Beit Yaakov on Torah, Vayigash 31/בית יעקב על התורה·ויגש ל״א

אואת יהודה שלח לפניו וגו'. הענין בזה, דהנה מתחלה היה נראה ליעקב אע"ה שיוסף הגדול בשבטים מאחר שיש לו מפתחות החיצוניות, וליהודה אין לו רק מפתחות הפנימים, ומוכרח הוא לבא אל יוסף שיפתח לו במפתח החיצון ואז יכנס כי בהי עייל, ומפתח הפנימי לבד אינו כלום, כי בכל דבר יש להשי"ת מכוון בבריאתם שהם לתכלית הטוב, ואף בעוברי רצונו^קסד. ועתה בא יעאע"ה ע"ז וראה שטעה עד עתה שהיה סבור שיוסף הוא הגדול והעיקר משבטי ישרון, ועתה ראה האמת, שרק יהודה הוא אשר גבר באחיו וגדול הוא מיוסף, והיה בו כח למסור את יוסף בגלות. כי רק בעכו"ם שהם בעצמם אין מגיעים להכבוד שמים שיצמח מהם בהם נאמר בהי עייל, שאף שגם הם אומרים שיש להם אחיזה במקום שהוא ברזא דאין מקום רם וגבוה, וכדכתיב (ישעיהו מ׳:י״ז) כל הגוים כאין נגדו, אבל שפיל עצמך לסיפא דקרא, מאפס ותהו נחשבו לו, שהוא שטותא דלהון, מאחר שאין להם בשרש שום התכללות, ואם אין להם מפתח החיצון בהי עייל. אבל בישראל אם יש לו מפתח הפנימי, הואיל שנמצא בהם בחינת יוסף הצדיק וכל ישראל כלולים זה בזה, משמע מזה שיש להם חלק במפתח החיצון: