Zohar, Vayera 4/ספר הזהר·וירא ד׳

אסתרי תורה הורמנותא דמלכא אתחזי בתלת גוונין גוון חד חיזו דאתחזי לעינא מרחיק ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי בגין דאיהו מרחוק עד דנטיל עינא חיזו זעיר בקמיטו דיליה ועל דא כתיב (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק יי' נראה לי,

בגוון תניין חיזו האי (נ"א דחד) עינא בסתימו דיליה דהאי גוון לא אתחזי לעינא בר בסתימו זעיר דנקיט ולא קיימא בברירו סתים עינא ופתח זעיר ונקיט ההוא חיזו וגוון דא (נ"א גוון ודא) אצטריך לפתרונא לקיימא על מה דנקיט עינא ועל דא כתיב (שם א) מה אתה רואה,

גגוון תליתאה הוא זהר אספקלריאה דלא אתחזי ביה כלל בר בגלוגולא דעינא כד איהו סתים בסתימו ומגלגלין ליה בגלגולא ואתחזאי בהאי גלגולא אספקלריאה דנהרא ולא יכיל לקיימא בההוא גוון בר דחזי זוהר מנהרא בסתימו דעינא

דועל דא כתיב (יחזקאל ל״ז:א׳) היתה עלי יד יי' (שם לג) (נ"א ויד יי' היתה אלי) ויד יי' עלי חזקה וכלהו מתפרשן מנביאי קשוט בר משה מהימנא עלאה דזכה לאסתכלא לעילא במה דלא אתחזי כלל, עליה כתיב (במדבר י״ב:ז׳) לא כן עבדי משה וגו':

הוירא אליו אתחזי ואתגלי ליה שכינתא גו אינון דרגין דאתחברו בסטרוי מיכא"ל לסטר ימינא גבריא"ל לסטר שמאלא, רפא"ל לקמא, אוריא"ל לאחורא, ועל דא אתגליא עליה שכינתא בהני אלוני בוסמין (נ"א צולמין) דעלמא בגין לאחזאה קמייהו ברית (ד"א ל"ג קדמאה רשימו) קדישא דהוה בכל עלמא ברזא דמהימנותא,

ווהוא יושב פתח האהל, מאן דפתח האהל, דא אתר דאקרי ברית רזא דמהימנותא, כחום היום, דא רזא דאתדבק ביה אברהם תוקפא דסטרא דימינא דרגא דיליה,

זפתח האהל רזא דתרעא דצדק פתחא דמהימנותא דכדין עאל ביה אברהם בההוא רשימא קדישא, כחום היום דא צדי"ק דרגא דחבורא חדא דעאל ביה מאן דאתגזר ואתרשים ביה רשימא קדישא דהא אתעבר מערלה ועאל בקיומא דתרין דרגין אלין דאינון רזא דמהימנותא:

חוהנה שלשה אנשים וגו', אלין תלת מלאכין שליחן דמתלבשן באוירא ונחתי להאי עלמא (ואתחזון) (לד ע"א) בחיזו דבר נש ותלת הוו כגוונא דלעילא בגין דקשת לא אתחזי אלא בגוונין תלתא חוור וסומק וירוק והכי הוא ודאי

טואלין אינון שלשה אנשים תלתא גוונין גוון חוור גוון סומק גוון ירוק, גוון חוור דא מיכאל בגין דאיהו סטרא דימינא, גוון סומק דא גבריאל סטרא דשמאלא, גוון ירוק דא רפאל והני אינון תלת גוונין דקשת דקשת לא אתחזי אלא עמהון ובג"כ וירא אליו גלוי שכינה בתלת גוונין אלין

יוכלהו אצטריכו חד לאסיא מן המילה ודא רפא"ל מאריה דאסוון, וחד לבשרא לשרה על ברא ודא איהו מיכאל בגין דאיהו אתמנא לימינא וכל טבין וברכאן בידיה אתמסרן מסטרא דימינא

יאוחד להפכא לסדום ודא איהו גבריאל דאיהו לשמאלא, ואיהו ממנא על כל דינין דעלמא מסטרא (דדיא) דשמאלא למידן ולמעבד על ידא דמלאך המות דאיהו מארי דקטולא דבי מלכא

יבוכלהו עבדו שליחתהון וכל חד וחד כדקא חזי ליה, מלאך גבריא"ל בשליחותא לנשמתא קדישא ומלאך המות בשליחותיה לנפשא דיצר הרע, ועם כל דא נשמתא קדישא לא נפיק עד דחזי שכינתא

יגכד חמא לון מתחברן כחדא כדין חמא שכינתא (כגוונא דא) בגוונא וסגיד דכתיב (בראשית ל״ג:ג׳) וישתחו ארצה כגוונא דיעקב שנאמר (שם מז) וישתחו ישראל על ראש המטה לשכינה

ידולגבי שכינתא אמר בשמא אדנ"י ולגבי צדיק אדו"ן דהא כדין אקרי אדון כל הארץ כד אתנהרא מצדיק ואתנהרא בגוונהא דהא בגין (דא איהו כגוונא דא כדין) דא אשתלים לעילא

טומהכא דחיזו דלתתא משיך משיכו מלעילא דהא גוונין אלין משכין משיכא מלעילא מאינון מקורין עלאין אדנ"י משכא מלעילא באלין תלת גוונין דאתלבש בהו ובהו נטלא כל מה דנטלי מלעילא

טזובגין דאינון חבורא דילה וסמכין דילה בכלא אתמר שמא אדנ"י דהא שמא דא אתגלי ליה כליל ברזין עלאין אתגלי ליה באתגליא מה דלא הוות מקדמת דנא דלא הוה גזיר ועד דאתגזר לא בעא קודשא בריך הוא לאפקא מניה זרעא קדישא כיון דאתגזר מיד נפק מניה זרעא קדישא

יזובגין כך אתגלי עליה שכינתא באינון דרגין קדישין, (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, זה"ר זהרא דזהרין בדליקו זהרא, זה"ר דאנהיר דאדליק ונציץ לכמה סטרין,

יחזה"ר סליק ונחית, זה"ר נציץ לכל עיבר, זה"ר נגיד ונפיק, זה"ר דלא פסיק לעלמין, זה"ר דעביד תולדין,

יטזה"ר טמיר וגניז נציצו דכל נציצין ושרגין כלא ביה נפיק וטמיר סתים וגליא חזי ולא חזי (זה"ר) ספרא דא מבועא דבירא נפקי ביממא טמיר בליליא אשתעשע בפלגות ליליא בתולדין דאפיק,

כזה"ר דזהיר ואנהיר לכלא כללא דאורייתא ודא איהו דאתחזי וכל גוונין סתימין ביה ואתקרי בשמא דאדנ"י תלת גוונין אתחזי לתתא מהאי תלת גוונין לעילא מאלין עלאין אתמשך כלא (ס"א לגבי זהר) (אינון עלאין, זהר) דלא אתחזי ונציץ בתריסר נציצין וזהירין דנציצין מניה, תליסר אינון ברזא דשמא קדישא וגו' רזא דאין סוף ידוד אקרי

כאכד אתחבר זהר תתאה אדני בזהר עלאה ידוד אתעביד שמא סתים דביה ידעי נביאי קשוט ומסתכלאן לגו זהרא עלאה ודא יאקדונקי חיזו טמירין (נ"א חיוון טמירין) דכתיב (יחזקאל א׳:ד׳) כעין החשמל מתוך האש,

כבמתניתין עלאין רמאין טבין דימינא תשע נקודין דאורייתא נפקין ומתפלגין באתוון ואתוון בהו נטלין (מטלטלן) מטלנוי דקיקין ברזי (פלטין) פליגין אלין תשע שליטין על אתוון אתוון מנייהו אתפשטו אשתארו נקודין לאעלאה לון לא נטלין בר כד אינון נפקין

כגאלין אינון ברזא דאין סוף כלהו אתוון (מטללן) מטלנין ברזא דאין סוף כמה דאינון נטלי לון הכי נמי נטלי אלין סתימין אתוון גליין ואל גליין הני טמירין על מה דשריין אתוון

כדתשע שמהן גליפן בעשר ואינון קדמאה אהיה יו"ד ה"א אדי"ד אשר אדי"ד ידו"ד א"ל אלדי"ם ידו"ד צבאו"ת אדו"ן שד"י ומן דא שמא יו"ד ה"א וא"ו ה"א מתפשט כ"ב אותיות ורזא דשמא מנצפך הרי כ"ז אותיות ודא הוא רזא ידו"ד אלהינ"ו ידו"ד אחד, יהוה אלהינו ידו"ד הרי י"ד אותיות, אח"ד רזא י"ג אתוון ומנהון יתפשטו רמ"ח אברים שם בן מ"ב ושם בן ע"ב מנצפ"ך חמשה גבורות ומניה יתפשט רזא דחמשין שערי בינה ומנהון יתפשטון ע"ב הרי רמ"ח אברהם עם יי' אלהיכם אמת,

כהאלין אינון עשר שמהן גליפן בסטריהון וכל הני שמהן אתגליפו רמ"ח אברים ועאלין בחד ארון הברית ומאן איהו שמא דאתקרי אדני ודא (ד"א רזא) אתגלי השתא לאברהם (י"א ידו"ד צבאות ונ"א אל אדנ"י)

כומיכאל שמא דימינא דקא אחיד ומשמשא לשמא דא יתיר מאינון אחרנין בכל אתר דרזא דהאי שמא תמן מיכאל תמן אסתליק האי מיכאל אסתליק אלהים בהדי שדי,

כזבקדמיתא שלשה אנשים ואגלימו בציורא דאוירא והוו אכלי אכלי ודאי דאשא דלהו אכל ושצי כלא ואעביד נחת רוח לאברהם אינון אשא ודאי וההוא אשא אתכסי בציורא דאוירא ולא אתחזי וההוא מיכלא אשא מלהטא ואכלא ליה ואברהם מקבל נחת רוח מהאי,

כחכיון דאסתלק שכינתא מה כתיב ויעל אלהים מעל אברהם מיד מסתלק בהדיה מיכאל דכתיב ויבאו שני המלאכים סדומה וגו' שלשה כתיב בקדמיתא והשתא תרין אלא מיכאל דאיהו ימינא אסתליק (קו ב) בהדי שכינתא,

כטמלאך דאתחזי למנוח נחת ואיגלים (ליה) באוירא ואתחזי ליה ודא איהו אוריאל מה דלא נחת באלין דאברהם נחת הכא בלחודוי לבשרא למנוח דאתי מדן

לובגין דלא חשיב כאברהם לא כתיב דאכל דהא כתיב (שופטים י״ג:כ׳) אם תעצרני לא אוכל בלחמך וכתיב ויהי בעלות הלהב מעל המזבח ויעל מלאך יי' בלהב המזבח וגו' והכא ויעל אלהים מעל אברהם בגין דביה אסתליק מיכאל ואשתארו רפאל וגבריאל

לאועלייהו כתיב שני המלאכים סדומה בערב בשעתא דדינא תליא על עלמא לבתר אסתלק חד ואשתכח גבריאל בלחודיה בזכותיה דאברהם אשתזיב לוט ואיהו אוף הכי זכה בהו ועל דא אתו לגביה: