Diary of the Special Mission·Chapter 42יומן השליחות המיוחדת·פרק ארבעים ושנים

אפרק ארבעים ושנים
בית הכנסת של פוליאקוב
דרישת הרפורמים לקבל את ביהכנ"ס

באתמול לא נפעל כאן הרבה בקשר לספרים. אני ישבתי כל היום ולמדתי, חלק בדירה וחלק במשרד. הרב"ש [קונין] יש לו שן מקולקלת. הוא ביקר אצל רופאה שהוציאה לו את השן והוכרח לנוח. הרי"י [אהרונוב] היה טרוד בטלפונים למשרדו בצאגו"ח בארה"ק.

גהר"י [קוגן] נסע לנתליה במוס-סאוויעט לדבר בענין ביהכנ"ס. היא אומרת שהרפורמים דוחקים חזק שיותן להם, והיא השיבה להם שביהכנ"ס הזה בתחלתו היה אורטודוקסי, וכך חייב להשאר. הם דחקו כ"כ עד שהוכרחה לשנות מספר הטלפון שלה.

דהוא הציע שיותן לנו בינתיים חלק מהבנין, ובינתיים נשפץ את כל הבנין. היא אמרה שתמסור את ההצעה, ואולי תצליח לשכנע.

ההודעה לעתונות בענין הספרים

ואח"כ היה אצל עורך הקומסומולסטווע פראוודא, שכבר שלח את הפרעס-רעליס [הודעה לעתונות] בענין הספרים, ואמר שקיימת אפשרות שמיד מחר (כלומר היום) יתחיל להדפיס על כך בעתונות. בכל אופן הוא יוכל לתת לו היום טופס של הפרעס-רעליס.

זהוא גם שוחח אתו על לחץ מקום עבודה בשבילנו, והוא נתן לו רשות להשתמש במשרד שבבנין המערכת, שיוכל להשתמש בו בכל זמן שרוצה.

ח*
אחרי הטלפון של הר"נ גורארי' דברתי בטלפון עם הר"ב שיף. הוא אומר שאתמול בלילה חזר הנציג שלהם מר זאכאר מדניפרופטרובסק, הוא נפגש עם מר לאניע אודנופוזוב ושוחח באריכות גדולה, בין בקשר לעבודת ההדפסה של שמי"ר ובין בקשר לארכיון.

טהוא א) התלונן שלא קיבל בחזרה את התמונה, ב) אמר שמחכה לשמוע משותפו, ג) וטען שצריך לדון בקשר למקור ולא בקשר לצילומים.

יבקשר לק.ג.ב. אמר שעדיין לא הלך אליהם. הם קראו לו בטלפון לבוא, ובינתיים דוחה זאת.

יאבסוף סיכמנו שנחכה לעוד כמה ימים, שיחזור השותף שלו לדינפרופטרובסק, ואז ידבר אתו זאכאר בקשר לעבודת שמי"ר ובקשר לארכיון. ואם יהיו קשיים ננסה לשכנעו ע"י הר"ש קמינצקי, רב הקהלה בדניפרופטרובסק, ויש לו השפעה עליו.

יבהחלטה ללכת לביהכנ"ס של פוליאקוב

יגיום ד' [כו ניסן] ערב
זה עתה חזרנו ממשרדה של וירוניקה, משם דיברה עם נתליה אודות ביהכנ"ס של פוליאקוב, שיש כבר החלטה להחזירו לנו, אלא שמחמת הלחץ של הרפורמים מפחדים למסור לנו את ההחלטה בכתב.

ידהוחלט שמחר בבוקר נלך לשם לתורה ולתפלה בביהכנ"ס, אחרי שכבר היתה החלטה להחזירו לנו. היא אפילו קראה לטלביזיה לבוא ולראות איך שאנחנו מקבלים את ביהכנ"ס. הר"י [קוגן] צלצל ללנינגרד וקרא גם להם שיבואו משם.

טוחושבים לעורר בארה"ב וכו' לכתוב מז"ט לראש העיר פאפוב לרגל החזרת ביהכנ"ס לחב"ד.

טזדיברתי עם הר"ז קורבסקי והוא דיבר עם הר"א קמישוב, שיביאו גם את תלמידי הישיבה לתפלת שחרית שם מחר בבוקר בשעה 10.

יזכשחזרנו היתה לנו אסיפה והוחלט שאם יעבור שם מחר בהצלחה, אזי נעביר לשם את הישיבה למשך זמן.

יחפרסום ההודעה לעתונות

יטכעת אחזור לרשום את מאורעות היום:

כבשעה 11 בבוקר נסע הרב"ש קונין לשיחה מפורטת עם מר קולינס. הוא ביקש את האקרעדיטיישן שלנו - כדי לבקש ממשרד החוץ של בריה"מ לתת אקרעדיטיישן דומה. הוא גם ביקש את העתק מכתבו של גובינקו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ועוד. הוא גם סיפר שקיבל הוראות מוואשינגטון בקשר להשתדלות בענין הספרים.

כאאח"כ נסענו למסור להם את המכתבים הנ"ל, ומשם נסענו למשרדינו.

כבהר"י [קוגן] נסע באותה שעה לעורך הקומסומולסטווע פראוודא. הוא קיבל ממנו את הפרעס רעליס [הודעה לעתונות] בענין הספרים. הטעקסט של ההודעה נקרא כבר ברדיו בשעה 10:40. העתק הפרעס רעליס נשלח אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"י פאקס.

כגבהודעה נאמר בין השאר, שספריית חב"ד נמצאה אחרי עשרות שנים. היא הייתה שייכת לאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, גדול היהודים בדורו. לדעת כל האקדמאים וכו' צריכים להחזירו. המשלחת נמצאת פה כבר 4 חדשים, וגובינקו לא מוצא את הזמן לראותם. הספרים לא נמצאים בשימוש הציבור, הם לא מקוטלגים ומתקלקלים.

כדאח"כ דיברו הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] בטלפון עם מר ניקיטא במשרד החוץ, ועם סערגיי איגנאטענקא במשרד התקשורת. האחרון אמר שהוא ניסה לדבר בנושא הספרים כמה פעמים, ואין שומע לו.

כהאחרי כל הנ"ל נפגשנו כולנו במשרדינו ומשם הלכנו לככר האדומה ליד קברו של לנין. לא מרשים להכנס לפנים עד השבוע הבא, וכיון שהרבי נתן דולר עבורו, שרף הרב"ש [קונין] את הדולר הזה בסמיכות לקברו.

כואח"כ נסענו, הרב"ש [קונין] הר"י [קוגן] ואני, אל וירוניקה. שם דובר על לקיחת עו"ד מיוחד לדון בענין הספרים, אך מיד גלש הדיבור לנושא ביהכנ"ס של פוליאקוב, כנזכר לעיל.

כזתפלות ולימודים בביהכ"נ של פוליאקוב

כחמוצש"ק, אור לאדר"ח אייר
יום חמישי וששי היינו טרודים ולא הספקתי לרשום. אשתדל להשלים עתה:

כטאחרי האסיפה ביום רביעי בלילה, כשהוחלט להתפלל וללמוד ביום חמישי בביהכנ"ס של פוליאקוב, צלצל הר"י [קוגן] ללנינגרד שיביאו משם את ספר התורה שלו למוסקבה. חיים [טולוצ'ינסקי] ושמעון באו לקראת הבוקר עם ספר התורה.

לאני צלצלתי לזאב קורבסקי שידבר עם אורי אודות הבאת הישיבה לביהכנ"ס של פוליאקוב.

לאהרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] צלצלו לארה"ב שישלחו מכמה קהלות מברקי מזל-טוב אל ראש-העיר של מוסקבה, בקשר למסירת ביהכנ"ס לידי חב"ד.

לבבבוקר נסעתי למארינא רושצא, שם פגשתי את אורי וסדרנו שכולם יסעו לביהכנ"ס של פוליאקוב. גם דיברתי עם אנשי ביהכנ"ס שנסעו גם הם לשם.

לגהר"י [קוגן] נסע לתחנת הרכבת לקבל את פני הבאים מלנינגרד והס"ת, ומשם באו לביהכנ"ס של פוליאקוב.

לדקריאת התורה בביהכ"נ של פוליאקוב

להמימין לשמאל: אהרונוב, קונין, יחיאל (קורא בתורה), רפאל קוגן (עולה לתורה), לוין, התלמיד דן הימן

לוהרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] נסעו ישר לביהכנ"ס.

לזנכנסנו לביהכנ"ס והתפללנו ושרנו כמה ניגונים. אנשי ביהכנ"ס חזרו לביתם והתלמידים התיישבו ללמוד. בתחילה למדו עם אורי ואח"כ התיישבתי ללמוד אתם כמה שעות. גם הביאו אוכל מהישיבה ואכלו שם.

לחבתחילה עבר הכל בשלום, אבל אח"כ דרשו מאתנו (מנהלי החברה שמחזיקים כעת את הבנין) לפנות את המקום, ואף סגרו עלינו את החשמל [והמשכתי ללמוד אתם בעל פה]. גם יש שם כעת חברה המתקנת את הבנין, שגם הם ביקשו שנפנה את הבנין.

לטאחרי שלא פינינו והמשכנו ללמוד הם קראו למשטרה. בינתיים הגיעה וירוניקה, שהורתה לרב"ש [קונין] ולרי"י [אהרונוב] לחזור לדירה, כיון שהם אינם אזרחי רוסיה, ואני המשכתי ללמוד עם התלמידים, והיא דיברה בארוכה עם המנהלת של החברה³¹³ ועם המשטרה ועם נציגי המוס-סאוויעט.

מכלום לא עזר והיא עם קורבסקי (אח"כ קראו גם לר"י [קוגן]) נסעו למוס-סאוויעט לדון בנושא, ולנו הורו לצאת מהבנין ולהיות בחצר. שם המשכנו ללמוד. התפללנו מנחה. גם הר"י ור' משה נודלמן למדו אתם קצת. כך נמשך עד הלילה, כשחזרנו כ"א למקומו.

מאפגישה עם סבאסטיאנוב במוס-סאוויעט

מבבמוס-סאוויעט הוחלט שמחר צריכים להפגש עם סגן ראש העיר מר סבאסטיאנוב (אתו נפגשנו ביום השישי הראשון לבואינו כאן, והוא נתן לנו את המשרד), לדון אודות גמר הנושא.

מגהיא הציעה שבעת האסיפה יהיו כמה מבחורי הישיבה בחצר המוס-סאוויעט, כאות הזדהות לאסיפתינו בענין ביהכנ"ס.

מדגם דובר במשך היום, שלדבריהם המליץ הרב שאיעוויטש שיש לתת את ביהכנ"ס לידי הרפורמים ולא לנו. הבנו שזה שקר, וקבענו פגישה אתו בבוקר (לפני הנסיעה למוס-סאוויעט), שיתן מכתב הממליץ על חב"ד, וכותב שלא שייכים הרפורמים לביהכנ"ס הזה.

מהבלילה חזרו שמעון וחיים [טולוצ'ינסקי] ללנינגרד ואת הס"ת השאירו בדירתינו.

מובבוקר של יום ו' נסעתי לישיבה לסדר עם ראש הישיבה אורי [קאמישוב] שיבואו הבחורים למוס-סאוויעט. הוחלט שילמדו סדר החסידות בבוקר, ואח"כ יתפללו, ואח"כ לערך בשעה 10 יבואו למוס-סאוויעט לשעה אחת.

מזהרב"ש [קונין] הר"י [קוגן] והרי"י [אהרונוב] נסעו להרב שאייעוויטש וקיבלו ממנו מכתב המלצה³¹⁴.

מחמכתב ההמלצה של הרב שאיעוויטש להחזיר לנו את בית הכנסת

מטאח"כ נפגשנו ארבעתינו עם הר"ז קורבסקי ליד המוס-סאוויעט ונכנסנו לפגישה.

נהשיחה עם מר סוואסטיאנוב היתה מאד ידידותית ומפורטת. הוא שאל גם בקשר לספרים ואמר שלדעתו חייבים לפנות עתה למשפט.

נאבינתיים צלצלה לו וירוניקה (בהיותינו במשרדו) והסבירה לו את כל הרקע.

נבאח"כ הוא קרא למשרדו את נתליה (שעוסקת במוס-סאוויעט כל הזמן לטובתינו). הוא ביקש שתסקור לפניו את כל הפרשה באופן פרקטי. היא עשתה זאת באופן טוב מאד, והסבירה שביהכנ"ס היה בתחילה אורטודוקסי, ואם מדובר ב"החזרה" הרי זה שייך רק לחסידי חב"ד, שהם שמרו כאן תמיד על גחלת היהדות.

נגסוואסטיאנוב יצא מהחדר לכמה דקות³¹⁵, אח"כ חזר ואמר שביום שני הבע"ל תהיה ההחלטה הסופית של ביהכנ"ס, כמובן לטובתינו.

נדיצאנו ממנו מאד מעודדים. הר"ז [קורבסקי] נסע לביהכנ"ס ואנחנו נסענו למונוסוניק לדבר עם וירוניקה.

נהלפני כן צלצל לה הר"י [קוגן] ברחוב גורקי, ליד מלון אינטוריסט.

נובשעה שהוא דיבר אתה בטלפון, התחילו הרי"י [אהרונוב] והרב"ש [קונין] להניח תפילין עם כמה יהודים, והרבה נאספו ושאלו מה זה, והסברתי להם ברוסית השבורה שלי.

נזהגענו לוירוניקה שסיפרה שדיברה עם טשערנאיוב בקשר לספרים, ואמר ששוב טלפן למשרד התרבות שירשו לנו לראות את הספרים במחסן שבאיזור חימקי, אך בינתיים לא קיבל מהם מענה חיובי.

נחשיחות בביהכנ"ס של פוליאקוב

נטאח"כ אמרה שמוכרחים לנסוע שוב לביהכנ"ס לנסות לשדל בדברים את המנהלת שתרשה לנו להתפלל שם בשבת; כי לא טוב יהיה אם בינתיים יתפללו שם בשבת הרפורמים, ורק הם - ע"י ששוכרים את המקום מאת המנהלת הנ"ל.

סנסעתי לשם עם הר"י [קוגן], ואח"כ צלצלה לאביה ולר"ז קורבסקי שגם הם יסעו לשם.

סאהר"י [קוגן] דיבר עם המנהלת בארוכה ולא שוכנעה. שם היה באותה שעה גם קוגן מהקהלה הרפורמית, והתרעם לפני על הנהגת חב"ד בענין ביהכנ"ס. אח"כ פגשתי אותו בחצר ביהכנ"ס, ושוחחנו בארוכה באופן רגוע יותר (לפני ימים אחדים דיבר אתו הר"י [קוגן] בארוכה בענין ביהכנ"ס).

סבבעת שסיים הר"י [קוגן] לדבר אתו נכנס איש שלא הכרנוהו, ודיבר אתה באריכות ביחידות. ביציאתו הציג את עצמו לפנינו כעובד במוס-סאוויעט, שהביא את הרישעניע [החלטה] כי עליה למסור לנו את הבנין.

סגהוא אמר לנו שההחלטה תחול רק ביום שני הבע"ל, אך הוא הביא לה מיד כעת להודיע לה זאת. הוא הסביר לנו איך שהוא מבין את צדקתינו בנידון.

סדהר"י [קוגן] נשאר לדבר אתה, אני יצאתי לחצר לסדר עם נהג המונית ולדבר עם הר"ז [קורבסקי] ועם ר' רפאל [קוגן]; אמנם לא הרשו לי לחזור ולהכנס לבנין.

סהאני נשארתי בחצר והר"ז צלצל לוירוניקה, שאמרה שהוא עם אביה ר' רפאל יסעו להנהלת המחוז לראות שהם ישכנעו אותה שתרשה לנו להתפלל שם בשבת.

סוכשחכיתי בחצר התחילו להגיע הרפורמים לתפלה שלהם, אך גם להם לא הרשו להכנס (סוכ"ס אחרי ההחלטה הנ"ל אינם יכולים לומר שהם מרשים לרפורמים ולא לנו).

סזבאו גם הרבה עתונות וטלביזיה (כנראה נקראו ע"י הרפורמים, להראות להם איך שהם מקבלים את ביהכנ"ס). הרבה מהם דיברו אנגלית ושוחחנו יחד.

סחקרוב לשעה לפני השבת באה משטרה. הר"י [קוגן] יצא אז לחצר ודיווח שאינה מרשה בשום אופן. אח"כ יצא השוטר ואמר שכ"ז שלא מקבלת ההחלטה הנ"ל תוקף חוקי אינה מרשה ואין לנו רשות להכנס.

סטאני לקחתי את דברי החול של שנינו וחזרתי לדירה בטקסי, ואילו הר"י [קוגן] נשאר שם עד שהרפורמים התפזרו, ואח"כ חזר ברגל לדירה³¹⁶. הרב"ש [קונין] והרי"י [אהרונוב] חזרו קודם והכינו את השבת.

עתהלוכה לביהכנ"ס של פוליאקוב

עאהיום הלכנו לביהכנ"ס במארינא רושצא לתפלה. אח"כ היה קידוש. נטלנו ידים וסעדנו סעודת שבת (מצות) ואח"כ הלכנו כולנו, עם תלמידי הישיבה, בתהלוכה לביהכנ"ס של פוליאקוב³¹⁷.

עבשם שרנו. הרב"ש [קונין] אמר דרשה והר"י [קוגן] תרגם. אח"כ למדתי אתם בע"פ, והר"א קאמישוב תרגם. הכל היה בע"פ בחצר. ביהכנ"ס היה סגור.

עגאח"כ חזרנו כל אחד לביתו.

עדביקור בביהכנ"ס במאלאחאווקא

עהבדר"ח אייר, בוקר
זה זמן רב חפשתי הזדמנות לבקר את ביהכנ"ס במאלאחאווקא, שם למד אבי שי' בצעירותו.

עוהמקום הוא לערך שעה נסיעה ממרכז העיר מוסקבה, ואף פעם לא היתה לי הזדמנות זו, עד אתמול ביום ראשון, כשכל המשרדים סגורים ולא היתה פעילות מיוחדת שיכלתי להתעסק בה.

עזנסעתי יחד עם התל' השלוחים יעקב גולדשמיד ושלמה וילהלם, ועם הבחור יצחק רויטמן. הר"א שענציס (מנהל המשק במארינא רושצא) נתן לנו מכונית ונהג ונסענו.

עחביקרנו בביהכנ"ס, שם נמצא באותה שעה הגבאי. ביהכנ"ס משופץ לעומת מה שהיה לפני ששים שנה, כשאבי שי' למד שם.

עטאח"כ נסענו לבית החיים שנמצא לא רחוק מביהכנ"ס. ראינו שם אלפי קברים, ורק אחד מהם הכרנו - הרמי"ל [גינזבורג] חתנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

פחזרנו משם לערך בשעה 4 אחה"צ.

פאפגישה בענין הספרים

פבהר"י [קוגן] נפגש אתמול עם […] ושוחח אתו באריכות. הוא נפגש אתו באמצעות אחד ממכריו. הוא לא ידע בשעת הפגישה את שמו, ולכן לא ידע שכבר החלטנו פעם שלא להפגש אתו³¹⁸, כי הוא זה שאיים על סטאס ואיליא, הוא זה שעצר את וועליכוב מלתת מכתב תמיכה, והוא זה שהרד"ב פרשן רצה להפגישו אתנו ולא רצינו.

פגהוא ידע בפרטיות את כל תהלוכות פעילותינו בענין הספרים. לדבריו הוא היה נוכח בעת פגישת בייקער עם גורבאצ'וב כשדיברו בענין הספרים. הוא אמר שהוא הכין את תוכניות שיפוץ העיר ליובאוויטש עבור הר"נ גורארי', וביקש עבור זאת מיליונים, והר"נ גורארי' לא שילם לו. לדבריו הוא נוסע להפגש עם ברנובר לדון בעניניהם.

פדשיחה מיוחדת בעניני משיח

פהזה לא שייך לכאן, אך א"א להתעלם מכל הנושא, שבאור ליום ה' היתה שיחה, בה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא כבר עשה את כל שביכלתו להביא את המשיח ולא הועיל, לכן כעת שיימָצאו א' או ב' או ג' אנשים, שיסדרו מה לעשות כדי להביא את המשיח. הוזכרו בשיחה הימים המסוגלים כ"ז ניסן - ת"ת שבת"ת³¹⁹.

פוהיו אלה ימי התעוררות בכל העולם. כ"א השתדל כפי דרכו. היו כאלה שדרשו שהרבי יתגלה ויוליכינו קוממיות לארצינו. היה זה בהכרזה בהתוועדות ש"ק, ובעת חלוקת הדולרים, ולכולם השיב הרבי, שלא יתנו לו עצות, הוא יודע את שעליו לעשות, וכוונתו היתה לומר מה שהקהל צריך לעשות, שזהו הוספה בתומ"צ בהידור וכו'.

פזתהליכי קבלת ביהכנ"ס

פחכעת אחזור לענין ביהכנ"ס של פוליאקוב. ביום ועש"ק דיווח הרב"ש [קונין] שההחלטה נחתמה למסור לנו את ביהכנ"ס. במוצש"ק כתבנו לרבי בפרטיות את תהלוכות ההשתדלות בענין ביהכנ"ס במשך חמשת החדשים, ואשר אישור ההחלטה צריכה להיות ביום ב' (היום) ומבקשים ברכה שזה יהיה בהצלחה.

פטאתמול בחלוקת הדולרים ניגשו בני הרב"ש [קונין] וביקשו ברכה עבור קבלת ביהכנ"ס, והשיב הרבי בתמיה: הרי הודיעו לי שכבר נתקבל!?

צכנראה שבאותה שעה קיבל רק את המכתב מיום ועש"ק ועדיין לא את המכתב ממוצש"ק.

צאבשעה 10 בבוקר מתכוננים הר"י [קוגן] והר"ז [קורבסקי] לנסוע למוס-סאוויעט להבטיח שהחתימה הסופית תתקבל מיד ובלי עיכובים, ויה"ר שיהיה בהצלחה.

צבאור לב' אייר ת"ת שבת"ת
זה עתה חזרנו מביהכ"נ של פוליאקוב, שם היינו יחד עם תלמידי הישיבה כמה שעות. התפללנו בחצר מנחה. הרב"ש [קונין] דרש ושרנו ניגונים. אח"כ נאם הר"י [קוגן] והתפללנו מעריב. אח"כ נטלו ידים, סעדו ואמרו לחיים.

צגבתחילה חשבנו שירשו לנו להכנס לביהכנ"ס. בצהרים הודיעו מהעירייה שהחתימה הסופית של הועד למסירת ביהכנ"ס תהיה מחר, ושיותן להם חודשיים להוציא את חפציהם ולעבור למקומם החדש.

צדמ"מ השתדלו שיורשה לנו מיד להכנס לביהכנ"ס, ולהם ישארו בינתיים המשרדים. העירייה ניסתה לשכנע אותם. גם הנהלת המחוז ואפילו המשטרה, אך ללא הועיל.

צהבתחילה חשבנו שהם ירשו לנו, ואז ארגנו שיבואו התלמידים, אך כשלא הרשו להכנס, סודר כל הנ"ל בחצר.

צו*
אני נסעתי בבוקר לביהכנ"ס להתפלל, שם נפגשתי עם הרד"ב לאזאר, שחזר מאיטליה (לשם נסע לחג הפסח), ושוחחנו על תוכניות ל"ג בעומר.

צזזה כמה זמן שאני ממליץ שיארגנו את החגיגה בזילאניע טיאטער (אצטדיון של סטאס) בגורקי פארק³²⁰. טלפנתי אליו ושאלתי, והשיב שאפשר לעשות זאת שם בחפץ לב.

צחהוא גם אמר שרוצה, הוא וגם אמו, לשוחח בענין החזרת הספרים. נעשה זאת בהזדמנות.

צטגם הראו לי שם את הכתבה (שהכין העורך של הקומוסומולסטווע פראוודא, כנ"ל), שנדפסה היום בעתון "ניע זיוועסמאיא" [הבלתי תלוי].

קהמאמר החיובי בעתון ניע זאוויסמאיא

קאהרי"ל גרונר סיפר היום, שגובינקו צלצל להרב שניאור להודיע שחושב לסיים בקרוב את החקו"ד של הועדה, אך מבקש שיתנו לו צילום כתי"ק אדה"ז לבדיקה וכו'. הוא גם סיפר שחלק מהספרים הועברו ללנינגרד וריגא³²¹.

קבהרב שניאור הודיע הכל להר"ש בוטמן, שמסר הכל לרי"ל גרונר. הרי"ל גרונר השיב, שכל הבקשות בקשר לצילומי כתי"ק ובדיקה וכו' צריך להפנות למשלחת, ששם יש מומחה וכו'.