Diary of the Special Mission·Chapter 43יומן השליחות המיוחדת·פרק ארבעים ושלושה

אפרק ארבעים ושלושה
נסיעה עם הישיבה לליובאוויטש
יום ד', ג' אייר, בוקר
את יום הבהיר [ב' אייר] ת"ת שבת"ת חגגתי ברוב פאר והדר בליובאוויטש, יחד עם תלמידי הישיבה שנסעו ממוסקבה לליובאוויטש באוטובוס שלם.

בגם נסע לשם אוטובוס קטן, שבו היו בנות מכון חי' מושקא (הן הגיעו קצת לפנינו. כשהאוטובוס שלנו הגיע הן יצאו בדרכן חזרה).

גגם הגיעו לשם שלושה מאנ"ש והתמימים בלנינגרד, ושני הת' השלוחים לחרסון³²².

דכולנו נסענו לליובאוויטש לקראת יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, להשתטח על קברו ועל ציון כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".

הדומני שלא אטעה אם אומר שזה היה הכינוס הגדול ביותר מאנ"ש והתמימים בליובאוויטש, מאז עזבה הישיבה את ליובאוויטש לפני יותר משבעים שנה - בקיץ תרע"ח.

והנסיעה נוהלה ע"י ראש הישיבה הרב אורי שי' קאמישוב, ושני הת' השלוחים יעקב גולדשמיד ושלמה וילהלם.

זלדרך יצאנו (שני אוטובוסים) בשעה 6 בבוקר. בדרך עצרנו לתפלה ועוד. לליובאוויטש הגענו לערך בשעה 2 בצהרים.

חהאוטובוס נעצר ברחוב הראשי - ליד חצר רבותינו, ואת שאר הדרך הלכנו ברגל בדרך המלאה בוץ, עד אשר הגענו לבית חב"ד, שהוא הבית הכי סמוך לאוהל, רחוק ממנו כמאה מטרים.

טכשהגענו לשם ראינו את הבנות חוזרות מהאוהל. הן יצאו לדרכם חזרה ואנחנו נכנסנו לבית חב"ד להכין עצמנו לאוהל, בכתיבת פ"נ וכו'. בבית חב"ד פגשנו את האורחים מלנינגרד, שהקדימו אותנו קצת. האורחים מחרסון הגיעו כשעה אחרינו.

יכל אחד מאתנו כתב פ"נ פרטי, וגם כתבנו פ"נ כללי, בו מבקשים עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיצליח בכל עניניו, בעניני חב"ד והשליחות לרוסיה ובפרט בענין העיקרי - ביאת משיח בקרוב ממש, בהתאם לדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בימים האחרונים.

יאהלכנו כולנו לאוהל. אחרי אמירת המענה לשון, קריאת הפ"נ, ניגוני אדמו"ר מוהר"ש והצ"צ נ"ע, ובקשת עד מתי, הלכתי לבדוק קצת את בית העלמין, שמפוזרות בו עשרות, אם לא מאות קברים, בשטח של כחמישים על חמישים מטרים, ואולי קצת יותר.

יברוב המצבות נטויות ליפול ומכוסות בעשב וקשות לקריאה. האותיות הן בד"כ בולטות. המקום הוא חלק מהיער והמצבות הן בין העצים. המצבות הן משנת תר"ל ואילך. את כל המצבות לא יכלתי לבדוק, כי זוהי עבודה של כמה ימים.

יגבית החיים הוא למערבה של ליובאוויטש, והאוהל עומד בסופו, באמצע רוח דרומית.

ידהדרך לבית החיים עובר נחל קטן, המשכו של הנהר העובר ליד ליובאוויטש. אמנם כעת הולכים לצדו הדרומי של בית החיים - להגיע מיד לאוהל. שם כבר כמעט נגמר הנחל, אבל יש שם ביצה גדולה שדרכה הלכנו לאוהל.

טואח"כ חזרנו כולנו לבית חב"ד, שם סעדנו והתפללנו מנחה, וחזרנו לבקר בחצר רבותינו, ששם גם עמד האוטובוס שלנו לחכות לנו.

טזכבר בדרך נסיעתינו ממוסקבה לליובאוויטש ספרתי לתלמידי הישיבה, במיקרופון של האוטובוס, אודות העיר ליובאוויטש, על התיישבות רבותינו בליובאוויטש ועל הבריחה מליובאוויטש.

יזבעיקר ספרתי על תולדות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהיום הוא יום ההולדת שלו, ומזלו גובר, ושאנו נוסעים כעת להשתטח על קברו ועל ציון אדמו"ר ה"צמח צדק".

יחכעת בבואינו לחצר, תיארתי להם את מקום וזמן בניית בית אדמו"ר ה"צמח צדק", מוהר"ש, מוהרש"ב ומוהריי"צ נשמתם עדן, האולם הגדול, ביהכנ"ס, ושאר בניני הישיבה שנבנו אח"כ.

יטבאמצע מקום החצר הגדול הזה בונים כעת בנין לבנים גדול (עבור בית דואר וכיו"ב). היסודות והקירות כבר בנויות, וכבר אוחזים עתה בבניית הגג.

כמסביב לחצר עומדים עתה כמה בתי עץ ישנים. הם כולם מהתקופה שלאחרי עזיבת חב"ד את ליובאוויטש. כידוע נשרפה כל החצר אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (כמסופר באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע³²³), ובתי העץ האלו נבנו אח"כ.

כאבית אחד עומד בפינה מערבית צפונית, במקום שהיה עומד האולם הגדול. בית שני - בפינה מערבית דרומית, במקום שהיה עומד בית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ועוד בית בחלק המזרחי של החצר.

כבבין שלשת הבתים האלו היתה חצר גדולה במשך כל השנים, בלי בית. וכעת נבנה בשטח זה בית הדואר הנזכר³²⁴.

כגמלאי התעוררות ותקוה עלו כל הנוסעים חזרה לאוטובוס, ומלאי בטחון שכל התפלות שביקשו באהלי הקודש ימולאו באופן של "לכתחלה אריבער", כפתגם בעל יום ההולדת שמזלו גובר.

כדגם בדרך חזרה נעצרנו כמה פעמים, לתפלת ערבית ולמנוחה ושאיפת אויר צח.

כהמליובאוויטש יצאנו בשעה 7 בערב ולמוסקבה הגענו לערך בשעה 2 וחצי לפנות בוקר.

כובדיקת הספרים שבאוסף

כזיום ד' [ג' אייר] שעה 5 אחה"צ
יש לי היום בלילה יאצ"ט אחרי אמי ע"ה, ועוד מעט צריך אני לנסוע לביהכ"נ ללימוד משניות ותפלת ערבית לפני העמוד.

כחבינתיים אנצל הזמן שנשאר, לרשום את קורות יום האתמול כאן במוסקבה - על פי מה שסיפרו לי חברי בשליחות זו:

כטקיווינו כולנו שאתמול יתקבל האישור בכתב לקבלת ביהכנ"ס של פוליאקוב, אך לא כן היה. נתליה אומרת שהיא משתדלת לסדר את כל הניירות, אמנם זה מוכרח להמשך איזה ימים.

לבינתיים מגדילים הרפורמים את הלחץ שלהם לקבלת ביהכנ"ס. יתן השי"ת שיועבר ביהכנ"ס הזה לחב"ד בהקדם ובלי בעיות.

לא*
הר"י [קוגן] מספר גם, שדיבר עם מכריו בספריה והפגישוהו (בטלפון) עם מר דאגאוויטש, והחליטו שניפגש היום בבוקר בשעה 11.

לבנפגשנו אתו היום בספריה. היה אתו גם מר מעדוועדיוב. שניהם יחד עם מר גולדנברג נצטוו ע"י הנהלת הספריה להכין רשימת הספרים, מתוך אוסף פוליאקוב, אלו שיש בהם סימנים מובהקים (הידועים להם) שהם מאוסף שניאורסאהן.

לגהסברנו להם שלא את כל הסימנים יכלנו להסביר להם, ויש גם טביעות עין על הספרים, ויש גם רשימה, שבכ"ז נוכל לעזור להם לזהות את הספרים - שכל הנמצא באוסף פוליאקוב הוא מאוסף שניאורסאהן, שהוחלף שמו לפוליאקוב³²⁵.

לדהם הלכו לבקש רשות אצל סגנית המנהל גברת איגומנובה [שתרשה לי לעזור להם בעריכת בדיקה זו]. היא השיבה שהדבר תלוי במנהל עצמו - מר וואליק, שנמצא כעת ביפאן, ויחזור מחר בלילה. ביום שני הבע"ל נוכל לדבר אתו בזה³²⁶.

להפגישות עם עתונאים

לועוד סיפר הר"י [קוגן], שהוא דיבר אתמול עם מר פילינוב, שהי' עורך הקומסומולסטווע פראוודא (עפ"ז יש לתקן מה שהיה כתוב קודם שהוא העורך, והאמת היא שהוא היה פעם העורך, וכעת הוא עורך האינפורמיישן איידזשנסי; שמטעם זה כתב את הידיעה אודות הנושא בפרסום שלהם, ונדפס ממנו בעתון ניע זיוועסמאיא, ולא בעתון הקומוסומולסטווע פראוודא).

לזבכל אופן הוא אומר שאין לו כעת זמן לכתוב את המאמרים אודות נושא הספרים (הר"י [קוגן] חושש שמא הוא קיבל פחד וכו'), והעביר את הנושא לאחד מהכתבים אצלו, מר דעטשקוב. זה האחרון הזמין פגישה אתו להיום בצהרים. הר"י [קוגן] קרא לי לבוא אתו למשרדינו, כדי להשיב על שאלותיו בנושא הספרים. ישבנו כשעה. אח"כ חזרתי לדירה, והר"י נשאר ב[משרד].

לחהר"י [קוגן] דיבר אתמול עם אמו של סטאס. היא ביקשה לדבר. היא אמרה שתשתדל לארגן לנו פגישה עם טשערנאיוב ועם יאקובלב (עורך המוסקבה ניוס).

לטהרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] נסעו לפגישה עם כתב הדזשערוזאלעם פוסט מר וואלטער רובי. הוא הזמין שיחה בנושא ביהכנ"ס של פוליאקוב, אחרי ששמע את טענותיהם של הרפורמים.

ממאמרו של וואלטער רובי בדזשערוזאלעם פאסט

מאאח"כ דיברו עם הרב חדקוב ועם הר"נ גורארי'.

מבכבר כתבתי לעיל אודות הדיונים שיש לו עם השגרירות הרוסית בוואשינגטון בענין הספרים. הר"נ גורארי' התייעץ עם הרב חדקוב מה להשיב להם. הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] דיברו אתם שלכאורה כדאי להשיב שאת הכל יש להם לדבר עם המשלחת כאן, שרק היא נשלחה לכאן לדון בנושא הספרים, ועי"ז ימנעו מהם את האפשרות לדון עם שני גופים ועי"ז להרויח זמן ובלבולים.

מגאתמול נגמרו הויזות שלנו. מסרנו היום את הפספורטים והויזות לר' רפאל [קוגן] ע"מ להאריך את זמן תוקפם.

מדסדר היאצ"ט שלי

מהיום ועש"ק, ה' אייר, בוקר
במשך היום האחרון הייתי טרוד חלק מהיום ביאצ"ט אחרי אמי ע"ה. ביום ד' בערב נסעתי לביהכנ"ס למעריב ולימוד משניות. אחרי מעריב למדתי עם קבוצה נבחרת מהתלמידים. הסברתי להם כמה פרטים בהל' הדלקת נש"ק ומבצע נש"ק [לזכרונה ולעילוי נשמתה].

מובבוקר נסעתי לביהכנ"ס לתפלת שחרית ולסיום לימוד המשניות. ואחה"צ נסעתי לביהכנ"ס לתפלת מנחה.

מזאחרי התפלה למדתי עם א' מתלמידי האוניברסיטה את צורת בית המקדש.

מחאתמול בצהרים נסעו הר"י [קוגן] והר"ז [קורבסקי] וכמה מקשישי אנ"ש במוסקבה אל המוס-סאוויעט, לעורר שם על קבלת ביהכנ"ס של פוליאקוב. הם נפגשו עם מר קאסוב, סגנו של פאפוב לעניני דת. הוא הראה להם את ההחלטה למסור לנו את ביהכנ"ס, אך אמר שיש עדיין כמה סידורים עד שנקבל את ההחלטה הכתובה הזאת.

מטשמחה פורצת גדר

נכתבתי קודם על שיחת הרב"ש [קונין] עם הרב חדקוב. בנוסף לכך הוא גם כתב לו את הדברים האלו, והזכיר במכתבו שהעבודה כאן נעשית מתוך שמחה. המכתב נמסר לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהשיב על הקטע הנ"ל:

נבובסופו: