Biurei Tanya·Biurei Tanya by Alter Simchovitz·Igeret HaTteshuvahביאורי תניא·ביאורי תניא - שימחוביץ·אלטר·אגרת התשובה

אפרק א
ב[סוף] יומא דף פו,א.

בעבר על עשה ושב אינו זז משם כו' שנא' שובו בנים שובבים ופרש"י ומיד ארפא כו'.

געל מל"ת כו' ויוהכ"פ מכפר שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם פרש"י למדת שיש עבירה שצריכה יוהכ"פ.

ד[כמ"ש וכפר על הקדש גו']בגמ' מביא הפ' כי ביום הזה ובאגה"ת מביא הפ' וכפר על הקדש נר' לכונה זו להורות שהו"ע כפרה וקינוח שגם על הקדש צריכים לכפר על דנעשה פגם גם למע' כו'.

העבר על כו' ויסורין ממרקין שנא' ופקדתי בשבט פשעם פרש"י למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה כו'.

ו[כדאיתא בגמ' פ"ג דסנהדרין] הגמרא בסנהדרין כה,ב המשחקין בפיספסים כו' ואימתי חזרתן משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהם חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבדי. מלוה בריבית אחד המלוה ואחד הלוה ואימתי חזרתן משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה ואפי' לעכו"ם לא מוזפי.

זפרק ב
אך כ"ז לענין כפרת ומחילת העון כו' נר' דזה קאי בביטול מ"ע קלה דאין שם רק זה שעבר מצות המלך וגם בזה להיות מרוצה הי' צריך להביא עולה אבל במל"ת דמיתה בידי שמים מוכרח ליסורים ר"ל ובלא"ה נענש למע' ודוק.

ח[וכדאיתא בגמ' פ"ק ד]זבחים דף ז,ב עולה דורון הוא היכי דמי (רש"י כלו' היכי דמי שתהא באה לכפרה) אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה התניא עבר על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלים לו אלא ש"מ דורון הוא תנ"ה אר"ש חטאת למה באה למה באה לכפר אלא למה באה לפני עולה לפרקליט שנכנס ריצה פרקליט ונכנס דורון אחריו.

טר' יהושע שא' בושני מדבריכם ב"ש והושחרו שיניו כו' חגיגה כב,ב. ומציין¹⁹⁰ לנזיר נב,ב.

יפרק ג
ודלא מצי לצעורי נפשי' ע' בתענית י"א וברש"י סע"א ע"ש.

יאהזהר כיון דחב ב"נ כו' הוא בדף עג,ב, וכד חב בי' זמנא תנינא אתתקף ההוא רשימו יתיר חב בי' זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'.

יבחסדי ה' כי לא תמנו באגה"ק סי' י' דף קט"ז, חסדי ה' כי לא תמנו וגו' לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטאת ופגם בנפש ובעולמות עליונים ע"כ צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בל"ג ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בל"ג ותכלית ע"ש.

יגפרק ד
שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו כו' ע' בזח"א נח דס"ב רע"א בר בתשובה סגי ע"ש (ולכאורה למה מביא מר"ח הלא בזה"ק עצמו מבואר דמועיל תשובה סגי).

ידכחנני' בן עזור הנביא נביא שקר בחנק ומה שייך למיתה בידי שמים ע' בסה"מ להרמב"ם במצות ל"ת מצוה שנ"ב שכל מי שנתחייב מיתה בב"ד איזו מיתה שתהי' הנה האיש ההוא בכרת ג"כ כשלא המיתוהו בי"ד או לא נודע לו מלבד עשרה אנשים שהם מחויבי מיתת ב"ד ואין עליהם כרת והם מסית ומדיח ונביא שקר כו' וכ"א מאלו כשנחקרה עליו העדות יהרג ואם לא יהרג שלא יוכלו ב"ד להרגו או לא נודע לו הנה הוא מתיר עצמו למיתה אבל אינו עומד בכרת ושמור אלו השרשים וזכור אותם.

טוואח"כ ירדה בסתר המדרי' ג"כ ע"י בחי' האותיות שבמא' נעשה אדם וכו' בכדי להתלבש בגוף עוה"ז התחתון היינו הירידה בבראתה יצרת זהו ע"י הדיבור אבל ההמשכה מבחי' בראת כו' להתלבש בהגוף נמשכה מבחי' פנימיות ומקור הדיבור שלמע' מבחי' אותיות הדיבור כדלקמן ריש פ"ה וכידוע בהתחברות הנשמה בגוף יש בזה כח פנימי דוקא כמבו' במ"א.

טז[נשמת האדם כו' היא חלק שם הוי' ב"ה] מענין שרש הנשמות בש' הוי':

יזבכי אראה שמיך תר"ס עח,ב¹⁹¹ במוסגר. צהר תער"ג¹⁹² במוסגר.

יחבשעה שהקדימו רס"ז¹⁹³ בהג"ה: (ושם – הכונה באגה"ת פ"ד - נראה דשרש הנשמות מהאורות וע' באגה"ק איהו וחיוהי ואפשר גם באגה"ת הכונה על בחי' אותיות הוי' ע"ש).

יטברס"ח שבועות רי"א סע"א¹⁹⁴ [ועמ"ש מזה] בתו"א והוספות ד"ה להבין ענין הברכות ע"ש.

כבר"ד שמ"ת תער"ב¹⁹⁵ הל' ובמ"א מבואר ששרשם מבחי' האורות כדאי' באגה"ת שהנשמות שרשם משם הוי' ע"ש.

כאוכל הי' ספירות נכללות ונרמזות כו' (נר' בד"א דיוק הל' נכללו' נרמזו' אח"כ בה' ו"ה הל' נכללת ונרמזת בהקוצו של יו"ד או' רק רומז כו' לפי שהוא בדרך רמז בלבד אינו שייך לומר ל' נכלל רק רומז ודוק.

כבפרק ה
[המשכת וירידת הנפש האלקי' לעוה"ז כו' מבחי' הבל העליון] מענין ירידת הנשמה בגוף מבחי' הבל דויפח ע' בהמשך רס"ו דף של"ח¹⁹⁶ ושם בהמשך הענין ע"ש.

כג[אין שום דבר כו' חוצץ לפניו ית' כו' כ"אעונותיכם היו מבדילים] ע' בהנחת אנכי אעת"ר¹⁹⁷ בענין עונותיכם היו מבדילים.

כדפרק ו
[ואמנם זהו כו' ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י נפש האלקי'] ע' בד"ה וביום שמחתכם מא,ב¹⁹⁸ מציין לאגה"ת פ"ו.

כהגלות השכינה הוא שהשפעת ה' תתאה ירדה כו' עד שנתלבשה השפעתה ביו"ד ספי' דנוגה ואח"כ ע"י העון מורידים עוד השפעתה ר"ל עד תוך היכלות הס"א (היינו להיכלות הטומאה דקלי' הטמאות).

כויעקב חבל נחלתו כו' מתנענע גם קצה העליון כמה שאפשר לו להמשך (לכאורה הי' נר' דזהו רק בתאות איסור וע' בלקו"ת בלק מה טובו עד,ג וע"י שהאדם משפיל א"ע להמשך אחרי תאות גשמיים באיסור או אפי' בהיתר שהן נמשכים מהיכלות הקלי' וגורם בזה למע' כמו"כ התלבשות השפעת ה' תתאה ר"ל בע"ס דנוגה ע"ש.

כזאין בידינו לא משלות כו' בידינו דוקא פי' בזה"ג. ע' באבות פ"ד ר' ינאי או' אין בידינו כו' ומביא הר[ע"]ב ב' פי' הא' לא הוה בידי' כלו' אין הדבר הזה ידוע לנו כו' פ"א אין בידינו אין לנו בזמן גלות לא משלוה כו' ונר' דרבינו מפ' כאן כפי' הב'.

כחפרק ז
בפרקי היכלות כמדומני שמחובר מר' ישמעאל כהן גדול ע' בציוני' הש"ע אדמו"ר או"ח סי' נ"א ציון ל"ג¹⁹⁹ ע' בתומר דבורה מהרמ"ק במדה הא' וא"כ קוראים מלאכי השרת להקב"ה מלך עלוב.

כטנבזה בעיניו נמאס בתהלים ט"ו ע' פי' הרד"ק אע"פ שהוא תמים כו' אינו מתגאה בזה אלא נבזה בעיניו ונמאס וחושב בלבבו כי לא יעשה א' מני אלף ממה שיש עליו חובה לעשות לכבוד הבורא (ורש"י פי' נבזה בעיניו מי שהוא נמאס ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק וא"כ בסש"ב ע"פ פי' הרד"ק ודוק).

לפרק ח
בר"מ פ' נשא קכ"ג סוף ע"א וע"ב ע"ש

לאהל' בזוה"ק פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו כו' הוא בדף קכט,ב.

לבמלפפתו ע' באגה"ת מהדורא קמא בוך שתח"י ג,ב ובחשבון האדם עם נפשו כמה מחשבות עברו בו מיום היותו אשר לא טובים המה והי' מרכבה לקלי' רחל"ן ואם עבר בדיבור או במעשה שאז לא לבד שנעשה מרכבה להם אלא אף גם שעורר וממשיך עליו הקליפה כמו שארז"ל מלפפתו כו'.

לגפרק ט
והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפלים כמ"ש כי ששת ימים עשה כו' אולי כדאי לעיין בסי' בשער הציצית בתחילתו בד"ה ועשו להם ציצית.

לדבספ"ק דר"ה דף יח,א א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנא' לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה אמר רבה בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה אמר אביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח רבה ואביי מדבית עלי קאתי וכו'.

להפרק יא
בגמ' בספ"ח דב"ק אולי הכונה להמשנה דף צ"ב ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנא' כו'.

לו[והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול] בענין הגבעונים שהרג שאול מהם ע' במדרש רבה שמואל פ' כ"ח בדפוס שתח"י נ"ו. שלח דוד וקראן א' להן מה לכם ולבית שאול אמרין על שהמית מהן שבעה אנשים שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וחזן וסופר ושמש יותן לנו שבעה אנשים מבניו. וצריכים לעיין עוד בגמ' יבמות פ"ח דף עח,ב וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקים להם מים ומזון (פרש"י כהנים היו מספיקים להם מים ומזון לגבעונים שהיו חוטבי עצים כו') מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן ע"ש. אמנם ברש"י במקומו שמואל ב' כ"א פסוק א' על אשר המית כו' כשהרג נוב עיר הכהנים המית מהם ז' ב' חוטבי עצים כו' כך מפורש בגמ' ירושלמית בסנהדרין ורבותינו אמרו מתוך שהרג את הכהנים שהיו מספיקים להם מזון העלה כו' ע"ש.

לזבפ"ח דיבמות דף עח,ב וע"ט.

לחואי"ז אחטא ואשוב ע' ביומא פ"ח מ' ט' האומר אחטא ואשוב כו' ומפרש הר[ע"]ב תרי זימני אין מספיקים כו' וא"כ יש לפרש כאן מה שאומר ואי"ז אחטא ואשוב כו' דאו' דבכל יום ויום ג"פ וא"כ הרי חטא פעמים הרבה. ואולי הכונה אין כאן על הריבוי דהרי לא מזכיר אחטא ואשוב אחטא ואשוב ב' פעמים ודוק.

לטהנעלבים ואינם עולבים שבת פח,ב.