Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 23/בית יעקב על התורה·לך לך כ״ג

אוילך אברם כאשר דבר אליו ה'. מזה נראה יקרות אבותינו הקדושים, שאף שאאע"ה לא היה עוד אז בשלימות הגמור, כמו שראינו שהשי"ת הבטיחהו על הזרע והוא אמר אח"כ הן לי לא נתתה זרע. ואיתא ג"כ בזוה"ק (לך צא.) שעד לא אתגזיר אברהם לא הוי ממלל עמיה אלא מהאי דרגא וכו' כיון דאתגזיר מה כתיב וירא ה' אל אברהם. מ"מ היה נמשך תיכף אחר רצון השי"ת וציוויו. ואף שאורו יתברך בעית, שבזו הרגע נמצא כאן וברגע הוא בשמי השמים, שאורו יתב' הוא מטי ולא מטי (זהר בראשית טז:) וכמו שבש"ס (פסחים ח.) משלו אור השכינה לאור אבוקה שהוא מקטיף אקטופי^קלו. עכ"ז כשנאמר לו לך לך מארצך מהמדה שהוא מוטבע בה מיום הולדו, וממולדתך שהוא מההנהגה שמתנהג בארצו, ומבית אביך שהוא החכמה, שעל ידה ידע אדם באיזה מדה לבחור ולהתנהג, והאדם שירצה לסלק את עצמו מהמדות שהוא מורגל ומוטבע בהם מיום הולדו, צריך לזה אריכות הזמן להתיישב עצמו מקודם. שאני מי שדבוק בהשי"ת נמשך אחר רצון השי"ת כרגע בלי שום ישוב ואריכות הזמן^קלז. וכמו שמצינו בחיות המרכבה שכתוב בהם (יחזקאל א׳:ט׳) לא יסבו בלכתן, והאבות הן הן המרכבה, כדאיתא בזוה"ק (צו כח:) ובמדרש (רבה לך מז)^קלח. וכמו דאיתא בש"ס (שבת פח:) על יוצאי ירכו אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם, וכאשר נאמר להם לקבל התורה לא התיישבו את עצמם מקודם וקדמו עשיה לשמיעה^קלט: