Halachah · Rishonim
Abudarham, Weekday Prayers, Post Amidah/אבודרהם·
אונופלין כל הצבור על פניהם בצדם השמאלית ומגביהין צד ימין ואומרי מזמור אליך ה' נפשי אשא וגומ'. ומוסיפין בתחלתו רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו. ומזמור זה חברו דוד באלפא ביתא וחסר ממנה שלשה אותיות שהן בוק לפי שלשון בוק הוא לשון ריקות ומורה על ריקות מתשובה וממעשים טובים והיא המשובה שנאמר במזמור זה יבושו הבוגדים ריקם שר"ל ריקם מתשובה וממעשים טובים. ולפי שהמזמור הזה חברו למי ששב בתשוב' להתפלל אותו תמיד לא רצה להזכיר בו משובה. ואעפ"כ חזר דוד ורפאה ברוח הקדש שכפל במזמור זה שלשה אותיות שהם ארפ לשון רפואה ומצאנו בתשובה לשון רפואה שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה. ויש יחידים שמתחננים מזמורים אחרים כל אחד ואחד כפי רצונו ודעתו.
1The entire congregation performs Nefilat Apayim, (lit., falling on the face) on one’s left side, lifting one’s right side.1 One recites Psalm 25, “Of David, I set my hope on You, Adonai...” One adds, prior to the Psalm, “Merciful and Gracious One, we sinned before you – have mercy on us and save us.” Psalm 25 was written by David as an alphabet acrostic; there are three letters missing at the beginning of verses. The spell בוק.2. This word means ‘empty,’ referring to one who lacks repentance and good deeds, and is an apostate as is stated, “Let the faithless be disappointed, empty handed.: (Ps. 25:3) He wishes to say that he was empty handed without repentance or good deeds. This Psalm was composed by King David who returned in repentance and prayed but did not wish to be reminded that he had been an apostate. Even so, King David repented and was healed by the holy spirit. This is hinted at in the Psalm; there are three letters that appear at the beginning of verses twice: ‘א’ר’פ – these letters of spell refuah, רפואה healing. We find the word refuah, in connection with repentance, as in, “I will heal their affliction, generously will I take them back in love.” (Hos. 14:5) Some also recite other Psalms, each according to his choice and opinion.
בואחר כך אומר ש"צ אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה וגומ'. והטעם שנהגו לאומרו אחר התפלה משום דאמר בתעניות בפ' סדר תעניות האלו מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבעה ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ואמ' אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו ונענה.
2Afterwards, the prayer leader recites Aveenu Malkaynu, “Our Father, Our King – You are our Father. Our Father, Our King, we have no king, besides You….” the reason we say this after the Amida is because of a passage in Taanit. “There was an incident involving Rabbi Eliezer, who descended before the ark to serve as prayer leader on a fast day. And he recited twenty-four blessings, but he was not answered. Rabbi Akiva descended before the ark after him and said: “Our Father, our King, we have no king other than You. Our Father, our King, for Your sake, have mercy on us.” And rain immediately fell.”3
גואחר כך אומרים ואנחנו לא נדע וכו' והוא פסוק בדברי הימים. ואומר פסוקים מפוזרים מהתלים. והטעם שנהגו לומר ואנחנו לא נדע כלומר כבר עשינו כענין שעשה משה בהר בעלותו לקבל התורה שאמר בתחלה ואשב בהר בלשון ישיבה ואחר כך ואנכי עמדתי בהר ואחר כך ואתנפל לפני ה' וכן עשינו אנחנו בתחלה פסוקי הזמירות בישיבה ואחר כך שמונה עשרה בעמידה ואחר כך נפילת אפים ומעתה אין אנו יודעים להתפלל בענין אחר וזהו ואנחנו לא נדע.
3We then say, “We do not know what to do…” (ii Chron. 20:12),4 a verse in Second Chronicles. We recite selected verses from Psalms. The reason for reciting “We do not know what to do…” (2 Chron. 20:12) is that we have already acted as Moses did when he went up on Mount Sinai to receive the Torah. First it states, “and I stayed on the mountain” (Deut. 9:18) This is the language of yeshiva, sitting or remaining; then it states, “I threw myself down before Adonai,” (Deut. 9:18) So we begin with Pesukei D’Zimra, while sitting. Afterwards, we recite the Shemoneh Esrei, while standing; and then we performed Nefilat Apaim, by falling on our face. This is the meaning of "We do not know what to do…” (2 Chron. 20:12) We do not know what other prayers to offer, so we say We do not know what to do.
דואחר כך עומד ש"צ ואומר קדיש עד לעילא.
4Afterwards the prayer leader rises and recites the Kaddish through L’eilah.
הואחר כך אומר אשרי יושבי ביתך וגומ'. ונהגו לאומרו שלשה פעמים בכל יום כנגד ג' פעמים שבת קול יוצאת ואומרת בשלש משמרות הלילה אוי שחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני בין אומות העולם. ולכך אנו אומרים על הבית שנשרף ואין לנו כי אם מקדש מעט אשרי יושבי ביתך. ועוד שאשרי הוא כנגד אוי כמו שאומר במדרש תלים עשרים אשרי יש בספר תלים כנגד עשרים הוי שיש בספר ישעיה. ואע"ף שתמצא שהם עשרים ואחד הוי המדרש לא מנה אלא העשרים שהם ראשי פסוקים ולא האחד שאינו ראש פסוק והן כמספר הוי.
5Afterwards, one recites Ashrei, “Fortunate are those who dwell in Your house…”5 It is customary to recite Psalm 145 three times each day. This is related to the three times that the divine voice calls out during the night watch and says, “Woe that I have destroyed My house, burned My temple, exiling My children among the nations.”6 3a Therefore, since we recite (this psalm) for the destroyed temple and we only have a small sanctuary,7 saying, “Fortunate are those who dwell in Your house…” The twenty times the word Ashrai appears in the book of Psalms is associated with the 20 times the word הוי hoy, “Alas,”8 appears in the book of Isaiah. Even though there are actually twenty-one (places where “Alas” appears), the Midrash only counts the twenty that appear at the beginning of the verse and not in the middle of a verse,9 so that the number is correct.
ווגרסינן בפ"ק דברכות א"ר אלעזר א"ר חנינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמ' אילימ' משום דאתי באלפא ביתא. פירוש לפי שאדם משבח בה להב" בכל מיני מוצאי הדבור. אם כן לימ' אשרי תמימי דרך דאתי בתמניא אלפא ביתא, אלא משום דאית ביה פותח את ידיך. פי' שמורה על תכלית היכולת והרחמים שהוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים. לימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר. שכלל בו האלהות והיכולת והגבורה והרחמים ושאר הנסים. אלא משום דאית ביה תרתי. פי' אלפא ביתא ורחמים. ובספרים מדויקים גורס כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מפני שא"א שלא יכוין דעתו באחת משלשתן. כתבו הגאונים שצריך לכוין בכלו ואם לא כוין לכל הפחות בפותח את ידיך צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. וזה שאמרו מובטח לו שהוא בן העולם הבא לא אמרו שמשום מצוה זו לבדה זוכה אדם לחיי העולם הבא אלא שאם היתה מצוה זו יתירה על מחצה זכיות מכרעת והשמיעונו בזה שהיא כשאר מצות והטע' לפי שכלו שבח והודאה למקום וצורך העולם ופרנסתן והשם ברחמיו מכין להם צרכיהם. והאומרו בכוונה ודאי יש לו רוח נשברה.
6We learn in the first chapter of Berachot, “Rabbi Elazar said that Rabbi Chaninah said: Anyone who recites: “A Psalm of David” (Ps. 145) every day is assured a place in the World to Come. What is the reason? Some say it is because this psalm is arranged alphabetically… Perush, meaning,10 meaning, signifies that the author is adding some explanation into the Talmudic passage being quoted here. The added commentary is in italics. since a person can praise God with all types of words. If that is so, “Then let us say: (Ps.119) “Happy are they who are upright in the way” where the alphabetical arrangement contains eight of each letter. Rather, (if you say we recite this chapter) because it contains “You open Your hand…” (Ps. 145:16) Perush, teaching us that God has the purpose and the ability and the compassion to find every creature from the wild oxen to the tiniest lice. “Then let him recite the Great Hallel11 “For His lovingkindness is forever.” (Ps. 136), in which it is written, “Who provides food to all flesh, Whose kindness endures forever” (Ps. 136:25).”12 4b.Abudraham attributes this statement to Rabbi Elazar and Rabbi Chaninah while the Talmud attributes it to Rabbi Elazar and Rabbi Avinah. Also note the difference between our Talmudic text and the one that Abudraham quotes here. He will correct it below. This passage encompasses divinity, power, might, compassion and all of God’s miracles. “Rather, (the reason Ashrai is recited three times a day) is because it contains both:13 alphabetical order and statements about God’s lovingkindness. The most correct manuscripts contain the reading, “Anyone who says, “A psalm of praise, for David” three times every day is assured of a place in the world to come.”14 This is because it is impossible that one would not recite the Ashrai with proper intention at least one of the three times. The Geonim15 were the presidents of the two great Babylonian Talmudic Academies of Sura and Pumbedita in the Abbasid Caliphate, and were the generally accepted spiritual leaders of the Jewish community worldwide in the early medieval era, in contrast to the Resh Galuta (exilarch) who wielded secular authority over the Jews in Islamic lands. (Wikipedia) explain that if one did not have proper concentration (kavanah) at least when saying, “You open Your hands…” (Ps. 145:16) one must go back and repeat it again. The sages said, “He is assured of a place in the World to come,” not because this is the only commandment through which a person merits a place in the World to Come. Rather if the commandments are equally balanced this additional commandment would tip the balance favorably. It teaches us that this is like the other commandments. This is because it is entirely about praise and thanksgiving to the Omnipresent who is the provider of the world. God in His mercy provides all beings with their needs. One who says this with proper intention certainly has a lowly spirit.
זומה שמוסיפין בתחלת המזמור אשרי יושבי ביתך מפני שממנו אנו למדין בפ' אין עומדין שצריך אדם שישהה שעה אחת קודם שיתפלל כדי שתתישב דעתו עליו ויכוין את לבו. וגם מה שמוסיפין בסוף המזמור ואנחנו נברך יה להודיע שהוא בן העולם הבא וזהו מעתה ועד עולם ועוד כדי שיסיים בהללויה ולהסמיך הללויה להללויה שכל המזמורים שיש עד כל הנשמה תהלל יה מסיימין בהללויה ומתחילין בהללויה.
7We learn in Perek Eyn Omdim16 30b from the verses added at the before the Psalm, “Fortunate are those who dwell in Your house,” that a person must wait one hour before he recites the Amida so that his mind can be calmed and concentrate his heart. We also add, “And we will bless God from now forever. Hallelujah,” to make known that (the one who recites this psalm) is a recipient of the World that is Coming. This is (the meaning) of, “From now and forever.” Also, (we do so) in order to conclude with Hallelujah and to juxtapose Hallelujah with Hallelujah in all of the following Psalms through “Let every soul praise God. Hallelujah.” (Psalm 150) These psalms begin and end with Hallelujah.
חוגרסינן בפ"ק דברכות מפני מה לא נאמרה נון באשרי. מפני שיש בה מפלתן של שונאיהם של ישראל שנא' נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל פירוש לא רצה דוד לשבח בה מפני שצפה ברוח הקדש שבאות זו עתיד הנביא לינבא על מפלתן של ישראל, במערב' מתרצי לה להאי קרא הכי נפלה ולא תוסיף, קום בתולת ישראל, אמ' רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכו ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. כלומר שאע"ף כן יסמוך הקב"ה את נפילתנו.
8We find in the first chapter of Brachot, “Why is there no verse in the ashrei beginning with the letter nun? Because it alludes to the downfall of the enemies of Israel, (this is an euphemism for the people of Israel). As it is written: “Fallen, not to rise again, is he virgin of Israel” (Amos 5:2)17 Perush - David did not want to add this praise since he saw with the divine spirit that a time would come when a prophet would prophecy the downfall of Israel. “In the West, (in Eretz Yisrael) they interpreted the verse, “She has fallen but she shall fall no more; rise, virgin of Israel.” Rav Naḥman bar Yitzḥak adds: Even so, David went and provided support, through divine inspiration18 as we see in the following verse, “The Lord upholds the fallen and raises up those who are bowed down” (Ps. 145:14). Even though (God brings about Israel’s downfall) God supports us in our downfall.
טואומר במדרש למה כל פסוקי האלפא ביתא באמצע הפסוקים אחרי האתנחות מתחילין בו"ו חוץ משני פסוקים שהם חנון ורחום ה' וגומ', קרוב ה' לכל קראיו, לומר לך חק אל לאומרו בכל יום, חי"ת דחנון, קו"ף דקרוב הרי חק, אלף דארך למ"ד דלכל הרי אל.
9The Midrash asks, why do all the verses of the Ashrei have a vav in the middle except two: חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהֹוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדׇל־חָֽסֶד “Adonai is gracious and compassionate…” (Ps. 145:8) and, קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְכׇל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶֽאֱמֶֽת “Adonai is near to all who call Him…” (Ps. 145:18)? It is to teach that it is a statute of God חק אל to recite it every day, the kheyt of chanun and the khof of karov spell חק – statute the aleph of erekh and the lamed of lakol, which spells אל – God.
יואחר כך אומרים למנצח מזמור לדוד ומה שתקנו לאומרו בסוף התפלה מפני שאומר במדרש תלים אמ' ר' שמעון בר אבא אתה מוצא י"ח מזמורים מראש הספר ועד פסוק זה ואשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא כנגד י"ח ברכות שאדם מתפלל בכל יום, אדם אומר לחבירו תתעני צלותך כך דוד המלך לאחר ששר י"ח שירות ותושבחו' אמר יענך ה' ביום צרה והכי איתא בירושלמי. וגם מדבר זה המזמור בענין הקץ שנאמ' יענך ה' ביום צרה וכתיב בדניאל והיתה עת צרה, ישלח עזרך מקדש זה משיח בן דוד, עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו, אלה ברכב גוג ומגוג, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו. ולכך נהגו לאומרו סמוך לסדר קדושה שמתחיל ובא לציון גואל.
10Afterwards, we recite, laminatzeach mizmor lidavid (Ps. 20). The reason the sages decreed the recitation of this Psalm at the end of the prayer service appears in Midrash Tehillim: Rabbi Shimon bar Aba said: You find that there are eighteen psalms from the beginning of Psalms through this passage, if, “Happy is the man,” (Ps. 1) and “Why do nations assemble,” (Ps. 2) are counted as single psalm. They correspond to the eighteen blessing19 or the Shemoneh Esray. In Talmudic literature they are simply referred to as Hatefillah, the prayer. one recites. Just as a person says to a fellow, “May God answer your prayers.” So, too, after David recited eighteen songs and praises, he said, “May Adonai answer you in time of trouble,” (Ps. 20:2) This is also found in the Talmud Yerushalmi.20 This Psalm addresses the end of time, as it states, “May Adonai answer you in time of trouble,” (Ps. 20:2) and it states in Daniel, “It will be a time of trouble….” (Dan. 12:1) “May He send you help from the sanctuary,”21 (Ps. 20:3)- this refers to the Messiah ben David, “Now I know that Adonai will give victory to His anointed,” (Ps. 20:7) “This trust in chariots…” (Ps. 20:8) referring to Gog and Magog,22 “They collapse and fall, but we rise up and gather strength.” (Ps. 20:9) That is why it is customary to recite it in conjunction with the passage containing the Kedusha23 It is an additional recitation of the Kedusha in the passage U’va Letzion. See BT Sota 49a which begins U”va letzion goel.
יאואומר במדרש תלים תשעה פסוקים יש במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם. לאשה עוברה שהיא מקשה לילד אמרין לה לית אנן ידעין מה נומר לך אלא מאן דעני לאימך בעידן קשיותה יענה יתיך בעדן קשיותיך, כך ביעקב כתיב האל העונה אותי ביום צרתי אמר להם דוד לישראל מי שענה את יעקב אביכם בעת צרה הוא יענה אתכם בעת צרתכם הוי יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב. עוד אומר שם המזמור הזה ראשו בענייה וסופו בענייה, ראשו יענך ה' ביום צרה וסופו המלך יעננו ביום קראנו.
11Midrash Tehillim states “There are nine verses in Psalm 20 corresponding to the nine months of pregnancy.24 "It is like a pregnant woman who has difficulty giving birth. They said to her, "We do not know what to say to you, but whoever answered your mother in her difficult time will answer you in your difficult time."25 20:2 So, too David said, regarding Jacob, it is written, “The one who answered Jacob, your father, in his time of trouble, the God of Jacob will keep you safe in the time of trouble.” Further, this Psalm begins with aniyah (answer) and it ends with aniyah (answer). It begins with aniyah: “May Adonai answer you (ya’ankha) in times of trouble…” (Ps. 20:2) and it ends, “The Sovereign will answer us (ya’aneinu) on the day that we call out.” (Ps. 20:10)
יבובשבתות ובימים טובים אין אומרים אותו מפני שהוא מזמור של תחנה וגם הוא מתחיל יענך ה' ביום צרה ושבתות וימים טובים אינם ימי צרה אלא ימי שמחה.
12On the Shabbat and holidays we do not recite it because the Psalm is a supplication and it begins “May Adonai answer you at the time of trouble.” Shabbat and festivals are not ‘days of trouble,’ but rather joyous days
יגואומר סדר קדושה ובא לציון גואל וגומ' ואני זאת בריתי אותם וגומ' הם שני פסוקים סמוכים זה לזה בישעיה. ומה שאומר פסוק ואני זאת בריתי אותם עם ובא לציון גואל מפני שמדבר על רוח נבואה שלא ימוש מפינו וזה יהיה בביאת הגואל כמו שנאמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגומ'.
13One recites Seder Kedushah26 are referred to as Seder Kedushah. It is often referred to as Kedusha D’Sidra today beginning with: “He shall come as redeemer to Zion…” and “And this shall be My covenant with them…”27 (Is. 59:20-21) These two verses appear together in the book of Isaiah. The reason, “And this shall be My covenant with them,” appears with, “He shall come as redeemer to Zion,” is because they speak of the spirit of prophecy which shall never leave Israel; this will be true with the coming of the Redeemer as is stated, “After that, I will pour out My spirit on all flesh; Your sons and daughters shall prophesy.” (Joel 3:1)
ידואתה קדוש יושב תהלות ישראל פסוק הוא. ויושב הוא מלשון ותשבו בקדש שהוא ממתין מתעכב לתהלתן של ישראל קודם המלאכים כדאמרינן בחולין בפרק גיד הנשה אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנא' ברן יחד ככבי בקר אלו ישראל והדר ויריעו כל בני אלהים אלו המלאכים. עוד דרשו רבותינו בפסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שהב"ה ממתין עד שתתפלל כנסיא אחרונה שבישרא ומקבל תפלתם ביחד.
14And You, Holy One, await (yoshev)28 the praises of Israel. (Ps. 22:4) The word Yoshev is similar to the language in the verse, “Thus, after you had remained (vateishvu) at Kadesh all that long time…” (Deut. 1:46) It means God waits for Israel’s praises before accepting the praises of the angels, as is stated in Hulin (Perek Gid HaNasheh) “And the ministering angels do not recite their song above until the Jewish people complete their praises below, as is stated: “When the morning stars sang together” (Job 38:7); these are the Jewish people, (who are compared to stars); and then the verse states: “And all the sons of God shouted for joy,” these are the angels.”29 91b The Sages also explain, “And You, Holy One, are enthroned on (await) the praises of Israel. (Ps. 22:4) This means that the Holy One waits until the very last congregation of Israel has finished praying So God can receive all their prayers at once.
טווקרא זה אל זה ואמר וגומ' פסוק הוא. ומקבלין דין מדין ואמרין הוא תרגומו.
15“And [the angels] call one to another and say…” is the verse. (Is. 6:3) U’mikablin dain me’dain v’amrin, “And they receive one from another, and say,” is the Aramaic translation.
טזקדיש בשמי מרומה בית שכינתיה פירש הרב ר' משה כהן מובדל ומופרש הוא מעולם הגלגלים כי בעולם הגלגלים אין לו כי אם בית שכינתיה כלומ' בני אדם אין להם מי שיורה אותם עליו מלבד הנביאים כי אם הגלגלים שמתוך תנועתם שהיא משונה זו מזו ויש בהפך ממש יודע שיש להם מנהיג וזהו בית שכינתיה. וכמו שאמר הכתוב היושבי בשמים וחלילה שאין לו משכן ולא ישיבה כי הוא מובדל ונפרש מעולם הגלגלים מכל וכל.
16Holy in the heights of heaven, the abode of God’s Divine Presence. Rabbi Moshe Kohen explains that God is separate and apart from the world of heavenly spheres (galgalim).30 is one of three worlds: Olam HaShafel – the lower world in which we live, Olam HaGalgalim – the world of heavenly spheres that surround this world, and Olam HaMalachim, the World of the angels. Olam HaGalgalim mediates between this world and the world of the angels – it should not be confused with the notion of Sephirot. The abode of the Divine Presence is present in the world of heavenly spheres and not human beings. Only the prophets can instruct people regarding the heavenly spheres and their movements which are different from one another. They know that there is a Mover who is responsible for the actions of these spheres and this is the Palace of the Divine Presence (Shechintei). It is similar to what is stated, “The One who is enthroned in Heaven.” (Ps. 123:1) God forbid that we should say that the dwelling place for the Divine Presence is present in it; it is separated from the world of spheres.
יזקדיש על ארעא עובד גבורתיה אמר כל שכן שהוא מובדל ומופרש מעולם היסודות אבל יש בהם עובד גבורתיה שהחכם יכיר פעולת הגלגלים בהם והיאך יתרכבו המורכבים מהם מבלי שינוי אחד מהם לא נעדר ויותר יראה הפלא הה בעשבי' מבשאר הדברים כי במקום קטן מהארץ יצאו מעצמם כמה מינים שאינם דומים זה לזה ועם כל זה יש דומים להם במקומות אחרים והארץ המולידה אותם אחת והמים המשקים אותם אחדים.
17Holy on earth, the work of His mighty power. It states, how much more so is God apart and separate from the world of elements. But, “the work of His mighty power,” is present as well. The wise person recognizes the activities of the heavenly Spheres (galgalim) in this world and all the components of the world fit together without any change… Even more so. He sees the wonder of God in the plants among all things. In a small place on the earth they go forth and many types of plants grow that are not the same as one another but are similar to those found in other places. The earth brings them forth some on land and some in the waters.
יחקדיש בעלם עלמיא כלומ' בעולם המלאכים שהוא מובדל ומופרש מהן. ואם תאמ' הואיל והוא מופרש כל כך כל שכן שלא ישים עיניו לראות במעשי האדם אמר ה' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה ואין לזוז מתחת ממשלתו והשגחתו כמו שנאמ' אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בעי אדם וגומ', עכ"ד. והמון העם קורין קדיש לעלם ולעלמי עלמיא וטעות הוא והנכון לומר בעלם עלמיא וכן הוא בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה. ותשאני רוח וגו' פסוק הוא. ונטלתני רוחא הוא תרגומו. ה' ימלוך לעולם ועד פסוק הוא בתורה. ה' מלכותיה הוא תרגומו.
18Holy in the world of eternity. That is, God’s holiness extends to the world of the angels which is completely separate from the other worlds. If one were to say since the realm of the angels is so completely separated from this world, how could one perceive their influence on the action of human beings, therefore the passage goes on to say, The God of hosts says, “The whole earth is filled with the radiance of His glory,” so that one can never avoid God’s rulership and providence, as Scripture states, “whose eyes observe all the ways of men,” (Jer. 32:19) Most people read this passage as, Kadish l’olam u’l’almei almayah, “Holy forever and to all eternity.” This is incorrect. One should say Bolam almayah.31 This is the version in the Siddur of Rav Amram and Rabbeinu Saadia Gaon.
יטמה שנהגו לומר זה הסדר קדושה בלחש בעבור פסוק ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה והיה ראוי לאומרו ראשון ושמוהו אחרון כדרך סדר הקדושות שהמלכות בסוף. ותדע שכן הוא שהפסוקים הראשונים אומר שליח צבור בקול רם עם תרגומם ופסוק ה' ימלוך ותרגומו אומר אותו בלחש.
19It is the custom to recite Seder Kedushah silently because of the verse, “Adonai will reign forever and ever,” (Ex. 15:18) which Moses said. It would have been appropriate to recite it first and yet it was placed last in the order of the Kedushot in which sovereignty is placed at the end.32 is a reference to sovereignty. See the interpretation above of the word Kadosh in the Aramaic translation of the Kedushah. “Holy on earth, the work of His mighty power.” Therefore the first verses are recited by the prayer leader out loud along with their Aramaic translation but the verse, “Adonai will reign forever and ever,” is recited silently.
כוא"ת למה תקנו לומ' בסדר קדוש זה ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה ובקדושה שאומר מעומד ה' ימלוך לעולם שאמר דוד. וי"ל לפי שמתרגמין זה הסדר קדושה תקנו לומר הפסוק שאמר משה לפי שאין תרגום לכתובים.
20One might ask, why is it that we recite the verse “Adonai will reign forever and ever,” in the Seder Kedushah which Moses said in Aramaic while we say “Adonai will reign forever,” standing (and not in Aramaic) in the Kedusha, which David recited?33 The answer is, we translate Moses’ verse into Aramaic because there is an Aramaic translation but there is no Targum for the book of the Writings.34.
כאושמעתי בשם הרא"ש שאמ' כי קבלה בידו שעל תרגום פסוק ימלוך ה' לעולם וגומ' יצאה בת קול ואמרה ליונתן ב"ע מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח.
21I have learned, in the name of the R’ash35, who said that he had a tradition regarding the Aramaic translation “Adonai shall reign forever….” (Ps 146:10) that a Divine voice went forth and said to Jonathan ben Ovadia (author of an Aramaic translation). “Who is this who reveals my secrets to human beings before me that there is a Messiah in the end of time?”
כבומה שתקנו סדר קדושה בסוף התפלה בעבור עמי הארץ המאחרים לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת הקדושה דאמרינן בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושה ואיהא שמיה רבה דאגדתא. ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר בלשון הקדש אלא בלשון תרגום שהיו רגילין לדבר בו באותו זמן כמו שאמרנו בפירוש הקדיש.
22The reason that we recite Seder Kedushah toward the end of prayer is for the common people who show up late. In this way they don’t lose out hearing the Kedushah. For we read, at the end of Sotah, “Why does the world continue to exist? Because of the Seder Kedushah and because of the response: Yehai shmai rabbah, “Let His great name be blessed, etc.” which is recited after the study of Aggadah.”36 That is why we translate Seder Kedushah into Aramaic – for the common people who did not know Hebrew but spoke Aramaic at that time, as we explained regarding the Kaddish.
כגותקנו להם כאן כמו תפלה קטנה בתחלה אשרי ואחר כך קדושה וזכרון ציון ותלמוד תורה כמו שתקנו בלילי שבת ברכה מעין שבע בעבור המאחרים לבא. וגם מניתי ההזכרות שיש בסדר קדושה זה ומצאתים י"ח הזכרות כנגד שמונה עשרה. והטעם שאין אומרים אותו בשבתות וימים טובים בשחרית מפני שכלם באים לבית הכנסת בתפלה ראשונה ונהגו לאומרו שבתות וימים טובים במנחה לפי שהיו דורשין בימים אלו קודם תפלת המנחה ורגילות הוא לדבר בסוף הדרשה בפסוקי גאולה וקדושה וגם עמי הארץ באים לשמוע הדרשא.
23The sages decreed this as abridged form of the Amida beginning with the Ashrai, and afterwards the Kedushah, Zichron tziyon, and Torah study, just as they decreed on Sabbath eve that we recite an abridged form of the seven blessings of the Amidah for those who showed up in synagogue late. I have also counted God’s name eighteen times corresponding to the eighteen blessings of the Amidah. The reason we do not say it on the Sabbath and holidays as part of the morning service is because everyone shows up in time for the first Amidah. It is therefore customary to recite it on Sabbath and holidays at Mincha. This was because there would be a homily on these days before Mincha and they would regularly conclude the discourse with verses expressing redemption and holiness. The common people would all come to hear the discourse.
כדומה שנהגו לאומרו במוצאי שבת לפי שהוא זמן הכנסת רשעים בגהנם כמו שנפרש במקומו ומאריכין בסדר קדושה כדי לתת להם מעט מנוח יותר. ואין מתחילין בפסוק ובא לציון במוצאי שבת אלא מן ואתה קדוש לפי שאין עיקר גאולה בלילה שלא יאמרו האומות דרך הגנבים ברחו להם בלילה אלא ביום לעיני כל הגוים כמו שנאמ' בגאולת מצרים ויהי בעצם היום הזה בעצומו של יום.
24The reason that it is customary to recite U’va letzion at the conclusion of Shabbat is because it is the time when the wicked re-enter Gehenom, as we shall explain in its proper place. We prolong the Sabbath with the recitation of Seder Kedushah in order to give the wicked more respite (from the fires of hells). We do not begin with the opening verses of U’va letzion on Saturday evening. Instead one begins with V’attah Kadosh since evenings are not a time of redemption. The nations should not say that the Jewish people fled at night like thieves instead of in the daytime before the eyes of all the nations, as is said regarding the redemption from Egypt, “On that very day…” (Ex 12:41) The Exodus happened in the daytime.
כהומה שנהגו להתחיל בליל פורים ובליל תשעה באב ובא לציון מפני שבפורים היתה גאולתנו מיד אויבינו ומבקשי רעתינו ולכך נהגו להזכיר גאולה בלילה שלפניו. וגם כן בליל ט' באב צריך להזכיר נחמה וגאולת ציון היא נחמה. ועוד מפני שאומר תחלה קינות ובסופם אומר נחמה ומסיים בה ובא לציון גואל כדי להסמיך ובא לציון גואל לובא לציון גואל.
25It is customary to recite U’va Letzion on the eve of Purim and Tisha B’av. One recites U’va letzion on Purim because we were redeemed from our enemies and those who sought to harm us; therefore we mention redemption on the night as the holiday begins. Also it is customary to mention consolation and the redemption of Zion on the eve of Tisha B’Av. Further, (we do so) since we begin with dirges and end with consolation, and we end with U'va Letzion. In this way we juxtapose U'va Letzion goel with U’va letzion goel.
כוואומר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך וגומ' פסוק הוא בדברי הימים וענינו שיועיל סדר קדושה זה ליצר מחשבותנו ולהכין את לבבנו אליך. ואומר פסוקים מפוזרים.
26We say, Adonai, God of Abraham, Isaac, and Israel, our fathers, keep this forever as the intention of the hearts of Your people… Is from 1 Chronicles 29:18. It expresses the hope that our recitation of Seder Kedushah will direct our thoughts and hearts to (to God). One recites a selection of verses.
כזואומר ברוך אלקינו שבראנו לכבודו על שם ולכבודי בראתיו פירוש לשבחו וזהו כבודו.
27One says, Blessed is our God, Who created us for His glory… based on, “I have created them, and made them for My glory” (Is. 43:7) This means, God made them to praise Him and this is God’s glory.
כחוהבדילנו מן הטועים על שם ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וכתיב וידעו תועי רוח בינה.
28He set us apart from those who go astray…This is based on the following verse “I have set you apart from other peoples to be Mine.” (Lev. 20:26) and “And the confused shall acquire insight.” (Is. 29:24) 37
כטונתן לנו תורת אמת על שם ותורתך אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו על שם עץ חיים היא למחזיקים בה ולכך הזכיר לשון נטיעה.
29He gave us the Torah of truth, is based on, “Your teaching is True,” (Ps. 119:142) And eternal life He implanted within Is based on, “She is a tree of life to those who grasp her…” (Pro. 3:18) This is hinted at because this verse uses the word netiyah, implanted for eternal life.38
להוא יפתח לבנו בתורתו לשון חכמים הוא. וישים בלבבנו יראתו על שם את ה' אלקיך תירא. ואע"פ שביד האדם היא יראת שמים להיות צדיק או רשע כמו שאמרו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הוא מבקש מאת השם לסייעו כיון שהתחיל ליראה אותו על דרך מה שאמרו רבותינו בא ליטהר מסייעין אותו.
30May He open our heart to His Torah, This is a rabbinic expression. He instilled in our heart awe of Him, is based on the verse, “Revere only your God,” (Deut. 6:13, 10:20) Although reverence for God is our choice, (whether one is righteous or wicked,) as the sages say, “Everything is in the hands of Heaven, except for fear of Heaven,”39 one can ask God to help us along the way, as the sages say, “When one who comes to be purified, heaven assists him.”40
לאלעשות רצונו על שם לעשות רצונך אלקי חפצתי. ולעבדו בלבב שלם על שם ולעבדו בכל לבבכם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה על שם לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה. וכן יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו לשון חכמים הוא.
31And to do His will, based on the passage, “To do what pleases You, my God, is my desire…” (Ps. 40:9) And serve Him with a perfect heart, based on the passage, “Serving God with all your heart,” (Deut. 11:13) So that we shall not labor in vain nor bring forth that which causes dismay is based on the verse, “They shall not toil to no purpose; “They shall not bear children in vain,” (Is 65:23) May it be Your will, Adonoy, our God, and God of our fathers, this is a rabbinic expression.
לבשנשמור חקיך בעולם הזה על שם אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך. ואמר בעולם הזה כי זה העולם הוא עולם המעשים ובזה נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא. ומסיים הענין בפסוקים מהתלים. ואומר שליח צבור קדיש תתקבל.
32That we keep Your statutes in this world, based on the verse, “Would that my ways were firm in keeping Your laws.” (Ps 119:5) It says this world because this is the world of action and through which we may merit and inherent goodness and blessing for the life of the world to come. It concludes this subject with other verses from Psalms. The prayer leader then recites Kaddish Titkabel.
לגונהגו לומר בכל ששת ימי החול תפלה לדוד מפני שכתוב בו הורני ה' דרכך. ומוסיפין בסופו פסוקים של תחנה ובקשה. בקול תחנותי בבית בתחלה. אין כמוך באלהים הבי"ת ברפי. ויראו שונאי בו"ו בתחלה.
33It is customary to recite Tefilah LeDavid (Ps 86) on the six weekdays because it states, “Teach me Your ways, Adonai,” (Ps. 86:11) and to add other verses of supplication and entreaty. Bikol Tachanuti, “The voice of my supplication” is written beginning with a veit. There is none like You among the gods (veilohim), Adonai.” (Ps. 86:8) is written with a soft veit.41 “(Vayiru) that my enemies may see and be frustrated,” is written with a vav.
לדוגם נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש.
34It is also customary to recite a psalm for each day of the week just as the Levites did in the Temple.
להביום ראשון אומר לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו.
35On the first day, Sunday, they would recite, “A psalm of David: the earth is Adonoy's and the fullness thereof,” (Ps 24:1) because “because on that day God acquired the world and transferred it to man, and He was the only ruler in His world.”42
לוביום שני אומר שיר מזמור לבני קרח גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו על שם שחלק מעשיו ומלך עליהם ונתעלה וישב במרום.
36On the second day of the week, Monday, one recites, “A song, a psalm by the sons of Korach. Adonai is great and highly extolled in the city of our God, the mountain of His Sanctuary.” (Ps. 48:1) because “He separated His works, dividing between the upper waters and the lower waters, and ruled over them as King, ascending on high to His throne.”
לזביום השלישי אומר מזמור לאסף אלקים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט על שגלה ארץ בחכמה והכין תבל לעדתו.
37On the third day of the week, Tuesday, one says, “A psalm of Assaf God stands in the congregation of the Almighty, in the midst of the judges He gives judgment,” (Ps. 82:1) because, because on the third day of Creation God revealed the land in His wisdom and thereby prepared the world for His assembly that could now live on the dry land.”
לחביום רביעי אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע על שם שברא חמה ולבנה כוכבים ומזלות ועתיד ליפרע מעובדיהם.
38On the fourth day of the week, Wednesday, one says, “Almighty of vengeance, Adonai, Almighty of vengeance, reveal Yourself,” (Ps. 94:1) because on this day God created the sun, the moon and the stars and in the future God will avenge those who worship them.
לטביום חמישי אומר למנצח מזמור לדוד הרנינו לאלקים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו.
39On the fifth day of the week, Thursday, one says, “To Him Who grants victory, upon the Gittit, a psalm of Assaf: Sing joyously to God, our strength, shout for joy to the God of Jacob,” (Ps. 81:1) because on this day God created the birds and the fish to praise God’s name.
מביום ששי אומר ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר על שם שגמר מעשיו ומלך עליהם.
40On the sixth day of the week, Friday, one says, “Adonai has begun His reign, with majesty He has clothed Himself; Adonai clothed Himself, with strength He has girded Himself,” (Ps. 93) because on this day God created the work of creation and ruled over them.
מאביום שביעי אומר מזמור שיר ליום השבת על שם ששבת.
41On the seventh day of the week, Shabbat, we recite “A Psalm, a song, for the Sabbath day,” (Ps 92) because God rested on that day.
מבוסימן לאלו המזמורים לש"ם אל"י. ואומר קדיש יהא שלמא רבה וכל העם נפטרין לשלום.
42A mnemonic for the six weekdays is לש"ם אל"י In the name of my God. One then says the Kaddish, “May His great Name be blessed forever and for all eternity.” and then the community takes leave with blessings of peace.
מגויש מקומות שנוהגין לומ' בכל יום מימות העומר מזמור שיר אלקים יחננו ויברכנו מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיחת המזמור והם כנגד ארבעים ותשעה ימי העומר. ועוד יש בו שבעה פסוקים חוץ מן הפסוק הראשון והם כנגד שבעה שבועות. ובמקצת מקומות אומרים אותו בכל יום מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב לו כאלו מדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקביל פני שכינה כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה. וגם יש בו תשע וארבעים תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד גביעים כ"ב פרחים תשעה כפתורים י"א נרות שבעה סך הכל מ"ט. ופסוק ראשון יש בו ארבע תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה מלקחיה תרי ומחתותיה תרי.
43In some places it is customary to recite, “For the leader; with instrumental music. A psalm. A song. May God be gracious to us and bless us…” (Ps. 67) during the period of Sefirat HaOmer, because it contains 49 words excluding the introductory phrase. They correspond to the 49 days of the Omer. Further there are seven verses excluding the opening verse, for the seven weeks leading up to Shavuot. In some places it is customary to recite it every day since it is called the Psalm of the Menorah. One who recites it every day is considered to be like one who kindles the menorah in the Holy Temple and receive the face of the Divine Presence, since the Psalm has seven verses corresponding to the seven branches and 49 like the number of cups (gaviim), calyxes (kaftorim), petals (perachim) and candles (neirot) in the seven branches of the menorah:43 There are 22 cups, 9 petals and 11 calyxes and 7 candles equaling 49…. There are four words in the first verse corresponding to the two tongs and the two firepans. (Ex. 25:38)
מדוגם יש מקומות שנוהגין לומר בכל יום שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו וגומ'. ומוסיפין בסופו פסוקים מפוזרים מהתלים. ואומר אין קדוש כה' וגומ' כי מי אלוה מבלעדי ה' וגומ'.
44In some places where it is customary to recite Shir HaMaalot LiDavid… (Ps. 124). One adds verses from Psalms at the end of it. One says, “There is none like Adonai…” (I Sam. 2:2) “Truly, who is a god except Adonai…” (Ps 18:32)
מהואומר אין כאלהינו וכו'. עד אתה תושיענו אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קיים ככתוב בתורתך ויאמר ה' אל משה קח לך סמים וגומ'. ואומר פטום הקטרת כיצד, תרגום ירושלמי איש אשר ירקח גבר דיפטם. שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. פירוש מנים ליטראות. שלש מאות וששים וחמשה שבכל יום כמנין ימות החמה כי היתה נעשית בכל שנה ושנה והיו מקטירין ממנה מנה בכל יום על מזבח הזהב פרס שחרית ופרס ערבית. ושלשה שהיה מוסיף בה כהן גדול בערב יום הכפורים. פירוש הם השלשה מנים הנשארים. ומחזירן למכתשת ונוטל ממנה מלא חפניו כדי לקיים בה מצות דקה מן הדקה כדתנן ביומא בפרק טרף בקלפי בכל יום היתה מן הדקה והיום דקה מן הדקה ומפרש בגמר' תנו רבנן דקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה שבכל ערב יום הכפורים היה מחזירה למכתשת.
45One says, Eyn Keloheinu…”There is none like our God,” through “You will deliver us…You are Adonai, our God, that our Forefathers burned before You the incense spices at the time that the Holy Temple stood – like You commanded them through Moses, Your Prophet, as is written in your Torah: “And Adonai said to Moses, ‘Take for yourself spices…” (Ex. 30:34) One recites pithom haKetoret, keitzad, The compound of the Incense, how was it done? The Targum Yerushalmi44 translates, “Any party who compounds,” as Gever deeftam - “If a person compounds a similar formula. 368 Maneh was in it… Peirush – A maneh means litraot.45 365 like the count of the days of the solar year. One maneh daily – half in the morning and half at night. They were prepared each year and offerings were made from it each day on the golden altar, part in the morning and part iat night And the three extra maneh were those which the Kohen Gadol used on the eve of Yom Kippur. Peirush – there were three extra maneh. He would return them to the grinder on the eve of Yom Kippur, in order to accomplish the mitzvah – with the finest of finest. As the Mishnah explains in Yoma chapter 4: “On every other day, the incense was ground fine as prescribed by the Torah, but on this day it was ground superfine.”46 It is explained in the Gemara: “The sages state: The verse states with regard to the incense on Yom Kippur that it is “finely ground aromatic incense” (Lev. 16:12). What does the verse teach? Has it not already been stated: “And you shall grind some of it finely” (Ex. 30:36)? Rather, it teaches that on Yom Kippur the incense must be superfine by returning it to the grinder.”47
מוואחד עשר סמנים היו בה הארבעה מפורשות בתורה נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה והשאר הלכה למשה מסיני וסמכום רבותינו ז"ל מן הפסוק שאמ' קח לך סמים הרי שנים, נטף ושחלת וחלבנה הרי חמשה, סמים לרבות אחרים כאלו הרי עשרה, ולבונה זכה הרי אחד עשר סמנים. ואם תאמר סמים האחרון יהיה כסמים הראשון מה הראשון שנים אף האחרון שנים אם כן היה אומר הכתוב סמים סמים שני פעמים זה אצל זה ולבסוף נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה אלא ממה שאמ' סמים באחרונה בא לרבות חמשה כמנין הראשונים.
46There are eleven types of ingredients (in the incense.) Four are explicitly mentioned in the Torah: nataf (balsam sap), shach'elet (onycha), h'elbona (galbanum),& levona zachah (pure frankincense). (Ex. 30:34) The remainder are traditions passed on from Moses at Sinai. Our sages of blessed memory, based them on the verse which states, “Take unto thee spices - This is two; nataf, shach'elet, h'elbona – this makes five; sweet spices - to include other spices adding up to ten; with pure frankincense – this makes eleven. The second samim,48 spices, should be like the first samim, spices. Just as the first reference to spices signifies two, so the second reference to spices should also be equal to two. But then the same word would have been repeated. In the end it suggests that the second use of the word samim, spices, is different because it reflects the combination of the first use of the word along with nataf, shach'elet, and h'elbona – the second use of the word is therefore, five.
מזואלו הן הצרי הוא נטף האמור בתורה שנוטף מעצי הקטף שיוצא מן הצרי כמו שמפרש לקמן רבן שמעון בן גמליאל וקורין לו בערבי צמג אל בלסן.
47And these are the spices: balsam (tzari) - this is the nataf which is mentioned in the Torah. It is called nataf because it is the resin that drips from balsam trees, as is explained later: “Rabban Shimeon Son of Gamliel says : The Tzorit is sap that flows from the Balsam tree.”
מחוהצפורן היא שחלת כדמתרגמינן שחלת טופרא שהוא תרגומו של צפורן כדמתרגמינן ועשתה את צפרניה ותרבי ית טופרנהא ונקרא צפורן מפני שהוא חלק ועשוי כצפורן של אדם ונותנין אותו במוגמרות וקורין לו בערבי אטפאר אל בכור.
48Tziporen is the shachelet (onycha), It is translated into Aramaic as torfa.49 It is also translated in the verse, וּתְגַלַּח יָת רֵישַׁהּ וּתְרַבִּי יָת טוּפְרָנָהָא: The Aramaic translation of Deut. 21:12 -“She will shave her head and allow her nails to grow.” It is called Tziporen because it is shiny like a person's fingernails and they place it in the spices….
מטוהחלבנה הוא שרף אילן הנמצא בערי יון והוא כמו דבש שחור וריחו רע וקורין לו בערבי מיעה והלבונה בערבי לובאן.
49H'elbona (galbanum) is saraf elan which is found in the cities of Greece. It is a dark form of honey with a bad aroma (and it is called by a variety of names in different languages.)
נמשקל שבעים שבעים מנה מאלו הארבעה סמנים. מור בערבי מסך. וקציעה כך שמה בערבי. ושבלת נרד בער' סנבל אלנארדין ונקרא שמו שבלת נרד מפני שהוא דק כשער שבולת. וכרכום בערבי זעפראן. משקל ששה עשר ששה עשר מנה מאלו הארבעה סמנים.
50The weight of each of the four spices is, “70 maneh.” Mor (myrrh) is called masakh in Arabic and ketziah is called by this name in Arabic. Shibbolet Neird (spikenard) in Arabic is sambal anardin. It is referred to as shibbolet neird because it is fine like the fine hairs on the chin.50 Karcom (saffron) in Arabic is called zelfran. Each of these four spices have a has a weight of 16 maneh.
נאקושט שנים עשר בערבי קוסט. וקליפה שלשה היא קליפת עץ וקורין לה בערבי קשר סליכא. וקנמון תשעה בערבי עוד אל טיב. הרי אלו אחד עשר סמנים שעולין למנין שלש מאות וששים ושמונה מנים. ולא נודע למה נותן מאלו שבעים ומאלו ששה עשר אלא יראה כי לפי חוזק הסמנים וקשיותן היה מרבה וממעיט מן החזק היה מקל משקלו ומן הקל נותן יותר.
51Kosht has a weight of 12 maneh; it is called kust in Arabic. Keelufah is three maneh is from Kelifat tree; it is called Kesher Selika in Arabic. Kinamon (cinnamon) is nine; in Arabic it is called el tib. These are the eleven ingredients that make up the 368 manim of the Temple spices. We do not know why some are of 70 manim and others are 16; it would appear to have to do with the strength of the spices and its hardness….51
נבומוסיפין עוד על אלו האחד עשר סמנים בלא משקל בורית עשב שמכבסין בו ונקרא אהלא ותרגום והזכותי בבור כפי ודכותי באהלא ידי וקורין לו בערבי סאבון.
52Added to these are eleven other ingredients which are listed without a measure for their weight…borit is an herb that is used for cleaning; it is also called Ohalo …. It is also called Sabon in Arabic.
נגכרשינא פירש החכם ר' אברהם בן זיזא ז"ל שקוראין לו בערבי אל אשנאן והוא עשב הנקרא גם כן בערבי גאסול. ואומר כי הו מכבס הבגד כמו הבורית או יותר. ולא ראיתיו בארץ הזאת. תשעה קבין משניהם.
53Karshina The sage, Rabbi Avraham Ziza, of blessed memory explains that in Arabic it is called el Shanaan; it is an herb which is sometimes called gasal in Arabic. It is also used to clean garments like borit. I have not seen it in our lands. Nine kabin of each.
נדמלח סדומית רובע פירוש רובע הקב וזהו שאמ' הפסוק ממולח טהור קדש.
54Melach Sedomit, a quarter of a kab, this referred to in the verse, “compound expertly blended, refined (mimulach), pure, sacred.”52 (Ex, 30:35)
נהמעלה עשן כל שהוא הוא שם עשב ולא היו מכירין אותו אלא אנשים ידועים שהיה הלכה בידם איש מפי איש ועשנו עולה כמקל ואינו מפצע לכאן ולכאן. ר' נתן הבבלי אומר אף כפת הירדן כל שהוא פרש"י עשב הוא שגדל על שפת הירדן. ויש אומרים שהוא הבושם הנקרא בערבי עובר והוא גדל בירדן כמו שנפרש בברכות הריח.
55A small bit of Maaleh ashan (ascension of smoke). This is the name of a herb; only certain people can recognize it… Rabbi Nathan, the Babylonian, says – even the resin of the Jordan – a bit. Rashi explains that this is a plant that grows by the side of the Jordan River. There are those that say that it is the spice which is called Ober in Arabic….
נואם נתן בה דבש פסלה שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'.
56If he put honey in it, it is invalid, as the Torah states, “for no leaven or honey may be turned into smoke as an offering by fire to Adonai.” (Lev. 2:11)
נזחסר אחד מכל סמניה חייב מיתה פי' כהן גדול שמביאה לפני לפנים שהרי בא לביאה ריקנית שכן כתוב וכסה ענן הקטרת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות ומשמע הכתוב הוא בזמן שכסה הענן הקטרת את הכפרת כהלכתו וכמשפטו שכל סמניה בה לא ימות אבל אם חסר אחד מכל סמניה שאינו ענן הקטורת כהלכתו חייב דהכי אמרינן ביומא בפרק הוציאו לו ונתן את הקטורת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניסו מבפנים וכו' אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפורת מלמד שנותן בה מעלה עשן ומנין שהיה נותן בה מעלה עשן תלמוד לומר וכסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחסר אחד מכל סמניה חייב מיתה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו אלא שרף מעצי הקטף. לא בא לחלוק אלא לפרש מהו צרי.
57If he omits all of its spices, he is liable for the death penalty. The High Priest brought the incense to the Holy of Holies without any purpose ( of performing the rites). This is what is stated, And he shall put the incense upon the fire before Adonai, that the cloud of the incense (anan haketoret) may cover the ark-cover that is upon the testimony, that he die not.”53 (Lev. 16:13) This verse implies that when the cloud of incense covers the altar it must be properly made with all its ingredients so that the Kohen doesn’t die. But if it is lacking even one of its ingredients, it is not considered to be, “the cloud of the incense” (anan haketoret) and the Kohen is liable for the death penalty. This is what we read in Yoma, Ch. 5: “The Sages taught: “And he shall put the incense upon the fire before the Lord” (Lev. 16:13); this means that he should not prepare by placing the incense outside, and bring into the Holy of Holies a coal pan holding the burning incense….”54 If so, why does it state, “For I will appear in a cloud upon the Ark cover” (Lev. 16:2)? This teaches that he includes a smoke- raiser55 in its spices. And where do we learn that he must include the smoke-maker spice? It is stated, ““He shall put the incense on the fire before Adonai, so that the cloud from the incense screens the cover that is over the Covenant, lest he die..” (Lev. 16:13) This implies that if he did not include smoke-maker or one of the other spices he is liable for the death penalty. Rabban Shimeon ben Gamliel says: Tzori is none other than balsam, that flows from the Balsam tree. This does not come to disagree but to explain what Tzori is.
נחיין קפריסין יש אומרים שהוא שם מקום נקרא קפריסין שהיה היין שלו חזק הרבה. וי"א שהוא יין שמשליכין בו לולבי הקפריסין הנקראים בערבי עסאלג֗ אלכבאר.
58The wine of Kafrisin: Some say that this is the name of a place whose wine was very strong. Others explain that it was called Kafrisin because they threw buds of the Kafrisin plant56 in the wine. In Arabic it is called עסאלג֗ אלכבאר.
נטסאין תלתא וקבין תלתא שהן חצי סאה כדקיימא לן סאה ששת קבין. ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חיור פירוש יין שאינו לבן מכל וכל ולא אדום. עתיק פירוש ישן. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בה את הצפרן מפני שהיא עזה כדי שיהא ריחה נודף.
59Wine of Kafrisin, seahs – three and kavs, three. They add up to a half of a Seah. It has been established that a seah is made up of six kabin. And if one did not find wine of Kafrisin – he can bring old (atik) ‘white’ (hivar) wine. Peirush – this wine is neither white or red. Atik – it is old wine. The wine of Cyprus, why is it brought? in order to soak the Onycha in it because,57 it is sharp; this makes it more aromatic.
סבורית כרשינה למה הוא בא כדי ליפות בה את הצפורן כדי שתהא נאה. והלא מי רגלים יפין לה פירוש לרחצה וליפותה. אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד מכלל דבמקדש היו עושין אותה אבל אם היו עושי' אותה בחוץ כיון שהוא מעורב עם שאר סמנים בטל כנגדם ומותר להכניס שאינו נראה מי רגלים. וא"ת מנא לן שאין מכניסין מי רגלים למקדש והרי קרבו ופרשו קרב לגבי המזבח ויש לומר דלית לן אלא מה דאמור רבנן עד כאן היא ברית' שנויה בפרקא קמא דכריתות ובירושלמי דיומא בפ' טרף בקלפי.
60The Lye of Karsina, what does it do? – in order to rub the onycha in order for it to be more fine. Isn't urine more suited for that purpose?58. The passage would read as followsבֹּרִית כַּרְשִׁינָה, לְמָה הִיא בָֽאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת־הַצִּפֹּֽרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה.וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. יֵין קַפְרִיסִין, לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת־הַצִּפֹּֽרֶן מִפְּנֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. – Peirush - to clean and beautify the onycha. Rather they did not bring urine because it would be disrespectful to bring it into the Temple. This implies that they would mix in urine but they would not mix it with the other ingredients outside the temple beforehand since it would disqualify them. If you ask, why do we teach that you cannot mix urine (in the spices) for the Temple, since the innards are brought to the altar. The answer is that we only have what the sages taught on this matter. This is as far as we have about the Braita which is taught in the first chapter on Keritut and in the Jerusalem Talmud in Yoma.
סאואומר אתה תקום תרחם ציון וגומ'. תאנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום וכו'. אמר ר' אלעזר אמ' ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו'. ואומר קדיש על ישראל.
61One says, “You will surely arise and take pity on Zion….” (Ps. 102:14) “The school of Elijah taught: Anyone who studies halakhot every day…” “Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Chanina. Sages increase peace in the world.” Then one says Kaddish al Yisrael.
סביש מקומות שנוהגין שאומר שליח צבור ברכו לאחר התפלה בעבור המאחרים לבא כדי שלא יפסידו שמועת ברכו. ואינו אומר אחריו שום ברכה מברכות שמע. ויש אומרים שאין ראוי לאומרו אם לא יאמרו אחריו ברכה כי ברכו הוא לשון הזמנה כמו נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ומדברי רב עמרם נראה שיכול לאומרו שכתב ששליח צבור יכול להפסיק אחר שחתם ברוך אתה ה' המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו ועל כל מעשיו ולומר ברכו בשביל בני אדם שבאו בין הפרקים ולא שמעו ברכו דכיון שבלאו הכי מפסיקי בפסוקים אין חוששין להפסיק.
62There are places where it is customary for the prayer leader to recite the Borchu at the end of the service for those who came late, so that they do not lose out on hearing the Borchu. However, one does not recite the blessings associated with the Shema. Others say that it is not fitting to say it if one does not recite a blessing after (the borchu) since the borchu is an invitation, as in, "Let us bless Him of whose bounty we have eaten."59, the blessings after the meal. It would seem, according to Rav Amram that one can say it since the prayer leader is able to stop after he concludes, “Praised are You Adonai, who rules forever over us and over all his creations,”60 1:10 – ונהגו מקצת העם לברך פסוקים באמצע ברכה וקוראין בנוסח זה: וירא כל העם ויפלו על פניהם and then he can say borchu for those who came in between the passages of the service and did not hear it. It is not considered an interruption of the verses and we are not concerned about an interruption.
סגשליח צבור נהגו לקרותו חזן. ועיקרו מלשון שמירה הוא דאמרינן בשלהי פרק השוכר את הפועלים עד מתי שומר שכר חייב עד כדי הייתי ביום אכלני חורב ואמרינן עלה התם בחזני מתא ומקשי ויעקב חזנא דמתא הוה דאלמא לשון ניהוג ושמירה הוא לפיכך המנהג בית הכנסת בשמירתו נקרא חזן. וגם נהגו לקרותו חזן מתרגו' וירא וחזא מפני שהוא צריך לראות היאך יקרא והיאך קורא בני אדם לקרות בתורה וכדאשכחן לענין שליח שהוא עומד בין הקורא למתרגם דאומר שליח צבור עומד ומחזין ביניהם.
63It is customary to call a prayer leader, the hazan. The source of this word is related to “guarding” or “watching” as we see at the end of Perek HaSocher (Ch. 7): “To what extent is a paid guard (shomer sachar) obligated to safeguard? He is obligated to the extent that Jacob said to Laban: “Thus I was: In the day the drought consumed me, and the frost by night” (Gen. 31:40)....There the baraita is speaking of city guards (chazanei), whose responsibility extends even further.” The Talmud asks "Is that to say that Jacob, our forefather, was a city watchman (chazana)?” the term chazan implies leading and safeguarding.”61 The one who safeguards and leads the house of worship is the chazan. It is customary to call this person chazan from the Aramaic translation of the word vayar, “And he saw.” V’chaza62 on Genesis 18:2 since it is the chazan’s job to watch carefully how he reads and how others read the Torah. It is his job to stand between the reader and the mitargaim,63 is the person who publicly reads the Aramaic out loud as the Torah is read, verse by verse. This practice is still practiced by Yemenite Jews today. The Metargaim alway interprets the text with the Aramaric translation. as one says, the prayer leader stands and oversees between the others.
סדודע כי שליח צבור הוא עתה בזמן הזה במקום הכהן המקריב בזמן הבית. ולכך נקרא גם כן שליח צבור קרוב. כמו שאמר במדרש שיר השירים כד דמך ר' אלעזר ב"ר שמעון היה דורו קורא עליו מקוטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל דהוה ר' אלעזר קרוי ותנוי וקרוב ופיטן. ובברכות ירושלמי ר' זעיר' הוה סמיך לקרובה כדי שיהי שוחה עמו תחלה וסוף. ועוד אמרו שם ר' יוחנן בשם ר' מנחם דמן גליא זה שעבר לפני התיבה אין אומרין לו בא והתפלל אלא בא וקרב עשה קרבנינו עשה צרכינו עשה מלחמותינו פייס בעדנו. ומזה הטעם נקראו הפיוטים שאומר ש"צ באמצע התפלו' קרובות ואיפשר שנקראו כן מפני שאומרים אותם בקרב התפלות ובאמצעם.
64The prayer leader in our time serves in place of the Kohen Gadol, the high priest; that is why the prayer leader is also called karov64 is associated with the word Korban, sacrifice – pointing to the prayer leader’s priestly role.. As is stated in Shir Hashirim Rabbah:65 but it includes a verse from Shir HaShirim 30:1. Also see Shir HaShirim Rabbah 3:6 for another interpretation of this verse. “Rabbi Elazar beRabbi Shimon died, his generation quoted Scripture about him (Song 3:6), "Who is she that comes up from the desert like columns of smoke, in clouds of myrrh and frankincense, from all the powders of the merchant?" What is "from all the powders of the merchant?" He reads and studies, is a lyricist and an orator. In Brachot in the Jerusalem Talmud we read, “Rebbi Zeïra was attentive to the Kerova (the chazan) to bow his head at the beginning and at the end (of the Modim prayer).”66. Rebbi Zeïra was attentive to the kerova to bow his head at the beginning and at the end. Rebbi Yose when he came up here saw them bowing down and whispering (Modim) Further, the sages state, Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Menachem of Galya, “One does not say to the person who is invited to lead prayers, “Come and pray.” Rather who says, “Come close (karev) and fulfill our needs. Fight our battles and pacify on our behalf.”67 It is for this reason the special prayers are called piyutim which the prayer leader adds in the middle of the other prayers – because they are recited in the midst and the middle (Bikerev) of the Amidah prayers