Beit Yaakov on Torah, Chayei Sara 29/בית יעקב על התורה·חיי שרה כ״ט

אוהיה הנערה אשר אומר אליה וגו' ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק. הענין שאליעזר עשה לעצמו את זה הסימן, לכאורה היה סימן יפה לו אם יהיה בה נדיבות גדול עד שבעצמה תתרחם עליו ועל הגמלים להשקותם, היא ראויה לכנוס בביתו של אברהם אבינו לינשא ליצחק אבינו ע"ה. אכן הענין בזה הוא, דהנה השי"ת שהוא רב חסד מתנהג עם בריותיו ואומר להם, בני פתחו לי נקב כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם כדאיתא (שיר רבה פרשה ה), היינו שהאדם יהיה המתחיל והש"י יגמור בעדו בהוספה מרובה על העיקר, וכדאיתא בש"ס (תענית ד) שלשה שאלו שלא כהוגן וכו'. אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן, שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' ויבא כגשם לנו, אמר לה הקב"ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אין מתבקש, אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר אהיה כטל לישראל. הענין בזה, כי גשם אין בכח שום אומה ולשון להביאו לעוה"ז, מפני שהגשם לא ירד בלתי בכח תפלה והם משוללים עבודת השי"ת, לזה לא ירד הגשם מצדם, וכל השפעת טובתם היא שלא בתפלה ואין להם שום קנין בהטובה מצדם. והשפעת טובה שהשי"ת משפיע לישראל הוא מכח תפלתם, שצועקים ונענים ויש להם חלק וקנין בהטובה, וזה הוא עיקר הטובה ושלימותה שיש לאדם נייחא ממנה, וכענין דאיתא במד"ר (קהלת ד) רעותיה דמתקרי לעי ונגיס. וזה הוא שכנסת ישראל שואלת גשם בכח התפלה שנמצא בישראל, והקב"ה יתן להם תוספת מרובה על העיקר להוסיף להם טל מדעתו^קנט. ולזה עשה אליעזר לעצמו זה הסימן, אם יבקש ממנה מעט רק לשתות, ויהיה בה נדיבות יתירה עד שתוסיף מדעתה להשקות אף את הגמלים, אותה הוכחת לעבדך ליצחק. כי גמל מורה על נדיבות יתירה^קס, כמש"נ בענין הקודם, שנפש כזה ראוי להכנס בישראל, מאחר שהוא בהיפך מדעת האומות שהם מסט"א, שטבע הסט"א הוא להשפיע וליתן טובה בחנם, בכדי שלא יקרא על שם האדם שביגיע כפיו זכה לזו הטובה, וכענין דאיתא בזוה"ק (תרומה קכח.) בגין דרוח מסאבא איהו אזדמן תדיר במגנא ובריקניא ואזדבן בלא אגרא וכו'. והוא מפני שאינם רוצים בשורש טובת האדם אשר ייטב לו בזה ובבא. אבל מסטרא דקדושה לא נשפע טוב רק ע"י תפלה, שיבקש מתחלה מהשי"ת על זו הטובה, ואז ינתן לו, וזה הוא מנדיבות חסדי הש"י שחפץ ומצפה לטובת הבריאה, שייטב לו שיקרא הטובה על שם האדם שביגיע כפיו זכה להטובה ע"י התפלה שהתפלל להשי"ת עליה וכדאיתא בזוה"ק (שם)^קסא. לכן כשרצה אליעזר להוציא אמן של ישראל מבין הגוים עשה לעצמו הסימן, שאם כאשר יהיה הוא המעורר אותה ליתן לו מעט מים, והיא תוסיף לו מצדה ונדיבותה הטובה להשקות אף את הגמלים, היא האשה הראויה להיות אמן של ישראל^קסב. וע"ז מרמז גמל על נדיבות יתירה כמש"נ בענין הקודם, והוא מבהמות הטמאים, מפני שצריך להתברר, ובזה תתברר שראויה להיות אמן של בנ"י, שאמרו בש"ס על הכנס"י שהיא שואלת מצדה גשם והשי"ת מוסיף מצדו טל. ולא עשה עצמו הסימן אם תתן לו בלא אמירה, כי לא כאלה חלק יעקב^קסג: