Beit Yaakov on Torah, Vayishlach 19/בית יעקב על התורה·וישלח י״ט

אויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו' קטנתי מכל החסדים וגו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך. כאן נכלל כל סדר התפלה, אלהי אברהם הוא ברכת אבות. אלהי יצחק וגו' קטנתי וגו' הוא גבורות, ויעקב עצמו הוא קדושת ה'. ואתה אמרת היטב איטיב עמך, הוא סיום התפלה, במקום יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. והוא כדאיתא (ברכות ט:) מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא, מאי טעמא תקינו רבנן לאחר שמונה עשרה ברכות לימרו מעיקרא כו', הואיל ולא אמרה דוד אלא אחר שמונה עשרה פרשיות, לפיכך תיקנו רבנן לאחר שמונה עשרה ברכות. והוא שאחר כל התפלה, שאדם מפיל תחנתו לפני קונו שימלא משאלות לבו לטובה, אכן מי יודע מה ילד יום האם תקובל תפלתו, מכל מקום יהיה נכון לבו בטוח בה' שלא יעזבנו אלהי ישעו, כי חפץ להצדיק בריותיו לבלתי ידח ממנו שום נדח, אכן בל יוציא בשפתיו זה התקיפות, ובטחונו בה' יהיה רק בהגיונא דלבא יבטח בעוז ה', וזהו שאחר סיום כל התפלה אומרים (סדר התפלה) יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. וכן יעקב אבינו ע"ה הסדיר תפלתו, ואחר סיום התפלה אמר, ואתה אמרת היטב איטיב עמך, שהוא מכוון לנגד יהיו לרצון וגו' והגיון לבי לפניך כדאיתא בזוה"ק (וישלח קסט:), שזה התקיפות היה לו רק בהגיונא דלבא, שהיה לו מבטח עוז^קז. ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריה, שינכה לי מזכיותי, באל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי בטח לא ינכה לי כלל מזכיותי והקרן קיימת לי לעולם שכולו ארוך: