Beit Yaakov on Torah, Toldot 36/בית יעקב על התורה·תולדות ל״ו

אויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. הענין שרצה יצחק לברך את עשו, אף שבטח יצחק ידע ערכו כדאיתא במי השלוח פרשה זו (ח"א ד"ה ויאהב), אך אמר בלבו כי באמת אין צדיק בארץ עד שיחתום השי"ת עליו, וגם יעקב צריך לברורים בעוד שלא נשלם. ולכן אמר יצחק אבינו, כי אם יחתום השי"ת שמו על מעשי עשו יהיה גדול מיעקב, אך השי"ת לא יחפוץ בזה, כי באמת הש"י יכול לברר כל המעשים, אך כשאדם עושה בלי שום חשבון לא יבררו השי"ת. ואף שבשרש אי אפשר לעבור רצון השי"ת והכל נעשה מרצון השי"ת, אך במקום שהאדם עושה שלא כדין בדעתו עובר על רצון השי"ת. ואף שגם זה נעשה ברצון השי"ת, כדאיתא בש"ס (כתובות ל:) גנבי בידי שמים, אף שהגנב נענש כשעושה בבחירה, אבל כל זה הוא נגד עצמו, אבל נגד הנגנב נקרא בידי שמים, אבל זה העובר על רצון השי"ת לא נקרא שעשה זאת מרצונו ית', שהוא מצדו ודאי עבר, אבל מצד הנגנב נקרא שהשי"ת עשה זאת מעצמו ולא על שם האדם^קלה. וזה היה ענין עשו ששאל האיך מעשרין את המלח, ומבואר לעיל (ענין כד) שענין מלח הוא יראה, כמו שיש ארץ נושבת שמזה נולד כל מיני חשקות לאדם, כמו כן יש ארץ מלחה שממעט כל החמדות, ומזה יצמחו כל היראות^קלו. ובאמת כל היראות צריכים בירור אולי לא היה כונתו לשם שמים בלתי להנאת עצמו, כגון הנותן צדקה לעני כדי שיחיה בנו או כדי שיהיה בן עוה"ב צריך לבירור. ואף דאיתא בש"ס (ר"ה ד.) דהרי זה צדיק גמור, מ"מ צריך בירור פן היה כוונתו להנאת עצמו, כי בנכרי אם נותן בשביל זה ה"ז רשע גמור, והיינו מפני שישראל בעומק הלב הם מבוררים, כדאיתא במי השלוח (ח"א פ' ואתחנן ע"פ וצדקה תהיה לנו)^קלז. ומכל מקום צריך על זה בירור, והבירור הוא כשהאדם עושה דבר שלדעתו אינו טוב, והיינו כשהשם יתברך יזמין נגדו דבר שנראה כעבירה, ואז כשיכוון לעומק רצון השם יתברך בלי דעתו, אז הוא מבורר שכל פעולותיו הם רק לרצון השם יתברך^קלח. וזה נקרא מעשרין את המלח. כי מלח היינו יראה, ומעשר הוא בירור שהוא רצון השי"ת כמבואר לעיל. וזה ששאל עשו האיך מעשרין את המלח, היינו שהכניס עצמו למעשים רעים בכדי שהשי"ת יבררו על ידם, וזה אסור לעשות לאדם, רק כשיזמין לו השי"ת שלא מדעתו, ולא שיכניס עצמו במכוון לזה^קלט: