Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרצ"ד
בהשד"ר רבי יצחק המתמיד - מנין מיוחד לתלמידים - הליכה לתשליך - התוועדות שמח"ת
גר' יצחק (מתמיד) הורביץ
דקודם ר"ה תרצ"ד בא לארה"ב השוד"ר הרה"ח המפורסם בצדקתו מוהר"ר יצחק הי"ד הלוי הורביץ, הנקרא ר' יצחק מתמיד (שמט). הוא התאכסן בביתי והתעסק בעניני מעמד (שנ).
המכתב הר"י מתמיד שכתב אל המחבר עם חזרתו לריגא
ו* * *
זבחודש מר חשון תרצ"ד נפטר הרממ"ל לוקשין ע"ה, מנהל אגודת חסידי חב"ד (שנא).
ח* * *
טבאותה שעה כבר הי' ביכלתי לסדר מנין מיוחד לימים נוראים, מיחידי סגולה מאנ"ש והעיקר מתלמידים יחיו, בחדר שני של חברת ביקור חולים ברחוב אסבארן, שהיתה ג"כ מאנשים בני תורה ולומדי תורה ברוח חסידי.
יר' יוחנן גורדון שו"ב הי' הבעל תפלה ובעל תוקע.
יאגם בשמח"ת ערכנו את ההקפות לעצמנו (אחרי ההקפות שבביהכנ"ס שלי).
יבכ"ז גרם לי לחשוב ע"ד לארגן מנין קבוע עבור התלמידים שלי שיתפללו ביחד, כי לטובת התלמידים היתה השקפתי שיתפללו במנין מיוחד עבורם, שהרי כבר הורגלו להתפלל במתינות ובשימת לב לענין התפלה, ולמען הקל הנסיון מצד אחד, וגם להסיר הבליטות און אוועק שטעלן אין א אייגענים ווינקל, הי' אצלי הרעיון שצריכים לעשות זאת.
יגואולי יצטרפו עמהם עוד צעירים מאנ"ש; כי לבד התלמידים הנה בעלי בתים אחדים שהשתתפו בלימודי דא"ח ובהתוועדות נתקרבו אלינו, כמו ר' שלמה סולומון (ש"ב של האחים גורדון, בן תורה, למד בישיבות של ליטאים ומשכיל, אבל נתקרב היטב, כי הוא בעל אופי רציני) ור' ישראל דריבין ועוד (שנב).
יד* * *
טוחברת תורה מציון היו לה ת"ת וחדרים עבור התלמידים (בטח עוד אכתוב אי"ה פרק אודות המייסד המוסד תורה מציון ותולדותי').
טזפניתי אל ר' אבא ריבקין (שנג), שהי' יו"ר החברה ומעסקני ישיבת תורה מציון וממנהיגי' (גם היו לי מכירים הרבה מחברה הנ"ל), ופעלתי שנתנו לנו חדר אחד להתפלל בו.
יזהתחילו להתפלל שם, ובפעם הראשונה הלכתי גם אני להתפלל אתם.
יחאמנם כמו בכל דבר חדש, הנה בתחלה הי' קושי לאסוף עשרה אנשים למנין, והיו שבתות שלא התאסף מנין שלם משלנו.
יטר' יוחנן נ"י גורדון שהי' מהמתפללים שם והי' לומד לפניהם דא"ח קודם התפלה והבעל קריאה, הי' מתרעם: וואס ווילסטו פון מיר מיט דיינע חלומות א מנין מאכן, מען דארף 10 אזייגער בבוקר גיין אפסטערס (בקומה העליונה) בעטן איין אידן צי צוויי אראפגיין צום מנין...
כאבל סוף כל סוף התרגלו התלמידים לבוא להתפלל במנין, ואחרי עבור משך זמן עברו להתפלל בקומה התחתונה אשר בביהכנ"ס אנשי אזאריץ 885 האפקינסאן עוו.; אשר החברה התפללה שם בימות החול, והמנין שלנו התפלל שם בש"ק.
כא[שני בתי הכנסת אינם עתה, ביהכנ"ס תורה מציון נוטל ע"י הממשלה, בבנותם על שטח נרחב שורה של בנינים חדשים, וביהכנ"ס אנשי אזאריץ נמכר לא"י שחורים, אחרי אשר השכונה כולה נתיישבה ע"י א"י שחורים, חבל].
כבכה התפתח המנין, עד שהיו באים כמה מנינים לתפלות, והיו ביניהם כאלה שהאריכו בתפלה.
כגבמשך הזמן התפשטה השפעת התלמידים על חבריהם בישיבות שלמדו, וניתוספו תלמידים הבאים לשמוע את לימוד התניא במוצש"ק, עד לערך כחמשים חברים, ונעשתה מהפכה ברוח החינוך של התלמידים (שנד).
כדתלמידי התחילו להשתתף במסיבות התוועדות של אנ"ש ביומי דפגרא, כמו י"ט כסלו י"ב תמוז וימי ההילולא וכו', וזה גרם הרמת רוח בין אנ"ש בכלל, עד שהיו זמנים שבשמח"ת או י"ט כסלו ופורים היו משתתפים בביהכנ"ס שלי אנשי באברויסק כמאה או מאה וחמשים בחורים מהישיבות דפה, וכמה רבנים נכבדים ורציניים מהדור הקודם, כמו הרב ר' משה צבי רבינוביץ ועוד באו להשתתף.
כהבלכתינו לתשליך ביום א' דר"ה (או ביום ב' כשחל ר"ה בש"ק) היינו סרים לביתו של ר' יוחנן נ"י גורדון, שהי' דר באיסט ניו יארק, וישבנו במסבת מרעים ולמדנו מאמר בדא"ח והתפללנו תפלת ערבית.
כוביום שמח"ת היינו הולכים מבית לבית, אצל ר' יוסף הונקים ור' שלמה סולומון ור' חיים בלאך ועוד, להיות קצת זמן בכל בית לשמח.
כזבלכתינו ברחוב הינו נפגשים עם מכירים ויהודים סתם ומכבדים אותם בריקוד, עד אשר לעת ערבית היינו באים לבית הר"ר ניסן טלושקין נ"י.
כחהרנ"ט הי' מזמין גם רבנים מהשכונה להשתתף בשמחה, ופעם הזמין גם את הר"ר משה פיינשטיין (גיסו של הר"ר ראובן ליואוויץ) נ"י אשר הי' דר אז באיסט ניו יארק.
כטהרנ"ט ביקש שישירו בביתו את הניגון של אדמו"ר הזקן, הד' בבות, ואמרתי שניגון הזה צריכים לשיר ברצינות ובקבלת עול, וע"כ ילבשו את הכובעים ולא ישבו בהיארמולקעס בלבד.
להר"ר משה פיינשטיין התנגד לזה ואמר דברים חריפים נגד זה, ואמרתי שא"כ לא נשיר את הניגון. בסוף הלביש גם הוא את הכובע שלו ושרנו.