Beit Yaakov on Torah, Bereshit 47/בית יעקב על התורה·בראשית מ״ז

אויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. ואיתא במדרש רבה (בראשית יא) ברכו במן, שכל ימות השבוע עומר אחד ובערב שבת שני עומרים, וקדשו במן, שלא ירד בו כל עיקר. וענין המן הוא כדאיתא (באבות פ"ה) שנברא בין השמשות, והיינו שהוא כלול מעולם הזה ומעולם העליון, ובשבת יש ג"כ חיבור מעולם התחתון לעולם העליון. ואכן מצד האדם שבת הוא צמצום, שמצדו אסור לעשות מלאכה לפי שתטריד דעתו^קמא. אבל השי"ת לפי שהכל הוא אצלו כחצר אחד וכל הפעולות אינם פעולות אצלו, לכן מצדו מתחברים כל העולמות (ועיין לקמן ענין נ ד"ה וזהו דאיתא):