Beit Yaakov on Torah, Noach 51/בית יעקב על התורה·נח נ״א

אהוא היה גבור ציד לפני ה' על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ה'. ותהי ראשית ממלכתו בבל. היינו שנמרוד היה בקי בסדר כחות ומדות ההנהגה שהקב"ה מנהיג את עולמו, וכאשר הבחין באיזה גוון ולבוש ומדה שבחר השי"ת להנהיג בה את עולמו, היה יכול לצוד ולאסור את ענין הכח הזה במאסר תחת ידו, שעל ידי כח המדה והלבוש הזה שהשי"ת חפץ בקיומו, היה לו כח ויכולת להתפשט בתאות לבו היפוך מתכלית כוונת רצון השי"ת בשורש. וזהו גבור ציד לפני ה', וכענין שאמרו בש"ס (חולין ז:) בכשפים שמכחישין פמליא של מעלה. שבאמת כל כחם הוא מהקדושה, רק שהכח אסור תחת ידם לפעול ע"י אותו הכח עצמו בדרך עקשות, היפוך מתכלית המכוון מפעולת הכח בקדושה^קעה. ומבאר הכתוב, ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער, היינו לפי שראה נמרוד סוף דור המבול שהיה הגמר בארץ שנער, כדאיתא בש"ס (זבחים קיג:) למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו שם, לקח ממקום זה תקיפות גדול, שכבר נשבע השי"ת שלא להיות עוד חורבן כללי מעתה לשחת כל בשר, לפי שמעתה חפץ בקיום העולם, ובכל אופן שיתפשטו, בהכרח ישאר נפש אחד מוקף ומשומר שלא יוכל לנטות כלל מרצונו יתברך שלא ילך לאבדון. ולזאת היתה עצתו למרוד, באותו הכח והמקום ההוא בעצמו, ע"י שיעשו מלוכה להתפשט כפי יכולתם, ובכח אותו נפש הטוב שיהיה נצוד ביניהם ימלטו בהכרח כולם, ועשה בעקשות שלא יוכל השי"ת להחריב עוד את עולמו כלל מעתה, ועל ענין זה בנו ג"כ המגדל בארץ שנער כמו שנתבאר לעיל (ענין לד)^קעו. וכדאיתא בזוה"ק (נח עד:) ת"ח נמרוד מה כתיב ביה ותהי ראשית ממלכתו בבל דהא מתמן נטל לאתאחדא ברשו אחרא ואוף הכי וימצאו בקעה בארץ שנער: