Beit Yaakov on Torah, Toldot 10/בית יעקב על התורה·תולדות י׳

אאברהם הוליד את יצחק. בתנחומא (תולדות א) היו אומות העולם אומרים מאבימלך נתעברה שרה והיה חשד בלבו של אברהם וכו' עשה כל איקונין שלו בדמות אביו כדי שיעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. ויפלא מאד ענין החשד שחשד אברהם שמאבימלך נתעברה שרה. אמנם ענין החשד שהיה בלב אברהם שהראיה של אבימלך ורצונו פעל שנתעברה שרה. שהראיה יש לה כח כדאיתא בזוה"ק (משפטים צט:) על איש ואשה דשביק רוחיה בגווה, כן הראיה יש לה כח לפעול ויש ברואים שמולידים על ידי הראיה כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים שער ח פרק א)^סד. ולכן אפשר להיות שיהיה נקרא ע"ש אבימלך, וכמו שמצינו ביבום שהזרע נקרא על שם המת מבחינת שם אקי"ק, דאיתא בזוה"ק (אחרי סה:) ששם זה מורה אנא זמין לאולדא. והיינו, שהמת שהיה לו רצון להוליד ממנה, לכן מה שמוליד השני נקרא על שמו^סה. וזה היה החשד בלבו של אברהם אבינו ע"ה, והיינו, כי מאומות אי אפשר להכניס לקדושה כי אם הנוקבא, שזה הוא כמו כבוש ארצות שאפשר להכניס לתוך הקדושה, על ידי שהישראל עובד להשי"ת בכחות אלו ואומר שמע ישראל עי"ז נכללים בקדושה. אבל מן הזכר אי אפשר להכניס לקדושה, כי הזכר הוא אור הנוקבא, ובאומות האור מלא טעות וכמו שנתבאר בפרשת תשא, ולכן צר השי"ת קלסתר פניו דומה לאברהם, להראות שהכל מאברהם ולא מאבימלך, כי מה שלקח מאבימלך ונתן לאברהם היה במשפט, כדאיתא בתנחומא (וירא טו) הובשתי עץ לח זו אשתו של אבימלך הפרחתי עץ יבש זו שרה (יחזקאל י״ז:כ״ד), ולכן אפילו הרצון והתשוקה של אבימלך נקרא הכל על שם אברהם, ולא היה לאבימלך ח"ו שום חלק בזה^סו. וכן בדוד המלך שכבש ג"כ ארצות האומות אך שהיה במשפט, כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כ״ט:ד׳) לכן היה הכל מבורר, כדאיתא בזוה"ק (שמיני מ:) כל יומוי דדוד מלכא הוה משתדל דהאי תרומה יתקשר במשפט ויזדווגון כחדא: