Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 74/בית יעקב על התורה·ויצא ע״ד

אויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי. הענין שכתוב כאן לשון הצלה, כי כל טובה כשיוצאה מתחת הרע להטוב מרשע לצדיק יש לה הצלה בזה, וכל זמן שהטובה היא תחת העכו"ם הוא בהשחתה, וכשהטובה ביד ישראל יש לה הצלה בזה. כי כל הבריאה לדעתה נבראה כדאיתא (ר"ה יא.) ורוצה להיות תמיד באור, והעכו"ם בחשך הולכים בה ואזי היא בגלות. וכן העמיד השי"ת בעוה"ז, שמתחלה מוסר הטובה ליד זר שלא ישאר בידו הטובה, כענין דכתיב (קהלת ב׳:כ״ו) ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים, ואח"כ יוחזר הטובה ליד בעליה שהטובה הוא שלו. וכן אנו רואים שבהעכו"ם נתן השי"ת כל הקנינים, ובישראל נתן הדעת, כדכתיב (שם) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת, וזהו עיקר כדאיתא (נדרים מא.) דעה קנית מה חסרת, אבל הטובה שבידם לא ישאר אצלם, וכדאיתא (שבת פה.) אלה בני שעיר החורי שנעשו בני חורין מנכסיהן, היינו שהחזירו הטובה לבעליהם^קצט. וכל ההויה שלהם הוא מזה שמוטבע בהם חוקים טובים מהתולדה כמו שמוטבע בכל הברואים, כענין דכתיב (איוב ל״ה:י״א) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו, וכדאיתא ע"ז (עירובין ק:) אלמלי לא נתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה וכו' וכן נטבעו בהעכו"ם חוקים טובים וחכמות גדולות, ויש בהם בקיאות ומבינות בישובה של ארץ, כדאיתא (שבת פה.) שהיו אומרים מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים כו' שמריחים את הארץ כו' ונדמה להם שאינם צריכים להשי"ת כלל, רק שבידם הוא הכח לעשות לעצמם חיל, כי הן אמת שמוטבעים בהם חוקים טובים, אכן המשפט אין בהם שיצמצמו עצמם בהחוקה בחכמה ודעת זאת אין בהם^ר. נמצא לפי זה שהחוקה הטובה נמשך מהם כל פעם יותר, כי אצלם היא בשביה, והשי"ת מכניסן לבין ישראל כל הטובות והקנינים שלהם. כי בישראל נמצא משפט כנגד כל האומות, כדכתיב (תהילים פ״א:ה׳) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, וכמו שמוציא השי"ת מכל הברואים את החוקים הטבועים בהם ומכניסם בהצורת אדם, כן הוא מוציא החוקים והקנינים שבעכו"ם ומכניסם בישראל^רא: