Beit Yaakov on Torah, Vayera 48/בית יעקב על התורה·וירא מ״ח

אויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום וגו'. ויאמר כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. והענין בזה הוא, כי טענת אברהם היה בהוכיחו להם כי בחנם לא יאיר השי"ת להאדם, כי אם אחר שישתדל וייגע עצמו בכל כחו בעבודת השי"ת, וכמו שנאמר (תהילים קכ״ח:ב׳) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ודרשו על זה בגמרא (ברכות דף ח.) אשריך בעוה"ז וטוב לך לעולם הבא. וזאת חידש אברהם אבינו ע"ה^קנח, כדאיתא במכות (דף ז) מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון. כי השם אדנ"י הוא נרתק להשם הוי"ה ב"ה (לקוטי תורה פרשת בשלח ד"ה כי יד), וקודם שנברא העולם היה בלא נרתק. וזה הוא הכונה במה שקראו אברהם אבינו ע"ה להקב"ה אדון, היינו שהוא היה הראשון שהכניס זאת לעולם והודיע אלהותו ית' שהוא אדון לכל^קנט, היינו שצריך בכל דבר עבודה, עבודה ובירור וצמצום, שיצמצם האדם עצמו ויקבל על עצמו עול מלכות שמים^קס. ובני דורו כאשר הכירו טיב הדרך הזה שחידש אאע"ה, ובהתאמת להם כי בזה הדרך ישכון אור, ובזה יהיה הצלחת האדם בזה ובבא, התחילו גם הם להתנהג על זה האופן ובאלו המדות. ולכן אמר להם אברהם, בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת, היינו שבל תשכחו ותדעו תמיד אשר אנכי הוא המתחיל והראשון לחדש זאת ההנהגה, ואז התחיל עולם התיקון. ולכן אנו קורין פרשה זו בראש השנה שמרמז על בריאת עולם התיקון^קסא: