Beit Yaakov on Torah, Miketz 34/בית יעקב על התורה·מקץ ל״ד

אויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים וגו'. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ צ) רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה מה אני של בו"ד שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה. לכשיבא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא עאכו"כ. הענין בזה, שתיבת אני מורה שמסתיר הכל בידו ואינו מוסר זאת בהבנת אחרים^קסו. ואף שגם תיבת אנכי מורה על נקודת החיים, אכן שמוסר הדבר בהבנת אחרים. וזהו שאמר פרעה ליוסף אני פרעה, היינו אף שנמצא בך חכמה להבין החלום ולפתרו, אבל גוף הטובה הוא רק לי וממך נסתרה, כי לא נתגלה החלום לך רק לי, משמע מזה שאני הוא בעל הטובה וגדול אני מכל הברואים אף ממך. והוא שהשי"ת הציב עוה"ז דוגמת עלמא דאתכסייא, כמו שבעלמא עלאה הוא מלך וכהן תחותיה^קסז. מלך היינו דרגא דאתכסייא, שאין אדם מבין החכמה שנמצא בהמלך וסדר הנהגתו. וכהן מורה על בחינת אתה כהן^קסח, היינו שרק הוא מבין שנמצא רב חכמה וגודל יקרות בבחינת מלך ומתפשטה, ומבלעדי הכהן אין שום אדם מבין יקרות המלך וחכמתו, לזה הוא הכהן תחת המלך ומשנהו גדול מכל שאר הברואים, מפני שאין נמצא בשום אדם זו ההבנה שנמצא בבחינת כהן, שמכיר גודל יקרות המלך, שאין בשום אדם דוגמתו של המלך. וע"ז מרמז מה שאמר אני פרעה, היינו שאני הוא בחינת מלך ואתה כהן ומשנה לי, מפני שאתה מכיר שבי נמצא מקור הטובה, והא ראיה שהתגלות החלום היה רק לי ואתה הוא פותר את החלום. ונדמה לפרעה שהמתברר גדול מהמברר, לזה אף שהוא צריך להתברר, והבירור הוא ע"י יוסף הצדיק, מ"מ כשיתברר יהיה הוא גדול מיוסף. אמנם כל זה הוא רק בישראל, מפני שיש להם מקור ושרש ברצון השי"ת, לזה לא ידח ממנו שום נדח. אבל בעכו"ם אינו כן, שהרי נאמר (איוב ל״ז:כ״ב-כ״ג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח, היינו שיכביד על האדם בגודל בירורים להכניס כל פעם עוד יותר בקדושה. וללקט מהעכו"ם רק מה שנתברר לטוב ומה שנשאר הוא רק פסולת^קסט:

בוזהו כונת המדרש, מאני של בשר ודם ניכר אני של הקב"ה, מה אני של בו"ד שאמר פרעה ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה. היינו, מזה שפרעה התפאר עצמו נגד יוסף שהוא גדול ממנו נעשה גדול מכל העם, כי נגד מי המלך מתפאר לומר אני גדול ממך, נגד אדם הדיוט אין כבודו של מלך להתפאר, אך לפני משנהו שהמשנה גדול מכל העם מתפאר המלך לומר אני גדול אף ממך, מפני שהחכמה והמדע שנמצא בי אין בך, נמצא שעי"ז שפרעה התפאר עצמו נגד יוסף לומר שמקור ושרש הטובה הוא רק בו ולא ביוסף, נשמע מזה שמלבד המלך עצמו הוא יוסף גדול מכל העם. לכשיבא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא עאכו"כ. היינו, כשיבא היום שהשי"ת יתפאר עצמו נגד ישראל שאין בהם היקרות שנמצא בו ית', וכדכתיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר, אזי יתנשאו ישראל עוד יותר, שיהיו גדולים מכל הברואים שבעולם, מאחר שהשי"ת יתפאר מה בין לי ולך אני עשיתי ואני אשא, נגד מי מתפאר השי"ת נגד הגדולים מכל העולם^קע. וכמו שמצינו שהשי"ת אומר על דור המדבר (תהילים צ״ה:י׳) והם לא ידעו דרכי, היינו שבאמת היו גדולים וחביבים מכל הדורות, וכדאיתא אין לך דור חביב כדור המדבר, רק דרכיו דקוב"ה הוא דלא ידעו, אבל הם גדולים מכל הדורות, כי אם לא זה לא היה הקב"ה מתפאר נגדם. וכענין דאיתא בזוה"ק (בהר קיא:) האי עבד אדון כל הארץ אקרי, היינו מאחר שנקרא עבד אלהים ממילא הוא אדון כל הארץ^קעא. וע"ז מרמז מצות שבת שקדושתה גדולה מכל הקדושות, והוא בבחינת אני, שעיקר מצות שבת הוא בלא תעשה, היינו שהשי"ת מתפאר אז שרק לו הותר לעשות ולא לישראל, וכדאיתא גם במדרש שמצות שבת מרמז על אם כן מה בין לי ולך: