Beit Yaakov on Torah, Miketz 25/בית יעקב על התורה·מקץ כ״ה

אויאמר פרעה אל יוסף וגו' ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. תשמע חלום היינו שיש בך מבינות לסדר את החלום כפי הפנימיות שנמצא בו. והענין הוא, כי חלם הוא אותיות לחם אתוון דדין כאתוון דדין, וכמו שלחם משביע את האדם, ומהו שביעתו הד"ת נמצא בפנימיות הלחם, זהו משביע לכל חי, אכן בעוה"ז לא נראה מפורש הד"ת שנמצא בפנימיות הלחם, רק לעתיד אז יתגלה הד"ת שנמצא בהלחם, ויכירו וידעו שכל עיקר השביעה הוא רק מהד"ת^קמא. וכן הציב השי"ת בעוה"ז ענין חלום, שיוכל אדם לראות במעט רגע בחלום מה שבהקיץ לא היה רואה במשך כמה וכמה שנים, כמו שפרעה ראה בחלום מה שיהיה במשך ארבע עשרה שנה. וכן הם כל פעולות המצות שצוה השי"ת לעשותן בפועל ולא בכונה לבד, כי בפנימיות הפעולה נמצא בהעלם אור רב, מה שבכונה בלבד לא ישיג אדם גודל שפעת האור אף במשך כל ימי חייו, וזהו דכתיב (תהילים קכ״ו:א׳) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, היינו שאז יפתח הש"י את האור הנמצא בהעלם בפעולות המצות, אזי נדע ונראה, שכל הידיעות והכוונות שהיו לנו בעוה"ז היו כדוגמת החלום שיוכל להמצא בו בהעלם ידיעה מה שיהיה במשך כמה שנים^קמב: