Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 24/בית יעקב על התורה·לך לך כ״ד

אויעבור אברם בארץ עד מקום שכם. בזוה"ק (לך עט:) הכי אתגלי ליה מה דלא הוה ידע ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא ובגין כך וירא מה דהוה מתכסי מניה וכדין ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. הענין בזה הוא, דהנה מקום שכם הוא התגברות ההסתרות וההעלם וספיקות של ישראל מה שנעשה בלי דעת, וכדאיתא בש"ס (סנהדרין קב.) שכם מקום מוכן לפורעניות, בשכם עינו את דינה, שם מכרו את יוסף, שם נחלקה מלכות בית דוד, והמקום ההוא מאוים ביותר^קמ. ולא ידע אאע"ה איך יוכל כל זה להתברר, עד שבא על זה שמאחר שישראל יבררו את עצמם במדות כפי השגתם, ממילא יושיעם השי"ת ויברר להם שאף המעשים אשר עשו בהעלם שלא מדעת יתבררו ויתלבנו לטוב^קמא. ואז בנה שם מזבח לה' הנראה אליו, כי משם הוא קדושה יקרה עוד יותר, וכדאיתא בהאר"י הק' (לקוטי תורה וישלח) והארץ הנה רחב"ת ידים ראשי תיבות "רבי חנינא בן תרדיון". והוא, כי ר' חנינא בן תרדיון הוא המעולה שבגבאי צדקה, ושורש ענין גבאי צדקה הוא, שהוא השומר את פעולות ישראל הנעשים מבלי דעת לבלתי ידח מהם נדח, ור' חנניא בן תרדיון המעולה בענין הזה ובפעולותיו הגדיל עד מאד, והרחיב את גבול ישראל לבלתי ידח מהם שום נדח, בהיותו גזבר נאמן בצדקת ה' להחזיר כל השכחות וההעלמות של ישראל שיתבררו לטוב. שכן עיקר ההעלם הוא במצות צדקה, שבשעה שנותן הצדקה לא יוכל לידע עוד אם קיים בזה המכוון מרצון השי"ת, כי לא ידע האדם מה יצמח מזה, אם יקבלה אדם הגון וכשר ויעשה בזה הכח מצות ה' אזי הוברר הדבר שזרע צדקתו על מים רבים, אבל אם תבא הצדקה ליד אדם שאינו הגון ויעשה בזה הכח ההיפך מרצון השי"ת, נמצא שאף נתינת הצדקה לא טובה היא, ומה רמה זו המצוה מגבול תפיסת האדם שאין בכחו להגיע עד תכליתה. כי עיקר מצות צדקה הוא, נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה, כדאיתא בש"ס (בבא בתרא י:), ואם כן לא יוכל לידע מה יצמח מזה. והעצה לזה אמרו בש"ס (שם) שיתן לארנקי של צדקה דממונה עליה כרבי חנינא בן תרדיון, ואז יהיה סמוך לבו בטוח בה' שזרע צדקתו על מים רבים והיה מעשה הצדקה שלום, שבטח לא יאונה לו כל און, וכל היוצא מתחת ידו מתוקן הוא^קמב. וזה הוא ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, שהוא מקום גודל ההסתרות, ולא ידע ההוא חילא עמיקא, ואחר שבא על זה שאף זה יתברר לטוב בנה מזבח לה' הנראה אליו, שנתגלה לו אז עומק תחת, מה היה רחוק ממנו עד עתה, שראה שהארץ הנה רחב"ת ידים, ראשי תיבות "רבי חנינא בן תרדיון" שהוא נמצא שם, אז ידע כי לא ידח שום נדח, וזה הוא עיקר עומק ארץ ישראל. (ועיין מענין זה בפ' וישלח בסופה)^קמג: