Beit Yaakov on Torah, Noach 40/בית יעקב על התורה·נח מ׳

אויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו וגו'. אף שלאדם הראשון כבר נאמר פרו ורבו, אבל כאן הוא ברכה קיימת. וכדאיתא בליקוטי תורה להאריז"ל (פ' בראשית ד"ה קץ) ע"פ וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, שי"ח ר"ת "שם יפת חם" כי לא המטיר ה' על הארץ, שלא היה עדיין מבול בעולם עכ"ל. הענין בזה, שלשון שי"ח היינו דיבור, שעדיין לא נתחזק הדבור שאמר והיה העולם על תקפו, להיות דיבור קיים שלא יוכל לחזור ממנו, והטעם כי לא המטיר, שלא היה עדיין המבול לעולם, ולא סבלה הבריאה מאומה, וכל הבריאה התקיימה רק בחסד ולא בשום התעוררות מצד הבריאה^קנד. אמנם אחר המבול נקרא יגיע כפיך אף להפחות שבפחותים מהבריאה, רק שלאחד הוא לפי שעה ולחבירו הוא לעולמי עד. ולכך נכפל כאן הברכה פעם שנית, שמעתה לא יחזור עוד השי"ת ממה שדיבר לטובה וכדכתיב (ישעיהו נ״ד:ט׳) כאשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך: