Beit Yaakov on Torah, Bereshit 16/בית יעקב על התורה·בראשית ט״ז

אאיתא במדרש רבה (בראשית פ"א) למה נברא העולם בב' להודיעך שהן ב' עולמות העולם הזה ועולם הבא. ד"א למה בב' מפני שהוא לשון ברכה. הענין בזה, כי באמת השי"ת חפץ להשפיע לבריותיו בהשפעה מרובה, ושרש כוונתו להשפיע לישראל שהם עובדים אותו, והוא בחינת זריעה שמחזירים הכל להשי"ת, וכדאיתא במדרש שוחר טוב (תהילים יט) עדות ה' נאמנה זה סדר זרעים שמאמין בחיי עולם וזורע^נז. אבל האומות אומרים שהעולם נברא יש מיש כמו שזורע ומוליד. ואף שבריאת אדם הראשון היה יש מאין, על זה אומרים האומות שהשי"ת היה מוכרח לברוא הבריאה, מפני שכשרצה הקב"ה להקראות בשם מלך היה מוכרח (כביכול) לברוא העולם שיהיה כח בחירה, ומזה הטעות שהם אומרים שהעולם נברא בהכרח, יצא להם כי העולם מתנהג כסדר המסודר ולא ישונה בשום פעם ואין עולם אלא אחד, ולכן הם אומרים לישראל לסטים אתם, מפני שהם מוחזקים קודם, ועל כן משפיע להם השי"ת ג"כ השפעה מאחורי כתפא, היינו שלא ברצון אבל הוא בהכרח (כביכול). אבל ישראל שהם מבינים ומכירים כי העולם נברא ברצון הפשוט ויש שני עולמות, ולכן משפיע להם השי"ת ג"כ השפעה שהוא ברצון, שהוא בחינת פנים בפנים. ונמצא לפי זה, כי ב' הטעמים שהביא המדרש הם באמת טעם אחד, כי ע"י שישראל מאמינים שהם שני עולמות, לכן נותן להם השי"ת השפעה טובה שהוא מלא רצון וברכה^נח: