Kabbalah · Zohar
Zohar, Vayechi 45/ספר הזהר·
אכְּגַוְונָא דָא כְּתִיב, (בראשית ג׳:כ״ד) וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מַלְאָכִין אִית שְׁלוּחַן בְּעַלְמָא, דְּמִתְהַפְּכִין לְכַמָּה גְוָונִין, לְזִמְנִין נוּקְבֵי, לְזִמְנִין דְּכוּרֵי, לְזִמְנִין דִּינָא, לְזִמְנִין רַחֲמֵי, וְכֹלָּא בְּחַד גַּוְונָא. כְּגַוְונָא דָּא הַאי מַלְאָךְ, בִּגְוָונִין סַגִּיאִין אִיהוּ, וְכָל גְּוָונִין דְּעַלְמָא, כֻּלְּהוּ אִיתָנְהוּ בְּהַאי אֲתַר. וְרָזָא דָא, (יחזקאל א׳:כ״ח) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַּהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'. וּכְמָה דְּאִית בֵּיהּ כָּל אִינוּן גְּוָונִין, הָכִי נָמֵי אַנְהִיג לְכָל עָלְמָא:
1Similarly, in the words, “the flame of the sword which turned every way” (Gen 3, 24), there is a reference to the angels who are God’s messengers, and who turn themselves into different shapes, being sometimes female and sometimes male, sometimes messengers of judgement and sometimes of mercy. In the same way, this angel can take all colours like the rainbow, and treats the world correspondingly.
בתוספתא רְחִימֵי עִלָּאֵי, מָארֵי דְסֻכְלְתָּנוּ אִסְתַּכָּלוּ, הוּרְמָנִי יְדִיעָן בְּקוּלְפֵּי דְּסִיכְתָּא, קְרִיבוּ לְמִנְדַע, מַאן מִנְּכוֹן מָארֵי דְעַיְינִין בְּסֻכְלְתָּנוּ, וְיָדַע בְּשַׁעְתָּא דְּסָלִיק בִּרְעוּתָּא דְרָזָא דְרָזִין, לְאֲפָּקָא תְּלַתּ גְּוָונִין כְּחֲדָא כְּלִילָן, ואִינוּן, חִוַּור וְסוּמָק ויָרוֹק, תְּלַתּ גּווָֹנִין כְּחֲדָא אִשְׁתְּלִיבָאן דָּא עִם דָּא, מִזְדַּווגָן (ס"א מזדלגן) דָּא עִם דָּא, מַגְרוֹפַּיָא תַּתָּאָה אִצְטַבַּע, ונָפְּקָא מִגּוֹ גּווָֹנִין אִלֵּין.
גוְכָל גּווָֹנִין אִלֵּין, אִתְּחֲזוּן בְּהַאי. חֵיזוּ אִיהוּ לְאִסְתַּכָּלָא, כְּעֵינָא דִּבְדוֹלְחָא אִתְּחֲזֵי בְּשַׁעְתָּא. כְּגַוְונָא דְּבָטַשׁ בְּגַוָּוהּ, הָכִי אִתְּחֲזִיִ לְבַר. אִלֵּין תְּלַתּ גּווָֹנִין סַחֲרָן לְהַאי, וְגווָֹנָא אָזְלָא סָלְקָא וְנָחֲתָּא קִסְטוֹרִין דְּקִטְרָא קְבִיעֵי בְּגוָֹון (ס"א בגווה).
דגּווָֹנִין סָחֲרִין (ס"א גוונין) כְּלִילָן כְּחֲדָא, סָלְקִין לָהּ לְעֵילָא בִּימָמָא, וְנָחֲתָּא בְּלֵילְיָא. שְׁרַגָא דְּדָלִיק אִתְּחֲזִיִ בְּלֵילְיָא, בִּימָמָא אִסְתַּתָּרַתּ נְהוֹרָא, טְמִירָא בְּמָאתָּן וְאַרְבָּעִין וּתְּמַנְיָא עָלְמִין, כֻּלְּהוּ אָזְלִין לְגַוָּוהּ (ס"א בגינה) מִלְּעֵילָא לְתַּתָּא, גּוֹ תְּלַתּ מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ שַׁיְיפִּין גְּנִיזָא ואִתְּכַּסְיָא לְתַּתָּא.
המַאן דִּמְפַּשְׁפֵּשׁ לְאַשְׁכָּחָא לָהּ, יִתְּבַר גַּדְפִּין קְלִיפִּין טְמִירִין, וְיִפְּתַּח תַּרְעִין. מַאן דְזָכֵי לְמֶיחֱמֵי, יֶחֱמֵי גּוֹ יְדִיעָה וְסֻכְלְתָּנוּ, כְּמַאן דְּחָמֵי בָּתַּר כּוֹתְּלָא. בַּר מִן משֶׁה נְבִיאָה מְהֵימְנָא עִלָּאָה, דְּהֲוָה חָמֵי לֵיהּ עֵינָא בְּעֵינָא, לְעֵילָא בְּאֲתַּר דְּלָא אִתְּיְידַע.
ומַאן דְּלָא זָכֵי, דָּחוּ לֵיהּ לְבַר, כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין אִזְדַּמְּנוּ לְגַבֵּיהּ, אִזְדַּמְּנָן נָפְּקֵי עֲלֵיהּ, ואֲפִּיקוּ לֵיהּ דְּלָא יִסְתַּכַּל בְּעִנּוּגָא דְמַלְכָּא. וַוי לוֹן לְאִינוּן חַיָּיבִין דְּעַלְמָא, דְּלָא זָכָאן לְאִסְתַּכָּלָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר ד׳:כ׳) וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹתּ כְּבַלַּע אתּ הַקֹּדֶשׁ וְגו'.
זאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִסְתַּכֵּל הֲוֵינָא, וְהָא מִגּוֹ זְהִירִין אִלֵּין, מִסְתַּכְּלָן נִשְׁמַתְּהוֹן דְּצַדִּיקַיָא, כַּד אִתְּדַּבָּקוּ בְּהַאי אֲתַּר, מִגּוֹ זְהִירִין אִלֵּין מִסְתַּכְּלִין נִשְׁמַתְּהוֹן דְּצַדִּיקַיָא. אִינוּן גּווָֹנִין, סָלְקִין וְאִתְּכְּלִילָן כְּחֲדָא. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע לְאַכְלָלָא וּלְיַחֲדָא כֻּלְּהוּ כְּחֲדָא, לְאַתְּקָנָא כֹּלָּא בְּאֲתַּר דְּאִצְטְרִיךָ לְעֵילָא לְעֵילָא, וּכְדֵין אִתְּנְטִיר בַּר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, וּבְעַלְמָא דְאָתֵּי. (ע"כ תוספתא):