Beit Yaakov on Torah, Noach 44/בית יעקב על התורה·נח מ״ד

אואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם. בכריתת ברית הזה של בני נח לא כתיב לדורות עולם כמו שכתוב אצל אאע"ה (לך יז) והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם. כי ענין הכריתת ברית לבני נח היה רק בעניני עוה"ז, שלא ישחת עוד העולם הזה אבל לא לחיי עולם, והטעם, לפי שנח הסתפק עצמו במה שהובטח לו שהוא עצמו יהיה מנוחלי העוה"ב, ולא השתדל להתפלל על זרעו אחריו שישאר ממנו השארה קיימת לדורות לחיי עולם. אף שראה מקום ושעת הכושר להתפלל שיהיה הכריתת ברית לזרעו אחריו ג"כ לחיי עולם, ונתרצה במה שהשיג בעבור זרעו השארה וקיום. וכמרומז במה שכתוב להלן בפרשה, ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר, ויתגל, היינו שנשתכרה דעתו מחיי עוה"ז ומצא נייחא מחיי עוה"ז. ולכן היה עונשו שנסתרס לאחר זמן, היינו שלא נשאר ממנו השארה קיימת לזרעו אחריו לחיי עולם, רק קיום לפי שעה לששת אלפים שנה. אבל אאע"ה, בשביל שלא הסתפק עצמו כלל מטובת עוה"ז, כמו שאמר בברית בין הבתרים (לך טו) מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, כי כל חפצו ומגמתו היה שישאר ממנו השארה נצחיית לחיי עולם הבא, ולא רצה להשגיח על חיי עוה"ז כלל, לכן הובטח לו ברית עולם^קסג, כמו שנאמר (לך יז) אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו^קסד. וכן מצינו בדוד המלך ע"ה (שמואל ב' ז) בעת שראה שהמליכו השי"ת רצה לבנות בית להשי"ת, היינו שתשאר קדושת השי"ת אצלו בקביעות לדורות, ואז הובטח לו (שם) והגיד לך ה' כי בית יעשה לך ה' כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו הוא יבנה בית לשמי וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם וגו' וחסדי לא יסור ממנו^קסה: