Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Targum Yonatan 6/אגרא דכלה·ביאורים על מדרשים·תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך·ביאורי תרגום יונתן ו׳

אובנתא שפירתא איתילדו להון. הוסיף שפירת"א דמה משמיענו הרי כבר נאמר בכל אחד ויולד בנים ובנות, על כרחך לומר בנות מיוחדות מפורסמות בנויין וביפיין:

אוכחלן ופקסין ומהלכין בגילוי בשרא. דייק מאת בנות (בראשית ו ב) שראו אותן בעצמותן בלי לבוש, וגם את הטפל לבשרן דהיינו הכחול והשער:

אאילין יחוסין דגנסת נח. פירש תיבת תולדות מלשון יחוס, כי אי אפשר לפרש כפשוטו כי פתח בתולדות וסיים בשבח כנודע:

בגבר זכאי שלים בעובדין טבין. לא רצה לפרש דתיבת תמים קאי על תיבת צדיק, דקשה וכי יש צדיק לחצאין. על כן פירש צדיק זכאי, והוא היפך דור המבול החייבים, והוא היה סור מרע, ותיבת תמים פירש שלים בעובדין טבין, ור"ל שהיה גם שלם במעשים טובים ענין ועשה טוב:

גהוה בדרוהי. לפירושו נוכל לומר כיון שאומר תמי"ם פירושו עשות טוב, ותיבת צדיק הוא רק על סור מרע, קשה וכי יוצדק לתאר בשם צדיק מי שהוא רק סור מרע. ולזה בא הכתוב כמתרץ כי באמת באיש אחר לא יוצדק שם צדי"ק אם הוא רק סור מרע, אבל בנח יוצדק גם בסור מרע צדי"ק, כיון שכל דורו היו רשעים, וצדקה גדולה תחשב ענין סורו מרע, נ"ל:

אואיתחבלת ארעא בגין דיירהא דסטו מן ארחן דתקנן קדם הויה. לא רצה לפרש ותשח"ת (בראשית ו יא) לשון ערוה ועבודה זרה, דהנה בפסוק שאחר זה (בראשית ו יב) נאמר וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחי"ת וכו', מדקאמר אחר כך כי השחי"ת, על כרחך והנה נשחתה דרישא היא (השחתה)[השחתת]הארץ ממש, ואם כן גם בכאן הוא השחתת הארץ ממש, ואיך יצדק השחתה בארץ ממש לפני האלקים, על כן פירש לפני האלקים על שהיו יושבי הארץ רעים לפני האלקים, וכן שיעור הכתוב לפירושו ותשחת הארץ ממש, שנתקלקלה ונתחבלה ובאה לה קץ הכליון, עבור שהיו יושביה רעים וחטאים לפני האלקים:

בואיתמליאת ארעא חטופין. הוא ענין הקליפות עיין מ"ש באונקלס. ובירושלמי חומסין וגוזלין, פירש הענין כפשוטו:

אארום חבילו כל בשרא כל ח"ד וח"ד י"ת כו'. דהוקשה לו כיון דכתיב (בראשית ו יב) כ"ל בש"ר, הוה ליה למימר את דרכם לשון רבים, על כן פירש כל ח"ד וח"ד, נ"ל:

אמטא מן קדמי. פירש לפני (בראשית ו יג) כמו מלפני:

במן עובדיהון בישא כו' עם ארעא. עיין באונקלס:

אמאה וחמשין קולין משמאלא. זה יש לי לרמז בפסוק (בראשית ו יד) קני"ם, ר"ת ק"ן יעש"ה משמא"ל, ושיעורין אינך ודאי רוח השם דיבר בו, ואין אתנו יודע כעת רמיזתן בפסוק הש"י יאיר עינינו:

אאזל לפישון. קבלה בידו שהאבן טוב הנקרא צה"ר (בראשית ו טו), הוא בפישון:

אעל יד מלאכא. מדכתיב יבואו (בראשית ו כ), על כרחך על ידי מכרית יבואו מאליהן: