Diary of the Special Mission·Chapter Twentyיומן השליחות המיוחדת·פרק עשרים

אפרק עשרים
צפיות גדולות ואכזבות
פגישה עם שר התרבות גובינקו

ביום ב' [ט"ז כסלו] בערב
היום היה לנו יום קשה מאד. אמנם סוף טוב הכל טוב, שכעת נראה שאי"ה מחר יתקבל האישור הסופי לקבל את הספרים.

גבתחילת היום נסעה וירוניקה עם ר"י קוגן למשרד התרבות, עם התזכיר שהכינה במשך הלילה לשר גובינקו. סגנו עיין בתזכיר ואמר לה, שהיא תכין ניסוח למענה, שהשר יחתום אליו. גם התקבל התזכיר של מנהל הספריה¹⁷⁷, שבו כותב שברור לפי המסמכים וההוכחות שכל האוסף הוא של שניאורסאהן, אבל האוסף הוא יקר ביותר.

דכשהגיע רגע החתימה, מיאן גובינקו לחתום, ואמר שהוא יציע את הנושא לפני הסופרים-סאוויעט. הוא אפילו מיאן להפגש אתה.

הוירוניקה אמרה שנבוא כולנו לשם לדרוש על ידה פגישה עם גובינקו. אחרי שהיה מסויימת קיבלו אותנו שני סגניו זולוטוב ובאבושקין (הר"י קוגן הי' באמצע התפלה, ונכנס לאסיפה בטו"ת, ועשה רושם חיובי). שוחחנו, כל אחד מאתנו, בתוקף ובדרכי נועם. והם טענו שמוכרחים למסור זאת לועדה שתמליץ.

ובסוף הוחלט¹⁷⁸ שנישאר במשרדם עד שנקבל מענה ברור, כי 70 שנים שעונים לנו כל מיני דברים, וכבר ביררנו והוכחנו כל מה שבידי אדם, ומה עוד ביכלתינו לעשות.

זאחרי רוב דברים יצא באבושקין, וכעבור כמה דקות חזר עם גובינקו, שאמר שאין הדבר בסמכותו להחליט. שוב המשכנו הדברים בתוקף ובדרכי נועם, ובסוף אמר שישתדל לעזור שנקבל את האוסף, ובקשר ליוקר הספרים אמרנו שרובם נדפסו כבר מחדש¹⁷⁹, ואין כעת הרבה יהודים ברוסיה שיבינו בהם.

חפגישה עם שר התרבות מר גובינקו

טוירוניקה הורתה לנו לצאת, ושני הסגנים נכנסו אתה לגובינקו, שאמר שיטלפן למנהל הספריה, שהיא אתו יכתבו תזכיר נוסף, שיכתבו גם בקשר לדובליקטים (היינו שהספרים נדפסו כבר מחדש), ושאני יחד עם הספרנים של הספריה נבדוק ונאשר זאת, ואז יוכל לתת אישור סופי לקבל את הספרים¹⁸⁰.

ינסענו משם מיד לספריה. נפגשנו עם המנהל גריגורוב ועם ספרן כתבי-היד מר מעדוועדיאוו. אך התיישבנו, וזולוטוב צלצל לגריגורוב והודיע לו כנ"ל.

יאאחרי שיחה קצרה הוחלט שמחר בבוקר אעבוד כנ"ל עם מעדוועדיאוו וגולדנברג, ואילו וירוניקה וגריגורוב יכינו תזכיר כנ"ל. ולפי"ז התקוה חזקה שמחר יתקבל האישור הסופי.

יבהרפתקאות בספריה

יגיום ו' [כ' כסלו] בוקר
שלשת הימים האחרונים היו גדושים בעבודה, ולא מסודרים, עד שלא הי' הזמן והראש הפנוי להתיישב לכתוב.

ידאתמול בלילה הלכתי לראשונה לישון מוקדם, נחתי קצת, וכעת ישנה האפשרות הראשונה להתיישב ולכתוב.

טוביום ג' [י"ז כסלו] בבוקר באנו כולנו לספריה. וירוניקה התאחרה, כי נקראה ע"י …

טזמוצש"ק [וישב, כ"א כסלו]
[התחלתי לכתוב, ומיד נקראתי לנסוע לוירוניקה לביתה, כדלקמן, ורק כעת יכולתי להמשיך הכתיבה. בשעה הקרובה בדעתינו, בעזהי"ת, לנסוע לליובאוויטש, ולכן תהיה הכתיבה כללית וקצרה. ועתה אמשיך:]

יז… נקראה ע"י הק.ג.ב. שבמשרדו של גורבאטשוב¹⁸¹. נשאלה עלינו ועל פעלינו. היא יצאה מהם מאד שבעה רצון, ובאה אלינו לספריה.

יחבינתיים, עד שבאה, סיפרנו ל[מנהל] גריגורוב, כל הקשור לתולדות השתדלות קבלת הספריה, הוא מאד התרשם מהפרטים.

יטהספרן מר גולדנברג (מרכז) והמנהל מר גריגורוב (ימין)

כמראים לנו את הספר "ילקוט שמעוני" שבאוסף שניאורסאהן

כאשעליו מדבקה שהוא מספרי אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

כבועל גב הכריכה חרוט הר"ת של שמו: י. ש.

כגמאחורי נראה (מוסתר) הרי"י אהרונוב

כדאח"כ שלח את הספרן שמואל גולדנברג אתנו למוזיי קניגי, להראות לנו את האוסף¹⁸². באנו לשם, והספרנית לא הרשתה לנו, וחזרנו. גריגורוב ניסה לשכנע אותה ולא הצליח.

כהבינתיים באה וירוניקה והכינה תזכירים. חתמנו, והיא נסעה אתם עם ר"י קוגן למשרד התרבות. לנו הורתה לחזור למלון ולחכות להם. חיכינו שעות רבות.

כובמשרד התרבות עשו קשיים, והיה עימות מילולי. הם נסעו משם לספריה וקיבלו העתק המלצה מאד חיובית של גריגורוב¹⁸³.

כזפגישה עם הנשיא יעלצין

כחמשם נסעו למשרד יעלצין¹⁸⁴.

כטשם אמרו שיבואו למחר להכין תזכירים, ויעלצין רוצה לעזור ולהחזיר לנו את הספרים בתור נשיא הפדרציה הרוסית.

ללמחרת [י"ח כסלו] היו וירוניקה עם ר"י קוגן במשרד יעלצין, ואח"כ קראו לנו ובאנו לשם.

לאנפגשנו עם אנשי יעלצין, הכינו יחד התזכירים, וסגנון המענה¹⁸⁵, וקבלנו הבטחה, ואח"כ ידיעה, שיעלצין חתם על ההוראה לתת לנו את האוסף.

לבהם ביקשו מאתה שנכין כיסוי רחב בעיתונות, ומכתבי תודה מסנטורים, ושלמחרת [י"ט כסלו] הוא ימסור לנו בחגיגיות את ההוראה.

לגבמשך הלילה נעשו הכנות גדולות לכל הנ"ל¹⁸⁶, ולמחרת בשעה 1 היינו במשרדו.

לדכחצי שעה לפני זה הודיעו לנו מהעתונות, שענו להם ממשרדו של יעלצין, שלא תהיה שום פגישה. התפלאנו ונסענו מכל מקום. הגענו לשם וראינו כמה חברות טלביזיה שם, אשר לא מרשים להם להכנס. שאלנו על כך והשיבו שלא מרשים וזהו. אמרנו לעיתונאים כי נבקש מאת יעלצין שירשה להם להכנס.

להנכנסנו ליעלצין, שהתחיל באיחולים לקראת י"ט כסלו. אח"כ ביקשנו כיסוי בעיתונות, והשיב שזה לא נחוץ, וכי הוא רוצה לדבר אתנו בכנות ובלי כיסוי בעיתונות.

לואח"כ ניגשנו לנושא הספרים, ואמר שהוא רוצה לעזור, אך הדבר לא תלוי בו רק בגורבאצ'וב. יצאנו בתודה ובאכזבה.

לזכשהיינו אצל יעלצין הוא אמר שרוצה לשמוע מה בפיו של גובינקו. הוא צלצל ודיבר אתו בפנינו כחמשה דקות. ואח"כ חזר על דבריו, שהדבר תלוי רק בגורבאצ'וב.

לח*
מיד לפני האסיפה אתנו ואחריה היתה ליעלצין ישיבה ארוכה עם גורבאצ'וב. הוא נפגש אתנו במשך השעה של ארוחת צהרים.

לטלפי הערכתה של וירוניקה, קשור הדבר למה שאתמול שוחרר רישקוב ממשרתו - סגנו של גורבאצ'וב, והיינו שיעלצין דורש פרסטרויקה, ורישקוב נגד זה, וגורבאצ'וב באמצע. במשך הישיבה הארוכה דנו בזה והוחלט לפטר את רישקוב, ועי"ז התקרבו יעלצין עם גורבאצ'וב.

מבתחילה לא ידע יעלצין אם גורבאצ'וב יסכים אתו, ואז חפץ לעשות פעולה פרסומתית נגד גורבאצ'וב, ולכן הורה לנו להזמין את העתונות, להראות להם שהוא מחזיר את הספרים, ואשר יש לו קשרים טובים עם חו"ל.

מאאח"כ בעת הפגישה החליטו לעשות "אחדות" ביניהם, ואז ביטל את הכיסוי בעתונות, והשיב לנו שהדבר תלוי רק בגורבאצ'וב.

מבפגישה במשרד החוץ

מגאח"כ נשארנו לחכות בחדר ההמתנה, ווירוניקה נכנסה לדבר במשרדים. היא חזרה ואמרה שמבינה ברור שהתוכנית היא שגורבאצ'וב עצמו יתן לנו.

מדהיא הכינה מיד תזכירים למשרד החוץ וביקשה פגישה. היא נסעה למשרד החוץ ואנחנו חזרנו לחכות במלון.

מהבשעה 4:30 היתה לנו פגישה עם מר פטרובסקי, סגן שר החוץ, ועם 3 מעוזריו. הפגישה ארכה כמה שעות¹⁸⁷.

מואחרי שפטרובסקי שמע את כל הפרטים הבטיח שידבר עם גובינקו. ואם לא יבואו להחלטה חיובית אזי יחפש "אדער מינס" (אמצעים אחרים).

מזבלילה חזרה וירוניקה משם ואמרה, שגובינקו לא השיב בחיוב, והחליטו להעביר את הנושא לשר החוץ שברדנזה, שיעביר את הנושא לגורבראצ'וב.

מחשוב התחילה להכין תזכירים לגורבאצ'וב, ובבוקר של יום ו' [כ' כסלו] קראה אותי ואת קוגן לדירתה (כנזכר לעיל) כדי להכין תזכיר על תולדותיה ופעולותיה של חב"ד, כבקשת שברדנזה.

מטהיא נפגשה עם שברדנזה, שהבטיח להעביר את התיק לגורבאצ'וב, שאולי יאות לקבלנו לראיון. אמנם תשובה ממנו לא יוכל לקבל על כך לפני יום ב' הבע"ל, וגם אז אינו יודע אם ומתי יקבלנו לראיון. אמנם היא משערת שכל המשחק הזה הוא כדי שיקבלנו ויחזיר לנו את האוסף.

נבית הכנסת של פוליאקוב

נאבינתיים אישרו ביום ו' [כ' כסלו] במועצת השרים של הפדרציה הרוסית, שנותנים לנו את ביהכנ"ס של פוליאקוב. בנין יפה מאד בעל שתי קומות במרכז העיר. נסענו קודם לראות את הבנין והתרשמנו מאד מהבנין ומהסביבה.

נבהיא אומרת שתוך ימים אחדים יכולים אנו ליכנס לבנין, אך לע"ע הוא עדיין תפוס ע"י משרד מסויים¹⁸⁸.

נג*
בינתיים נפגשה וירוניקה כמה פעמים עם הועדה של אנשי הספריה, שהועיד מר גובינקו. בין חברי הועדה היו שלוש דיעות: א) לא להחזיר. ב) להחזיר לנו אותו, כיון שהאוסף מעולם לא הולאם. ג) להחזיר גם את שאר האספים המוחרמים.

נדפעילות אגודת חב"ד

נהאחרי שסיימנו לערוך את הסקירה על חב"ד בבית וירוניקה ביום ו', נסענו לביהכנ"ס מארינא רושצא, טבלתי וחזרנו למלון לפני השבת.

נובשבת בבוקר הלכנו להתפלל למארינא רושצא. ההליכה נמשכה יותר משעה. נשארנו כל היום בביהכנ"ס. אחרי התפלה התוועדנו, ואני שוחחתי עם ר' בערל לאזאר ועם ר' משה חיים לוין שיחיו, בקשר לעבודה כאן, ברוסיה בכלל ובמוסקבה בפרט¹⁸⁹.

נזעיקר השיחה היתה בקשר להוראה ליסד כאן אגודת חסידי חב"ד, שקיבלה משרד ומקבלת ביהכנ"ס ואחראית לפעילות.

נחדעתם היא:

נטא) כעת עיקר הפעילות היא בביהכנ"ס מארינא רושצא, שם נמצאת הישיבה, מכון חיה מושקא - ביה"ס לבנות, סאנדי סקול, פעילות צאגו"ח ועוד, בנוסף לפעילות הרגילה של ביהכנ"ס. לדעתם כדאי להעביר את הישיבה ואת פעילות צאגו"ח לביהכנ"ס של פוליאקוב, ואז גם לא תהיה בעיה של מנין בביהכנ"ס החדש, ואז גם לא ילמדו הבנים והבנות באותו בנין.

סב) חייב להיות אחראי מטעם אגו"ח על ניהול העבודה בעיירות השונות. קשה לחכות עד שיבוא איש מיוחד ע"ז מנ.י. לכן למסור הנציגות הזאת לאחד מראשי המתעסקים במוסקבה מטעם עזרת אחים. מבין כולם נראה הכי מתאים ר' בערל שי' לאזאר, הרב הרשמי של מרינא רושצא, עסקן ונוח לבריות.

סאחשבנו לדון בהנ"ל, אך במוצש"ק נסענו לראות את ביהכנ"ס של פוליאקוב כנ"ל. חזרנו משם שבעי רצון. נפגשנו עם וירוניקה ודנו בנושאים העומדים על הפרק.

סבכיון שביום א' כל המשרדים סגורים, לכן ישנה בידינו היכולת לנסוע לליובאוויטש להשתטח על קברי רבותינו ולבקש על הצלחת שליחותינו, אכי"ר.

סגהנסיעה לליובאוויטש

סדיום א' [כב כסלו] בערב
אתמול בלילה לפני הנסיעה הכינה וירוניקה תזכיר נוסף לגורבאצ'וב, בו אנו מבקשים שיקבל אותנו, ויקבל מאתנו חנוכיה בעת הכרזת החזרת הספרים.

סהע"פ הוראת וירוניקה כתבתי בעברית וחתמנו, והיא צירפה תרגום ברוסית במכונת כתיבה.

סובשעה 1 בלילה יצאנו לליובאוויטש. נסענו 7 שעות במכונית ונהג של וירוניקה. הגענו בשעה 8 בבוקר. נטלנו ידינו מאחד מבארות המים שברחוב, והלכנו לאוהלים.

סזשהינו שם כשעתיים. ביקרנו גם בבית חב"ד¹⁹⁰ ובמקום החצר¹⁹¹.

סחבעיירה אין מים בבתים רק בארות מים בכל רחוב. גם בחצר יש באר. זהו הסימן היחידי שנשאר מאותה תקופה. אולי גם העצים שלידו. עפ"י שני אלו אפשר אולי לשער בקירוב היכן היו הבתים בחצר.

סטבשעה 10 יצאנו חזרה. בשעה 4 הגענו לבית וירוניקה שמחוץ למוסקבה. אחרי ביקור קצר המשכנו דרכנו, אך המכונית נשברה, ושהינו שם שעתיים, עד שבא אחד (זה הצייר שעשה לנו כותרת נייר המכתבים של אגו"ח), ולקח אותנו חזרה למלון ולביהכנ"ס במרינא רושצא. בדרך הראה לנו בביתו את אוסף הציורים שלו.