הנשמות, היינו שיומשכו בחי' נשמות חדשות, והוא הנמשך ע"י נשמות הצדיקים¹²⁶ דוקא, מפני ששרשם מבחי' חכמה¹²⁷ שלמעלה מהבינה (שמהבינה הוא שרש המלאכים כמ"ש בבה"ז בלק¹²⁸ דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו גבורי כח¹²⁹) ויסו"א ארוך¹³⁰ שנמשך עד יסוד ז"א ולא כמו הבינה שרק עד הוד אתפשטת¹³¹, והיחוד

כדריט
נמשך ע"י בחי' יסוד ז"א בחי' יוסף¹³² צדיק עליון¹³³ שז"ע תוס' מרובה על העיקר, ובחי' זו זהו בחי' צדיק שלמעלה מבחי' ישר רגל ישרה, ועמ"ש מזה בת"א בביאור ע"פ זכור את יוה"ש לקדשו השני¹³⁴, ומענין צדיק וישר ע' בזח"ג אחרי דנ"ט סע"א צדיק וישר דכר ונוק', וכן יש לפרש זה על חו"ב כו').

כהומה שנק' מהלכים דוקא כשירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב ולא קודם ירידתה שאז נק' בשם עומדים לבד וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו¹³⁵, הענין הוא דהנה אנו רואים שכח הצומח מלובש בארץ¹³⁶ דוקא ולא בשמים שבשמים לא יהי' שום צמיחה כו' והיינו לפי שנעוץ תב"ס¹³⁷, או ע"ד שאנו רואים שהמאכל שהוא צומח מחי' את האדם¹³⁸ שהוא למעלה ממנו הרבה במדרגה, והיינו לפי שמה שהמאכל הוא למטה ממנו לפי שכל הגבוה יותר יכול להשפיל יותר¹³⁹ ונפל בו ניצוץ היותר עליון כמ"ש במ"א, ע"כ יש בכחו להחיות את האדם לפי ששרשו הוא למעלה, כי קליפה קדמה לפרי¹⁴⁰ ג"כ מטעם הנ"ל. וזהו שאין אדם רואה מתוך הלובן שבעין אלא מתוך השחור¹⁴¹ דוקא, כי יתרון האור הוא מן החשך¹⁴² דוקא, וכן אנו רואים שהמים כשבוקעין את עפר הארץ אז נעשים מים חיים¹⁴³, אבל מי הים אינו נק' מ"ח¹⁴⁴ רק ע"י שבוקעין עפר הארץ דוקא אז נק' מים חיים, וכך עי"ז שירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב שהוא בחי' חשך והסתר ואתכפי' סט"א עי"ז נעשה יתרון האור, וזהו מ"ש נר הוי' נשמת אדם¹⁴⁵, והיינו שכמו שהנר מאיר את החשך כך הנשמה שירדה למטה נק' בשם נר שמאירה את נה"ב ומהפך את החשך לאור, ולכך

כורכ
המלאכים ביקשו את התורה¹⁴⁶ ולא ניתנה להם כי כלום יצה"ר יש ביניכם¹⁴⁷, והיינו אף שהמלאכים ביקשו את התורה מסתמא כמו שהיא ברוחניות¹⁴⁸ אעפי"כ השיבו להם כלום יצה"ר יש ביניכם, והיינו לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא. וזהו ענין שלש רגלים דוקא בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך כו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, והגילוי הוא במועדים דוקא שבמועדים נמשך גילוי של בחי' שלש רגלים בחי' הילוך ודילוג כו'.