Beit Yaakov on Torah, Bereshit 39/בית יעקב על התורה·בראשית ל״ט

אויאמר אלהים נעשה אדם. עיקר בריאת העולם היה למען בריאת האדם אשר בו נראה כח השי"ת וגדולתו, כי בהאדם נתחברו גוף ונפש יחד, שבאמת הם שני הפכים, ואיך יוכלו להתחבר אם לא כי יד ה' עשתה זאת, אשר הוא אחד ומיוחד ומאחד את כל ההפכים. כי בצבאי מעלה אינו ניכר כל כך גדולתו יתברך, יען שאין להם בחירה, ואל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו (יחזקאל א׳:י״ב). רק בעולם הנפרדים, שיש העכו"ם שהמה להיפך לגמרי ומכחישין כח השי"ת, ושם ברא השי"ת את הצורת אדם, שעיקר הצורת אדם המה ישראל, שהם ממליכין עליהם את השי"ת. וזהו דאיתא בזוה"ק (בראשית כב.) כד מטא לעלמא דפרודא, דאיהו עולם הנבדלים, אמר אומנא למארי בנינא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וכדאיתא בהאר"י הקדוש ז"ל (לקוטי תורה פ' תשא ד"ה ועתה הורד עדייך) שהמאמר נעשה אדם היה לכל הנבראים שיתנו מכחם לצורת האדם ויסכימו כולם לבריאת האדם^קכ, וכדאיתא בתיקוני זהר (תיקון סט דף קטז.) שבשורש צורת אדם בשכינתא תתאה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דתהא כלילא מכל ספיראן דכל עשר ספירין יהבו ביה כל חד חולקיה. והיינו שמטובו ייטיב לכל הברואים, ואם יעלה ח"ו איזה חסרון בהצורת אדם יעזרו כולם להושיעו בצעקתם להשי"ת מה תעשה לשמך הגדול. ועיקר אתערותא לבריאת האדם היה מצעקת כל הנבראים, שהכירו שנחסר להם מנהיג וממוצע בין השי"ת לבינם. וכן מצינו בגמ' (חולין ס:) מלמד שעמדו דשאים על פתח קרקע. והיינו שהרעימו כל הנבראים ואמרו שכח נמצא בהם, אך להוליד ישועה מפורשת אין יכולים בלתי האדם, שאדם יעורר שורש הצורת אדם מלמעלה שהוא כלול מכל מדותיו של הקב"ה ורצונו יתברך^קכא. ומה שאמר בצלמנו כדמותנו כנגד הגוף והנשמה, דמות הוא הגוף אשר ידמה לעליון, אחר אשר יאיר בו הנפש מאורו להיות נמשך אחר רצון השי"ת שהוא הצלם אלהים, כמו שנאמר, כי בצלם אלהים עשה את האדם. וע"ז נאמר (ירמיהו ט״ו:י״ט) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה^קכב: