Beit Yaakov on Torah, Vayishlach 29/בית יעקב על התורה·וישלח כ״ט

אוישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך. הענין בזה הוא, דהנה בשמו של אדם נכלל כל המהות שלו^קלז, ולכן כשקוראין לאדם בשמו הוא מתעורר^קלח. ורצה אבינו יעקב לקבל מהמלאך המהות שלו ולא רצה לגלות לו מה שמו, ולמשה רבינו ע"ה מסר משמו, כדאיתא בש"ס (שבת פט.) אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר על העם, אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע. ולמה לא גלה ליעקב רזא דקטרת, מפני שהיה נראה לו שלמותר הוא, כי רזא דקטרת הוא כדאיתא בזוה"ק (בהעלותך קנא:) קטירו דכלא, שמקשר על ידו כל הפעולות, ואף שנראים בשפל המצב מגביה אותם ע"י הקטרת ומחברם יחד לשם השם (וכמש"נ במקומו)^קלט. ויעקב אבינו לא הוצרך לזה, כדאיתא בזוה"ק (קדושים פו.) לפני לא נוצר אל דא יעקב, והוא שמצדו לא עשה מעולם שום פעולה שתצרך להתברר אח"כ, אך כל פעולותיו היו מבוררים בשעת עשיה^קמ, ולמה לו רזא דקטרת קטירו דכלא, לזה לא רצה לגלות לו: