Beit Yaakov on Torah, Bereshit 15/בית יעקב על התורה·בראשית ט״ו

אבראשית ברא אלהים. איתא במדרש רבה (בראשית פ"ט) שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר יתהון לא הניין לי דין הניין לי. וזה נרמז בתיבת אלהים, כי השם אלהים נגד כל העבודות שנאמר (תהילים נ״א:י״ט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה זבחי אלהים רוח נשברה. כדאיתא בזוה"ק (משפטים קח., ויקרא ה.) ורוח נשברה, היינו במקום שיש צעקה על המכשול שנכשל בו עד עתה. כי יש דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אלא א"כ נכשל בהן (גיטין מג.) לכן נרמז זאת בתיבת אלהים, שהיו בתחלה עולמות שנחרבו, עד שברא השי"ת עולם הזה ואמר דין הניין לי^נה. כי כל בריאת העולם נרמז בנפש האדם, ועלמין דאתחרבו נרמז בנפש האדם על לב נשבר, על המכשול שנכשל בו ועל ידו בא על הדברי תורה, וכמו שכתוב (בראשית ב׳:ו׳) ואד יעלה מן הארץ, היינו הצעקה מעלמין דאתחרבו, כדאיתא בתקוני הזהר (תיקון נב דף פז) אד א' ד' מן אדנ"י, ת"ח אתערותא צריכא מתתא לעילא ולבתר והשקה את כל פני האדמה. ובירושלמי (תענית פ"א ה"ב) אמר רבי שמעון בן לקיש ואד יעלה מן הארץ, עלה שבר מלמטן מיד הגשמים יורדין^נו: